אין כבר יפו בלילות: מאבק בין עסקים לתושבים מדומם את השוק

אין כמו יפו בלילות אה. קיץ יפואי בשוק הפשפשים (צילום: אילן ספרא)
אין כמו יפו בלילות אה. קיץ יפואי בשוק הפשפשים (צילום: אילן ספרא)

בעלי עסקים בשוק הפשפשים טוענים להתנכלות מצד העירייה בעקבות תלונות תושבים על רעש ולכלוך | לדבריהם, כמה מקומות בודדים מוציאים שם רע לאחרים הפועלים כחוק | כשמדובר באירועים שהעירייה יוזמת, המגבלות הרבה יותר רופפות

12 באוגוסט 2021

"יפו בתקופה הזאת, ללא תרבות מקומית חיה ובועטת ומתן במה לאמנות תל אביבית-יפואית, בדגש על החיבור של כל אלו לעסקים – היא כמו אצטדיון ריק ושומם. בלי שחקנים ומופרד מהקהל" – כך אומר לנו בייאוש יקיר ליסיצקי, מבעליי הבר רעמסס, הממוקם בשוק היווני ביפו.

להפעיל בר או מסעדה בתל אביב זה עסק לא פשוט: שכר דירה גבוה, חומרי גלם יקרים, מסים, רישוי, היתרים – והרשימה עוד ארוכה. נוסיף על כך את העוכשבדה שרוב מקומות הבילוי בתל אביב ממוקמים בשכונות מגורים, אה – ותקופת הקורונה, המחסור בתיירים – והרי לכם מתכון לפיצוץ.

בחודשים האחרונים מנסה העירייה לתווך בסכסוך בין תושבי השכונה לעסקי השכונה. התושבים טוענים כי העסקים אינם מכבדים את מנוחת השכנים בלילות ומשאירים את רחובות השוק מטונפים בסוף יום העבודה. בעלי העסקים טוענים כי בגלל מספר מצומצם של עסקים סוררים כל העסקים בשוק סובלים, וכי עקב ריבוי הפניות לעירייה בנושא הרעש (שלטענתם, חלקם הגדול שלא לצדק) העירייה נטפלת אליהם. הפתרון היצירתי: הפסקת המוזיקה לחלוטין בשעה 23:00, ביקורי פתע של פקחים לפני השעה 23:00, ואיסור על מופעי רחוב שאינם בארגון העירייה.

רעמסס. צילום: יח"צ
רעמסס. צילום: יח"צ

"השוק גם ככה גוסס", מסביר יוני סולומון, בעל בית הקפה ניסו, שחבר אל ליסיצקי על מנת לקיים דיון בנושא מול העירייה ותושבי השכונה. "הקורונה, הסבב המלחמתי, חוסר בתיירות – זה הורג אותנו! חלק מרכזי בערך השכונה הוא העסקים המתקיימים בה, יש לנו זכות קיום כמו לשכנים. אנשים התרגלו לשקט שהיה בזמן הקורונה בזמן שהעסקים היו סגורים וכשחזרנו לפעילות הם הופתעו שיש רעש. אלו אנשים בעלי ממון שלא מפחדים להתקשר ללא הפסק לעירייה או לערב עורכי דין".

בחודשיים האחרונים האיסור המוחלט על מוזיקה בשעה 23:00 בשווקים אמנם הוסר, אולם בעלי העסקים נשארו עם בעיה מרכזית – חוסר יכולת להפיק תוכן, הופעות (גם במגבלות הרעש) ולהזמין די.ג'ייז. "בפורים האחרון היה מקרה בעייתי עם אחד הברים בשוק הפשפשים", מספר ליסיצקי. "הם קיימו מסיבת רחוב בניגוד להנחיות הקורונה שהעמידה את קהל המבלים ותושבי השכונה בסכנה. אני מרגיש שחלק מהשכנים משתמשים במקרה הזה כתירוץ כדי למנוע מאיתנו לקיים הופעות או תקלוטים שעומדים בחוק. כרגע אין לי היתר לדי.ג'יי, זה הזוי בעיני. אני יכול לשים מוזיקה בפלייליסט, אבל לא יכול להזמין די.ג'יי. אני מונע פרנסה מאנשים ואני מרגיש נורא".

לדבריו, "הצביון של יפו מתערער. הדרך, האופי והרוח המורכבת מפיתוח קהילתי מקומי, מונח על הכף. בלשון עדינה, כשהעירייה מציבה נגנים מטעמה הם לא מספקים את הסחורה והכל נעשה ללא קשר לשפה, השיווק והמיתוג של השווקים". לדברי ליסיצקי וסולומון, הם ניסו בעזרת גורמים בעירייה ליצור דיון או פגישה עם תושבי השכונה, אך השיחה נדחית שוב ושוב בשלושת החודשים האחרונים.

שוק הפשפשים בסגר השני, ספטמבר 2020 (צילום: שאטרסטוק)
שוק הפשפשים בסגר השני, ספטמבר 2020 (צילום: שאטרסטוק)

"גם אני חוויתי קושי ליצור קשר עם העסקים דרך העירייה, ולכן אני עובדת על יצירת שיח בין העסקים בעצמי", אומרת ספי סמדג'ה, תושבת יפו ותיקה ויו"ר ועד השכונה. סמדג'ה מספרת על מציאות קשה בצל חיי הלילה של יפו: "ברים מסוימים משאירים את הרחובות מטונפים בסוף יום העבודה שלהם, משמיעים מוזיקה חזקה עד השעות הקטנות של הלילה, בליינים משתינים בבניינים. קשה לחיות ככה. ברור שאני מבינה את הצד של העסקים בסיפור והרצון שלהם להתפרנס בכבוד. אני רוצה לחזור לחיים בהם יש איזון ופשרה בין העסקים, אני מאמינה בפתרון וגישור".

היא מוסיפה כי "הבעיה היא שאנחנו בתור דיירים לא יכולים להבחין בין עסק נורמטיבי לעסק בעייתי. אנחנו פשוט חווים את הבלגן. יש שכנים שהם יותר פשרנים ורוצים ליצור דיון, ויש כאלה שנוקטים בעמדה פחות נחמדה. לדעתי העסקים צריכים לבוא כמקשה אחת ועל מי שעומד בראשם לקחת אחריות על כולם. אי אפשר להתנער מעסקים סוררים כי אם הוא ממשיכים בשלהם – מה עשינו בזה?". לדבריה של סמדג'ה, לפני כמה שנים היו תקופות בהן הפיקוח העירוני היה מגיע לשוק על מנת לאמוד את הפעילות בסופ"שים ולהצליח ליצור סטטוס-קוו בין העסקים לתושבי השכונה.

אם תרצו לסכם במעט אופטימיות, גם ליסיצקי וסולומון מאמינים שיש פתרון: "אנחנו פתוחים לשיח עם תושבי השכונה ומציאת פתרון ופשרה. בנוסף, אם העירייה מקציבה רק מספר מסוים של הופעות חיות של נגני רחוב בשבוע, שיעבירו לנו את התקציב, מינימלי ככל שיהיה, ויתנו לנו להתאים את התוכן ליפו".

שאלות רבות צצו מבחינתו בעניין הסכסוך היפואי: למה העירייה לא מציעה שיח בין התושבים לבעלי העסקים ומציעה מתווה? למה העירייה מאפשרת לעצמה לארגן הופעות כאשר על מקומות הבילוי היא אוסרת? מה פשר מדיניות ביקורי הפתע של פקחים לפני השעה 23:00? ולמה העירייה לא מטפלת בברים הבעייתים ונטפלת לברים שלא מפרים את החוק?

מהעירייה נמסר בתגובה: "אנו מבינים את מצוקת העסקים בשוק היווני ובשוק הפשפשים והעירייה פועלת ככל יכולתה על מנת לסייע לעסקים שם בכל דרך שניתן, כולל הזרמת משאבים ותקציבים וקיום פעילויות עירוניות בשוק, על מנת להגדיל את תנועת המבקרים בו. רק בימים אלה, מקיימת העירייה את אירועי 'קיץ יפואי' לשם מטרה זו, שבניגוד לנטען, לא נמשכים אחרי השעה 23:00 בהתאם לדין. לצד הרצון שהמתחם ישגשג ויפרח נדרש להקפיד על האיזון המתבקש והמתחייב מול התושבים שגרים באזור ולשמור על חוקי הרעש. העירייה תמשיך לבצע פעולות הסברה ואכיפה במתחם לשם שמירה על האיזון בין התושבים, המבקרים והעסקים ושמירת צביונו של השוק".