אסור שמנה כזאת תצא מהמטבח. בשיינע ידעו איך לצאת מזה

חוויה מתקנת עם רוטב משגע. באקט סרטנים בשיינע (צילום: אפיק גבאי)
חוויה מתקנת עם רוטב משגע. באקט סרטנים בשיינע (צילום: אפיק גבאי)

יש לפעמים תקלות כאלה. יש מנות שלא אמורות להגיע לשולחן. אבל אחרי שהן הגיעו, מה שחשוב זה איך המסעדה מתמודדת עם האירוע. וכאן יש לנו רק מילים טובות להגיד על שיינע (ועוד כמה מילים טובות על שאר האוכל)

6 במאי 2021

הדבר הראשון שחשבתי עליו כשנכנסנו לשיינע זאת סבתא שלי. בחיי. שיא האירוניה בהתחשב בעובדה שהאישה המקסימה הזאת, עליה השלום, לא הייתה מזהה שרימפס במסדר זיהוי. וזה לא רק השם – שיינע זה יפה תואר או מקסים ביידיש, ולכל החלל יש, בהגדרה, ווייב של תל אביב 1950. הריצוף המנוקד. אוסף הכיסאות המאוד מאוד מאוד לא אחיד. אפשר ממש להגיד *%*#&^*$%*$ . מה? לא לא. זה לא קללות. פשוט האקוסטיקה איומה ויש מוזיקה חזקה אז לא שומעים מה אמרתי. מזל שלא באנו לדבר אלא לאכול.

סשימי טונה אדומה בשיינע (צילום: אפיק גבאי)
סשימי טונה אדומה בשיינע (צילום: אפיק גבאי)

התחלנו בשתי מנות של דגים נאים. מצד אחד עלה ובא הסשימי טונה אדומה. פרוסות עבות ובשרניות של טונה שיושבות על קרם פרש ועליהן טוביקו שחור (כלומר ביצי סלמון שנצבעו בדיו של דיונון). וזה עובד נהדר, בעיקר כי אין מה שלא יעבוד. טונה אדומה נאה זה החיים. הטוביקו והקרם פרש מצליחים לתת לה עוד קיק. פשוט אבל טעים.

>> בשבוע שעבר אכלנו בביסטרו של מייזון קייזר
>>לפני שבועיים אכלנו במסעדת שוק ששווה חמישה כוכבים 

מהצד השני הגיעה הסביצ'ה מוסר ים. כלומר הזמנו סביצ'ה. קיבלנו הרבה יותר מזה. אנחנו בימים עם רגישות גדולה לספוילרים אז בואו נגיד ככה – זאת מנה שמפתיעה פעמיים. פעם אחת כי היא לא ניראת כמו סביצ'ה, ופעם שניה כשאתה מגלה שזה לא רק עניין ויזואלי. ויותר ממה שהיא מפתיעה, היא מוצלחת. גם בטעמים וגם בשילוב המרקמים.

הפולנטה הפריכה המשיכה את רצף ההצלחות. קוביות הפולנטה נצרבו משני צדדים עד הנקודה המדויקת שבה הם פריכים אך לא שרופים, והתוצאה הייתה מענגת. זה מסוג המנות שאפילו אנשים שלא מחבבים פולנטה יאהבו. הקוביות קריספיות מבחוץ ורכות מבפנים, שילוב קטלני שהיה יכול להספיק בפני עצמו, אבל מוצלח אפילו יותר בשילוב פטריות שימג'י כבושות ואיולי שקדים נהדר שרק מחכה שתנגבו אותו עם הפולנטה.

קלאמרי על הגריל בשיינע (צילום: אפיק גבאי)
קלאמרי על הגריל בשיינע (צילום: אפיק גבאי)

הפסטיה דגים החזירה לחיינו את אלמנט ההפתעה, אבל מכיוון אחר לגמרי. זה לגמרי נראה כמו פסטיה – גליל עבה של בצק פילו עשוי במידה הנכונה, עם שכבת אבקת סוכר מלמעלה. זה גם מריח כמו פסטיה, במיוחד כשאתה חותך אותו והקינמון מתפרץ החוצה. אתה כבר יכול להרגיש על הלשון את זיכרון הטעם של הכבש. ואז מגיע דג. אין דרך קלה להגיד את זה, אבל זאת המנה הכי קרובה והכי רחוקה מגפילטע פיש בו זמנית. כלומר זה נראה סקסי בטירוף, אבל בסוף זה גם דג מתוק. וזה טעים. אבל גם קצת מוזר (למרות שזה לא הפריע לנו לחסל אותה ביעילות של רוצח שכיר קולומביאני, פלוס מריבה על פירורים).

את העיקריות התחלנו עם פילה לוקוס עם ניוקי. הלוקוס היה כל מה שאתם רק יכולים לדמיין – עסיסי, מתובל נהדר, עם עור קריספי מלמעלה. כל ביס תענוג. הניוקי לעומתו היה יותר קרוב לפירה, וגם ככזה לא מוצלח במיוחד. מה שבכל זאת שידרג את המנה היה רוטב חמאת מרווה מגלגל עיניים, וגם – והנה משפט שלא חלמתי שיצא לי לכתוב – קוביות קישואים שהיו קריספיות בדיוק במידה כדי לתת קונטרה לדג.

ואז הגיעה עוד הפתעה. למרבה הצער, לא מהצד החיובי. יותר בכיוון של התרסקות מפוארת. מה שהזמנו היה מחבת שרימפס עם ציר דגים ופטרוזיליה. מה שקיבלנו היו שרימפס קמחיים ומדולדלים שהיו, אם נהיה מאוד עדינים, השילוב המושלם בין טעם איום למרקם מזעזע. יש לפעמים תקלות כאלו. זאת מנה שלא אמורה לצאת מהמטבח. אבל אחרי שהיא יצאה, מה שחשוב זה איך המסעדה מתמודדת עם אירוע כזה. וכאן יש רק מילים טובות להגיד: כל הערב השירות היה לא פחות ממעולה, ברגע שהמלצרית זיהתה שיש תקלה עם המנה היא אפילו התעלתה על עצמה והצליחה לסיים את האירוע באלגנטיות פלוס צ'ייסרים.

טרטר פלמידה לבנה בשיינע (צילום: אפיק גבאי)
טרטר פלמידה לבנה בשיינע (צילום: אפיק גבאי)

הבאקט סרטנים היה סוג של חוויה מתקנת. זה בדיוק מה שזה נשמע. מלא סרטנים ברוטב חמאה ושום משגע. הרבה עבודה, אבל מהסוג המשתלם. הסרטנים היו מלאי בשר, הרוטב השתלב נהדר ושני קלחי התירס מהסוג המתוק באופן כמעט מוגזם שחיכו בתחתית היו התוספת המושלמת.

אל תשפטו אותנו אבל שוב הזמנו גם קינוחים. הקרמו שוקולד (שזה דרך יפה להגיד מוס שוקולד) היה בדיוק מה שאתה מצפה לקבל כשאתה מזמין מוס שוקולד. עשיר, לא מתחנף, על גבול המרירות. הדבר היחיד שבעייתי בו זה שאי אפשר להזמין אותו ביחד עם הפבלובה. בפני עצמה גם היא מוצלחת למדי, עם מינונים מוצלחים בין הקרם לבין חתיכות המרנג', אבל אחרי שטועמים אותה ואת המתיקות שלה, הקרמו מרגיש הרבה יותר מדי מריר. או שפשוט קודם תסיימו את הקרמו ואז תתפנו לטפל בפבלובה וככה, כמו בכל הארוחה בשיינע, למרות שעלולות להיות כמה נקודות מרירות עדיין תשארו עם טעם טוב בפה.

★★★★4 כוכבים (★★★★★5 על השירות)
שיינע, אחד העם 19, 03-5627143, א'-ו' 18:00-23:00, סגור בשבת

טרטר טונה – 64 ₪
סביצה מוסר ים – 52 ₪
פולנטה פריכה – 52 ₪
פסטיה דגים – 48 ₪
מחבת שרימפס – 95 ₪ (לא חויב)
פילה לוקוס וניוקי – 128 ש"ח
באקט סרטנים – 88 ש"ח
קרמו – 44 ₪
פבלובה – 44 ₪