תתחילו ללמד את הילדים שלכם דמוקרטיה. אנחנו מאחרים לשיעור
הילדות עם הסטיקרים "עמירם בן אוליאל צדק", גרמו ללילך ספיר לחשוב כמחנכת: אם היו עושים לנוער בוחן פתע ושואלים מה עשה בן אוליאל, 80 אחוז לפחות לא היו יודעים. בימין הגזעני והמשיחי הבינו כבר מזמן איפה חשוב להשקיע. בינתיים אנחנו, בחינוך הממלכתי, "שומרים על אובייקטיביות" // טור דעה
לרגע בכובע המורה והאמא: צופה בשתי ילדות מחזיקות שלט, בצילום של בר שם-אור בטוויטר, ועליו המילים המחלחלות: עמירם בן אוליאל צדק. לצידם שלטים של ברוך גולדשטיין צדק. מסתכלת ואומרת לעצמי: אין מצב שילדים חושבים ככה. ההסבר היחידי הוא שסיפרו להם סיפור אחר. אין ילד שמאמין שהמכשפה הרעה צודקת. בתוך תוכי מתקשה להאמין שיש מבוגרים שחושבים ככה אבל ילדים? באמת?
לפני שנה תלמידה (כזו עם ציונים מעולים) שאלה אותי: מול מי נלחמנו במלחמת העצמאות? ארץ ישראל חיכתה לנו פנויה כשהיהודים חזרו הנה. הם לא יודעים. הנוער היום לא יודע דברים בסיסיים. יש להם גישה בקליק לכל הידע בעולם אבל אין להם (לרובם) סיבה לעשות גוגל על זה. גרוע מכך: זה נראה להם עניין של דעה פוליטית. מה להם ולפוליטיקה.
יש לי הרגשה שאם היו עושים בוחן פתע לנוער על מה עשו ברוך גולדשטיין או עמירם בן אוליאל, 80 אחוז לפחות לא היו יודעים. הנוער הזה יצביע עוד כמה שנים בקלפי. האם הם יודעים מה זה "מצעד הבהמות" ששר האוצר והשר לבטחון סיסמאתי אירגנו? (בדקתי. הם לא). בן גביר הוא סלב (תודה, תקשורת יקרה, על תרומה רבה לזה). הם יצטלמו איתו כי הוא סלב. אנחנו נתחלחל ונמשיך הלאה.
הגזענים מאמינים בחינוך. הם משקיעים תקציבים, בונים מערכי שיעור, דואגים שיהיו למורים שלהם את כל מה שהם צריכים כדי לחנך את הדור הבא והם עושים את זה הרבה שנים. הדור הבא, מאז שהם התחילו, כבר פה. מצביע בקלפי. מחנך את ילדיו בהתאם. ואנחנו, הממלכתיים בחינוך הממלכתי, שומרים על "אובייקטיביות", שחלילה לא נכעיס, או נפגע, או נגיד אמת שאולי אחד ההורים לא יאהב ויתלונן.
ובואו, אני לא מדברת על דעות פוליטיות. אני מדברת על ידע בסיסי בהיסטוריה המאד קרובה שלנו פה. על ערכי הדמוקרטיה, לא רק ביוון העתיקה או ימי המהפיכה הצרפתית. על דמוקרטיה של עכשיו. אם אתם הורים לבני עשרה תשאלו אותם מה עשה ברוך גולדשטיין. מניחה שיותר מהם יודעים שתמונתו הייתה תלויה בסלון של בן גביר מאשר מה בדיוק הוא עשה.
איך אנחנו מצפים שבני נוער יבינו את המשמעות של בג״ץ לחיי היומיום שלהם? או יבינו מדוע חצי שעה מתל אביב יש נוער שלא מתלבט בין ללכת לצופים או לחוג תיאטרון? אנחנו, ההורים, המורים, המדריכים בתנועות הנוער, חייבים להבין שדווקא היום ,כשכל הידע בעולם הוא במרחק הקלקה, חייבים ללמד מה לשאול. כי אם הם לא ישאלו – גוגל לא יענה.
אם לא נבחר להביא למרכז המסך את מחיר הגזענות, נשלם כולנו את מחיר הבורות ורק הבורות של הצד הליברלי. כי הם, הגזענים והמשיחיים, הבינו כבר מזמן במה נכון להשקיע את הזמן והכסף. וכן, זה בחינוך. וזה משתלם להם. ואנחנו באיחור של ממש לשיעור.