רולטת המוות הכחולה-כתומה: האם היום ידרוס אתכם שליח?

אתמול היה עוד יום שגרתי שבו הוצאתי את הכלבה לטיול, הכנתי ארוחת צהריים וכמעט נדרסתי על ידי שליח של וולט בזמן שחציתי את רחוב אלנבי באור ירוק. הפעם, לאחר תקופה ארוכה, החלטתי לא לשתוק. בערך. סיננתי לעברו ביקורת מתובלת בחצי קללה מיושנת שספק אם הוא שמע (היה זה 'קקר', כמדומני. סליחה). הוא הבין שאני עצבני וסינן לעברי משהו שגם אני לא שמעתי. בשלב זה הוא כבר היה רחוק ממני, שועט לעבר הרמזור האדום הבא שכנראה לא יעצור בו.

קצת דבילי לכתוב על זה כרגע. זה קצת דבילי ואולי אפילו טרחני מצדי. העניין הזה הפך לכל כך שגרתי, סטנדרטי, ברור מאליו, שאתה תוהה לעצמך מה בעצם הטעם? נראה שכמעט כל תל אביבי שלא תקוע בבית עובר אירוע יומי של כמעט ונפגע. זה ברור כמו שהשמש זורחת, כמו לשתות קפה בבוקר או לאכול ארוחת צהריים.

המסורת הזו אינה נחלתם של שליחי וולט או תן ביס, כמובן, והיא ניכרת בקרב רוכבים רבים שנעים בכבישי העיר נטולי התשתיות המתאימות. כן, גם את זה צריך לכתוב. אבל תשתיות לקויות או רצון להגיע זריז ללקוח רעב מעולם לא היו סיבה להתעלם לחלוטין מחוקי התנועה ולהשתין בקשת על הולכי הרגל פה בעיר (ואולי גם זה עדיף מלהיכנס בהם ישירות במהירות גבוהה).

להיט או מפגע? קורקינטים שיתופיים בתל אביב (צילום: שאטרסטוק)

בעבר, כשהייתי עם מעט יותר אמביציות להילחם בתופעה, נהגתי לשתף את שירות המשלוחים של וולט במקרים. אפילו בזמן אמת או לכל הפחות זמן קצר מאוד לאחר מכן. בשירות המשלוחים כמובן הביעו זעזוע וסליחה (פלוס האימוג'ים הנכונים) והבטיחו שהם מקפידים לשמור על החוקים. אבל איך? איך בדיוק שומרים?

היתה גם פעם אחת שבה נטען בפניי על ידי נציגת שירות שבקרוב יוסיפו טכנולוגיה שתסייע להם לנטר אחר שליחים וכך לזהות את אלה שביצעו עבירות תנועה (לכאורה). פנינו לוולט תחת הכובע העיתונאי שלי פה במערכת – ונטען כי להד"ם. צודקים – למה להשקיע בבטיחות כשאפשר לשחרר התנצלות רפה ולהמשיך הלאה. אחריות הרי אין להם באמת. האחריות היא של השליחים המועסקים בתנאים רופפים. תנאי העסקה רופפים ככל הנראה גורמים להקפדה רופפת על חוקי התנועה.

שליח וולט בתל אביב בחורף (צילום: שלומי יוסף)

אין לי מושג מה הסטטיסטיקות אומרות, אבל ברור לי שלא מעט אנשים כבר נפגעו מקורקינטים ואופניים חשמליים שפרצו לצמתים מרומזרים ללא רשות. ועדיין, בשורה התחתונה, נראה שעולם כמנהגו נוהג ורוכב הקורקינט המצוי ימשיך להשתין על החוקים. למה שינהג אחרת, בעצם? רמת האכפתיות של חברות המשלוחים, העירייה והמשטרה מוגבלת מאוד. בטח, זה אסור, אבל למי יש כוח לעשות עם זה משהו? נחכה שמשהו ממש רע יקרה. אז נתעורר. אולי.

בינתיים הולכי הרגל בעיר ימשיכו לשחק ברולטה כחולה וכתומה ברחובות העיר, בשאיפה שעירנותם והרצון הטוב (של כולם) יסייע להם לשרוד עוד יום נטול פגיעות. אין להם מה לבנות על אף אחד בשלב זה. לפחות עד שיבוא אסון, וגם אז זה לא כזה בטוח.