איך זה מרגיש לזכות באוסקר ספרי הבישול? טור אישי

מירה איתן, זוכת ספר הקוקטיילים הטוב בעולם לשנת 2016, תחתום היום על ספרה בשבוע הספר בכיכר רבין. בטור אישי היא מספרת לטיים אאוט על רגעי הזכייה המרגשים בסין

קוקטייל נגרוני
קוקטייל נגרוני
19 ביוני 2016

בר הוא מקום אידיאלי למצוא בו סיפורים מעניינים בלי צנזורה. קצת חושך, קצת משקה, חרצובות הלשון וסגור הלב נפתחים, והסיפורים והווידויים קולחים היטב בשעות הקטנות של הלילה. בד בבד כבשה אותי תרבות האלכוהול על שלל סיפורי ההיסטוריה המעניינים שלה ופרטי הטריוויה של מוצרי האלכוהול ומותגיו, וגם המיתוסים והאגדות שמאחורי הקוקטיילים. משהו בער בי והייתי חייבת לאגד את כל הפרטים האלה במקום אחד, מעוצב ומצולם היטב. רציתי להוציא ספר אישי שנכתב מאהבה לתרבות המרתקת הזו, ספר בגובה עיניים, שמכוון לכל מי שישב אי פעם בבר או שתה בבית משקה חריף שסקרן אותו, וגם לכל מי שרוצה להכין במו ידיו קוקטיילים מהמשקאות האלכוהוליים הקלאסיים, ובכלל לכל מי שאוהב סיפורים פיקנטיים וסיפורים היסטוריים.

>>שני מתכוני קוקטיילים מתוך הספר

כך נולד לפני שנה הספר "שעות שמחות – סיפורים מהבר ומתכוני קוקטיילים מפורסמים" (הוצאת לאנצ' בוקס). לפני כשלושה חודשים בישר לי עופר ורדי, המו"ל המוכשר שלי, שהספר שלי מתמודד על התואר "ספר הקוקטיילים הטוב בעולם" בגמר תחרות ספרי היין והמשקאות Gourmand Wine And Drinks Awards 2016. הם קוראים לזה "האוסקר" של ספרי הבישול והמשקאות. כבוד גדול.

ההתרגשות החלה. "איך מגיעים לתחרות שנערכת השנה בסין? זה רחוק ויקר. ואיזה סיכוי יש בכלל לספרים בעברית לזכות בתחרות בינלאומית?", שאלתי את עופר, המרגיע הלאומי, והוא פנה אל משרד החוץ ואל שגרירות ישראל בבייג'ין, שלקחו את העניין ברצינות וטיפלו בו עם כל הכבוד לספרים ולתחרות.

כשבועיים שלושה לפני אירוע הגמר של תחרות גורמנד קיבלנו תשובה שיש כרטיסים ואנחנו נוסעים. "אני מבחינתי קיבלתי את 15 דקות התהילה שלי", אמרתי לעצמי, "מכאן והלאה כל דבר יהיה בונוס". ההתרגשות ממשיכה. נסענו.

שעות שמחות / מירה איתן (הוצ' לאנץ' בוקס)
שעות שמחות / מירה איתן (הוצ' לאנץ' בוקס)

 

אני, מירה הקטנה

בינטאי, עיר חוף סינית, הגיעו יומיים של גמר התחרות. ביום הראשון ספרי המשקאות ובשני ספרי הבישול. "תכיני נאום כזוכה במקום הראשון", אמר לי בבית בן זוגי. "נו, באמת", עניתי, "איזה סיכוי יש לי?" כמובן שלא הכנתי.

על המסך הגדול בטקס, עם כל קטגוריה חדשה, הופיעו הספרים שזכו בשלושת המקומות הראשונים. "הלוואי שהספר יגיע למקום שני או שלישי לפחות, כדי שאוכל לצלם את המסך עם הספר שלי מופיע עליו", לחשתי בשקט לחברי. והוא הופיע. יש. אני בין השלושה שהגיעו לגמר.

ואז הגיע הרגע הגדול: אדוארד קוונטרו (כן, נצר למשפחת הליקר הידועה), מארגן התחרות זה 21 שנים מכריז: "והזוכה השנה בספר הקוקטיילים הטוב ביותר בעולם הוא ישראל, שעות שמחות". וואו, לא יאומן, זכיתי! אני, מירה הקטנה מישראל הפצפונת, מקום ראשון בעולם! כל הגוף רועד מהתרגשות, והמשלחת הישראלית הקטנה צורחת משמחה והפתעה. ספר הקוקטיילים הטוב ביותר בעולם לשנת 2015. כמובן שנאום לא הכנתי, קטנת אמונה שכמותי, ומלמלתי דברי תודה והשתאות מעל הבמה מול עיניהם המחייכות של נציגים מ-200 מדינות.

לא הספקנו להירגע מההלם הזה, והגיע היום השני ובו, בזה אחר זה, זכו כל המועמדים מההוצאה שלנו, כל אחד בקטגוריה שלו, בפרס שני. זה כנראה מה שנקרא "ישראל על המפה". עם הספר, לא? היינו מוכנים כבר כולנו לרקוד על חומת סין.

שבוע מדהים ויוצא דופן עבר עלי. ואכן, שעות שמחות, הרבה שעות שמחות. תודה אישית ומיוחדת לאנשי שגרירות ישראל בבייג'ין ולמשרד החוץ בירושלים, שבלעדיהם לא היינו מגיעים לטקס המרגש בפרט ולסין בכלל. עכשיו מתחילים להירגע, אבל השבוע הזה כנראה לא יישכח לעד.