האוטובוס עצר בתחנה: למה לנוסעים אסור לרדת?

הסיבה המוזרה שבגללה קווי אוטובוס בינעירוניים שיוצאים מתל אביב לא מאפשרים לנוסעים לרדת בתחנות בעיר שבהן הם עצרו בכל מקרה

תחנת אוטובוס בתל אביב (צילום: אנטולי מיכאלו)
תחנת אוטובוס בתל אביב (צילום: אנטולי מיכאלו)
26 בפברואר 2018

לא אוהבים לרדת – דמיינו סיטואציה: עליתם לאוטובוס באלנבי, מכונת הגלגלים המוארכת והמחניקה הגיעה לתחנה שבניתם עליה בצפון דיזנגוף, עצרה והעמיסה נוסעים, אבל הנהג לא מאפשר לכם לרדת ואתם מוצאים את עצמכם דוהרים על האוטובוס שכבר מגיע לנמיר וטס אל מחוץ לעיר. מתברר שהסיטואציה הקפקאית הזאת היא לא דבר מקרי וגם לא טעות נקודתית, אלא חלק ממדיניות של חברות התחבורה הציבורית. אל תחנות "הורדה בלבד" כבר התרגלנו – אלה נועדו לאפשר לנוסעים לרדת בתחנות אך לא מאפשרת לנוסעים לעלות, שכן עליית נוסעים היא פעולה שמצריכה את מעורבות הנהג, התעסקות עם כסף ועודף ומעכבת את האוטובוס הרבה יותר מירידה. אבל איך הגיעו לנוף המקומי תחנות "העלאה בלבד"?

>> מדוע מיזם האוטובוסים החשמליים של דן תקוע?
>> האשם האמיתי במצבה של התחנה המרכזית
>
> נוסעים מתלוננים על ג'וקים בקווי האוטובוס של דן

"זה קרה לי בקו 249 מתל אביב להוד השרון", מספר רועי (28), תושב העיר. "תכננתי לנסוע מתחנת דיזנגוף סנטר עד להוד השרון, אבל בסופו של דבר החלטתי שאני רוצה לרדת קודם לכן". רועי מספר כי צלצל בפעמון והנהג אכן עצר בתחנה. "ראיתי שאנשים עולים אל האוטובוס וניסיתי לצעוק לנהג שיפתח לי את הדלת האחורית. כשראיתי שהוא לא עושה את זה ניגשתי אליו וביקשתי לרדת והוא פשוט לא נתן לי, אמר שאלה החוקים והוא לא יכול לתת לי לרדת. זה ממש מחרפן, מה אמור בן אדם לעשות אם במקרה הוא מתחרט באמצע הדרך ורוצה לרדת מהאוטובוס? זה בזבוז זמן וזה על גבול הפגיעה בחופש התנועה". גם לטל (30) אירע מקרה דומה. "עליתי לקו 149 ממגדל שלום וידעתי שהוא מגיע לכיכר רבין. אני מבינה שהתחנה הסופית היא בכפר סבא, אבל לא תכננתי בשום אופן לצאת מחוץ לעיר. הנהג לא נתן לי לרדת ובסופו של דבר הוריד אותי רק כשהגענו לדרך נמיר והייתי צריכה לעשות את כל הדרך חזרה. אם גם ככה אנשים עולים – מה אכפת לנהגים שמישהו יירד?".

תישארו תקועים באוטובוס עד הוד השרון? אוטובוס של מטרופולין
תישארו תקועים באוטובוס עד הוד השרון? אוטובוס של מטרופולין

לפי משרד התחבורה מדובר כאמור במדיניות מתוכננת ומאושרת ולא באכזריות מקרית של הנהג. "נניח שיש אוטובוס שנוסע מתל אביב לקריית שמונה", תיאר בפנינו עידן אבני, מנהל תחום באגף התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, "עד שהוא יוצא מתל אביב הוא עוצר בחמש תחנות – מסלול דומה לקו שנוסע את אותו המסלול רק בתוך העיר. אם הוא יעצור ויאפשר לרדת בכל התחנות הללו, נוסעים שמשתמשים בקו למטרות 'עירוניות' יתפסו מקום למשתמשים הבין עירוניים, שעבורם אין חלופה אחרת". תגובת משרד התחבורה הרשמית איששה את דבריו של אבני, ואף הוסיפה כי המדיניות מתקיימת בקווים רבים ברחבי הארץ, בהתאם לחלופות העירוניות הקיימות להם.

עידוד התחבורה הציבורית בפריפריה הוא אמנם דבר חשוב ואינטרס לאומי ברור, אבל האם הוא מצדיק פגיעה בחופש התנועה של נוסעים שהחליטו (מראש או לא) לרדת בתחנה שבה האוטובוס עצר גם כך? האם זה באמת הפתרון הכי טוב שהמדינה הצליחה לחשוב עליו לעידוד הפריפריה?