אראל סג"לים, אל תבואו לתל אביב אם באתם להרעיל לנו את הבאר

מהלכים בינינו רבים כאראל סג"ל, ששנים הצליחו להתל בישראליות, בישראלים, ובעצמם: הם נהנו מכל מנעמי החילוניות הליברלית, לא החצינו גזענות, היו באותם ברים ואירועים, בנו במו ידיהם חלקים ממה שנחשב המרכז הישראלי ומשכו את אותו מרכז ימינה ללאומנות' בעודם חולקים איתנו את תל אביב וגם שאכטות פה ושם.

אראל סג"ל עצמו גם היה אחד הקבועים על במת האוזןבר עד שסולק מהלהקה בה כותבים ועיתונאים, ועוד כאלה מהזן התל אביבי. הם לא יכלו לשמוע אותו מגייס את כל כשרונו למדון הגדול בינינו, לסיפור שיקרי שמשמעותו תמיכה בערכים נלוזים. על עלבונו שהוא לא ראוי לחבריו בלהקה הוא ידאג שנשלם. נראה שהוא רק יקצין מעכשיו' וכבר רואים שהוא הולך ומתנתק מאיתנו. באמירות. בטון. אפילו בלבושו מצאתי כבר שינויים קלים מאיזורי הקול שהוא מעולם לא ניחן בהם תכלס, לאיזורי המיסטר פלאנדרז השמרניים. ניכר שהוא כעת מוודא שלא יהיה לו לאן לחזור, בעידוד המחנה שלו וזקניו.

ההטמעות הזו בתל אביביות עבדה מעולה עד לאחרונה. גם שמעון ריקלין יודע שהשווארמה המועדפת עליו נמצאת כמעט מתחת לבית שלי בפינת פרישמן ודיזנגוף, אבל לאחרונה פחות נוח לו פה. גם ינון מגל יודע שהחיים הרבה יותר משעממים בלי תל אביב, הוא עשה סיבוב על העיר הזו ודווקא בגלל שפלט כמה אמירות אני נזכר במפגשי עם חבריו למגזר שעברו לעיר: רבים מהם באו לפה עם דימוי הדוניסטי עלינו, משהו פנטזיוני שמדמיין שכל העיר הזו חיה בשוליים, לא מכירים באמת את הערכים התל אביבים.

למולם, יש בינינו אחרים חלקם עם כיפה, חלקם בלי, חלקם עם ציצית קטן, חלקם חוזרים מידי ערב לביתם ברעננה, בכפר סבא, או בהתיישבות-מתנחלת קרובה למרכז ואם לצטט אחד מהם שקרוב אלי, "תמיד רציתי את זה בדיוק, להיות דתי ומאמין במדינה ליברלית, בה אני מחליט מה העומק של המים שרצוי לי", והוא מצליח איכשהו לשמר את חייו. בינתיים לפחות.

היום ברור לנו: יש דעות שלא יכולות להיות מקובלות בסביבתנו. אל תבואו לתל אביב אם באתם להרעיל הבאר שממנה אתם שותים, שותים הרבה, לרוויה, לנפשכם שלא יכולה שהחיים פה יהיו רק הריטואל הדתי ואמירת הן למנהגי קהילה. אל תגיעו להפוך אותנו ל"מעלה אביב", כי גם אתם לא תאהבו את התוצאה. ימי שישי בהם כיכר דיזנגוף הופכת בן רגע לבית כנסת לא מתקבלים עוד בברכה. לא חסרים בעירנו בתי כנסת, ואין בה צורך באצבע בעין. בואו לתל אביב להנות. כיף איתנו והעגלה פה מלאה בטוב. אם תוציאו את דיבתנו – נראה לכם את הצד השני של קפלן. זה שמוביל ליציאה מהעיר.