גבר הולך לעיבוד: חגי לוי כשל מול המאסטרפיס של ברגמן

בפסטיבל ירושלים האחרון הוקרן "האי של ברגמן" של מיה הנסן-לאב, על זוג קולנוענים שמגיעים לאי פארו כדי לכתוב שם את סרטיהם הבאים. בהגיעם לביתו של הבמאי השוודי הנערץ מקבלת את פניהם אישה שאומרת שבקומה העליונה צולמה "תמונות מחיי נישואין", שגרמה לאלפי זוגות להתגרש. 

אותה סדרת טלוויזיה מ-1973 על התפוררות של זוגיות (שהופצה בגרסה מקוצרת גם בבתי הקולנוע) הותירה חותם בל יימחה על האופן שבו תוארו מערכות יחסים מאז ועד היום. ב"סיפור נישואים" של נוח באומבך, למשל, פוסטר של הסרט תלוי על הקיר כמחווה למקור ההשראה לסרט כולו. 

גם חגי לוי הגיע לאי פארו כדי לפגוש את דניאל ברגמן, בנו של אינגמר, שהתרשם מ"בטיפול" והציע לו ליצור גרסה אמריקאית של "תמונות מחיי נישואין". לוי ו-HBO נענו להצעה, והסדרה שכתב וביים, עם אוסקר אייזק וג'סיקה צ'סטיין בנעליהם של ארלנד יוזפסון וליב אולמן, מגיעה עכשיו למסכים הביתיים. בעוד היצירה המקורית נוצרה בהשראת מערכות היחסים של ברגמן (כפי שעולה מהאוטוביוגרפיה שלו "לטרנה מאגיקה"), בגרסה החדשה שולבו פרטים אוטוביוגרפיים של לוי – הבעל הוא עכשיו יהודי שגדל בבית אורתודוקסי אך נפרד מהדת כשפגש את זוגתו (שנראה כי גם אחרי כ-17 שנות נישואין אינה יודעת דבר על יהדות). 

מה היהודי הזה רוצה מחיי. "תמונות מחיי נישואין" (צילום: HBO)

הסיפור הוא אותו סיפור, עם היפוך מגדרי תואם תקופה: עכשיו זו האישה שמרוויחה יותר (הוא פרופסור לפילוסופיה, היא עובדת בחברת הייטק כלשהי), והיא זו שפוצחת ברומן ומפרקת את הזוגיות. גם שמות הדמויות הם ואריאציה על המקור, וכך הפכה המאהבת פולה לגבר ישראלי בשם פולי. מירה (מריאן במקור) מסבירה שזה קיצור של פוליאקוב – קריצה לצופים הישראלים. את פולי מגלם מיכאל אלוני, שמופיע רק בשתי סצנות קצרות בפרק האחרון (מבין חמישה), וכל תפקידו הוא לאשש משהו שמירה אמרה בפרק מוקדם יותר. 

עד אז פולי היה אדם שמדברים עליו, כמו דמויות בלתי נראות נוספות בסדרה. גם אווה בת החמש, בתם של בני הזוג, שהשניים מדברים עליה לא מעט ואף עושים החלטות משנות חיים בגללה (כמו לדחות הצעת עבודה מפתה בלונדון), כמעט בלתי נראית. זה בולט במיוחד בפרק השני שבו היא ישנה בחדר סמוך, ולא מתעוררת גם כשהוריה צועקים ומרעישים. נדמה שהיא נמצאת שם רק כאביזר ולא כחלק אמיתי מחייהם ביחד ולחוד. וזו חלק מהבעיה של הסדרה, שחלקים לא מעטים ממנה אינם נחווים כאותנטיים.

"תמונות מחיי נישואין" (צילום: HBO)

כמו המקור, רובה הגדול של הסדרה מבוסס על דיאלוגים בין בני הזוג מירה וג'ונתן בדירתם, אבל מה שעבד בשוודית (וב"בטיפול") מתקשה להתרומם כאן. הפרק הראשון, שמתאר את הזוגיות המושלמת לכאורה כמבוססת על שקרים שבני הזוג מספרים לעצמם, יוצר ניכור לדמויות עד כדי חוסר עניין בגורלן. התחושה הזאת, שבין השניים אין שום דבר אמיתי ששווה להיאבק עליו, ממשיכה בפרק השני שבו מירה מתוודה על הרומן עם פולי. אייזק וצ'סטיין, שלמדו יחד באותה כיתה בג'וליארד, הם שחקנים מצוינים, אבל למרות כל מאמציהם בפרקים הראשונים הם מתקשים להתגבר על התחושה שמדובר בתרגיל בעיבוד. 

הסדרה צולמה בימי הקורונה, ולוי בחר לפתוח את הפרקים בהפניית המצלמה לצוות ההפקה שמסביב לשחקנים (בפרק השני לוי עצמו נראה מוביל את אייזק לתפאורה של חדר השינה). זה מין קטע ברכיטאני שכזה שאינו מבשיל לחיווי בעל משמעות והוא תורם לתחושה הנ"ל. 

"תמונות מחיי נישואין" (צילום: HBO)

הדרמה מתחילה להתגבש בפרק השלישי, שבו אחרי פרידה של כמה חודשים נוצר לראשונה מגע פיזי ורגשי בין הדמויות ובסדרה מתגלים סימני חיים. העמדת הפנים של צ'סטיין נסדקת, הכאב שמתחת לאיפוק של אייזק מתחיל לבצבץ והכימיה בין השחקנים ניצתת. אם שרדתם את שני הפרקים הראשונים, מכאן והלאה הצפייה מספקת יותר, גם אם עדיין נותרת תחושה שאנחנו צופים בעבודתם המרשימה של שני שחקנים יותר מאשר במערכת היחסים בין הדמויות שהם מגלמים. צ'סטיין בעיקר נדרשת לעיתים לעשות מעברים בין תובנות ומצבים רגשיים שלא ברור איך דמותה הגיעה מכאן לכאן. 

ברור מדוע לוי התפתה להצעה של דניאל ברגמן – "בטיפול", הסדרה שפרסמה את שמו בעולם, ללא ספק הושפעה מ"תמונות מחיי נישואין" והוא כמו הוזמן לשתות מהמעיין הבתולי. אבל כשהוא יוצר סדרה מקורית, כמו "הנערים", התוצאה הרבה יותר בוערת.
"תמונות מחיי נישואין" משודרת ב-HOT, ביס, ובסלקום tv