"יוצאים מהכלל": רוני קובן מחזיר את השיח הלהט"בי 20 שנה אחורה

התכנית החדשה של רוני קובן, אחד המראיינים המוכשרים בישראל, נועדה להעמיק את ההיכרות של הציבור עם אוכלוסיות שוליים. במקום זה אנחנו מקבלים מבטים המומים למצלמה ושאלות אידיוטיות שמטמטמות את הצופים, שלהם מגיע תוכן הרבה יותר מתקדם

רוני קובן ב"יוצאים מהכלל"
רוני קובן ב"יוצאים מהכלל"
25 במרץ 2019

בעולם של רוני קובן רופול היא זמרת מהאייטיז, קייטלין ג'נר היא ספורטאי עבר וביסקסואלים הם אנשים מבולבלים. ובכל זאת, הוא נשלח להכיר ולהנגיש את קבוצת העניין המרתקת שהיא "הקווירים, שלחבריה יש זהות מינית נזילה", כדברי הקומוניקט, בסדרה החדשה של כאן 11, "יוצאים מהכלל". דווקא השנה, שבה אנחנו חוגגים חמישים שנים למהומות סטונוול שבזכותן אנחנו צועדים היום במצעדי הגאווה, דווקא בזמן שמתחיל להיווצר שיח חיובי סביב טרנסג'נדריות ("טרנסקידס" החדשה ב־yes, למשל), באה "יוצאים מהכלל", חמושה באחד המראיינים המוכשרים בישראל – ומטמטמת את צופיה.

כל תכנית עוסקת בנושא אחר (עד כה שודרו שתיים), ואליהן מגיע קובן כאילו ללא ידע מקדים. למדו אותי, הכניסו אותי לעולמכם, עזרו לי להרגיש כמותכם, הוא מבקש ממרואייניו. בתכנית הפתיחה ששודרה לפני שבועיים פגש קובן את נאמני הר הבית הפועלים להקמת בית מקדש חדש. "למדו אותי איך להתרגש ככה", ביקש מנשות "נשים למען המקדש" כשהן מתפללות. לאורך כל התכנית הוא מביט למצלמה בפרצוף המום, משדר לצופים את מחשבותיו על "המשוגעים האלה" שלא מתחשבים בהשלכות ההרסניות של חזונם. הוא לא רק הולך לאיבוד במילון המונחים, אלא מזועזע מהרעיונות שמרואייניו מאמינים בהם.

רוני קובן ב"יוצאים מהכלל"
רוני קובן ב"יוצאים מהכלל"

עוד כתבות מעניינות:
אל תתבלבלו: למרות מצג השווא התקשורת לגמרי ימנית
52 סדרות מקור ישראליות שיגיעו למסך השנה
נטפליקס: הסדרות והסרטים השווים שעולים באפריל

את אותו המבט שהוא נותן לקיצונים המתכננים לגייר את כל הערבים בישראל ומוכנים לשלם בדם הוא נותן למרואייניו הקווירים בתכנית השנייה ששודרה אמש (ראשון). ופה כבר יש לנו בעיה חמורה. אלה לא מבקשים להרע לאף אחד, הם לא חלק ביזארי בחברה, לא שואפים להחיל את רצונם על הכלל. כל מה שהם מבקשים ומבקשות הוא יחס אנושי ומכבד, ולמסגור המסוכן שבחר קובן אסור לנו להסכים.

כשאריק.ה קולוסוב (מלכת הדראג אריקה היסטריקה מיס אמריקה) אומרת לקובן שהיא לא מגדירה את עצמה כהומו, לסבית, טרנס או קוויר, ומבחינתה היא חד קרן, הוא שולח למצלמה מבט של "אנא חלצו אותי מהטירוף הקווירי!". קולוסוב, כמו רוב המרואיינים והמרואיינות בסדרה, מוכנה לשתף פעולה בשמחה כי היא מבינה את חשיבות הייצוג. קובן, לעומת זאת, נצמד לשאלות אידיוטיות ("את יודעת מה זה קוויר?") ופולשניות ("את לוקחת הורמונים? את לא מפחדת שזה יפגע לך באיברים הזכריים?"). שוב ושוב קובן לוחץ על המרואיינים לומר מה המגדר שלהם, למרות ששירלי צ'ארלי קליינמן מסביר/ה לו שזה לא נהוג. "אל תסתבך, אתה כבר דיברת איתי על זה", היא אומר/ת לקובן כשהוא מנסה לגלות מה יש לה בתוך התחתונים. למרות זאת ובסבלנות רבה היא ממשיכה בראיון. חשיבות ההסברה מנצחת.

"יוצאים מהכלל" מאשרת את הטענה שמגדר הוא המבנה החברתי שהכי קשה להפיל. בדומה לגזענות, זיפים על הפנים או גודל החזה משפיעים עמוקות על הרושם שלנו מבני אדם. לגלות שמישהו שנראה כמו אישה הוא בעצם "גבר" זה מפחיד, מערער. הרמה של הסצנה הזו היא לא הרבה יותר מתקדמת מהסצינה ב"אייס ונטורה" בו מבין ג'ים קארי, לאסונו, שהוא התנשק עם טרנסג'נדרית. אם נשים הן כבר לא נשים "אמיתיות", על מה אפשר לסמוך בעולם?

אך יש בסדרה גם רגעים מעוררי השראה ובעיקר הערצה כלפי המרואיינים/ות שנחשפים על המסך. לראות את קליינמן תוחב/ת פין תותב בתחתונים לפני מופע דראג, ואומרת שהיא גם ככה מרגיש/ה שיש לה אחד, זו סצינה מדהימה: אלו בדיוק הרגעים שאנחנו לא רואים בטלוויזיה. קובן הורס את הרגע עם "יש לי אחד משלי". הומור הוא נשק מאד אפקטיבי להתמודדות עם ה"אחר" והמוזר, אבל מגיע לצופים יותר טוב מזה.

סצנה נוספת שגואלת את הסדרה מנפילה אל כל קלישאה אפשרית של ייצוג להט"בי על המסך (בין השאר מלווה קובן נער טרנסג'נדר במפגש עם אמו שמתקשה להתמודד) מגיעה לקראת הסוף. קובן משוחח עם כמה דמויות ותיקות בקהילה הקווירית באלבי בתל אביב. לי ארנון סיפר איך חבורת בנים הורידה לו את המכנסיים כדי "לבדוק מה אני" והוא היה בטוח שהוא הולך להיאנס, וכשזה לא קרה הוא בכלל לא טרח לספר על התקיפה לחברים, כי בעצם לא קרה כלום. רגע אחרי טל(י) ווזנר חותכ/ת: "ממש לא מעניין אותי לדבר על נרטיבים של סבל. כל החיים מה שקרה לנו זה שכאילו התאבדנו בסוף הסרט, נשארנו בלי אהבה ואף אחד לא רוצה לגעת בנו. בגדול לא מעניין אותי לדבר על כמה אני סובלת כי אני חושבת שכולנו, בשולחן ובכלל, מבינות". זו הפוליטיקה המתקדמת והרלוונטית שמתקיימת עכשיו ברחבי העולם, ו"יוצאים מהכלל" רחוקה ממנה שנות אור. ווזנר גם מוכיח/ה את קובן: "בחרת להישאר בתוך משבצות שנותנות לך מלא כוח, של להיות גבר סטרייט שיוצא לחקור". לחברים בתאגיד כדאי להיזכר בעמדת הכוח שלהם ולייצר נרטיבים מתקדמים יותר. תנק יו, נקסט.

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד