קומדיית משרד, לייב אקשן ופוד פורן: הסדרה הכי הזויה ומעולה בנטפליקס

אם יש משפט שנמאס לי לשמוע מאנשים, הוא "אין מה לראות בנטפליקס". ברוב המקרים הם מסתובבים בעצלות סביב האלגוריתם של עצמם, מהלכים באותו מסלול צפוי של סדרות מקור טרנדיות או קלאסיקות נוסטלגיות שכיף לתפור בבינג' ובעיקר נהנים להבדיל את עצמם מהקונצנזוס סביב ענקית הסטרימינג. אז נכון, חלק גדול מהתכנים בספרייה לא שווה את הזמן שלנו, אבל זאת דרך מעולה לפספס את האוצרות האמיתיים שם. נגיד, סדרה יפנית הזויה ונהדרת בשם "קנטארו: איש המכירות שאהב ממתקים" ("Kantaro: The Sweet Tooth Salaryman").

כחובבת טלוויזיה אקספרימנטלית, תכנים שנראים מעט שונים ומוזרים הם מבחינתי הזדמנות נפלאה להיחשף לעולמות חדשים. כך יצא שבחודשיים האחרונים בן זוגי ואני מסתובבים כמו מיסיונרים בתל אביב: מנסים להסביר לאנשים על הסדרה שהולכת להיות ההתמכרות החדשה שלהם, מבקשים מהם לבוא עם ראש פתוח ולא שוכחים לציין שאנחנו מקבלים פרחים או צ'קים כאות תודה. אחרי הבילדאפ המטורף שאני עושה לסדרה לרוב מגיעה השאלה: "אוקיי, מה זה?". וכאן אני נתקעת. איך מסבירים לאנשים ז'אנר שלא קיים? סדרת לייב אקשן יפנית המשלבת קומדיית משרד עם שפה אמנותית של אנימה, ביזאר, פנטזיה, מתח, תרבות יפנית ו… פורנו האוכל הכי טוב שתראו בחייכם.

"קנטארו: איש המכירות שאהב ממתקים"

עוד כתבות מעניינות:
הטוק שואו החדש של נטפליקס הוא מופת של מוזרות קומית
העונה החמישית של בוג׳ק הורסמן מתחכמת ומתישה
“החברה הגאונה" מגיעה לטלוויזיה: כל מה שצריך לדעת

"קנטארו: איש המכירות שאהב ממתקים", המבוססת על קומיקס ותיק באותו השם, מגוללת את סיפורו של קנטארו, מהנדס מערכות רציני שמכור לממתקים. העבודה במשרד לא מאפשרת לו להקדיש את הזמן שהיה רוצה לתחביב המסוכר, אז הוא מחליט לעבוד כאיש מכירות בהוצאה לאור. יציאותיו לחנויות ספרים ברחבי טוקיו נותנות לו את החופש להבריז מהעבודה לשעה (בזמן שהקולגות בטוחים שהוא עובד מסור ויעיל) ולממש את האובססיה שלו: אכילת ממתקים מסורתיים בכל מיני מסעדות וחנויות (שקיימות במציאות!). כשקנטארו טועם מהם הוא חווה סמי-אורגזמה המביאה אותו למימד פנטזיונרי המדמה את העונג שלו – אנשים עם ראש מלון, שוקולד ענק שנוחת מגן עדן היישר לתוך מגרש פוטבול, קנטארו בצורת טופו עם כנפיים ועוד דברים מוזרים. אחרי כל סשן כזה הוא רץ לכתוב בבלוג שלו, "אביר הממתקים", שבסופו של דבר יכניס אותו לצרות שלא יביישו פרק של CSI.

"קנטארו" לא מסתכמת באוכל מפתה ועלילה ביזארית. כל פרק מתובל במנה הגונה של ציטוטים מפיהם של גדולי האישים, בהם פרויד, סוקרטס וצ'רצ'יל, שמקושרים באופן סוריאליסטי לממתק שקנטארו אוכל באותו פרק. השילוב בין כל האלמנטים האלה הפך את הסדרה ליקירת האינטרנט – מגזין GQ הכתיר אותה לאחת הסדרות הטובות ביותר בנטפליקס, הרשת מלאה בממים ואזכורים, ברדיט יצרו מפה של כל המקומות שקנטארו אכל בהם ואפשר אפילו לקבוע סיור בטוקיו העובר בהם.

אך למרות כל הטוב הזה, לא הכל מושלם. חלק מהקטעים בסדרה אולי מוזרים מדי, ואם לא תבואו בראש פתוח כנראה שתיבת התגובות פה למטה תתמלא בהודעות נאצה. אבל היתרונות לגמרי מחפים על אלה, ובסופו של דבר מדובר בסדרה שמתבלטת בנוף הטלוויזיוני המשתבלל לתוך עצמו (זה נכון כפליים לנטפליקס עצמה), ונותנת מענה מדויק לחובבי פנטזיה, תרבות יפנית ואוכל.

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד