לא התאהבנו: פארודיית הקומדיות הרומנטיות של נטפליקס מפוספסת

ב"כמה רומנטי" רבל ווילסון כלואה בקומדיה רומנטית קיטשית במיוחד. אחרי שנרגעים מהמחוות ל"אישה יפה" והציניות האופיינית של הכוכבת, מתברר שאין כאן הרבה ערך מוסף

רבל ווילסון וליאם המסוורת' בסרט "כמה רומנטי"
רבל ווילסון וליאם המסוורת' בסרט "כמה רומנטי"
3 במרץ 2019

הפארודיה היא אמנות עדינה. היא מרוויחה את תשומת הלב של הצופים בזכות ולפעמים על חשבון יצירה, תופעה או ז'אנר, כך שקל לה מאוד להפוך קרה ומרוחקת רגשית, חסרת נשמה משל עצמה. הפארודיות הכי טובות הן אלה שעושות יותר מסתם להצביע ולצחוק. במקרים מסוימים הביקורת כל כך מדויקת שהיא נשארת עוקצנית ורלוונטית שנים קדימה, כמו שקרה לאחרונה כשהאינטרנט גילה שפארודיית הביוגרפיות המוזיקליות Walk Hard דומה להפליא ל"רפסודיה בוהמית" החדש. במקרים אחרים היצירה מתרחקת מספיק ממושא הלעג וזוכה לחיים משלה, כמו במקרה של "מופע הקולנוע של רוקי".

"כמה רומנטי", פארודיית הקומדיות הרומנטיות של נטפליקס, נראית בתחילה כמו מחווה אוהבת. היא מתחילה עם זיכרון ילדות של הגיבורה, נטלי (רבל ווילסון) – ילדה חמודה צופה בהתרגשות ניכרת בסרט "אישה יפה" אך מוחזרת בכוח לקרקע המציאות ע"י אמה הריאליסטית. האם מתעקשת שסיפורי אהבה כאלה לא מזדמנים בדרכן של נשים רגילות שאין להן את החיוך של ג'וליה רוברטס. נטלי גדלה להיות אדריכלית צינית שבזה לקומדיות רומנטיות וכנראה גם לרומנטיקה בכלל, עד שהיא נתקעת בעמוד ומתעוררת במציאות אחרת, מהלך עלילתי שבעצמו הפך לקלישאה מכעיסה למדי.

עוד כתבות מעניינות:
שש קומדיות רומנטיות קצת אחרות
מה מגיע לנטפליקס בחודש מרץ?
נטפליקס החזירה את הקומדיה הרומנטית לחיים

המציאות החדשה שלה היא של "קומדיה רומנטית" לכאורה, אבל דומה יותר להפקת אופנה – ניו יורק נקייה ומלאה בפרחים וחנויות קאפקייקס, כולם נראים טוב ואפילו השכן הסטלן של נטלי הפך לחבר-גיי חצוף עם חליפות מצחיקות. החיים החדשים של נטלי די מושלמים אבל היא לא אוהבת אותם, אולי בגלל הביטחון העצמי הנמוך שלה ואולי בגלל שמדובר ברום-קום בדירוג לכל המשפחה שבו אסור לקלל והסקס מרומז. היא מבינה שכדי לחזור לחיים הרגילים היא צריכה להשיג את הסיום הרומנטי הנדוש. היא מקווה שרומן עם מיליונר חתיך ואוסטרלי (ליאם המסוורת' חתיך מאי פעם) הוא התשובה, אבל מסתבר שהסרט שהיא חיה בו הוא יותר "החתונה של החבר שלי" ואהובה אמיתי הוא בכלל החבר הטוב מהמשרד (אדם דווין).

"אישה יפה" הוא הבחירה הכי מתאימה להצגת החלום ושברו – זו לא רק אחת הקומדיות הרומנטיות האייקוניות והאהובות ביותר, היא גם אחת הרעילות שבהן. המילה "רעיל" עולה די מהר על שפתיה של הגיבורה הבוגרת, אבל כשהיא מסבירה מה בעצם הבעיה עם קומדיות רומנטיות היא מתמקדת במאפיינים שטחיים כמו "שירי פופ גרועים" ו"כולם קמים מאופרים ועם תסרוקת", או אלמנטים שהם לא חלק מהותי ובלתי נפרד מהז'אנר, כמו קריינות, חבר גיי או קולגה-אויבת במשרד. הסרט מלא במחוות ל"אישה יפה" ולשני סרטים אחרים ששמם עולה בסרט, "נוטינג היל" ו"פתאום 30", אבל הם טובים ממנו כמעט מכל בחינה. זה לא שחסרות בז'אנר הזה בעיות או קלישאות שחוקות ששווה לרדת עליהן, אבל החיצים מופנים למקומות הלא נכונים, חלקם כבר נקטלו שוב ושוב באינספור פארודיות אחרות. הרי מדובר באחד הז'אנרים המושמצים ביותר בקולנוע, כזה שכמעט נעלם ולאחרונה זוכה למיני-קאמבק זהיר, לא מעט בזכות נטפליקס עצמה.

מבחינה קומית הסרט מפספס המון ומדי פעם קולע עם בדיחות טובות או אבחנות מצחיקות. ווילסון די נהדרת בתפקיד הראשי וגם המסוורת' מפתיע לטובה. הסרט לא ממש רע אבל מעבר לפן הפארודי הוא יבש וחלול למדי. נטלי היא לא דמות מאוד מעניינת או מגובשת וכל ניסיון ליצוק למסע שלה תוכן מעבר ל"חחחח בקומדיות רומנטיות הבתים ענקיים וזה לא ריאליסטי" נכשל. המשולש הרומנטי כל כך ריק ולא מעניין שהסרט בעצמו לא מפסיק להזכיר לנו איזה פייק הוא, ויש גם עלילת אהבה עצמית לא ממש משכנעת. לא, סרט, הסיבה שנטלי סובלת מהחיים בקומדיה הרומנטית לא יכולה להיות "כולם פה חושבים שאני מיוחדת ואני לא מיוחדת", איך זה בכלל קשור למה שבאמת קורה בסרט?

הסרט הכי מצליח כשהוא באמת נכנע לכיף שבקומדיה הרומנטית – כשהגיבורה מתחילה לשיר בקריוקי וכולם מצטרפים, כשהחבר-גיי חושף צד רגיש ואנושי, כשהגיבורה מנהלת שיחה מלב אל לב עם המחזר שלה (גם אם נושא השיחה עצמו הוא מוגזם ומצחיק יותר מאשר כנה). אבל "כמה רומנטי", כמו נטלי, ציניקן מדי בשביל להנות באמת מהדברים החמודים והנשיים האלה, זה לא לרמה שלו. לא ממש ברור לו למה נשים (וגברים) נהנים לראות סרטים כאלה ומה בעצם כן טוב בהם. זה חבל, כי פארודיה טובה למעשה משתייכת לז'אנר שהיא עוקצת, וקהל היעד של הסרט הוא הצופים שמכיר את הסרטים האלה לעומקם. הם אולי יהנו מהפארודיה הקלילה והבגדים היפים, אבל הסרט לא נותן להם את מה שהם רוצים באמת, וזה סתם חבל.