דרקונים, זונות ומירי רגב: כך ייראה העולם שאחרי מהפכת התרבות

"דרקונים וזונות" של תיאטרון נוצר היא לא עוד אגדה על עולם קדום רחוק. ההצגה שזכתה בשלושת הפרסים החשובים בפסטיבל עכו האחרון (ההצגה הטובה ביותר, המחזה והשחקן), אותו פסטיבל שהממסד ניסה לטהרו מעיסוק בכיבוש, היא אלגוריה חד משמעית להשלכות מהפכת מירי רגב – רק תחליפו את דמות המלכה בהצגה בשרה ואת האיסור על אהבת אמת במגבלות על חופש הביטוי. ניתן לחוש איך קצב פעימות הלב של הקהל מחסיר ביט אחד כאשר המלכה מודיעה שהיא לא תממן יותר אהבת אמת ובכלל זה את מופעי הספורט העממי של מלחמות האבירים. זו הנקמה המתוקה של האמנות.

בהצגה שכתב בועז דבי אנחנו מקבלים מבט לתוך חייו של נושא כלים, אריק שמו, שעולמו מתפרק עם איבוד הפרנסה – האישה עוזבת, הוא הופך לאב חד הורי, אין לו כסף לשלם למיינקת, ובאין דרישה לנושאי כלים עם האיסור הממלכתי על קרבות הוא נגרר ללשכת העבודה ומוצא את לחמו במופעי ארוטיקה של גברים. האווירה הציבורית ברחוב קשה – אנשים מפחדים לדבר בחופשיות מהחשש לקבל קנס וכולם מלשינים על כולם.

מתוך ההצגה "דרקונים וזונות" (צילום: יוהן שגב)

עוד כתבות מעניינות:
ההצגות והיוצרים הכי נועזים בתיאטרון הישראלי
עוד לפני חוק הנאמנות, התיאטרון הישראלי מנוון ומגויס מדי
כך הפרינג' צריך להילחם בחוק הנאמנות של מירי רגב

זו הצגה טובה באמת שמוכיחה שבפרינג' הכל קורה. היא משעשעת ומלאה המצאות פשוטות ומקסימות (בימוי: ערן בן צבי), תלבושות משגעות (מיכל לאור) ותפאורה ורסטילית ויעילה (מושיק יוסיפוב). סיפורו העצוב של הדרקון הזקן והעייף (גרבוז? אורשר?) בביצועו של איציק לילך שובר את הלב. בכלל, הקאסט נהדר, ובראשו יובל סטוניס (35) המגלם את אריק נושא הכלים – תפקיד שעליו זכה בפרס השחקן בפסטיבל עכו. הוא נדד בעבר חסר כל ברחבי ישראל, מהחרמון עד סיני, הסתובב עם מוזיקאים ולמד לנגן בגיטרה, חליל וכלי הקשה, לפני שהבין שמקומו על הבמה. "בעצם למדתי איך לחיות בלי כלום ולמדתי שכשאין לך שום דבר – באמת יש לך את הכל. בטבע, לא כמו בעיר, אין לך דחף לצרוך כדי להישאר בחיים, יש לך עין, אוזן, טעמים וריחות, אתה חיי עם מה שיש ולומד להעריך את זה".

ההצגה הזאת טוענת: משהו רקוב בממלכת דנמרק.
"המחזה לוקח אותנו לזמן אגדה, במקום שהוא ליד המציאות שלנו. החלום של אריק, נושא הכלים של האביר פרדיננד, הוא להיות המסי של נושאי הכלים, ומיד בהתחלה הוא מפוטר מעבודתו כי זו לא תקופה טובה. יש הרבה צנזורה כי המלכה אוסרת על אהבה, אוסרת לקלל. המחזה נכתב בימים הראשונים למינויה של מירי רגב לשרת התרבות ב־2015, ואכן בפסטיבל עכו קיבלנו הרבה משובים של צופים שזיהו את האנלוגיה הפוליטית, אף שיש לקהל חופש לקחת את זה לאן שהוא רוצה".

מתוך ההצגה "דרקונים וזונות" (צילום: יוהן שגב)

מנצלים את האהבה

רפרטואר ההבעות הגופניות של סטוניס עשיר, ואין ספק שהוא חי את הדמות. הוא עשה גם טלוויזיה – באודישן הראשון שלו היה לו מזל של מתחילים והוא קיבל תפקיד ראשי בסדרת הטלוויזיה "המובילים" ועוד שלל תפקידים ב"נויורק", "גאליס" ו"השועלים", אבל לא תמיד מגיעה ההזדמנות.

בניגוד לאריק, אתה מצליח להתפרנס ממשחק?
"אני עובד בהרבה תיאטראות, בערך בשש־שבע הצגות, ונוסף על כך אני מלמד. יש פער גדול בין מה שאני נותן למה שאני מקבל. יש נטייה לנצל את האהבה שלנו למקצוע, כאילו באים ואומרים לנו: 'אתם אוהבים את זה? תעשו את זה בחינם!', או במעט כסף או בתנאים גרועים".

שחקנים מדברים על הזעזועים בעולם התרבות ליד פינת הקפה בחזרות?
"מי שירצה ליצור משהו חריף שיזעזע ויציב מראה לחברה, אני מניח שזה עדיין יקרה, ימצא לכך את הפלטפורמה הנכונה. חוק הנאמנות לא יעצור את היצירה, לא ייצור מצב של שחור או לבן, עדיין יהיו אלף ואחד צבעים וגוונים. אנשים אומרים שהם לא מוכנים שיסתמו להם את הפה, ואני מניח שאנחנו נראה את הקונפליקט הזה תופס צורה בקרוב. זה מתכתב עם 'דרקונים וזונות' כי את אריק נושא הכלים שום דבר לא עוצר, הוא לא מוותר. כי אתה יודע איך זה, כשחוסמים אותך ומצנזרים אותך – כן יפרוץ ויתפוצץ".

מתוך ההצגה "דרקונים וזונות" (צילום: יוהן שגב)שבזי בכולי עלמא ובני ציפר לדין אינטרגלקטי

מה שינה אותך בעבודה על התפקיד הזה?
"קודם כל למדתי מאנשים. הבמאי ערן בן צבי אסף חברים שלו, אנשים שהוא אוהב, להפקה הזאת. לא הכרתי את כולם בהתחלה אבל הוא פשוט קלע בול. נהנינו כל כך בתהליך העבודה, התקשורת בינינו הייתה מוצלחת וערן ניצח עלינו בצורה רגועה, שקטה ומלאת דמיון. הוא נתן לנו חופש, נתן לנו להרגיש שאנחנו גאונים וחכמים, הרים לנו".

הזדהית עם הגיבור אריק?
"בטח, ראיתי באריק הרבה מיובל, ברדיפה הבלתי פוסקת אחר החלום הגדול שלו, בחוסר האונים שלפעמים נופל עליך. זה נתן לי מראה ברורה מאוד לחיים שלי, הסחרור הזה אחר הגשמת החלום שלך. אבל אתה מתבגר ומבין שאף אחד לא עושה לך דווקא בדרך, ואם אתה רוצה להזיז משהו אתה צריך לעשות את זה באמונה שלמה, בחיוך ואהבה".

← "דרקונים וזונות", תמונע, שונצינו 8 תל אביב, שלישי (11.12) 20:00, 80 ש"ח