"I am Cait" של קייטלין ג'נר: גם הטרנסג'נדרים זוכים לריאליטי טראש
הריאליטי החדש שעוקב אחר קייטלין ג'נר אמנם לא מצליח לנסח אמירה נוקבת, אבל עצם קיומו הוא אמירה כזו
אם אתם מסוג האנשים הליברלים שממש לא מתרגשים מטרנסג'נדרים, סביר שהצפייה ב"I am Cait" – הריאליטי החדש שעוקב אחר חייה החדשים של קייטלין ג'נר – תיצור אצלכם קונפליקט פנימי. מצד אחד קשה לא להיות ציניים אל מול הניכוס ההוליוודי של סוגיית הזהות המגדרית. בהוליווד רגילים לשים הכל בתבניות שמתאימות לאחד הנרטיבים השולטים בתרבות האמריקאית, ובמקרה הזה מדובר בסיפור סינדרלה, בגולם שהפך לפרפר. המוזיקה מרגשת, המלתחה החדשה עשירה וקייטלין פורחת. הקשיים שעברה בדרך לשם מוזכרים, אבל לא מספיק כדי לפגום בחוויית הצפייה של מי שרוצה לשבת מול הטלוויזיה ולא לחוות אף רגש קשה.
הצד השני של המטבע הוא קצת פחות ציני. גם אם כמסמך דוקומנטרי על חיי טרנסג'נדרית "I Am Cait" לא עושה עבודה יעילה, אמיצה או מעמיקה במיוחד – דווקא הקלילות הזאת שבה קייטלין מנוכסת למיינסטרים מרגיעה במידת מה. בדיוק כפי שהקומדיה הרומנטית הנוסחתית "Imagine me and You" מ־2005 שימחה את הקהל הלסבי – שיכול סוף סוף לצפות בשתי נשים מתאהבות לפי כל הקלישאות ההוליוודיות כולל סצנת איחוד קיטשית – כך גם "I am Cait" צריכה לשמח את הקהל הטרנסג'דרי שזוכה לריאליטי טראש משלו, ועוד כזה שנולד מתוך מעוז המיינסטרים האמריקאי – בית החרושת על שם קרדשיאן. כך שגם אם ברמת התוכן "I Am Cait" לא מצליחה לנסח אמירה נוקבת, עצם קיומה הוא אמירה כזאת.
לצפייה בפרק הראשון של I am Cait
"I am Cait" מצליחה לרגש, בעיקר כשאמה של קייטלין, אסתר, מגיעה לבקר. בניגוד לביקורים האחרים במהלך הפרק הראשון, כמו זה של הבת קיילי ג'נר, הבת החורגת קים קרדשיאן ובן זוגה קניה ווסט (ששניים מהם הביאו עמם מוצרים שהם מקדמים – תוכן שיווקי מתבקש אך בוטה), ביקורה של אסתר לא מלווה באינטרסים כלכליים, והיא אינה מתורגלת לחיות את חייה מול מצלמות. לכן אפשר רק לקוות שהתגובה שלה היא אותנטית, ואיזו תגובה מרהיבה זו! למרות גילה המבוגר, אסתר מקבלת את קייטלין בזרועות פתוחות ובלב מלא אהבה. היא מתעניינת בכנות בתופעה ומנסה לרדת לעומקה.
קל להאשים את "I am Cait" בכך שהיא ממוסחרת או לא מייצגת את האמת הקשה של המאבק הטרנסג'נדרי, אבל אם היא מצליחה להנגיש לקהל קצת פחות נאור את העובדה שבסך הכל מדובר באנשים, היא יכולה להתגלות כאבן דרך משמעותית ביותר במאבק, עד כמה שקשה להודות בכך. אם אפילו קומץ מהצופים בתוכנית, בעיקר בארצות הברית השמרנית, יפסיקו לשנוא או להרים גבה, הרי שג'נר השיגה את מטרתה, שהיא מטרת העל של הקהילה הלהט"בית כולה. רוחות של שינוי מגיעות במהירויות ובעוצמות שונות, אבל כולן גורמות לשיער להתנפנף.
השורה התחתונה:תודה לאובמה