ההמבורגר הכי מדובר בעיר כל כך טעים, אז למה מסתירים אותו?

ג'ורג' דה בף (צילום: אנטולי מיכאלו)
ג'ורג' דה בף (צילום: אנטולי מיכאלו)

הקציצה של GDB משוק הכרמל זכתה לבית של קבע באבן גבירול, חבל רק שהיא מגיעה עם יותר מדי תוספות מיותרות שמחביאות אותה

20 בפברואר 2020

טוב, אין דרך קלה להגיד את זה: המבורגר הוא רשמית פלאפל. בעיר נס ציונה שבה בה עוצבה דמותי הרוחנית, הדתית והמדינית, יש רחוב אחד. כלומר, יש רק רחוב אחד. נס ציונה היא רחוב, לא עיר. ברחוב יש בכל רגע נתון בין 4 ל-6 פלאפליות וביניהן, מסיבות הנוגעות לכשרות, מספרות. אם תנסו ללכת את הרחוב תוך שאתם עוצרים לתספורת ופלאפל בכל אחת מהמספרות והפלאפליות, יקח לכם יומיים ללכת חצי קילומטר. ובסוף תמצאו את עצמכם בראשון. אוי.

"GDB" שנפתחה באבן גבירול-פינת-קפלן מעלה את השאלה אם אבן גבירול הוא בועה של המבורגרים שסופה להתפוצץ. מי שילך מסוף קרליבך ועד לכיכר רבין, מרחק של קילומטר, יתחיל את הדרך בבודגה, יעבור דרך ממפיס, עד העצם אקספרס, מקדונלדס, GDB וויטרינה ויגיע לקפטן בורגר בתחילת כיכר רבין. וזה מבלי שספרתי את ההמבורגרים בדיינר, במזנון ובקרנף. תתקדמו עוד קצת ותגיעו גם למג'יק בורגר, ריינבואו וברגר קינג. מי שירצה לאכול את כל ההמבורגרים ברחוב יצטרך לפנות לעצמו חודש. כי זה הזמן שיקח לו לחפש חניה חחחחחח.

מזנון הבורגרים החדש של GBD (צילום: אנטולי מיכאלו)
מזנון הבורגרים החדש של GBD (צילום: אנטולי מיכאלו)

בחזרה לבחור החדש בשכונה. GDB נפתחה על ידי קצביית ג'ורג' דה בף. לקצבייה כבר היו כמה פופ-אפים מצליחים, וכנראה שהחליטו שם למסד את הפורמט יחד עם קבוצת ווי לייק יו טו, שאחראית בין היתר על הבוטקה-קפה הזה שיושבים בו היפסטרים ורמי הויברגרים והמעדנייה/קפה/פטיסרי "נורדיניו". השם של המקום תפס כזה עניין, שבשבוע השני לקיומו כבר משתרך שם תור כל כך ארוך, שהוא הפריע לכניסה של עוד שתי המבורגריות ברחוב.

התפריט ב-GDB מהווה בשורה חדשה לאוכל הרחוב (לא מאמין שעוד אפשר להגיד את המשפט הזה). הוא כולל גם סטייקים. כן, סטייקים ברחוב. 150 גרם סטייק סינטה עם צ'יפס ב-79 ש"ח. עכשיו, אני רוצה להתעכב על זה שנייה. למרות הרעיון הנחמד, זה תמחור של 52 ש"ח ל-100 גרם, שזה על הצד הגבוה של סטייק במסעדה. למה שאני ארצה לשלם מחיר כזה בשביל לאכול סטייק ברחוב? לא הבנתי. אבל אנחנו לא הגענו בשביל סטייקים, הגענו בשביל ההמבורגר המפורסם ובשביל ההמבורגר הטבעוני.

GDB: יש גם סטייקים (צילום: אנטולי מיכאלו)
GDB: יש גם סטייקים (צילום: אנטולי מיכאלו)

נגמר ההמבורגר הטבעוני. היינו צריכים לחכות בתור כדי לגלות זאת מהדלפקאי הנחמד שהתנצל וזיהה את הצמחונית שבינינו כלקוחת הנורדיניו. קריפ, תוריד את הטלפיים היפהפיות שלך מחברה שלי. הזמנו את ארוחת ה-GDB שכוללת את ההמבורגר המיוחד של המקום (מיד נספר), צ'יפס, ושתייה קלה או בירה.

המבורגר GDB מכיל ככה: המבורגר, ארוגולה, חלפיניו, איולי שום קונפי, רוטב פלפלים, גבינת צ'דר וגאודה. כן. זה יותר מרכיבים מהמבורגריות באבן גבירול. כל זה מונח בתוך לחמניית בריוש מצופה בסמל של המקום – כיפת שום שחור מרובעת. ואם כל זה נשמע לכם כמו חוכא ואיטלולא, או קיש קיש קריא איסתרא בלגינא, זה כי אין לכם מושג מה המושגים האלה אומרים. הביס של ההמבורגר הזה כל כך עמוס ומבולגן, שלקח לי זמן להבין מה אני אוכל. קצת כמו שיר מורכב שצריך לשמוע כמה פעמים כדי שייקלט. סוגי המיונז השונים, יחד עם שתי הגבינות, יוצרים בלגן מרקמי שפשוט קשה לזהות. במסגרת המלחמה הזו של טעמים ומרקמים, פלפל החלפיניו הוא היחיד שטעמו מצליח להתבלט, ואפילו אולי להשתלט על כל הקונסטרוקציה האדירה. וזה לא טוב.

בין ביס לביס ניסיתי להבין את טעם הקציצה. כשזו הצליחה להתבלט היא הייתה נהדרת. למרות שהייתה דקה יחסית הצליחה לשמור על אדמומיות כהה במרכזה ועל ורדרדות נעימה לאורכה. היה לה זיכרון בולט של חריכה והיא באמת הייתה עסיסית וטעימה. כשהרגשתי בה. הלחמנייה, לחמניית בריוש מתוקה וקלילה, לא סופגת את הרוטב, שומרת על המבנה יציב, אך היא מעט קלה ומתוקה מדי. לחמנייה קלאסית הייתה עובדת פה טוב יותר. באשר לכיפת השום המפורסמת – היא מוסיפה בעיקר אסתטיקה. נגיסה בה בנפרד הזכירה מעט טעם כמהין, אך במסגרת הביס היא לא הייתה מורגשת. או יותר נכון, הכל היה מורגש, וכלום לא.

הצ'יפס מתואר בתפריט כ"צ'יפס פריך" והוא מהז'אנר הדק-אך-סמרטוטי. מפתה לומר: הרע משני העולמות. ובאשר למחיר? אמנם מדובר בהמבורגר מוגזם, איכותי ועם מיני תוספות, ואדם שיזמין במסגרת הארוחה בירה כבר יתקרב לתמורה יחסית הגיונית, אבל ב-78 ש"ח יש חשש שהשוק, כלומר הרחוב, ילך בעקבות הסמן החדש.

GDB התמקם במרכזו של שוק רווי מהמבורגרים ונראה שמיקומו הגיאוגרפי כמו גם מיתוגו נועד לתת פייט לוויטרינה בז'אנר ה"פרימיום המבורגר". אבל לא ברור למה מקום שמתמחה באופן כל כך מדויק בבשר מרגיש צורך להסוות אותו בבליל כה אדיר של מרכיבים. התפריט והמחירים במקום מבשרים על תחילתו של מטבח רחוב עילי, והתור האדיר מבשר על כך שתל אביב נכונה למטבח שכזה. ואני? אני במחיר הזה הולך לדפוק 6 מנות פלאפל ו-7 תספורות בנס ציונה. גם יש פול חניה חחחח.

ג'ורג' דה בף (צילום: אנטולי מיכאלו)
ג'ורג' דה בף (צילום: אנטולי מיכאלו)

כוכבים: 3.5
טעים: כשמבינים מה טועמים
וייב: אם כריסטופר נולאן היה מביים את הוויטרינה
מחיר: 78 לארוחת GDB
טבעוני: בעקרון יש, הפעם לא

אבן גבירול 22, GDBURGER, אבן גבירול 22 תל אביב, א-ה מ-17:00 עד 23:00