HBO הולכת להתחרות בנטפליקס, ואלה חדשות רעות לכולנו
תאגיד AT&T שרכש את HBO רוצה ממנה יותר תוכן, יותר מנויים ויותר זמן מול המסך, או בקיצור: יותר צופים זומבים, יותר נטפליקס, פחות סדרות איכות ופחות תוכן משמעותי
עסקת מדיה ענקית שהושלמה בחודש שעבר הולכת לנגוס באחד האיים השפויים האחרונים שנשארו בעולם הטלוויזיה. חברת האחזקות AT&T רכשה את טיים וורנר בסכום של 85 מיליארד דולר ובכך קיבלה לידיה את השליטה ב-HBO, שהייתה שייכת עד כה לוורנר. על פי התוכנית, רשת HBO, ששולטת בפרסי האמי ושהביאה למסך סדרות כמו "משחקי הכס", "תרגיע", "הסופרנוס", "אוז" ו"ווסטוורלד", צפויה לעבור טלטלה שתהפוך אותה מרשת שנחשבת איכותית לספקית של יותר ויותר תוכן, וכפועל יוצא מזה, של פחות איכות.
>> הסדרות הכי טובות שאולי עוד לא ראיתם
על פי דיווח של "הניו יורק טיימס", בפגישה שנערכה במטה HBO בחודש שעבר אמר ג'ון סטנקי, המנכ"ל החדש של וורנר ו-HBO מטעם AT&T, ש"השנה הקרובה הולכת להיות שנה של שינוי כיוון". שינוי הכיוון הזה, לדבריו, הוא הגדלה של מספר המנויים ושל מספר השעות הנצפות בתוכן. על פניו, זו נשמעת כמו התוכנית של כל גוף מדיה – מי לא רוצה יותר מנויים ויותר צופים? אלא שהמודל העסקי הזה מחייב הפקה של יותר תוכן ממה ש-HBO מפיקה כיום, מה שיבוא על חשבון האיכות. בניגוד לשירותים כמו נטפליקס, האויב המרכזי של הרשתות, HBO נסמכת על קהל צופים שמאמין בתוכן ולא בכמות. נטפליקס פועלת להגדיל את הספרייה שלה עוד ועוד, ללא קשר לאיכות התכנים, כדי להשאיר את הצופים "בבית". כשיש כל כך הרבה תוכן, למה ללכת למקום אחר? כך מוצאים את עצמם משתמשים רבים שמסתמכים על נטפליקס משוטטים שעות בחיפוש אחר סדרות להעביר מולן את הזמן ובצפייה בלא מעט תוכן בינוני. HBO, לעומת זאת, ידועה כמי שמפיקה סדרות גדולות, איכותיות, שלוקח זמן להפיק. כעת, אומר סטנקי, כל זה ישתנה.
"אנחנו צריכים שעות (צפייה) ביום", אמר סטנקי לעובדי HBO. "לא שעות בשבוע, ולא שעות בחודש. אנחנו צריכים שעות ביום. אתם מתחרים במכשירים שיושבים לאנשים בידיים ותופסים את תשומת לבם כל 15 דקות". סטנקי הוסיף שהוא רוצה יותר שעות של ישיבה מול המסך כדי להשיג מידע ודאטה על הצרכנים, כדי להגיע לפרסום ממוקד יותר ולמנויים רבים יותר. היום יש לרשת 142 מיליון מנויים ברחבי העולם, והיא מגדילה את המספר מדי שנה.
"זה העולם של המחר", הוא אמר לעובדים שיאלצו לשנות את הצורה שבה הם יודעים לעשות טלוויזיה, אולם למעשה זהו כבר העולם של היום. כך פועלות פייסבוק ושאר חברות האינטרנט הגדולות, וכך פועלת נטפליקס. הפיד הפייסבוקי או התוכן הבלתי נדלה של נטפליקס משאירים את המשתמשים מול המסך. בעוד ערוצי טלוויזיה מסחרית מתחרים זה בזה על ידי הפקת תכנים יותר גדולים ויותר מבטיחים שהקהל אמור להתחבר אליו, שלא לומר להתמכר אליו רגשית (בארץ המקרים של קשת ורשת הם דוגמה מובהקת), כלכלת הפיד מנסה למשוך את המשתמשים על ידי הלם התוכן, על ידי FOMO – הריבוי משכיח את העובדה שרוב התוכן בסטנדרט נמוך. כעת נראה ש-HBO תלך גם היא בתלם הזה.
מבקר הטלוויזיה של ה"רולינג סטון", אלן ספינוול, היטיב לציין השבוע שהתחרות בנטפליקס דומה לתחרות באמזון. כמעט כל מי שניסה להתחרות ישירות באמזון נכשל ונעלם, בעוד אלה ששרדו הן חברות שהציעו "תוכן בוטיק" והעדיפו איכות על פני כמות. חברות כאלה מטפחות קהל נאמן שיודע לחזור אליהן כי הוא סומך על המוצרים שהן מספקות. ממש כמו שהצופים של HBO ייצפו בכל מה שהיא תפיק, אפילו אם מדי פעם הם יתאכזבו. אם כמות התוכן המאכזב ש-HBO תפיק יעלה, לא בטוח שהם יישארו מחויבים.
לאורך השנים השקיעה HBO בתוכן שלוקח שנים להפיק ושמגיע לעתים לעלויות של מיליוני דולרים לפרק. מלבד סדרות ענק כאלה הרשת אחראית גם לסדרות קטנות יותר שקצרו שבחים, כמו "שקרים קטנים גדולים" בכיכובן של ניקול קידמן וריס ווית'רספון ו"אינסקיור" עם איסה ריי. בשלוש השנים האחרונות HBO השקיעה כ-2 מיליארד דולר בשנה בתוכניות והרוויחה כ-6 מיליארד דולר. כשמשווים את המספרים האלה עם נטפליקס, שצפויה להשקיע השנה 13 מיליארד דולר בתוכן, ברור למה AT&T רוצה יותר.
השאלה היא מה ה"יותר" הזה אומר לצופים. כי אם העתיד של הטלוויזיה הוא רק "יותר" מהסוג הנטפליקסי, כולנו נצא מופסדים. עולם שבו לרשת כמו HBO, שאחראית לכמה מהסדרות הגדולות בהיסטוריה, אין זכות קיום אלא כמתחרה לנטפליקס, הוא עולם שמבטיח פחות ופחות תרבות משמעותית ויותר ויותר זומבים שמכלים את זמנם מול תוכן רדוד ומיותר.