למה אנחנו שולחים לאירוויזיון עוד שיר דאנס-פופ גנרי עם דרופ?

לאיפה נעלמו המניפות? מיכאל בן דוד. מתוך הקליפ הרשמי ל-"I.M", צילום מסך
לאיפה נעלמו המניפות? מיכאל בן דוד. מתוך הקליפ הרשמי ל-"I.M", צילום מסך

אבל למה להרוס? מקצה השיפורים שעבר השיר ״I.M״ של מיכאל בן דוד הפך אותו משיר פופ קווירי שתפור למידותיו, לקקופוניה מוזיקלית עם חליל צורם שאף אחד לא ביקש. עומרי פיינשטיין לא מאמין שעל זה מושקעים כספי המיסים שלנו (או כסף בכלל)

האירוויזיון ואני ביחסי שלום-שלום. אני משתדל לעקוב, אך אני לא מהחובבים הגדולים שתכירו. עבורי, האירוויזיון הוא חגיגה של פופ וטראש ובעיקר הזדמנות לתחושת גאווה לאומית שאני חווה לעיתים נדירות. גם הציניקן שאני לא הצליח להצניע את התרגשותו מזכייתה של נטע ב-2018, וגם לא מהמשדר המרשים שנערך בארץ שנה לאחר מכן.

למרות שלא צפיתי בעונה האחרונה של ״אקס פקטור לאירוויזיון״ מהפחד להשתעמם למוות, לא יכולתי שלא לצפות בשלבי בחירת השיר והנציג שלנו לתחרות. את השיר ״I.M״ של מיכאל בן דוד חיבבתי רק לאחר כמה האזנות, והתמכרתי אליו לאחר הצפייה בהופעת הגמר. על אף התחזיות הלא מבטיחות בהימורים שמחתי מהעובדה שהוא צפוי לייצג אותנו עם השיר הזה – מיכאל בן דוד הוא ווקאליסט מוכשר ופרפומר אדיר והשיר היה תפור היטב למידותיו. 

מאז בחירת השיר השתוקקתי לשמוע את גרסתו הסופית, בעיקר כי נחקק בזכרוני השדרוג המשמעותי שעבר ״Set Me Free״ של עדן אלנה בשנה שעברה. הגרסה הסופית ההיא לא חוללה בו מהפכות, אך באמצעות כמה נגיעות וקומץ ״פיין טיונינג״ הצליחה להפוך אותו משיר מעט רדום ומיושן לפצצה קלאבית מהסוג שהיינו יכולים למצוא גם באלבומה האחרון של דואה ליפה. ייחלתי לכך שאותו הקסם שנעשה עבור אלנה ייעשה גם עבור בן דוד. אז ייחלתי.

הבוקר הגיע הרגע ונחשפה הגרסה הסופית של ״I.M״, וכגודל הציפייה גודל האכזבה. הפתיח התיאטרלי נותר כמעט זהה לחלוטין, אך מיד לאחריו מתחיל כאוס של ממש. הבאסליין שהיה המוטיב המרכזי והמוצלח ביותר בשיר טובע במהרה תחת מכבש של אפקטים ואינסטרומנטים מיותרים. הבתים עוד הצליחו לשרוד בצורה סבירה, אך הקקופוניה האמיתית מגיעה בפזמון.

בגרסה המקורית הדרופ שם דגש על אותו הבאסליין יחד עם סאונדים חוזרים ונשנים של מניפות נפתחות – גימיק מוצלח שזורק את המאזין עמוק אל תוך עולמות הווגינג והבולרומס. המניפות הלכו, ובמקומן הגיע חליל צורם שאף אחד לא ביקש. מעבר לצלילו המעיק, החליל גם מנתק את השיר לחלוטין מכוונת המשורר, וכך שיר הפופ הקווירי הפך לעוד שיר דאנס פופ גנרי עם דרופ של סטטיק ובן אל. דווקא הברייקדאון האוריינטלי בשיר נשאר כמעט זהה ורק עבר כמה ליטושים ששיבחו אותו.

כשהקהל בחר את השיר ״I.M״ הוא ידע מה הוא בוחר, והוא לא בחר את הגרסה שקיבלנו היום. הגרסה הסופית מרגישה כמו תבשיל שתובל על ידי עשרה אנשים שונים במקביל עד שהוא פשוט נהיה לא טעים. ההשקעה מוערכת, אך בספוטיפיי שלי תישאר הגרסה הקודמת בלבד.