בסך הכל, אני די אוהב את הרעיון של מלונות אורבניים – מקומות לחופשה עירונית שמתעדפים לוקיישן על פני מרחב, ומציעים לכם בעיקר בסיס טוב להתיישב בו בזמן שאתם יוצאים לחרוש את העיר שמסביב. בכל פעם שהזדמן בחלקי לנפוש במלון שכזה, הבנתי שהפאר ורוחב היריעה של מלונות קלאסיים הוא לא משהו שאני מרגיש בו צורך, כל עוד יש לי את כל הבסיס – מקום לנשום, מיטה רכה ואמבטיה. בכל זאת, חייבים אמבטיה. גם בכל הנוגע לסטייקיישן אצלנו בעיר, תמיד אעדיף למצוא את עצמי במלון שממוקם במרכז פעיל של העיר על פני אחד ממלונות שעל הטיילת, למשל. כלומר מה אני, תייר?
>>מסעדת השנה באוסטרליה עושה דבר מאוד לא כשר לחומוס. בכל מובן

לכן הגימיק המוצדק כל כך של מלונות Loginn קרץ לי עוד מראש – מלון בוטיק דיגיטלי, שמצליח לעקוף את החלק המעצבן ביותר בכל חופשה: הממשק עם אנשים. מה זאת אומרת למה? זה אנשים! מה אני צריך לפגוש עובד דלפק עייף, קונסרייג' מתנשא, מאבטחים, מנהל ארוחות, שף חביתות ומנקה – רק כדי לנפוש?! עזבו אותי בחייכם, לא בשביל זה יצאתי לחופשה. במלונות לוגאין מציעים אלטרנטיבה לכל התהליך המעייף הזה – לינק, וואטסאפ, טלפון (שזמינים 24/7) וכל מה שמיזנטרופ בחופשה צריך. חלום אורבני.

לאורך כל השהות שלי במלון Logginn נחלת בינימין החדש, בו התארחתי ללילה אחד, נאלצתי לפגוש רק אדם אחד – וגם זה היה רק כי ביקשתי. ההגעה היתה פשוטה להחריד – לינק לצ'ק אין אונליין הגיע מבעוד מועד, ואחרי באמת שתי דקות של מילוי פרטים, הכל היה מוכן. רק נותר לחכות למייל והודעת הווטסאפ, שהגיעו בדיוק שעה לפני ההגעה למלון, והכילו את כל הפרטים שאני צריך, בראשם הקוד בן ארבע הספרות ששימש אותו לכניסה לפחות או יותר הכל: ללובי, למלון, לחדר שלנו, לחדר שמירת המזדוות ולרופטופ. אין כרטיסים לאבד.

את הכניסה, הממוקמת ברחוב אחוזת בית (בדיוק מול הבורסה, לחובבים), מצאנו בקלות והלובי מסבר הפנים שכלל קצת ירוק וקצת מקומות ישיבה היה בהחלט טיזר מתאים למלון עצמו, שלמעט מעלית, מדרגות וחדרים לא כלל שום דבר אחר. וזה בדיוק מה שהיה צריך. העיצוב המינימליסטי אך מהוגן לא השאיר זכר לבניין המשרדים שהיה פה בעבר; קירות בגווני טורקיז עם גימור לבן ורצפות פרקט חום חדש יוצרים חמימות, והתאורה הרכה שמפוזרת ברחבי חלל הכניסה היו קבלת פנים מושלמת. מטבחון קומפקטי בצמוד לדלת סיפק כל מה שצריך (מכונת קפה, למשל), וספת ר' דקה שצמודה לקיר עם טלוויזיה סיפקה מרחב להרים את הרגליים, ולהיכנס למוד חופשה.

מתוך החלל הזה דלת מובילה לחדר השינה, שבגווני קרם ועם ווילינות לבנים ארוכים נותן את הכבוד למיטה הרכה (יש!) שבמרכז החדר, שגם בו יש טלוויזיה – במידה ואתם אוהבים לנמנם מול המסך. כמה תמונות של אמנים ומעצבים ישראלים מנקדים את הקירות, ומזכירים שזה מלון בלב עיר חיה ונושמת – דבר שתיזכרו בו גם אם תסיטו את הווילון לראות את בניין המשרדים שממול לחדרים. עם זאת, בתוך החלל הנעים הזה, קל מאוד לשכוח זאת. במיוחד כשחדר ליד מחכה חדר אמבטיה נאה עם אמבטיה מרווחת למדי – והאמת שדי מדהים שהצליחו להוציא את המקסימום מרחב מחלל שבסך הכל אפשר להגדיר כקומפקטי.

מה שלא היה בחדר זו מיטת תינוק, למרות שבהרשמה הראשונה ציינו זאת. זו כמובן לא תקלה חמורה בשום פנים ואופן, בעיקר כי היא נתנה לי הזדמנות לנסות את שירות הלקוחות בוואסטאפ – מסוג הדברים שאני מתייק תחת "אני אאמין כשאני אראה את זה בעצמי". ובכן, ראיתי בעצמי – שלחתי הודעה שנענתה בתוך 25 דק', ושעה וחצי לאחר מכן קיבלנו הודעה ששואלת אם אנחנו בחדר, כי הצוות רוצה להכניס את המיטה. לא היינו בחדר, כי בדיוק בילינו ברופטופ היפהפה, שותים דרינק שהושאר מבעוד מועד על השולחן – אז חזרנו למטה לפגוש את עובד המלון שהביא לנו את מיטת התינוק. זה היה האדם היחיד שנאלצנו לפגוש בשהות שלנו שם.

היתרון במלון שממוקם בין מגדל שלום לנחלת בנימין הוא שהכל קרוב. את הערב העברנו בסביבה הלוהטת ביותר בעיר, והחזרה לחדר היתה קלה בדיוק כמו ההגעה, פלוס הבונוס שאין אף פקיד קבלה ששפט אותנו על כמה שתינו ובאיזה שעה מאוחרת חזרנו עם עגלת תינוק, הישר למיטה הרכה. את הבוקר שאחרי פתחנו בגג הנאה בתל אביב החמה, ומשם ירדנו לעבר מרטינט – בר הקוקטיילים והאוכל של אדר לוטן. מכיוון שבתוך המלון אין חדר אוכל, הפתרון הפשוט והמוצלח הוא שובר לארוחת בוקר (הם קוראים לזה בראנץ, אבל מה הופך את זה לבראנץ אני לא יודע) במרטינט שממש מתחת לחדר המלון.

גם העזיבה, ברוך שנאת האדם, לא דרשה מאיתנו לעבור אצל אף אחד. פשוט לוקחים את התיקים, ויוצאים לדרך. אין שאלות, אין תחנות בדרך. למלון יש מספר תכסיסים נוספים בקנה שלא ממש ניצלנו, שרובם מתבססים על הרעיון של להזמין בווטסאפ (או בשירות הטלפוני) שוברים בהנחה למגוון חוויות בעיר – הנחות בשוברים לספא 3030, למסעדת ABRI, לשיעור גלישה ואמבטיית קרח, הטבות בברים ובתי קפה בסביבה, ואפילו הנחה בהטבה לחדרי ישיבות וכנסים ב-Mindspace, למי שבא לעבוד. אבל למי שבא לנפוש בעיר, ועוד לא רוצה להיפגש באף אחד, יש פה מלון בוטיק עם קטע מדליק.
מלון Loginn נחלת בנימין, אחוזת בית 5, תל אביב. החל מ-750 ש"ח ללילה. יש גם הנחות (למשל 40% לשבוע הבחירות!).לפרטים נוספים והזמנות
הכותב היה אורח של המלון

• חופשה
• חופשה בתל אביב
• מלון
• נחלת בנימין