LP בארץ: שואו מהמם של שירים בעייתיים
עם קול פסיכי ולהיט ענק בכיס, הקהל בבארבי עף על הזמרת שמאחורי "Lost on you". הבעיה התחילה כשהיא עפה עליו בחזרה
באמצע הלהיט הכי גדול שלה, LP כמעט נפלה. אחת המעריצות בבארבי לא יכלה לכלוא את ההיסטריה למשמע "Lost on you" מנתץ המצעדים, וכנראה ניסתה למשוך את הזמרת החוצה מהבמה. LP אמנם הצליחה להשתחרר מאחיזת החנק ונראתה משועשעת למדי מהסיטואציה, אבל זה היה משל לא רע בכלל לבעיה המרכזית בהופעה שלה. במתח בין אהבת הקהל לאותנטיות, הבחירה בפופולריות הפילה אותה לא פעם.
בהתחשב בדרך הארוכה שעברה עד שהצליחה לחדור למיינסטרים, אולי זה לא כל כך מפתיע. LP, או לורה פרוגליצי כמו שהמורות שלה קראו לה, הייתה שם נידח למדי באינדי האמריקאי עד לשנה שעברה. קריירת הסולו שלה דשדשה על אף שכתבה שירים לקליברים כמו ריהאנה והבקסטריט בויז, ואז היא הוציאה מיני-אלבום בשם "Death Valley" שהעיף אותה במטח זיקוקי דינור לכל אוזן בסביבה. שאול מהבארבי לא הספיק למצמץ וכבר חוסלו כל הכרטיסים להופעה בארץ. הופעה נוספת שנקבעה לאותו היום הוכרזה כסולד-אאוט בערך באותה המהירות.
LP היא מוזיקאית מתעתעת. הכתיבה שלה טעונה ודרמטית באופנים שנדיר למצוא בפופ המיינסטרימי. היא משדרת משהו קשוח, אפל ולסבי למהדרין, ואפשר לדמיין אותה כבסיסטית באיזו להקת הארדקור נידחת. מאידך, יש לה חוש טבעי ליצירת המנונים והבנה מלודית עמוקה, והיא בורכה במנעד קולי פסיכי. לא מעט עיניים תל-אביביות מצמצו אמש בתדהמה מול הקלות שבה היא מזגזגת בין תהומות ווקאליים מעושנים א-לה ג'ניס ג'ופלין, לדציבלים אופראיים שרק דולפינים מסוגלים לשמוע.
ההופעה נפתחה בבמה ריקה ופלייבק שנהם את הפתיחה לשיר "Muddy water". כשהזמרת הרזה עלתה לבמה והצטרפה עם נהמות משלה, הקהל לא ידע את נפשו. הכריזמה נשפכת ממנה כמו מפלי זיעה ברחוב קיבוץ גלויות, ולא נדרשו יותר ממחוות זעירות כדי למגנט אליה את העיניים. לא פעם נראה היה שהבמה קטנה עליה, ושהיא מתה לצלול לקהל או להתנדנד מהנברשת. זרי פרחים נזרקו לבמה, שלטים הונפו, ואפילו כמה חיבוקים נרשמו בינה לבין העומדים בשורה הראשונה. וכאן העסק התחיל לחרוק. כמובן, כמעט בכל הופעה יש מימד מגלומני, וגילויי הערצה הם לא עניין חריג בהופעות פופ. אבל משהו בהענות המופרזת של LP לפלירטוטים האלו סדק את הפאסון שלה; כשהיא שרבטה חתימות תוך כדי שירה, הגבול הדק בין אמנות לפולחן אישיות נחצה שלא בטובתו. אמנם "הקיר הרביעי" הוא מושג מתחום התיאטרון, אבל נראה שגם במקרה הזה עדיף היה לשמור על מרחק מסוים בין הבמה למה שתחתיה.
למרבה הצער, גם המוזיקה של LP בוחרת לא פעם לקרוץ לקהל מאשר ללכת עד הסוף. אבל מכונות להיטים יש הרבה, והייחוד של LP נובע מהכישרון שלה לזקק מסה של רגש לתוך שירים קליטים. "Lost on you" שבר לא רק את יוטיוב, הוא שבר לא מעט לבבות שהזדהו עם הכנות המדממת שלו. הבעיה היא שרבים מהשירים ברפרטואר של LP מוותרים על האותנטיות לטובת האסתטיקה, ומעדיפים הוּק מתנגן על פני איזו אמת גדולה. כשהם מגיעים כרצף בהופעה זה פשוט לא מצליח לעניין מספיק, גם כשאת זמרת עם ריאות של לוויתן. ההדים של מפץ ההצלחה הנוכחי ידעכו בקרוב, ואז האתגר של LP יהיה למזג בין המאפיינים הלהיטיים במוזיקה שלה לבין אלו העדינים והאינטימיים. הפרחים, כנראה, ייזרקו לבמה כך או כך.