שבוע שלישי למלחמה באיראן, לפחות 3 זירות נפילה בת"א רק היום, ולאף אחד אין את היכולת לספר לציבור טרוט העיניים לאן כל זה הולך, או מתי זה יגמר. במשרד האוצר כבר החליטו להחזיר אותנו לשגרה למרות שאין מסגרות לילדים, ובטלוויזיה כבר חזרו לשגרת ריאליטי למרות שאף אחד חוץ מהם לא מצליח להתקיים בעולם התרבות, ועל אחת כמה וכמה – בתחום ההופעות.

בדומה לימי הקורונה, אז ההופעות היו הראשונות לעצור והאחרונות לחזור, גם הפעם נוצר מצב שבו הופעות פורים הגדולות כבר בוטלו, חגיגות פסח הקרובות בסימן שאלה גדול ומי יודע מה יהיה בקיץ. פיצויים אין באופק, שר התרבות לא סופר אף אחד ואין אף איגוד מוזיקאים שמוכן להרים את קולו. לריק הזה נכנס – ולא בפעם הראשונה – בעלי הבארבי שאול מזרחי, שביטא את כל התסכולים של תחום ההופעות והמוזיקה בפוסט אינסטגרם נוקב, שיורה חצים גם לממשלה, אך גם לתקשורת. ולשם התמיכה במאבק המוזיקאים, בתקווה שיקום, דבריו יובאו כאן במלואם.

"היי הלוווו! שמישהו יתעורר פה! כבר שלושה שבועות שענף התרבות משותק!!!", נכתב בפוסט. "ענף שבשנה ממוצעת מביא אלפי מופעים עם מאות אלפי צופים ורוכשי כרטיסים ואין קול. שקט, דממה. התקשורת לא מפסיקה לספר על חברות התעופה – יש טיסות יוצאות כמה נוסעים, מי יפצה וכו'. שלא נדבר על הצורך הבסיסי של הציבור לצאת לחו"ל ו"להתאוורר". ושלא נדבר על מסעדות שפים שהכותרות זועקות על ירידה בפדיון של עשרות אחוזים… ועל אירועי פורים שנגנזו, מסיבות העל של חברות ההייטק… ובסקטור שלנו ההופעות, שום מילה. שום תזכורת. אנחנו אוויר. שום דבר".

"אנחנו לא צינור חמצן? שעה של ריסטארט לראש? אנחנו השק חבטות של השוק – ללא ייצוג, ללא דאגה, ותמיד ההבנה שאנחנו הראשונים להיסגר והאחרונים להיפתח. ומתי יזכרו בנו? כשהמופעים יהיו סולדאאוט, ומי מבאי התקשורת או מנכ"לים של משרדי הממשלה יזדקקו לכרטיסים למופע ואז יבינו את נחיצותנו. עצוב לי שאין אף אחד שרואה או סופר את הטכנאים, הנגנים, מנהלי ומנהלות ההצגה, התאורנים, בעלי חברות ההגברה, המפיקים, האמנים, חדרי החזרות, בעלי המועדונים, הצלמים ומה לא. כל המרקם האנושי שעסוק בימים כתיקונם לכרות פחם ולשאוב מים כדי שהקהל התמים יבוא וייהנה משעה פלוס של שפיות".

"במדינה שבשש השנים האחרונות אני תוהה איפה עוד ניתן לחבוט בנו – לרסק, לטלטל, לשבור והכי חשוב: לראות אותנו כשקופים. אין כואב מזה. לשבת בבית בחוסר ודאות, ולדעת או לחשוב שאיבדנו מהרלוונטיות שלנו כרגע. ולמה? כי אין לנו לובי? או כי אלו שרצים למסכים לכאורה מטעמנו ישר מורידים ומפיצים את ה"רגע" של הניצוץ האלוהי, צועקים באיזו שעה איזוטרית באולפן שמישהו בכלל טרח להזמין אותם ואפילו לא מקשיבים להם? ושלא נדבר על הנציג הבכיר בעולם התרבות שלא יצא להגיד מילה טובה או רעה – משהו… שוב, אנשים שקופים. כבר אמרתי?".

"עצוב שעולם שלם משתמש בנו כ"כלי" כשנוח, או כחיית מחמד כשזה משרת את האינטרסים, ובועט/מתעלם כאילו אנחנו אוויר בימים שאנחנו זקוקים לו. אז הנה, אני פה להזכיר: יש מאות ואלפי אנשים בתעשיית המוזיקה שיושבים בבית בחוסר ודאות, בלי לדעת לאן הדברים יתפתחו. אז כשאתם בתקשורת מזמינים שפים או מדברים בלי סוף על חברות התעופה עם לואי אין-סופי מאחורי הקלעים, תזכרו שיש גם אנשים שקופים. לא נראים. לא נשמעים. רק כשתזדקקו לכרטיס תהפכו עולמות כדי לאתר אותנו ולהיזכר בנו".,

• ❤ תרבות
• בארבי
• מוזיקאים
• הופעות

דן קרמר הוא סטודנט להוראת ספרות, אב ל-2 ותושב העיר שספרו הראשון, "בלעדייך אין הופעה" בהוצאת שתים, מספר על מפגש בלתי צפוי בין אנשים שבורים בבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב, וממשיך בנסיעה לפסטיבל מוזיקה במדבר ולשמוע שם את הלהקה ששינתה את חייו של אחת הדמויות.כאן תוכלולרכוש את הספר, ולקרוא את הפרק הראשון בו.

>> בית חם בקפיטריה וקהילה מנחמת בקפה // העיר של ליאור שדמי שפיצר
>> בר שחוזרים בו בזמן וחלום על חנות ממתקים // העיר של נטע בכרך
>> קשר רגשי עמוק לחומוס ויחס מיוחד מהשף // העיר של רענן נוסל

1. הבארבי

קודם כל ולפני הכול, אני חייב לדבר על הבארבי. גם אחד משני גיבורי הספר שלי, אנדי, היה בבארבי, וצפה שם בלהקה ששינתה את חייו ומניעה את עלילת הספר. הבארבי (במיקומו הישן, אז הסאונד היה פחות טוב, וכמה היה כיף להיות אנין ומגניב להגיד את זה לאנשים) וגם במקומו החדש, תמיד יהיה מקום תל אביבי אפלולי שמתרחשים בו הדברים שמייצגים בשבילי את תל אביב. ואיזה להקות מדהימות היו מגיעות פעם להופיע בבארבי, וואו. אמן שיחזרו אלינו אמנים מחו"ל.
הנמל 1, תל אביב

2. הסלון של ענת (עינהר)

ענת עינהר היא עורכת וסופרת גדולה (שאגב, הספר החדש שלה מועמד לפרס ספיר!) שעזרה לי רבות למצוא את הקול שלי כסופר. סלון הכתיבה שלה בביתה הוא יותר תל אביב ממה שתל אביב אי פעם חשבה שהיא יכולה להיות. קיבוץ צבעוני ומדליק של כותבים מוכשרים במיוחד – שנונים, מצחיקים ומעניינים – שעובדים עם המאסטרית ברצינות רבה מאוד על סיפורים, כאילו אנחנו בתור ימי הזהב של הספרות העולמית. וכשאתה נמצא בסלון של ענת אתה נוטה לחשוב לרגע, שאולי אנחנו באמת בימים הטובים ביותר של הספרות, כי גם אם לא הרבה אנשים מתעניינים בנו כרגע, לתת כזה יחס ומקום לסיפורים זה הטוב ביותר שהעולם הזה יכול להציע.

3. היכל שלמה ומתחם האקספו

ממוזיקה וספרים אני נאלץ לרדת נמוך יותר, לגוף, לתחרות ולספורט. בהיכל שלמה ובמתחם האקספו צפיתי בכמה מתחרויות הספורט הכי מהנות בחיי (ואני חובב ספורט מושבע) – טורניר ווטרג'ן בטניס, אליפות אירופה בג'ודו, משחקי נבחרת ישראל בכדורסל, וכמובן היהלום שבכתר – אירוע הספורט האהוב עלי מכולם, נבחרת ישראל בטניס בגביע דיוויס! המשחק האחרון נגד יפן בהיכל שלמה היה אחת החוויות המהנות בחיי.

4. חנות "קצת אחרת"

החנות אמנם נסגרה ב-2012, אבל אני חייב לכתוב עליה משהו. כשהייתי נער בודד ודי במצוקה, חנות "קצת אחרת" האגדית הייתה מוקד עלייה לרגל שלי מרחובות, למפגשי הפורום האדיר "אגדות רוק". החנות, שייצגה באופן מושלם את הדמויות השרוטות של האנשים שהכרתי שם, צרובה לי בנשמה כמקום מפלט והייצוג המושלם במציאות לנחמה שמצאתי במוזיקה באותם הימים.

פיסת היסטוריה מוזיקלית מקומית. (צילום: מתוך האתר mitkadem.co.il)

5. הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי, אוניברסיטת תל אביב

כנראה שמחילות הארנב אשר לתוכן אני יכול לברוח מהמציאות הן מוטיב חוזר בחיי, ואין מחילה יותר גדולה ומופרעת מהספרייה המרכזית באוניברסיטה. כמויות הספרים הם כמו היכל מראות של מילים וסיפורים, שאפשר ממש להשתכר ולהשתגע. אני זוכר את עצמי פוסע בין המסדרונות הרחבים, מחפש כתבי יד איזוטריים, מנסה לאתר בעיני את המספר הסידורי המשונה עם שלוש אותיות ומספר אחריהן, מגלה דברים שונים ומשונים לצד מה שחיפשתי ולבי מתמלא באושר רב.
אוניברסיטת תל אביב, חיים לבנון 55, תל אביב

מקום לא אהוב בעיר

האמת היא כשאני חושב על תל אביב אני בעיקר חושב על השכונה שלי, הדר יוסף, וקשה לי לחשוב על דברים שאני לא אוהב בשכונה הזו, כי היא פשוט קסומה ומהממת. אם אני בכל זאת צריך לחשוב על דבר שאני פחות אוהב בשכונה, זו העובדה שיש יותר מדי קקי של כלבים ברחובות ואין פיקוח. ואם להיות יותר ספציפיים, אז על סניטריה – המדרחוב שמוביל לגינת מארק – למה כל שבוע שוכבת שם יונה מתה?

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אז אולי כקונטרה מסוימת למגניבות התל אביבית ששצפה את החלק הראשון של הראיון, אני אבחר בסיור ב"יד ושם" שהייתי בו במסגרת העבודה בשבוע שעבר. היינו עם מדריך עם מבטא צרפתי בשם שלמה שהיה פשוט איש משכמו ומעלה. לפני מוצגים קשים הוא ממש התנצל על כך שאנחנו צריכים לצפות בהם, דבר קטן שמראה על אופיו הטוב. ובגדול יותר – השילוב בין עממיות ושורשיות יהודית שבאדם יחד עם סובלנות וערכים אוניברסליים פשוט קנו את עולמי ועוררו בי השראה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ספר עב כרס גדול ופשוט אדיר שסיימתי ממש לא מזמן הוא "חירות" של ג'ונתן פראנזן. מעולם לא קראתי ספר כזה. היכולת של המספר לתאר דמויות לפרטי פרטים שחושפים את האנושיות הפגיעה והשברירית של כולנו, בעצם עד כדי כך שאתה מרגיש שאתה מכיר אותן טוב מעצמך, ולגולל סיפור כה רחב יריעה שמצד אחד הוא אוניברסלי מאוד, ומצד שני נכנס לאיזוטריה עלילתית שאי אפשר להתיק ממנה את המבט הזכירה לי במובנים מסוימים את ש"י עגנון.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני חושב שהעוסקים בבריאות הנפש בימים אלו צריכים לקבל חיזוק ותמיכה. יש כל כך הרבה מעגלים ופגיעות שונות מהמלחמה ומהמציאות הקשה שאנחנו חיים בתוכה, שמי שעוסק בריפוי והחלמה בעולם שכזה חייב להיות עם הראש מעל המים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אולי קצת לא פייר כאבא לשני ילדים קטנים להגיד, אבל אני רוצה להרים להורים התל אביביים, ולהורים הישראלים בכלל. הורות יכולה להוציא ממך את הרע ביותר, והיא גם יכולה להוציא ממך ממש כמה רגעים אחרי את הטוב ביותר. וההורים שמצליחים לנווט בתור הסערה שאנחנו חיים בה ובעצם להעניק לילדיהם לפי מיטב כוחותיהם ראויים לחיבוק גדול.

מה יהיה?
יהיה טוב, ויהיה גם רע. אני משתדל לא לתת לאופטימיות המובנית שלי יותר מדי לפנטז על איזה טוב גדול כי אז אני אברח מההווה ולא אחווה אותו. אני מאוד מקווה שאחרי מה שעברנו במלחמה נקבל כמה שנים רגועות וטובות יותר.

• העיר שלי
• סופרים
• בארבי

שאול מזרחי, בעלי הבארבי המיתולוגי, לא ידוע כאדם שאוהב להיחשף יתר על המידה. חרף שנותיו הרבות בתעשייה, מזרחי נחשף בעיקר כשיש לו על מה לכעוס (זוכרים את ימי הקורונה? אוהו), או כשאחד מהאמנים האהובים עליו זקוק לקול אימתני וישיר שיספר עליו. אבל היום, באופן נדיר למדי, מזרחי פרסםבחשבון האינסטגרם של מועדון הבארביטקסט יוצא דופן שאנחנו חושבים שראוי להתעכב עליו – לכן הוא מובא לפניכם במלואו, בעריכה קלה בלבד. הטקסט, המגולל את סיפור היכרותו של שאול עם בנאי, ומספר על חלקו של המועדון בהחייאת הקריירה של היוצר, נכתב לרגל יצירת הדוקו יוצאת הדופן של דורון צברי, "סיכוי להינצל", שעלתה ל-yes וגורפת מחמאות מקצה לקצה (גם אצלנו). שאול ממליץ עליו בחום, ואם שאול אומר, שאול יודע. עד אז, קראו איך ולמה אביתר היה צריך את הבארבי כדי לקום מהמשבר הראשון שלו.

"את המפגש הראשון שלי עם אביתר התחלתי אי שם בשנת 97, בבארבי ביונה הנביא, מקום קטן ליד הים, תקרה גבוהה ומרצפות מעוטרות", החל מזרחי את הפוסט. "התמזל מזלי, ומספר שבועות לפני המופע התפוצץ ברדיו השיר 'שמתי לי פודרה' עם אפרת בן צור. הטלפון לא הפסיק לצלצל, הזמנות הכרטיסים למקום הקטן הסתיימו בפרק זמן קצר מאוד (מחיר כרטיס אז היה 40 שקלים, למי שמתעניין). אני זוכר את זה כאילו זה קרה אתמול. המופע של הבחור המופנם היה בוסרי ועדיין לא מגובש, אבל ברגע שפתח את הפה נפתחו שערי שמים, עם חיוך מבויש והרבה עוצמה. זכיתי לאחד המופעים הראשונים של אביתר (לדעתי אפילו הראשון), ולימים השקפתי מהצד וראיתי את העלייה המטאורית שלו. בבארבי ביונה הנביא לא זכיתי לארח אותו שוב".

"בסוף 98 העתקנו את הבארבי לסלמה 40 – מקום גדול יותר, וביחס למקומות של הופעות, אפילו ענק למידת השוק המקומי. בשנת 99 נפגשתי שוב עם אביתר בהשקת אלבום 'שיר טיול'. את ההשקה הזאת לעולם לא אשכח. הבמה הייתה עמוסה בטלוויזיות ישנות שחור לבן (תקופה בלי צבע), אחד על השני כחלק מתפאורה. דאז המופעים היו בישיבה, ופינינו את קדמת הבמה לקהל שירד וירקוד. אבל אוי למה שקרה – אף אחד לא זז ממקומו. תחושה של קר ומנוכר. קדמת במה נשארה מיותמת מאנשים, ומופע שלם עבר ללא תחושות או רגשות בקהל (שאגב, היה מעט ממנו). הכישלון צעק לשמים, ואביתר נעלם כלעומת שבא מהנוף".

"לימים עשינו סדרה של מופעים עם עמיר לב, אומן גדול עם מעט קהל. המטרה הייתה להרחיב את הקהל. התחייבנו על 3 חודשי עבודה, לפעם בשבוע, יום שלישי פעמיים כי טוב. למי שלא יודע, באותה תקופה הייתה לקוטנר תכנית מוזיקה בשעות הצהריים שבה הוא אירח וחשף אומנים חדשים, עשה ג’אמים, ובקיצור – היה מרכז המוזיקה הישראלית בשעת פריים טיים. ובסוף התוכנית פירסם את המופעים ברחבי הארץ. בימי שלישי היינו יושבים ומחכים לטלפון שיצלצל להזמנת מקומות, אבל תנועה אין. החלטנו לארח, והתחלנו לזרוק שמות לאוויר, ותוך כדי מרימים טלפון לראות אם פנוי (נשבע לכם פעם הכל היה יותר פשוט וקל), ויכול לבוא. ובהנחה שכן, היינו מודיעים לקוטנר על האירוח שיפרסם (רייטינג כמו של ערוץ 1 בזמנו). וככה התחלנו לגדול. באחת הפעמים עמיר זרק את השם אביתר לחלל האוויר. עד אז מי שמע, מי ידע היכן הוא (מאיגרא רמה לבירא עמיקתא – מאלבום ראשון שהתפוצץ בקרב הקהל, לאלבום שני שהעלים אותו לתהום השכחה). 'יאללה', עניתי, 'מה יש להפסיד?'".

"וכך התחיל לחזור אביתר בדלת האחורית לקדמת הבמה, ללא מנהלים שעוטפים אותו, ללא חומות ומחיצות, עם המון צניעות, נחבא אל הכלים. מגיע, שר, צובר ביטחון שוב, ומצמרר את האנשים בשירתו הייחודית. הצלחת המופע של עמיר יצרה בחובה אלבום הופעה חיה בבארבי (האלבום הנמכר ביותר של לב, אם אינני טועה), שבו הוא מארח את רפי פרסקי ואביתר בנאי. והכי חשוב – גרמה לכך שסידרו הופעות באמריקה. עמיר נסע עם אביתר וערן צור. ערב לפני הנסיעה עשינו מופע ענק ומפוצץ עד אפס מקום בבארבי בסלמה ('שיהיה להם דמי כיס', אמרתי). התור בחוץ היה עצום. 3 חודשים הפכו ל־4, והצלחה חסרת תקדים".

"ולמה פתאום בחרתי לספר את הסיפור מלפני שנים לא מעטות, וממתי אני נוסטלגי? למעשה כל מה שסופר הוא המבוא לדוקו של דורון צברי שיצא בימים אלו ומשודר ב-yes. מסמך מרתק ומדהים, מסרטי הדוקו הטובים ביותר שזכיתי לראות על מי מבאי תעשיית המוזיקה. דוקו שזכיתי לראות את הרף קט שלו בשלמותו לפני שנה לערך, וחיכיתי לו בכליון עיניים שיצא לאוויר העולם. בדרך כלל אני לא נוטה לא להמליץ ולא לשבח, אבל קצרה היריעה מלהכיל את הסופרלטיבים למסמך המרתק שעבד עליו צברי במשך 11 שנה, עם המון עבודת תחקיר ושאלות משל הוא חוקר שב”כ. מעטים האומנים שהופיעו בכל הבארבים החל מיום היווסדו. יש לי את הכבוד להיות חלק מהדרך של האומן המוכשר שקוראים לו אביתר בנאי".

• ❤ תרבות
• בארבי
• אביתר בנאי
• דורון צברי

>> אילת רוה היא זמרת-יוצרת ואחת הקולות המעניינים במחוזותינו. תוכלו להיווכח בכך בעצמכםן בשבוע הבא בלבונטין 7 (רביעי 14.1), כשהיא תשיק עם להקתה את האי.פי "זה לא לתמיד".הכרטיסים שלכם כאן.

>>מיץ התפוזים הכי טוב וחנויות ספרים כמו בחו"ל. העיר של שקד בשן
>>קצת ירוק לנשמה ומקומות שהיו חסרים בעיר // העיר של נטעלי בראון
>>קפה בת"א של פעם והממולאים הטובים בעולם. העיר של יסמין רביב

1. אולפני פלוטו

בשנה האחרונה למדתי הפקה באולפני פלוטו שנמצאים בדרום תל אביב, ומהר מאד המקום הזה נהיה הבית השני שלי. הלימודים היו מדהימים, ויצא שהכרתי שם אנשים שנהיו החברים הכי טובים שלי. בימים אלה אני עובדת על האלבום השני שלי שם. יוצא לי להיות שם לפחות פעמיים בשבוע וכל פעם זה כמו לחזור הביתה. מדובר במקום עם כמויות של קסם ואנשים מדהימים ומוכשרים.
לבנדה 45 תל אביב

2. הגינה מול הים בגן העצמאות

זה המקום שלי ושל החברה הכי טובה שלי, היא הכניסה בי אהבה ללכת לראות שקיעות שם בכל הזדמנות אפשרית. היא עכשיו בטיול הגדול אז אני מתגעגעת אליה וזה פחות כיף בלעדיה, אבל זה עדיין כלכך מרגיע ומשמח אותי.

3. לאבה

זה המקום האהוב עליי ועל חברים שלי. אנחנו אוכלים שם המון. פשוט אין לי אהבה בחיים כמו לשבת שם, לדבר, לשתות יין ולאכול פסטה. זה כנראה המקום בעיר שאני יושבת בו הכי הרבה.
סמטת בית הבד 7 תל אביב

4. הבארבי

מקום שאני פשוט מתרגשת כל פעם שאני בו לא משנה מה. כמו יראת כבוד כזאת. החלום הכי גדול שלי בחיים זה להופיע שם. כל פעם שאני שם אני פשוט מקבלת כמויות של דרייב.
נמל יפו 1, יפו

5. הבית של ההורים שלי

אין לי בשביל מה להסביר למה הוא המקום הכי טוב בעיר, הוא פשוט כזה. הוא מלא באהבה ובמוזיקה ואמנות והוא גם בשכונה שאני כלכך אוהבת. מאוהבת קשות בבית הזה.

מקום לא אהוב בעיר:

נחלת בנימין בחמישי בערב. פשוט חרדה קיומית. בחיים לא מתקרבת לשם. רק לראות את נהר האנשים שיש שם עושה לי התקף חרדה. איך אנשים מצליחים להנות בצפיפות הזאתתת אני לא מבינה זה כל כך מלחיץ.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בספטמבר האחרון לבונטין 7 ומוזיאון תל אביב עשו לילה לבן במוזיאון וזה היה מדהים. הייתה הופעה של אלון עדר שגרמה לי לבכות. הייתה אזעקה תוך כדי ״יומבו״, והאולם של ההופעה היה המרחב המוגן אז כולם נכנסו. אלון והלהקה המשיכו את ההופעה, ותוך כדי לכולם צלצלו הטלפונים עם הרעש המלחיץ הזה של הצופר, אבל המוזיקה וזה שכולם היו יחד בזה, זה היה מנחם ואבסורדי. בהמשך הערב הייתה גם הופעה של נונו שגרמה לי להתאהב בה ובאלבום שלה ברמות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
אני אובססיבית לשיר יום כיפור של יסמין מועלם. לא שמעתי שיר שעד כדי כך ריגש אותי המון זמן. וגם האלבום האחרון של אוליביה דין. וואו אני מאוהבת בה ברמות.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל התיכון הייתי מדריכה בכנפיים של קרמבואז זה אירגון שתמיד יהיה הכי קרוב ללב שלי. אם אתם בגילאי חטיבה-תיכון תרשמו לסניף הקרוב אליכם. זה כל כך כיף וממלא ובאמת צריך שם אנשים טובים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אלי סטין ועינת הולנד. אוי כמה אני אוהבת אותן ואת הפודקאסט שלהן. טסתי לבד לפורטוגל לפני כמה חודשים והקשבתי להן בלי סוף, פשוט הלכתי ברחובות ליסבון וצחקתי לעצמי. הן אדירות ואני מעריצה שלהן ומתרגשת מהדרך שהן עושות.

מה יהיה?
יהיה טוב כי אין ברירה אחרת. יש כאן אנשים שפשוט אוהבים את המדינה הזאת על אמת. ואותם האנשים פשוט לא יתנו לה לאבד את הדי אן איי שלה, וגם לא יוותרו עליה. גם אם לפעמים זה מרגיש קול קטן בתוך כל הדברים הרעים. אז אני פשוט יודעת שיהיה בסדר ונאחזת בתקווה ובאותם האנשים ומזכירה לעצמי שאני אחת מהם.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• לבונטין 7
• בארבי
• גן העצמאות
• המלצות של מקומיים

תל אביב היא עיר של מוזיקה. מכל הארץ באים אליה מוזיקאים ומוזיקאיות צעירים מכל הסגנונות והז'אנרים עם חלומות על הבארבי בעיניים, אין ערב שאין בו איזו הופעה טובה איפשהו, ולא משנה אם אתם בעניין של רוק, פופ, היפ הופ או מיינסטרים ישראלי – איפשהו בעיר יש הופעה לייב במיוחד בשבילכם. מי מופיעים, איפה מופיעים ולאן כדאי ללכת? הרבה שאלות יש לכם. ולנו יש הרבה תשובות. יצרנו את רשימת ההופעות הכי טובות בתל אביב כדי לסמן לכם את הלייבים שאסור לכם להחמיץ, והיא תתעדכן מדי שבוע. סטיי טיונד.

23.10 // וייב איש // רידינג 3

אנחנו עוד אהבנו אותו כשהיה עושה ראפ מחוספס ברחובות תל אביב (שאאוט אאוט לרחוב העלייה), אבל עכשיו כשהוא השתפשף לכדי אמן שיכול לספק ביתי ראפ חדים ומיד לעבור לפזמון חלקלק, אנחנו אפילו יותר בוייב.
20:30 (פתיחת דלתות), רידינג 3 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

23.10 // הג'ירפות // בארבי

25 שנות פעילות, רלוונטיות אינסופית, להקה שתמיד מתפתחת והופעה שתמיד מרשימה. חוץ מזה, אפילו אם רק בשביל נאומי הנביא של גלעד כהנא, יש הופעות שצריך לספוג פעם בכמה זמן.
20:30 (פתיחת דלתות), נמל יפו 1 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

29.10 // אסתר רדא // בארבי

זמרת הנשמה (ועוד) חוותה ניתוק מהקריירה הבינלאומית שלה מאז השבעה באוקטובר, אבל בדרך לעבד את תחושות המלחמה היא חזרה דווקא לשפה האנגלית שם החלה. השקת האלבום Zion של אחת הזמרות הכי מרשימות במדינה. אקו, דניאל זמיר ושי צברי יתארחו, ונשמת כולם תעלה מעלה מעל הבארבי.
20:30 (פתיחת דלתות), נמל יפו 1 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

30.10 // טדי נגוסה // המרץ 2

הראפר הלודאי חד הלשון עובד כבר שנים בללמד את הישראלים איך לבטא נכון נגוסה (וגם לוד), מגיע לראשונה לבמת המרץ 2 המחוספסת להופעת די.ג'יי (עם אברי ג'י מאחוריו) וארבעה אלבומי סולו, כולל קפיצת דרך שעשה בשני האלבומים האחרונים עם איתמר ציגלר. יהיה חם, חם, כל כך חם. תגידו תודה, יכלנו להגיד שלא תרגישו בבידוד.
20:00 (פתיחת דלתות), המרץ 2 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

30.10 // אוחנה אנפלגד // לבונטין 7

הכישרון המתפוצץ של אוחנה הולך לנצנץ על במת הלבונטין הצפופה במופע אקוסטי מיוחד לכבוד האלבום הנפלא "הרגתי אותך בחלומות שלי". גיטרה, בס תופים, עיבודים מיוחדים רק לערב זה והמון אינטימיות פרועה שראוי להתאהב בה במקום צפוף כמו הלבונטין.
20:00 (פתיחת דלתות), לבונטין 7 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

31.10 // הדג נחש חוזרים ל-"בעזרת הג'אם" // בארבי

הלהקה הכי אדוקה בישראל – לערכים, לעצמם, למוזיקה – חוזרת לבארבי כחלק מסדרת האלבומים שלה, כאשר בערב הזה יתמקדו באלבומם הרביעי והנהדר מ-2006, אותו הקליטו בקליפורניה עם יוסי פיין והנפיק להיטים כמו "הנה אני בא" ו"קליפורניה". עבור מעריצי הדג, זה היה האלבום שיצא לדרך חדשה, הרפתקנית יותר, ואולי סגירת הגולל על הדג נחש שהיו. זמן טוב לחזור לאלבום בהופעה מיוחדת.
20:30 (פתיחת דלתות), נמל יפו 1 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

3.11 // מחווה לאוזי אוזבורן // בארבי

נסיך האופל חזר אל מקורותיו והלך לגיהינום (אבל בקטע טוב!) בחודש יולי האחרון, כך שרק מתבקש שחבורת בלאקרים יתאספו יחד כדי לנגן מחווה ליצירתו, כולל כמובן זו של בלאק סאבת'. כל הכנסות האירוע יוקדשו לחולי פרקינסון, כך שיש לכם הזדמנות לעשות משהו טוב תוך כדי הד-באנגינג.
20:30 (פתיחת דלתות), נמל יפו 1 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

4.11 // גולי 52 // לבונטין 7

להקת הרוק המהנה הזו מגיעה מפתח תקווה, שזה קצת מבלבל כי המשפט הזה לא נאמר בערך מאז אינפקציה. אל תדאגו, הם מופרעים לא פחות, כי כנראה שבאמת יש משהו במים של פתח תקווה. מופע השקה לאלבום החדש "עוד מעט נגמר" יחזיר את הרוק לחיים, לפחות לפעם אחת אחרונה.
20:00 (פתיחת דלתות), לבונטין 7 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

7.11 // וויפלאש – מחווה למטאליקה // המרץ 2

מעריצי מטאליקה, התפקדו – מופע מחווה ללהקת המטאל הגדולה בעולם, עם כל האנרגיה, השחור והשיער המתנפנף. כנראה שלזה צלצלו הפעמונים.
20:30 (פתיחת דלתות), המרץ 2 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

8.11 // סטאס // לבונטין 7

גם עם ותק של 20 שנה כראפר, אל תרגישו לא טוב שעוד לא הכרתם את סטאס, כי עכשיו זה בדיוק הזמן. ביומיום הוא עו"ד, אבל מחוץ לבתי המשפט סטאס הוא כותב חד שמשכלל את הראפ שלו שנים, ועם חציית קו גיל ה-40 החליט לקחת אותו באמת ברצינות, ואפשר לשמוע את השינוי במוזיקה. על האלבום "42", אותו ישיק בהופעה, הוא כבר עבד עם הראפר/מפיק הנהדר זי.קיי, ויש למה לצפות.
20:00 (פתיחת דלתות), לבונטין 7 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

11.11 // רד אקסס לייב // בארבי

צמד אבירי האלקטרוניקה לייב התל אביבים מגיעים להשקת האלבום החדש Loud למה שבוודאות תהפוך לחגיגה, במיוחד כשתגלו שהאורח המיוחד להופעה הזו הוא לא אחר מברי סחרוף, וגם עדי סקוטק הנהדרת תצטרף להאדים את הבמה אפילו יותר. יהיה פיצוץ במסיבה.
20:30 (פתיחת דלתות), נמל יפו 1 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

12.11 // אידיוט // המרץ 2

אורי רוסו ואיתמר לבשטיין חוזרים מהטור עם נגה ארז בארה"ב הישר למופע השני אי פעם של פרויקט הצד הכל כך מרכזי "אידיוט!", שבנוי מביטים ייחודיים וטקסטים חודרים, וגם הבנה שכולם אדיוטים. זה חשוב.
20:30 (פתיחת דלתות), המרץ 2 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

12.11 // כוח וידאו // בארבי

הסופר גרופ הרוק כבד-שטותי-חכם-בועט של שאול לוריא (קין והבל 90210), תמוז דקל (Tatran) ורועי חן (מאלוקס ועוד) מגיע להשיק את אלבום הבכורה הבועט והמצוין שלהם עם שלוש להקות אורחות בעלות השמות הכי טובים במוזיקה – מטאטא השמד, קלפטומנים וקרן פנסיה.
20:30 (פתיחת דלתות), נמל יפו 1 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

13.11 // טאפאש // המרץ 2

אחד היוצרים היותר מעניינים כרגע בסביבה מערבב בין ראפ לרוק ומטאל, עברית עם ערבית ואנגלית, ואת האישי עם הסביבתי למערבולת בועטת שאי אפשר להגדיר אחרת מטאפאש. אלבום הסיידקווסט המדהים שלו ברקע, ועם שתי מערכות תופים משום מה, ברור שיהיה בלגן.
20:30 (פתיחת דלתות), המרץ 2 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

19.11 // שי בן צור // המרץ 2

בין אם אתם מעריצים וותיקים של יוצר האינדי-עולם התל אביבי, ובין אם הצטרפתם רק כשטיילר דה קריאייטר סימפל אותו, זה פשוט לא משנה. בן צור יגיע להשיק את אלבומו החדש "יום" במופע להקה גרובי פסיכדלי, עם הרכב אולסטארים (מקס אולארצי'ק! בן אילון!), שבנוי כמסע מוזיקלי שנע בין שקט אמביאנטי להילולה שמכוונת להתעלות הרוח. טיילר לא יתארח, אבל בטוח יהיה רוקד לאלוהים.
20:30 (פתיחת דלתות), המרץ 2 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

19.11 // גיאגיא עושה את מתי כספי // סינמטק

במסגרת פסטיבל סאונדטראק האהוב עלינו, שמחבר את הקו הברור בין אמנות הקולנוע למוזיקה, יתקיים ערב מחווה מוזיקלי מיוחד למתי כספי בהובלתו של גיאגיא, אחד מהיוצרים היותר מופרעים ואיכשהו חיבור שמרגיש לנו מתבקש. גיאגיא יבצע משיריו של כספי, כמו גם מהקטלוג הארוך שלו, וצפוי ערב מעניין ורועש לבאי הקולנוע.
20:00, הארבעה 5, תל אביב //פרטים וכרטיסים כאן

22.11 // פורטיס: שוטר פושע והענק הלוחש // בארבי

"שוטר פושע והענק הלוחש" אלבומו הרביעי של פורטיס יצא ב1994, לפני 31 שנים, שהם 11,325 ימים. ולציון התאריך הלא עגול הזה, פורטיס והלהקה יעלו בפעם השנייה ("לאור הביקוש") מופע מיוחד."שוטר פושע והענק הלוחש", נחשב לאבן דרך ביצירה של פורטיס וזכה לשבחי הביקורות והקהל כאחד. האלבום הציג שילוב ייחודי של רוק כבד, גראנג', ופאנק יחד עם טקסטים חדים, נוקבים, אבסורדיים ונוגעים ללב, את כולם כתב פורטיס, הלחנים הם של פורטיס והאחים פורטיס, הלהקה שליוותה את פורטיס באותם ימים – ג'נגו, יובל שפריר ואורן קפלן, כשהשניים הראשונים גם יתארחו בהופעה.
20:30 (פתיחת דלתות), נמל יפו 1 יפו //פרטים וכרטיסים כאן

21-22.11 // פסטיבל חשיפה בינלאומי 2025 // תדר, המבצר, המרץ 2

הפסטיבל האדיר של "הצוללת הצהובה" הירושלמית חוזר השנה (גם) לתל אביב, אחרי היעדרות בשנה שעברה, עם הופעות ברחבי התדר, המקלט וגם המרץ 2. מיאמאן בלוז ועד לשאיי, יש פה ימים מוזיקלים במיוחד שאתם לא רוצים להפסיד.
20:00 (פתיחת דלתות), המרץ 2 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

26.11 // אביתר בנאי חוזר ל-"שיר טיול" // בארבי

באמת צריך להוסיף? האחד והיחיד חוזר לאלבומו השני, עם חבורת נגנים ממזרים שכוללת את תמיר מוסקט, איתמר ציגלר, רועי חרמון ויוגב גלוסמן וכל הרגישות בעולם על במת הבארבי.
20:30 (פתיחת דלתות), נמל יפו 1 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

27.11 // מאור אשכנזי // המרץ 2

ראפר צעיר ומוכשר במיוחד עם אמביציה ורגישות ששמורה למי שעוד יהיה גדול. רק לאחרונה הוציא את השיר החשוף "נשמה צמאה", ואתם לגמרי רוצים להכיר אותו עכשיו, לפני שתתחרטו שלא הייתם בהופעות הראשונות שלו.
20:00 (פתיחת דלתות), המרץ 2 תל אביב //לפרטים וכרטיסים

27.11 // אהוד בנאי // בארבי

צריך באמת לכתוב עוד?
20:30 (פתיחת דלתות), נמל יפו 1 יפו //פרטים וכרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• הופעות
• הופעות מומלצות
• מדריך אירועים
• אירועים בתל אביב
• מוזיקה
• בארבי
• המרץ 2
• אוזן