לבן על לבן: מנהיג קרטל סמים רצחני מעולם לא היה כיפי יותר. ביקורת
כל פרט ופרט בסיפור החיים של פבלו אסקובר, מלך הסמים של קולומביה, כמו נתפר בשביל לספק לנטפליקס חומר לעוד להיט מוצדק
החלק המפתיע ביותר ב"Narcos", אחת הסדרות הכיפיות של הקיץ הנוכחי (עד כמה שסדרה על מנהיג קרטל סמים רצחני יכולה להיות), הוא כמה שהיא קלישאתית. דמיינו עשר קלישאות שונות שיכולות להופיע בסדרה על שוטרים המנסים לחדור לעולם הפשע, והן כולן יהיו שם: קריינות? יש. שוטר מניאק עם לב זהב? יש. סצנה שבה נשאלת השאלה "האם יירו לתינוק הזה עכשיו כדור בראש"? יש ויש. וזה לא רק שהשאלות והתשובות כאן ברורות מאליהן, אלא גם סוף הסיפור, המבוסס על עלייתו ונפילתו של פבלו אסקובר, גדול ברוני הסמים של קולומביה, ידוע מראש.
כל זה ממש, אבל ממש לא גורע מההנאה.
[tmwdfpad]פבלו אסקובר, שנכנס לרשימת המיליארדרים העולמית של "פורבס" ב־1989, היה איש עסקים מצליח מאוד שעסקיו היו בעיקר קוקאין. בשיא תהילתו 80 אחוז מאספקת הקוקאין העולמית עברה דרך קרטל מדיין שבראשו עמד. בשיא הקריירה שלו הוא כופף את הממשל בקולומביה כדי שיתיר לו לבנות לעצמו בית כלא שיאובטח על ידי סוהרים שהוא עצמו שילם להם, ואחר כך הסגיר את עצמו לכלא הזה. בדרך גם פוצץ מטוס שלם כדי להרוג אחד מהנוסעים. לעומת זאת, בעיני רבים מעניי קולומביה, שלהם היה מחלק כסף רב, הוא נחשב עד היום לרובין הוד מודרני.
כל זה הוא בבירור חומר נהדר לסרט או לסדרה, ולא מעט כאלה נעשו מאז גמר אסקובר את הסוס באופן סופי ומוחלט ב־1993. ביחס לחומר המקור, "Narcos" לא הולכת בדרך הביוגרפיה היבשה אלא מסתפקת בלהיות "מבוססת על אירועים אמיתיים". חלק מהדמויות הומצאו וכמה מצירי הזמן עוותו בהתאם לדרישות התסריטאי. המטרה: לא סתם להפוך את הסדרה לסיפורו של אסקובר, אלא גם להמציא צמד גיבורים מהצד של החוק.
סטיב מרפי (בויד הולברוק, שהקריינות הבנאלית ממש שלו מלווה באובססיביות את כל פרקי הסדרה ושוברת פעם בכמה דקות את הקיר הרביעי או את גבולות הזמן והמרחב) וחוויאר פניה (פדרו פסקל) הם שני סוכני DEA אמיתיים שהשתתפו במצוד אחר אסקובר, שהופכים בזכות הרישיון הדרמטי של "Narcos" לאנשים הכי חשובים במערכה נגדו. גם הולברוק וגם פסקל, לצד וגנר מורה בתפקיד אסקובר, עושים עבודה נהדרת ומגובים בשלל שחקני משנה מוצלחים, בראשם מוריס קומפטה (גאף מ"שובר שורות"). את תחושת האותנטיות מחזק גם השימוש הנרחב בשפה הספרדית. כאן אף אחד לא מדבר אנגלית רק כי זה נוח לצופים.
אף אחת מהדמויות הראשיות בסדרה אמנם לא מאפשרת הזדהות – גם מרבית ״הטובים״ ב"Narcos" אינם בדיוק כאלה – אבל עשרת הפרקים של העונה הראשונה קלים מאוד לבליעה בזכות עלילה מותחת, אקשן בלתי פוסק ולא מעט הומור. רק אל תצפו לקבל את כל הסיפור של פבלו אסקובר בעשרה פרקים של 50 דקות. העונה הראשונה מסתיימת באמצע ההתרחשות, ובנטפליקס כבר אישרו הפקת עונה שנייה. ככה זה כשאתה יודע מה הקהל שלך רוצה וברור לך שהוא מעוניין לצרוך את התוצר שלך בכמויות (ולעתים קרובות במשך לילה חסר שינה). זה עובד לנטפליקס. זה עבד גם לפבלו אסקובר.
שורה תחתונה: ההתמכרות החדשה שלכם