ניחוח אישה: Rhye לא ניסו להישמע סקסיים הם פשוט היו מאוהבים. ריאיון

"בכלל לא ניסיתי לעשות אר אנ' בי", אומר מייק מילוש הקנדי מהצמד Rhye, שיופיע בתל אביב ביום שני הקרוב. "אני נוטה לא להצמיד תוויות למוזיקה שאנחנו עושים", הוא מוסיף. את המוזיקה של Rhye אפשר אכן לתאר ביותר מדי תוויות. אר אנ' בי אלקטרוני? פופ מתוחכם ונטול דרמות? איך משתלבות בעניין נגיעות הדיסקו והקריצות להיפ הופ?

ובכן, אם להתנתק לרגע ממינוחים של עולם המוזיקה, אפשר לתאר את Rhye כמוזיקה של מאוהבים. היא מלאת תשוקה, נעימה, אינטימית מאוד, נוגעת. זו מוזיקה מעודכנת, נטולת ציניות, שלא מתקמצנת ברגש. רק מילוש ממשיך בהסתייגויותיו ואומר: "אני בכלל לא מנסה להישמע סקסי. אמרו לי פעמים רבות שהמוזיקה והשירה שלי הם סקסיים. אני מניח שזה כך מכיוון שכל האלבום הוקלט בימים שבהם הכרתי את מי שהיא כיום אשתי, אלכסה. הסקסיות של האלבום היא פשוט שיקוף של התקופה, כמו כל שיר שכתבתי אי פעם". ואם לא די בכך, האלבום "Woman" הוקלט בימים שבהם גם שותפו של מילוש, המפיק הדני המולטי אינסטרומנטליסט רובין חניבעל, היה בעיצומה של התאהבות.

עם ערמות האנדורפינים שהופרשו במוחות שלהם, לא ברור איך הם בכלל הצליחו להתמקד בעבודה על האלבום, אבל הם הצליחו ובגדול. הקטעים הראשונים שחשפו, שני הסינגלים "Open" ו"The Fall", הפכו את הצמד תוך זמן קצר לכוכבים מסתוריים, בעיקר כי הם שמרו על עמימות בכל הנוגע לזהותן של הנפשות הפועלות. מילוש וחניבעל לא הופיעו בקליפים שלהם, והאימג'ים שליוו את המוזיקה שלהם שידרו לרוב נשיות מעורפלת. נראה שהם מנצלים לטובתם את העובדה שרוב המאזינים היו משוכנעים שהקול הרך של מילוש שייך לזמרת ולא לזמר. עם זאת, לכאורה לא היה כאן כל ניסיון להטעות את הציבור: מי שהיה טורח לחפש מיהם Rhye היה מגלה זאת מהר.

מילוש וחניבעל הם מוזיקאים ותיקים שהחלו את דרכם המשותפת ב־2010. "הוצאנו שלושה שירים והמשכנו לעבוד יחד בלוס אנג'לס אחרי ששנינו עברנו לשם. לא חשבנו שזה יוביל להחתמה בלייבל גדול". כעת, אחרי שהאלבום שלהם יצא בחברת התקליטים המפלצתית פולידור ואחרי שהשניים סיימו סיבוב הופעות עולמי אינטנסיבי, הם קרובים מאי פעם לאלבום שני, אך לא בשם Rhye אלא בשם אחר.

"אני רואה את זה כמשהו שונה לגמרי, לכן רציתי לתת לזה גם כותרת אחרת", מילוש מסביר, "אמנם יש בו אותן נפשות פועלות, אבל הסגנון יהיה שונה והשירים במידה רבה יהיו עצובים יותר. יהיה בו המון (אורגן) המונד".

למה עצובים יותר?

"זה פשוט שיקוף של מה שקורה לי בחיים".

רגע, לא הוחתמתם בחברת תקליטים ענקית והופעתם בטירוף מסביב לעולם?

"יש כל מיני דברים אישיים שלא אכנס אליהם עכשיו, אבל גם כל ההופעות מסביב לעולם גובות מחיר. אני משתדל לא להופיע יותר מעשר הופעות רצופות בגלל זה. מצד שני, לפעמים אני מגיע למקומות כמו ישראל שלא חלמתי שאהיה בהם, אז אני לא אומר לא".

אמרת בעבר שההופעות של Rhye הרבה יותר אמוציונליות מגרסאות השירים המוקלטות.

"כן, זה שונה על במה. יש שירים שלפעמים אני ממש צריך לקחת קצת זמן לפני שאני מתחיל לבצע אותם".

ואיך אתה רואה את המוזיקה של Rhye לעומת המוזיקה שאתה מקליט לאלבומי הסולו שלך?

"החומרים שלי הרבה יותר אלקטרוניים, יש בהם הרבה יותר תכנותים. דווקא ב־Rhye לקחתי את החופש לחזור קצת למקורות שלי – לנגינה בצ'לו, לתיפוף הג'אזי שאני בא ממנו".

מילוש גנז בעבר אלבום שעבד עליו במשך שנה וחצי, רק מפני שהוא היה אלבום דיכאון. "לא רציתי להופיע עם החומרים האלה", אמר, "לא רציתי לחיות בכל פעם מחדש את אותם הרגשות. אלו לא הדברים שאני רוצה לתרום לעולם". לטענתו חברות תקליטים היום פחות ופחות דוחפות לחומרים כנים, ל"מוזיקה אוהבת", לכן חשוב לו לבטא את הצד הזה שלו. "אין לי ענין במוזיקה של מסיבות שיכורים", עוד אמר, "יש כבר מספיק ממנה".

הבנתי שאחד השירים החדשים שלך ושל חניבעל נולד מחוויה לא כל כך נעימה שכללה מפגש לא מתוכנן שלך עם להקת זאבים.

"כן. הייתי בחווה בקנדה, אצל חבר, ראינו משהו בשיחים ותוך כמה רגעים מצאנו את עצמנו מול להקת זאבים ענקיים. לא היה לנו נשק ודי קפאנו במקום, ניסינו לא להסיט מהם את המבט וזה הפך לקרב מבטים. זה היה מפחיד ממש, אבל גם יפהפה. בסוף התחלנו פשוט לצעוד אחורה, וגם הם נסוגו. אבל נותרה לנו עוד הליכה של שעה ברגל וזה היה מלחיץ ממש, הסתובבנו עם מקלות בידיים".

אז לאן השיר לוקח את החוויה המפחידה והיפה הזאת?

"השיר מנסה לתאר בדיוק את החיבור הזה, בין הפחד העמוק מלהיטרף חי ובין ההרגשה שלמרות הפחד כל הדבר הזה הוא פשוט יפה. זהו שיר שמאפשר לפחד וליופי לחיות יחד ולהעצים זה את זה".

Rhye בהופעה, בארבי תל אביב, שני 20:30, 179 ש"ח