איך מרימים יריד עיצוב בינלאומי ראשון בישראל בתקופת מלחמה?

איך מקימים יריד עיצוב ואמנות בינלאומי ראשון בישראל? בכנות, אף אחד מאיתנו בצוות של TAAD לא יכול היה לדעת. כשעושים משהו חדש, משהו שמעולם לא היה – לא באופן הזה, לא כאן ובטח לא בתקופה כמו זו שעברנו כאן בשנתיים האחרונות – לומדים תוך כדי שעושים, ועושים באינטנסיביות גבוהה. לא לדעת זו חוויה שאף אחד לא אוהב, חוץ מאולי ילדים, אבל אנחנו היינו סקרנים. התקבצנו סביב חזון של אישה אחת, מריה נסימוב, שחשבה שאין שום סיבה שעולם העיצוב והאמנות לא יגיע לתל־אביב.

>> לעוס כמו מסטיק: אור שפיץ תגיש קינוחי בזוקה מוגזמים בקפה גרג

ואז נחשולי ה-7 באוקטובר סערו על כולנו, והטביעו את חיינו ביגון ועצב שלא יתוארו. מצאנו את עצמנו עומדים מול ים סוף של דמעות, תוהים איך ניתן יהיה לעבור בו. מחו"ל מייעצים "זה לא הזמן, תדחו!", אבל מריה הייתה נחושה. נותני החסות היו מבולבלים, "עכשיו? אתם חולמים!". ומריה משיבה בפשטות, "לחלום זו הדרך היחידה להגשים". אנחנו הולכים את הדרך ויוצרים את הנתיב.

כבר בצעדים הראשונים מסתבר שנולד מבנה חדש, של יריד בלי ביתנים ובדגש על האובייקטים – איך יוצגו באופן המיטבי ואיך המבקרים, שחלקם אולי יבקרו ביריד בינלאומי לראשונה, יוכלו ליהנות מהם כחוויה. TAAD מהווה יריד הראשון שבוחר את הפריטים בעצמו באוצרות מוקפדת, מבטח אותם משנע אותם, מציב את התערוכה ועם זאת שומר על מחירם המקורי של האובייקטים.

הנושא הנבחר הוא Everyday Wonder, נושא כללי לתערוכה אבל הוא מדויק להפליא. הרפרנס הראשוני הוא ל-Wunderkammer, חדרי הפלאות, או בצרפתית Cabinet de Curiosite, חדרי הסקרניות או המוזרויות – שהיו למעשה ה"מוזיאונים" הראשונים; אוספים אקלקטיים שהוצגו בהם שלל חפצים, מנוצה נדירה ועד פסל שיש. בקונטקסט שלנו כאן האפשרות להסתקרן תוך כדי בהלה ופחד ולהיזכר שביומיום שלנו יש פלא, יצרה אופק אופטימי לצעוד לעברו.

כך, תחת טילים אנחנו כותבים מיילים מנומסים, עולים לשיחות זום עם גלריות בארה"ב, באיטליה, בצרפת, במקסיקו, ביפן ואיכשהו טווים את האריג העדין הזה, שבכל רגע עלול להיפרם. לא כולם משתפים פעולה אבל הרוב נענים ואפילו משתפים אותנו ש"פתרנו את פורמט היריד". ופתאום מגיע מרץ 2025 וספינות עוגנות בנמל עמוסות חפצים יפים, מטוסים נוחתים עם יצירות נדירות שאף פעם לא היו פה וכולן הגיעו במיוחד להראות את עצמן, לכם. הוא נרקם. הוא קיים. יריד העיצוב והאמנות הבינלאומי הראשון בישראל.

התקופה הנוכחית חשפה כמה תכונות מעניינות על מדיום העיצוב: הוא סלחני יחסית ויש לו פחות אג׳נדות פוליטיות; הוא יודע שצריך לשבת עליו, לאכול בו, להגיש עליו להדליק בו אור והוא מוכן למלא את התפקיד בכל חלל, בכל בית; המלאכה, המיומנות ולפעמים גם המסורת שממנה הוא מגיע משרים איזו נחת ושקט נטולי דאגה; הוא מוכן לגלם פעם את היפה ופעם את השימושי ואף אחד מהתפקידים האלה לא נראה לו נחות; הפונקציונליות שלו לרוב נותנת לצופה מושג ותחושת וודאות – זה כיסא, זו מנורה, זה שולחן. יצר היצירה משתולל בתוך גבולות השימוש.

אז הפעם העיצוב יככב והאמנות תהיה ברקע, בענווה, והדברים יהיו פשוטים ואפשר בם לנגוע (למרות שעדיף שלא) או לקנות, או רק לראות. את אי הוודאות המורכבת הכרוכה בתהליך היצירה ובתהליכי החיים, פעם כפחד ופעם כסקרנות, ילווה איזה שקט וטעם טוב שהיו כל-כך חסרים לנו לאחרונה. לא, זה לא אסקפיזם, אין כאן בריחה. זה ממש פה, בבית, אצלנו, פלא נגיש ליומיום.
עיצוב זה ממש טוב לנו כאן עכשיו.
מעין בוני היא מנהלת התקשורת של TAAD, יריד העיצוב והאמנות הבינלאומי הראשון בישראל, שנפתח מחר (5.3) בהיכל קבוצת שלמה (אייזיק רמבה 7, ת"א) וימשך עד ה-11.3. לפרטים נוספים באתר היריד