הכינו את הספה: נמצאה היורשת של "פליבאג"

פעם בכמה זמן מגיעה יוצרת שפותחת דלת מטאפורית לתוך עולמות יצירה חדשים, משחררת את המעצורים התרבותיים והחברתיים ויוצרת דור חדש באמנות. במוזיקה אפשר לסמן את קייט בוש שעטתה על עצמה דמויות משוגעות ומוזרות, ביטאה את עצמה ללא מעצורים גם כשנחשבה למוזרה ומשונה. בעקבותיה הגיעו פלורנס אנד דה מאשין, באט פור לאשס, סיינט וינסנט ודורות של מוזיקאיות שהגבולות שבהן הן פעלו הפכו לרחבים יותר ויותר. האחרונה לעשות זאת בטלוויזיה הייתה יוצרת "פליבאג", פיבי וולר־ברידג', שהביאה לאנגליה בשורה דומה לזו ש"בנות" של לינה דנהאם הביאה לארצות הברית עוד ב־2012.

לאנגלים לקח זמן לעמוד בקצב. "פליבאג", שהגיעה לסיומה השנה, תיארה בשתי עונות מופלאות ומדויקות איך זה להיות בחורה צעירה שמחפשת את עצמה דרך סקס גרוע, עודף מודעות עצמית והומור חד ומבריק. הסדרה הפכה לתופעה היסטרית: המחזה שעליו היא מבוססת, שהפך לסולד אאוט בדקות, יוקרן על מסכי קולנוע בזמן אמת ברחבי העולם; השמלה האדומה הפרחונית שלבשה וולר־ברידג' בפרק האחרון של הסדרה הפכה לכל כך פופולרית עד שנוצר מחסור של ממש בשמלות אדומות ברשתות האופנה ברחבי הממלכה המאוחדת. עכשיו, אחרי ש"פליבאג" הפכה לתופעה, קם דור חדש של יוצרות שמביאות את הזווית שלהן על התבגרות מאוחרת בגיל 30 ומשהו. הבולטת בהן, ומי שכבר אפשר לסמן כיורשת הרשמית, היא "This Way Up" של היוצרות האיריות אשלין ביאה ("The Fall") ושרון הורגן ("קטסטרופה"), שמפיקות ומככבות בסדרה שעלתה בתחילת החודש בערוץ 4 הבריטי.

"This Way Up" מציאותית יותר מ"פליבאג", נטועה ביום יום קשה ומאתגר ומתארת מציאות פוסט־ברקזיט שמתאפיינת בשנאת מהגרים יוקדת. אנחנו פוגשים את הדמות הראשית, אניה, כשהיא משתחררת מאשפוז במרכז גמילה בלונדון בעקבות התמוטטות עצבים. היא חוזרת לעבודתה כמורה לאנגלית במרכז לימודים למהגרים מבוגרים, ומרתק לראות את הניגוד בין עצמה הכבויה, המיואשת והמדוכאת, לבין התפקוד שלה בעבודה. כשהיא מלמדת אנגלית באמצעות משפחת קרדשיאן היא זוהרת, כריזמטית וקורעת מצחוק. אבל מחוץ לעבודה היא אבודה, משועממת, מתבאסת להקשיב לזיונים של השותפה שלה מעבר לקיר.

בכיתת המהגרים של אניה לומד ויקטור, פועל בניין הונגרי שלבנת בטון התרסקה לו על הפנים בעבודה ואין סיכוי שהמעסיקים שלו יקחו אותו לבית חולים. "כולנו מהגרים", היא מנסה להסביר לשכן הגזעני שלה, בעצמו בן למהגרים. למרות ואולי בזכות ההומור הביזארי והמביך לפרקים של אניה, היא מצליחה לסייע למהגרים בתקופה שבה השנאה כלפיהם גואה והעולם מסביבם שביר ונפיץ מתמיד.

כמו בפליבאג, גם כאן מערכת היחסים בין שתי אחיות מנוגדות מככבת. האחות הגדולה שונה דואגת לאניה ללא הפסקה, עוקבת אחר המיקום שלה באפליקציה ומתקשה לשחרר. מעניין לראות איך מערכת היחסים שלהן תתקדם לאורך העונה הראשונה, ואם תצליח להגיע למורכבות היפהפיה שתוארה ב"פליבאג". שני הפרקים שיצאו עד כה מזמנים צפייה קורעת מצחוק, אמינה להחריד וריאליסטית בטירוף שתגרום לכם להרגיש את כל הרגשות.