מכירים את זה שמישהו גזם עצים ושיחים ברחוב שלכם ועכשיו יש ארבע מקומות חנייה ששמורים לענפים, גזעים ועלעלים? או מכירים את זה שבא לכם ללכת על המדרכה אבל היא חסומה בכיסא מנהלים שבור, ארון מפורק, מיקרוגל מעופש ("עובד!") וספה מפורעשת שמישהו פינה מהדירה שלו לרחוב? נו, ברור שאתם מכירים, אתם גרים בתל אביב. המפגע העירוני הזה הפך כבר מזמן לחלק מהחיים בעיר עצמם. ועכשיו עיריית תל אביב-יפו מתכוונת לעשות סופסוף משהו בקשר לזה.

>> יש מי שעוזר: ביקרנו במרכזי ההתמכרויות של עיריית תל אביב-יפו
>> תל אביבים קוראים יותר: זינוק דרמטי בנתוני הספריות העירוניות

החל מיום ראשון הקרוב (2.2) משיקה עיריית תל אביב-יפו הסדר חדש לפינוי פסולת חריגה ופסולת גזם ברחבי העיר. במסגרת ההסדר, לכל שכונה בעיר יוקצו ימים קבועים לפינוי פסולת – ראשון ושלישי או שני ורביעי – בהתאם לחלוקה העירונית.

מה זה גזם אתם בטח יודעים, ואם לא אז תפסיקו לגזום עצים ושיחים תיכף ומיד, אבל מה זה "פסולת חריגה"? ובכן, כל מה שלא נכנס לתוך שקית אשפה בפח הרגיל או בפחי המחזור, כולל פריטים כמו רהיטים, גרוטאות ופסולת אלקטרונית לסוגיה. האם זה אומר שאתם לא יכולים להוריד אל הרחוב את הטלוויזיה המקולקלת שלכם מתי שבא לכם? כן, זה בדיוק מה שזה אומר.

מטרת המהלך היא לשפר את הסדר והניקיון בעיר, תוך ייעול מערך פינוי הפסולת והתאמתו לסטנדרטים הנהוגים בערים מתקדמות ברחבי העולם. פירוט הימים הקבועים לכל שכונה יפורסם באתר העירייה ובאפליקציית "דיגיתל שלי", וכל תושב יכול להתעדכן בעצמו בימי הוצאת האשפה החריגה ברחוב מגוריו, באמצעות הקלדת שם הרחוב בשדה המתאים באתר, ולא לשכוח לעדכן על הוצאת הפסולת החריגה ביישומון 106+. תושבים שיוציאו לרחוב אשפה חריגה מחוץ לימים המותרים – ייקנסו.

בשנת 2024 אספה העירייה כ-130 אלף ערימות פסולת חריגה, במשקל כולל של כ-32 אלף טון (זאת לעומת שנת 2023, בה נאספו כ-110 אלף ערימות פסולת, במשקל של כ-34 אלף טון).אז מתי מותר להוציא לרחוב גזם וגרוטאות ברחוב שלכם?הקליקו כאן ותבדקו בעצמכם.

• הבועה
• עיריית תל אביב
• פינוי זבל
• אשפה

• Facebook
• Twitter
• Email

תל-אביב היא העיר שמייצרת הכי הרבה פסולת לנפש מתוך הערים הגדולות במדינת ישראל, כך ע"פ דו"ח של עמותת "אדם טבע ודין" שהתפרסם השבוע. על פי הדו״ח, כל תל-אביבי מייצר 2.6 ק"ג פסולת מדי יום. במקום השני והשלישי בדירוג הערים נמצאות הרצליה (2.2 ק"ג) ואשקלון (2.1 ק"ג), כאשר הממוצע הארצי עומד על 1.0 ק"ג, וסך האוכלוסייה בישראל מייצרת 0.4 טון פסולת מידי שנה – נתון הנחשב לאחד הגבוהים בעולם. גידול קצב האוכלוסייה המהיר, לצד כמויות ייצור האשפה, עשוי לגרום למשבר – בייחוד בהיעדר מדיניות סדורה מצד הרשויות המקומות.

הדו"ח מיפה את הרשויות המקומיות בהן כמויות הפסולת לתושב נחשבות לנמוכות או גבוהות, תוך לקיחה בחשבון של רמת החיים ומנהיגות, ההערכה היא שברשויות מקומיות בהן התוו מדיניות לפינוי פסולת ומחזור ניתן לראות שכמות הפסולת פוחתת. כמות ייצור הפסולת הגבוה בעיר, כפי שגורס הדו"ח, היא אוזלת יד בכל הקשור בצעדים של הרשות המקומית להפחתת הפסולת ועידוד שיעורי מיחזור גבוהים בקרב התושבים. הנתון אמנם קשור במידה לרמת החיים בעיר, שנחשבת גבוהה יותר מערים אחרות בישראל. הסברה הרווחת גורסת שככל שרמת החיים גבוהה יותר אנשים מייצרים יותר פסולת, אך כפי שעולה מן הדו"ח ניתן לראות שברשויות בהן יש מדיניות של הפרדת פסולת, ישנה גם הפחתה משמעותית בייצורה. כפר סבא לדוגמה (שגם מדורגת גבוה במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), שנוקטת במדיניות של הפרדת פסולת, נמצאת הרבה מתחת לממוצע הארצי בייצור פסולת, אפילו מיישובים אשר מדורגים במעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר.

"לפי הנתונים של הדו"ח בתל-אביב אין מנהיגות שמובילה לצמצום פסולת", קובע מחבר הדו"ח, עמיעד לפידות, ראש תחום ופסולת ומחזור ב"אדם טבע ודין". על פי לפידות, רוב הפסולת המיוצרת היא פסולת אורגנית. "הדבר הבולט ביותר שראיתי שמוביל לצמצום פסולת הוא הפרדת פסולת במקור. כשיש לך פח לפסולת האורגנית, אתה מפריד את הפסולת, לומד לצמצם את הכמות שלה, מה שמתבטא גם בחיסכון במשק הבית". בנוסף, לפידות מדגיש כי אחד המאפיינים של הפסולת שלנו הוא שכמעט חצי ממשקלה היא של חומרים אורגנים, נתון חריג לכל מדינה אחרת בעולם המערבי. "בכל מקום שעשינו הפרדת פסולת, ראינו גם שכמות הפסולת מצטמצת".

"לתל אביב יש גם נקודות זכות״, הוא מוסיף. ״היא עיר הבירה העסקית והתרבותית של ישראל, ואדם שחי במודיעין, לדוגמה מייצר חלק מהפסולת שלו כשהוא מגיע לבלות בתל אביב. אבל, ופה יש אבל גדול, הרשות המקומית היא זאת שאחראית בסופו של דבר על הפסולת שהיא מייצרת, ורשויות שמגלות עקביות ומנהיגות הן מצילחות לייצר פחות אשפה והמדינה חייבת לעודד התנהגות כזאת אצל רשויות מקומיות". לדברי לפידות, מפרט שבין היתר תל אביב יכולה לרכז את הפסולת האורגנית של העסקים בה במתקן המיחזור בחירייה. "אני חרד, בתוך 30 שנה נגיע כאן (בישראל) ל-15 מיליון תושבים, אם לא נחנך את התושבים לייצר פחות אשפה אנחנו נטבע בפסולת", הוא מסכם.

תגובת עיריית תל-אביב-יפו: ראשית יובהר כי החישוב שמציג הדו"ח שגוי, שכן הוא מייחס את כל הפסולת לתושבים ומתעלם ממיליון המבקרים בה ביום, יותר מפי שניים ממספר התושבים החיים בה. זאת בשל העובדה כי העיר תל-אביב-יפו מהווה מרכז כלכלי ותרבותי, המרכז אליו את כל מי שבא לעבוד ולבלות, כולל באירועי ספורט, תיירות, תרבות וגאווה. גם באשר למדיניות הפסולת והמחזור הנתונים מטעים, שהרי המדיניות לא משפיעה על כמות ייצור הפסולת, אלא על כמות הפסולת שמועברת להטמנה. בתחום זה תל-אביב-יפו דווקא מציגה שיפור משמעותי ביותר בשנים האחרונות ולראיה נתוני 2018 מצביעים על שיעור מחזור והשבה של כ 40% לעומת כ 15% בשנת 2015. גם בהשוואה לממוצע הארצי העומד על 80% הטמנה, מצבה של תל-אביב-יפו העיר טוב בהרבה -60% בלבד.

עיריית תל-אביב-יפו ממשיכה להוביל בתחום ולראייה באירועי האירוויזיון , לראשונה בישראל ,נבנתה תשתית להפרדת פסולת למחזור והשבה כפיילוט באירוע מתמשך עם עשרות אלפי מבקרים ביום. זאת בכוונה לאמץ תשתית זו גם באירועים רבי משתתפים נוספים בעיר, המתקיימים בה בשגרה.

• עירוני
• תל אביב
• עיריית תל אביב
• אשפה

• Facebook
• Twitter
• Email

ביוני האחרון החליטה עיריית תל אביב־יפו להוציא לפועל את החלטתה לשנות את אורחות הניקיון והתברואה בפלורנטין – צעד נבון בשכונה שרבים מתושביה הם בוגרי הודו המורגלים בסטנדרטים של המיין בזאר בהודו. אולם כפי שכבר דיווחנו ב־Time Out, השינויים שבמסגרתם הוצאו הפחים הציבוריים מן המדרכות גרמו עד כה לתוצאה ההפוכה ויצרו מערומי זבל באין פתרון ראוי אחר.

כעת התסכול עולה שלב, לנוכח עדויות מצד תושבים שספגו איומים מפקחי העירייה לאחר שהרבו להתלונן על מפגעי הזבל. הנשק האולטימטיבי של הנציגים: תיוג התושבים כ"מתלוננים סדרתיים", שיהפכו מוקצים במוקד ותלונותיהם לא יילקחו בחשבון. "מה את מקטרת? אין לך טעם לפנות יותר, את יכולה להתלונן עד מחר", אמר נציג מאגף התברואה לתושבת פלורנטין ריו כהן (29) שהתלוננה בפני העירייה על מצב הזבל באפליקציית 106. "מה את חושבת שאת עושה? מה את פונה עוד פעם? אמרתי לך שלא יהיה פח אז לא יהיה", המשיך הנציג. "האווירה היא או שתפסיקו להתלונן או שתלכו משם", אומרת ריו. "הוא התקשר כדי להבהיר לי שאין טעם שאני אתקשר לעירייה יותר, ושלא יקרה כלום גם אם לא אפנה. זו הייתה שיחה מתחת לכל ביקורת וזלזול ברמה הכי נמוכה בתושבים".

המקרה של כהן אינו יחיד. תושבים נוספים שהתלוננו על מצב הזבל באזור מגוריהם זכו גם הם לשיחת טלפון חביבה מנציג באגף התברואה. "הרחובות מוצפים בזבל והאפליקציה היא פלטפורמה נוחה להתלונן בה", מספרת יעל (34) המתגוררת באזור גן החשמל. "פתחתי כמה פניות בבת אחת על פחים שעלו על גדותיהם ופח שנעלם מהבניין ופתאום הגיעה שיחת טלפון מנציג בלשון: 'את פותחת יותר מדי פניות ואם תמשיכי ככה אני אסווג אותך כמתלוננת סדרתית. אני לא מתכוון לשנות את הלוז של פינוי הזבל לפי מה שאת מבקשת'". "הוא אמר שאני מטרידה ויוצרת לו עבודה כשאני פותחת יותר מדי פניות", מוסיפה יעל. "הוא צעק ודיבר בגסות רוח. לא האמנתי שנציג מהעירייה מדבר ככה".

"הם חושבים שהם יתישו אותנו, אבל הם טועים", אומר קובי אלבז, פעיל חברתי בפלורנטין שמנהל את המאבק בנושא הזבל מול העירייה. "התארגנה מחאה של תושבים ותהיה כאן תביעה ייצוגית. אנחנו לא נברח מכאן ולא נלך לגור במקום אחר, כי זה מה שנוח להם".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה: "מבדיקה שערכנו ובניגוד לנטען, לא מוכר התיאור בפנייתכם בנוגע ליחס שאינו תקין מצד עובדי אגף התברואה ואין כל רשימה של מתלוננים סדרתיים באף אחת ממחלקות העירייה. הפונים מוזמנים לפנות למנהל אגף התברואה ולהעביר את תלונותיהם. אם יוכח כי אכן אחד העובדים פעל שלא כשורה, המקרה יטופל בחומרה".

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• פינוי זבל
• אשפה
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

חשמל באוויר

לשתף את הציבור במכשירים חשמליים שאין לכם צורך בהם זה מנהג ראוי. עם זאת יש להשליך לרחוב רק מכשירים חשמליים שאכן עובדים. אם השלכתם לרחוב (ולא לזבל) מכשיר חשמלי שלא עובד, מחובתכם לכל הפחות ליידע את הציבור באמצעות שלט שהוא לא תקין. זה יחסוך לכם את הפולסא דנורא שיטיל עליכם האדם שיסחב את המקרר שזרקתם אליו הביתה רק כדי לגלות שהוא לא עובד.

חומת ההפרדה

הרגלי הפרדת הזבל שלכם אמורים להיות פועל יוצא של הפריבילגיות שלכם: ככל שאתם יותר פריבילגיים, כך טביעת כף הרגל האקולוגית שלכם צריכה להיות קטנה יותר. זוג אשכנזים עם ילד במערכת חינוך פרטית שגרים בצפון הישן? חסר לכם אם אין לכם פחים נפרדים לנייר, פלסטיק ופסולת אורגנית.

תצא בחוץ

השארת שקית זבל מחוץ לדלת הדירה שלכם היא נגזרת של כמה גורמים: הקומה שבה אתם גרים, קיומה של מעלית בבניין, כמות הדיירים בקומה שלכם וכמובן הגיל שלכם. רק זכרו שעצלות היא אחד משבעת החטאים ושהמקסימום לשקית זבל מחוץ לבית הוא לא יורת מאוברנייט: לילה אחד מחוץ לדלת.

מפעל הטקסטיל

בגדים לא זורקים. תורמים אותם, או שמניחים אותם על ספסל ומקווים שיש אנשים שמצבם מספיק גרוע בשביל שהם יסכימו להסתובב עם חולצת סוף המסלול שלכם.

• תל אביב
• הקוד האתי
• אשפה
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

התמונה שפורסמה בסוף השבוע האחרון בפייסבוק, עלולה לקומם את מי שדואג ולו במעט לאיכות הסביבה. צוות התברואה שעשה את עבודתו ביום שישי האחרון ברחוב טשרניחובסקי בעיר, העמיס גם את תכולת הפח הכחול (שלהזכירכםאמור להכיל רק נייר ודומיו) אל תוך משאית הזבל.

"אם אתם מנסים להפריד את הזבל שלכם אתם יכולים לחדול מהמנהג הזה", כתבה התושבת המזועזעת ששיתפה את התמונה לפייסבוק, "באוטו זבל של עיריית תל אביב גם ככה הכל מתערבב". הפוסט זכה למאות שיתופים ותגובות כמו: "אני בהלם", "מרגישה הכי סתומה בעולם כרגע". אלא שכשפנינו לעירייה, מסתבר שדווקא התושבים הם אלה שלא בסדר: "עיריית תל אביב-יפו מקפידה על הפרדה מוחלטת בפינוי אשפה רגילה ונייר. במקרה זה בפח מחזור הניירות נזרקה אשפה רגילה. על כן, על פי נוהל ובאישור מנהל משמרת, פונה פח המחזור למשאית האשפה הרגילה. העירייה קוראת לתושבים להקפיד על הפרדת האשפה בפחים". יצאנו זבלים.

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• עיריית תל אביב
• זבל
• אשפה
• עירוני