>>יואב וינפלדהוא אמן תל אביבי ומייסד שותף של גלריה תער בגינת אלוף בצלות. התערוכה החדשה שלו – "שיא הרגש" – החלה להתגבש כשנה לפני טבח שבעה באוקטובר, שבו נרצחה עינב לוי ובן זוגה אור לוי נחטף לעזה. במשך יותר משנה גידלו וינפלד ובן זוגו, אחיו של אור, את אלמוג, בנם של אור ועינב, שהיה אז בן שנתיים. העבודה על התערוכה נמשכה לסירוגין, לאורך 491 ימי שביו של אור, ונפתחה חודשים אחדים לאחר חזרתו. הרגע ההיסטורי שמהדהד בתערוכה הופך שאלות תאורטיות על ייצוג לסוגיות אקוטיות ומערער על עצם האפשרות לייצג מציאות. התערוכה תינעל ב-25.8, כך שאפשר לייחל למספיק ימים שקטים עד אזשיאפשרו לכם לבקר בה.

>> תופעה של חופש טהור ומסעדה לרקוד בה בכיסא // העיר של איתי דורון
>> בועה של קיום משותף וקפה למצוא בו שקט // העיר של מאיה קוסובר

1. הגג של ליאור המאמן

פעמיים בשבוע אני מתייצב בגג של ליאור, שאני נוהג לקרוא לו ליאורה, בשכונת לוינסקי. אני מטפס ארבע קומות ומגיע מתנשף, כשליאור(ה) מחכה לצלילי מיטב הדאנס וההאוס. במשך כמעט שעה של אימון, תוך כדי ריכולים שוטפים, אני מתחנן שיוריד לי משקלים, שירחם על שחיף כמוני, שיוותר לי על אימון רגליים כי זה ממש מיותר, שיבוא לקראתי. כשאני כבר מרוח על הרצפה במצב תת הכרתי אני פוקח את העיניים, רואה אותו מחייך ואומר "הסבל שלך – האושר שלי". משם אני מתגלגל במדרגות, מגיע הביתה בעור שיני, ואחרי כמה ימים חוזר כמובן לעוד מכל הטוב הזה.
לאינסטגרם

2. לחם אביגיל

ממש מול הבית שלנו ביפונפתחה לפני כשנתיים וחציהמאפיה של אביגיל שלום דהן. מדובר בעילוי בתחום אפיית הלחם שמכינה לחמי מחמצת מכל מיני קמחים אקזוטיים ועתיקים. פרוסה טריה מהלחם שלה עם חמאה ומלח גס (או דבש) היא חוויה רוחנית ברמה הגבוהה ביותר – מפגש בין קרום, מרקם אוורירי, טעם עשיר ותחושת סיפוק עמומה. ביום טוב אביגיל אופה קראק פאי לא מתוק מדי אך ממכר מדי. כאמנית אמיתית יש לה אג'נדה לגבי ההגשה של הלחם – היא לא פורסת את הלחם במכונה. בהתחלה הופתעתי, אבל אחרי סדרת חינוך קצרה הבנתי שהיא צודקת, שככה הלחם נשמר הכי טוב והכי טעים. בקיצור הצטרפתי לכת.
יהודה הימית 33 יפו

3. סדנאות האמנים

בוקר בוקר אני קם והולך לסטודיו שלי בסדנאות האמנים, אותו אני חולק עם חברי הטוב עומר שיזף. הסדנאות הן מוסד מסובסד ומבורך והסטודיו במחיר שאפשר לעמוד בו. יש שם גם חלל תצוגה עם תערוכות מעולות. אני נוהג לעשות שם שנ"צים, לעשות סיבוב בשוק הכרמל ולקנות פרחים וירקות וחומוס (אצל אסי ועדנאן). בין הטיולים אני גם מצייר, ואפשר לראות חלק מהציורים בתערוכה שלי"שיא הרגש" במוזיאון ארץ ישראל.
התבור 32 תל אביב

4. שרה גת

בלב רחוב לוינסקי, בין רחוב העליה לצ'לנוב, נמצא "שרה גת". כוך קטן וחשוך עם טלוויזיה דלוקת-עד שמוכרים בו את הצמח הידוע החביב על התימנים ועל חנונים כמוני שאוהבים להרים מדי פעם. מלבד הסגולות האהובות והמוכרות של הצמח, שרה תמיד מקבלת את פנינו עם חיוך, שואלת "מה עם החברות?" ואנחנו מתלוצצים קצת. בקיצור חווית קניה לא נורמלית.

5. נסיעה ברכבת הקלה מתחנת בלומפילד לתחנת אליפלט ובחזרה

במשך שנה וחצי בן זוגי טל ואני גידלנו את אלמוג, בנו בן השלוש של אור לוי, אח של טל, שהיה חטוף בעזה ושב בחודש פברואר אחרי 491 יום. אחד התחביבים של אלמוג ושלי היה לעשות סיבוב ברכבת הקלה. ככה גיליתי שגם נסיעה קצרה יכולה להיות הרפתקה מסעירה: מחכים לרכבת בציפייה, אחרי שיורדים ממנה הכי כיף לרוץ אחריה (עם להחזיק יד כמובן), כשמסתכלים מהחלון תמיד יש הפתעות, וכמובן שלראות את תא הנהג זו אטרקציה לא נורמלית. היעד לא מאוד משנה, כי הדרך היא העיקר, והמסע חזור הוא לא פחות מסעיר. אחרי זה אפשר לדבר על הנסיעה ולהמציא סיפורים על רכבות בצבעים שונים. גיליתי גם שתחנת רכבת היא תחושת שייכות. איפה אתה גר? יפו. ליד איזה תחנה? בלומפילד. לשמחתנו האין סופית אור חזר, ועכשיו אלמוג גר איתו בגבעתיים. יחד עם זאת, בלומפילד תמיד תהיה התחנה שלנו.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

נסיעה באופניים ברחוב סלמה. ציר תנועה מרכזי בעיר שמלא בורות בכביש, מהמורות ואוטובוסים. בבקשה תעשו שם שביל אופניים נורמלי וככה אפשר יהיה להגיע לרכבת או לקרית המלאכה בנעימים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בקיבוץ כברי נפתחו שלוש תערוכות בשלושה חללי תצוגה – אטליה שמי, סדנת גוטסמן לתחריט, והגלריה השיתופית של קיבוץ כברי – שמפגישות בין שני ענקי האמנות הישראלית יחיאל שמי ואורי ריזמן. המפגש בין שמי, יפה הבלורית והתואר של הקיבוץ ובין ריזמן, הצייר הגאון והקצת משוגע של הקיבוץ חושף הקשרים מפתיעים. אהבתי במיוחד את התערוכה באטליה, בחלל ששימש הסטודיו של שמי. הציורים של ריזמן נראים רעננים במיוחד בחלל הפיסול של שמי, ובחלל הציור יש הצבה חכמה ויפיפה שאצרה סמדר שינדלר ומפגישה בין רישומים וחומרי ארכיון של השניים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
התערוכות של יונתן עומר מזרחי במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון ושל מיכל הלפמן בגלריה זומר הראו לי שאפשר לגעת ולהגיב לעולם שאחרי שבעה באוקטובר בצורה שהיא בה בעת אינטליגנטית, מרגשת ומלאת ניואנסים.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"כולנו חטופים",מערך ההפגנות של גשר בגין. הידיעה שיש קבוצת של אנשים שמפגינה מדי שבוע וחלקם גם מדי יום למען השבת החטופים תומכת במשפחות החטופים. לי אישית זה גם מחזיר קמצוץ של אמון במין האנושי. אני חש אסיר תודה לכל אחד ואחת מהמפגינים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכל מי שמצליח ללכת כל בוקר לים ומצליח ליצור מראית עין של חיים נורמליים במדינה לא נורמלית.

מה יהיה?
כולם יחזרו וביבי ירד מהשלטון. כי ניסים קורים וצריך להאמין בהם.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• תערוכה
• מאמנים
• לחם אביגיל
• גלריית סדנאות האמנים
• גת
• הרכבת הקלה

יוצא לי לדבר הרבה עם אנשים על כך שייצוג של סמים בתקשורת מלא בשקרים ודיסאינפורמציה, הפעם מצאתי כתבה אחת שממש הכעיסה אותי ואני אשמח לפרק אותה יחד אתכם כמקרה בוחן לסוגיה. השבוע (10.08.21) פורסמהכתבה במאקו "בריאות"על "דוקטור-4, הסם החדש שמשגע את תל אביב". אני אעבור על העובדות לכאורה שמובאות בה אחת-אחת ונבדוק כמה מהן מדויקות ונכונות.

"תכירו את הסם החדש שמקבל חיבוק חם מהסצינה התל אביבית, סם הדוקטור 4 (MMC4)"

מפדרון, או ‎4-MMC, הוא ממש לא סם חדש, אלא למעשה הוא היה אחד החומרים ששווק בארץ כ"חגיגת" בשנות האלפיים. בדומה לנייס גאי ושאר מוצרי הקנבוניאידים הסינתטיים, חומרים שונים שווקו תחת השם הזה, וכל פעם שאחד מהם יצא מחוץ לחוק הוא הוחלף בחומר שונה בעל דמיון כימי לחומר הקודם. מפדרון ספציפית הוצא מחוץ לחוק במדינת ישראל עוד בשנת 2008, מאז הוא נעלם מהעולם לתקופה והופיע מחדש בשנים האחרונות.

אגב, אני לא הכי בקיא בשמות רחוב של סמים, אבל אני יודע ש"דוקטור" מתייחס ל-‎3-MMC ולא למפדרון. אם כבר בשמות רחוב עסקינן, הכינוי השגור למפדרון הוא "מיאו מיאו". יש לציין שלהרבה סוחרים אין מושג מה הם באמת מוכרים – מה שמייצר עוד יותר בלבול עבור המשתמשים. זו עוד אחת מהבעיות הרבות שישנן עם העובדה שאנשים שרוצים לצרוך סמים נאלצים לקנות אותם בשוק שחור ובלתי מבוקר.

"מדובר בסם חזק ועוצמתי, לא פחות קטלני מקודמיו"

לא יודע מה זה סם חזק ועוצמתי, אבל אני יודע שהוא לא קטלני. בקרוב ל-20 שנות קיומו, יש בעולם מקרי מוות מתועדים בודדים כתוצאה משימוש ממפדרון, רובם בשילוב עם חומרים נוספים, וברוב המוחלט של המקרים (אם לא כולם) זה מעולם לא הוכח שמפדרון ספציפית היה הסיבה למוות. בכלל, ‎4-MMC חומר ותיק יותר בסצינה מ-3‎-MMC, אז מה זה בדיוק קודמיו?

"המכיל חומרים פסיכדליים רבים, המוברחים לישראל משוויץ וגרמניה"

כמו LSD ו-MDMA, גם ‎4-MMC הוא שם של מולקולה אחת ספציפית, היא לא מכילה חומרים פסיכדליים רבים ולמעשה היא לא מכילה חומרים פסיכדליים בכלל. השם המלא של החומר הוא ‎4-MethylMethCathinone והוא נגזרת כימית של קאתינון, החומר הפעיל בגת, חומר קרוב לאמפתמין במבנה הכימי שלו ועל כן הוא ממריץ. אין שום קשר בינו לבין חומרים פסיכדלים.

"ומעורבבים עם חומרים נוספים בארץ"

אם מעורבבים בתוכו חומרים נוספים, הסיבה היחידה לכך היא העובדה שהחומר נמכר בשוק שחור שאין בו שום רגולציה. אם החומר היה נמכר באופן חוקי, היה ניתן לפקח על האיכות שלו ובכך למנוע מאנשים להפגע כתוצאה מצריכה של חומרים לא ידועים שעורבבו פנימה על ידי סוחרים מפוקפקים.

עכשיו מובא לנו ציטוט של קצין משטרה, הוא בטח יודע על מה הוא מדבר, נכון?

"שימוש בכמות קטנה עלול לגרום למוות. הוא קטלני יותר ממשפחת הסמים הקודמים (סם הדוקטור-1-2-3) ומכיל חומרים עוצמתיים מאוד"

לא יודע מה זה כמות קטנה, אבל כמו שכבר ציינתי מוקדם יותר – אין כמעט מקרים מתועדים של מוות כתוצאה מצריכה של מפדרון, בטח לא כתוצאה מכמות קטנה. ישנם מקרים מתועדים שבהם נדרש טיפול רפואי עקב השימוש, אבל זה תמיד קרה עקב צריכה של מינון גבוה במיוחד, או בשילוב עם חומרים נוספים. כנ"ל לגבי ‎3-MMC ו-‎2-MMC. אגב, אין דבר כזה בכלל ‎1-MMC.

גם אין דבר כזה "דוקטור-1-2-3". כפי שציינתי, "דוקטור" הוא שם הרחוב של ‎3-MMC, חומר שהגיע אחרי ‎4-MMC. המספור של החומרים הוא לא כמו דגמים של אייפונים, אלא זה הוא השם הסטנדרטי של המולקולות שמתאר את המבנה שלהן. גם נוגד הדיכאון וולבטורין מבוססת על נגזרת של קאתינון, אולי זה דוקטור 5?

ושוב, מה זה מכיל חומרים עוצמתיים מאוד? במפדרון יש רק חומר אחד והוא נקרא מפדרון, או ‎4-MMC, אני לא יודע איך מודדים את ה"עוצמתיות" שלו וביחס למה בכלל. אמפתמין למשל, פעיל במינונים הרבה יותר נמוכים.

"לכן המחיר שלו גובה מחיר כבד בהרבה מסמים פסיכדליים אחרים שיש בשוק"

איזה מחיר כבד הוא גובה? ממי? אגב, זוכרים שאמרנו שזה לא חומר פסיכדלי בכלל?

"מעבר להיותו סם מעורר מינית, הוא גם גורם למשתמשים להיות ערניים במשך שעות ארוכות ומפחית את החשק לישון."

באותה מידה זה היה יכול גם להיות תיאור של גת, או אפילו של קפה, ובכלל לרצות להרגיש עוררות מינית ולהיות עירני למשך שעות ארוכות זה רצון אנושי לגיטימי לחלוטין.

עכשיו יש לנו גם ציטוט של סוחר, אולי הוא מומחה לעניין?

"זה סם חזק יותר מהדוסה, גורם להזיות, הגברת החשק המיני וחידוד החושים"

נתחיל מהכי חשוב – דוסה זה לא סם, זו תערובת מסתורית שכל סוחר דוחף לתוכה מה שבא לו ועל כן מומלץ בכל מקרה להתרחק ממנה בכל מחיר, פשוט כי אתם לא רוצים להכניס לגוף משהו שאין לכם דרך לדעת מה יש בו. חוץ מזה, מפדרון לא גורם להזיות, לפחות לא במינונים סטנדרטיים.

שימו לב:

אני לא מנסה להגיד שהחומר הזה הוא טוב או רע, או להמליץ לאף אחד על השימוש בו. כמו עם הרבה חומרים אחרים, יש לו את הסיכונים שלו ויש לו את ההזדמנויות שהוא מביא איתו. המציאות מוכיחה לנו שוב ושוב שאנשים הולכים לצרוך סמים כך או כך, אבל אם הם היו מקבלים מידע מהימן ולא הפחדות ריקות, כל אחד היה יכול לעשות את השיקולים שלו ולהחליט מה הסיכון שהוא מוכן לקחת על עצמו על סמך אותו מידע.

את רוב המידע שציינתי כאן ניתן למצואבערך הוויקיפדיה על מפדרון.לו רק ה"עיתונאי" שפרסם את זה היה טורח להציץ שם ולו לרגע הוא היה מגלה שרוב מה שהוא כתב זה שטויות. העולם מלא בדיסאינפורמציה, לשקר בתקשורת לגבי סמים נהיה הסטנדרט ונראה שלאף אחד לא אכפת. יש מקום דווקא לציין לחיוב את עיתון "הארץ" שבשנה האחרונה פרסם מספר כתבות רציניות בנושא סמים, במיוחד הטור הקבוע של גורו הפסיכדליה, עידו הרטוגזון, אבל זו רק טיפה בים של שקרים ודיסאינפורמציה שמופצים באופן שיטתי.

אז מה זה בכל זאת מפדרון ומה עושים איתו?

מפדרון הוא נגזרת כימית של קאתינון, החומר הפעיל בגת. ההשפעה שלו היא של ממריץ אופורי, שמגביר את החשק המיני, מסיר עכבות, ופותח רגשית, קצת בדומה ל-MDMA. משום שמדובר בחומר חדש יחסית, הוא נחקר מעט מאוד וקשה לומר כיצד נראה שימוש בטוח בחומר.

מינון סביר של החומר עבור רוב האנשים הוא בסביבות 100-200 מ"ג בבליעה או 40-80 מ"ג בהסנפה, כאשר משך ההשפעה הוא כ-4 שעות בבליעה וכשעתיים בהסנפה. בדרך כלל משתמשים ירצו לקחת חיזוקים נוספים בהמשך הערב על מנת להאריך את ההשפעה, מנת חיזוק אופיינית תהיה כמחצית מהמינון המקורי. רצוי גם לקחת בחשבון שיהיה קשה עד בלתי אפשרי להירדם למשך כמה שעות טובות אחרי החיזוק האחרון.

כמו חומרים רבים בעלי השפעה דומה, כשהאופוריה מתחילה לחלוף, קל מאוד ליפול לדפוס שימוש של בינג' – חיזוקים חוזרים של החומר שיכולים להמשך גם יממה או יותר, תוך כדי ויתור על שינה ומנוחה. ככל שעולה משך הבינג', המינון, ותדירות השימוש, כך עולה הסיכון לפגיעה בלב ובמערכת התגמול במוח. צריכה של החומר בבליעה מורידה באופן משמעותי את הקרייבינג לעוד ועוד חיזוקים. יתכנו גם נזקים גופניים נוספים שלא ידועים לנו עדיין, כי כמו עם הרבה מהסמים, החומר פשוט לא נחקר מספיק.

בשימוש קז'ואלי של אחת לחודש או פחות, שבו מציבים גבולות ברורים כדי לא להיגרר לבינג'ים מוגזמים, לא ידוע על השלכות בריאותיות ארוכות טווח. עם זאת, לאנשים רבים יש נטיה להתמכרות לחומרים מהסוג הזה וחשוב להיות עם האצבע על הדופק על תדירות השימוש, לצערי יצא לי לראות מספר אנשים בוגרים ויציבים מגיעים למקומות מאוד קשים כתוצאה משימוש בלתי מבוקר בחומרים מהמשפחה הזאת. למידע נוסף על החומר (ועל סמים בכלל) ממליץ להציץ ב-PsychonautWiki, וכן בדף הוויקיפדיה שקישרתי מוקדם יותר, שניהם מלאים ברפרנסים למאמרים מדעיים וכתבות לקריאה נוספת.
כותב הטור פעיל במגוון פרויקטים למזעור נזקים והנגשת מידע בנושא שימוש אחראי בסמים, חבר בצוות הניהול של קבוצת"מדברים פסיכדליה"בפייסבוק

• טור אישי
• טור דעה
• סמים
• גת

• Facebook
• Twitter
• Email

ענף הבטחות השווא נחלק היום לשני שווקים עיקריים: שירי אהבה (הוא לא יביא לך את הירח) ורפואה אלטרנטיבית (זה לא יעביר לך את האנגינה). אבל גם בשוק זיוני המוח יש מזיינים ויש זיינים. כמו שלא כל אחד הוא אייל גולן, ככה גם לא כל אחד הוא עוזי־אלי חזאי – זיין מוח ברמות שייקספיריות ביותר. חזאי בן ה־72, הידוע גם בשם הקליט "איש האתרוגים משוק מחנה יהודה", פתח לאחרונה סניף שני בכניסה לשוק הכרמל. ככרמלי שהוא גם תושב שוק הכרמל – רציתי לבדוק על מה כולם מזיינים את המוח. אז הלכתי לדוכן המיצים של איש האתרוגים.

אך ראשית סיפור ומוסר השכל בצדו: אני פוחד מדבורים. לפני כמה שבועות נסעתי למצפה רמון. המצפאים ערכו פסטיבל היפי־פגאני כלשהו. בין היתר היה שם דוכן גת. אחרי שתי כוסות חשבתי שהכל דבורה. ברחתי מזבובים. ברחתי מאנשים. ברחתי מהאף שלי. ומוסר ההשכל: ההבדל בין מיץ גת מרוכז שהוצא מן החוק ב־2012, למיץ גת טבעי כמו זה שמוכר עוזי־אלי – הוא כמו ההבדל בין אספרסו לאקסטה.

בכל אופן, הדוכן מלא הבטחות כרימון. על מיץ הגת נכתב: "ויאגרה מהטבע, גורם להיזכר בנשכחות, מאפשר לך להירגע ולנשום עמוק ובקלות, זהו גן עדן של השכל, מחזק ומשמח את האדם, כך הוא יוכל לעבור כל מכשול ולכבוש כל הר, מעורר את שמחת הלב ומשמש כחגורת הצלה בשעות הצורך להגיע לפסגה". לא פחות. זה נשמע נחמד והכל, אבל לא חשבתי שגן עדן של השכל, שמחה והצלחה בכלל שווים עשרה ש"ח.

אז הלכתי על האתרוגת – שילוב מנצח של אתרוג וגת. איש האתרוגים מבטיח שהמיץ הזה "מרומם מצב הרוח לאהבת אדם, מרחיק עייפות ומתחים, לגיל המעבר, מפעיל אותך שכלית וגופנית, מגביר פוריות, מעניק היי טבעי וכיף, להיות מחובר בכל (! – ע"כ), מחזק את מערכת העיכול ומביא שלום בית בשבת". או! זה כבר נשמע לי יותר רציני. קניתי בקבוק גדול ב־50 ש"ח ושתיתי את זה כל סוף השבוע.

להלן מסקנותיי:מרומם מצב הרוח לאהבת אדם – זה היה טעים אבל לא צריך להגזים, בנאדם. לגיל המעבר – אז למה מכרת לי את זה? מפעיל אותך שכלית וגופנית – לא הפעילו אותי גופנית מאז הטירונות. מגביר פוריות – אנחנו לא מנסים. מעניק היי טבעי וכיף – היה היי, אבל הוא לא היה טבעי. להיות מחובר בכל – כולנו יצאנו מהמפץ הגדול! כולנו מהגרי עבודה מאפריקה! מחזק את מערכת העיכול – הכי לא. מביא שלום בית בשבת – שלום. אני חוזר לבננה־תמר־פקאן.

• איש האתרוגים
• הנה זה בא: המדריך המלא לקיץ 2015
• גת
• ויאגרה
• מחנה יהודה
• שוק הכרמל
• מיוחדים