Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

החברה להגנת הטבע

כתבות
אירועים
עסקאות
פארק החורשות (צילום: נמרוד סונדרס)

תושבי דרום העיר יוצאים למאבק נגד הפקעת פארק החורשות

תושבי דרום העיר יוצאים למאבק נגד הפקעת פארק החורשות

בתגובה למחאת תושבים נגד הפקעת חלק מפארק החורשות לטובת עבודות הרכבת הקלה, טוענים בעירייה כי מדובר בשטח נפרד מהריאה הירוקה. בחברה להגנת הטבע מתריעים: "ההפרדה נועדה להכשיר בנייה על השטח"

פארק החורשות (צילום: נמרוד סונדרס)
פארק החורשות (צילום: נמרוד סונדרס)

זו לא הפעם הראשונה שתושבי דרום תל אביב מתלוננים על המחסור בשטחים ירוקים באזורם, והנה הגיעה הרכבת הקלה ושפכה עוד שמן למדורה: חלק גדול מפארק החורשות, שנחשב לריאה הירוקה של דרום העיר, יופקע בשנים הקרובות לטובת עבודות ההתארגנות של הקו הירוק.

קבוצת פעילים הגישה התנגדות לוועדה לתשתיות לאומיות ואף הציעה שטחים חלופיים לשטח ההתארגנות, אך טענותיהם נדחו וכעת הם שוקלים פנייה לבג"ץ. העירייה מצדה טוענת כי שטח ההתארגנות כלל לא יימצא בפארק החורשות שעליו תדאג לשמור, אלא בגן ההסתדרות הסמוך, ובכך חושפת סלע מחלוקת עמוק יותר.

לכאורה השאלה אם גן ההסתדרות הוא חלק מהפארק או נפרד ממנו נראית זניחה. עידן עמית, המתכנן הסביבתי של קהילת תל אביב־יפו והסביבה בחברה להגנת הטבע, מזכיר כי בשנה שעברה התכוונה העירייה לקדם תוכנית לבניית שכונה על גן ההסתדרות. "העירייה מנסה לשנות את השיח ולהפריד בין גן ההסתדרות לבין פארק החורשות, אף שזה סותר מסמכים שהיא פרסמה. כך היא תוכל להזניח את השטח ולבנות עליו, כביכול מבלי לפגוע בפארק", הוא טוען. "העירייה גם מתנגדת להפקעת השטח לטובת הרכבת הקלה כיוון שזה יעכב את תוכניות הבנייה".

פארק החורשות (צילום: נמרוד סונדרס)
פארק החורשות (צילום: נמרוד סונדרס)

אז מי צודק? החזרנו את הכדור למגרש של העירייה, שם התעקשו כי גן ההסתדרות מופרד מפארק החורשות על ידי דרך לבון ולכן מנותק ממנו. "באשר לתוכניות הבנייה, יובהר כי מדובר ברעיון הנמצא בשלבי בדיקת היתכנות ראשוניים בלבד. מטרת העירייה היא לבחון אפשרויות סיוע לתושבים המתגוררים בסמוך לנתיבי איילון וחווים מצוקה יומיומית באמצעות פרויקט בינוי־פינוי. הרעיון נבחן לצד אפשרויות נוספות תוך התחשבות במורכבות התכנון בתוך רקמה בנויה קיימת. בכל מקרה, כל תוכנית שתקודם תשמור על מאזן השטחים הציבוריים בשכונה, לא תגרע מהם ותיעשה בשקיפות מלאה".

בינתיים התושבים נחושים להגן על הפארק, וכדי להעלות את המודעות לחשיבותו יתקיימו סיורים חינמיים בדרום העיר ובפארק. קלרה אונגר, שגם תעביר את הסיורים, אומרת: "הפארק עבר פיתוח בשנים האחרונות ואפילו בדרום העיר לא כולם מכירים אותו. כל אזור פארק החורשות ודרום העיר היה בעבר ריאה ירוקה וגדולה של פרדסים ובוסתנים והפך להיות האזור הרועש, המזוהם והצפוף שאנחנו מכירים. הסיור מדבר על המורשת התרבותית שהלכה לאיבוד, על יפו ותל אביב והיחסים ביניהן".

מנת"ע נמסר:"תכנון הקו הירוק כולל שדרוג וטיפוח של כל איזור התוואי, לרבות נטיעת עצים. לצורך עבודות ההקמה יידרש חלק מסוים מגן ההסתדרות שממזרח לפארק החורשות, באישור העירייה ופקיד היערות ותוך שמירה על הטבע. השימוש בשטחים פתוחים לצורך התארגנות יאפשר צמצום הפרעה לתושבי השכונה בשלב ביצוע העבודות להקמת הקו הירוק. בתום העבודות נת"ע תשקם את הנוף ותחזיר את השטח לקדמותו".

על המקף, סיור חינמי בדרום תל אביב למען הצלת פארק החורשות, 8.9 ו־22.9 18:00־20:30, רחוב פלורנטין פינת בן־עטר. ההשתתפות בחינם

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בתגובה למחאת תושבים נגד הפקעת חלק מפארק החורשות לטובת עבודות הרכבת הקלה, טוענים בעירייה כי מדובר בשטח נפרד מהריאה הירוקה. בחברה...

מאתקרני בן-יהודה23 באוגוסט 2016
נטיעות ברחבי העיר. צילום: יח"צ

הזורעים ברינה: אירועי זריעה משפחתיים בעיר

אין לכם גינת ירק מתחת לבניין? עיריית תל אביב מזמינה אתכם לזרוע ולשתול בגינות העירוניות

19 בנובמבר 2015
שדרות ירושלים (צילום: יולי גורודינסקי)

מחאה נגד כריתת 50 עצים עבור הרכבת הקלה בשדרות ירושלים

כמעט 50 עצים צפויים להיכרת לאורך שדרות ירושלים ביפו במסגרת עבודות הרכבת הקלה. המחאה מצד התושבים כבר החלה

מאתיונתן גת24 בספטמבר 2015
חוף גבעת עליה (תמונה: shutterstock)

מתחפפים: ככה הרשויות הורסות לכם את חופי תל אביב

מתחפפים: ככה הרשויות הורסות לכם את חופי תל אביב

למרות הצהרת כחלון, הארגונים הירוקים חוששים לגורל של חופי תל אביב - זאת בעקבות תוכנית מתאר חדשה של משרד האוצר. בד בבד, נדחתה במועצת העיר הצעה לאסור בנייה פחות ממאה מטר מקו המים. אז מה יהיה על החוף שלנו?

חוף גבעת עליה (תמונה: shutterstock)
חוף גבעת עליה (תמונה: shutterstock)
20 באוגוסט 2015

האם חופי תל אביב נמצאים בסכנה? תוכנית מִתאר ארצית המתגבשת בימים אלה במשרד האוצר צפויה להקל על ההגבלות הקיימות לבנייה על קו החוף, דבר שעלול להוביל להשתלטות של כרישי נדל"ן על חופי העיר – כך מזהירים בחברה להגנת הטבע ובארגונים הירוקים. "תוכנית המתאר הארצית הקיימת, תמ"א 13, מגבילה את הבנייה למרחק של 100 מטרים מקו החוף", מסביר עידן עמית, מתכנן סביבתי בקהילת תל אביב והסביבה של החברה להגנת הטבע. "היום כל חריגה מקו 100 המטרים דורשת אישור מוועדת תכנון מיוחדת.

מנהל התכנון במשרד האוצר מקדם תוכנית מתאר ארצית חדשה, תמ"א 1. עדיין אין לתוכנית אישור ותוקף חוקי משלה, אבל אם לא יהיו עיכובים היא תאושר תוך שנה או שנתיים ותבטל, בין היתר, את ההגבלה של קו 100 המטרים. היא תאפשר שלושה סוגים של פיתוח על קו החוף במרחק מינימלי של 30 מטרים מהמים בתחום החולי, בעיקר לתיירות, מסחר או שימושים עירוניים כאלה ואחרים".

מה הסכנה הגדולה בכך?

"הקלת ההגבלות על בנייה בחופים נותנת פתח להשתלטות של יזמים פרטיים על החופים. שטח החוף לנפש במדינת ישראל הוא מהקטנים בעולם. החופים של תל אביב, מלבד היותם חופי הרחצה, מכילים ערכי טבע נדירים. רכס הכורכר של אזור שדה דב עלול להיפגע בעבודות הפיתוח של האזור לאחר פינוי שדה התעופה, הוא משמש בית גידול לצומח ולבעלי חיים בסכנה. מעשי התערבות מצד האדם מזרזים את תהליכי הבליה הטבעיים של הרכס ופוגעים בו. באזור יפו נמצא בית הגידול הייחודי של טבלאות הגידוד, שמשמשים בית גידול למגוון מינים ביולוגיים. החשש שלנו הוא שעם אישורה של תמ"א 1 ייווצר פתח לוועדות התכנון המקומיות לאשר בנייה על קו החוף או סמוך לו".

חוף גורדון (תמונה: shutterstock)
חוף גורדון (תמונה: shutterstock)

בדיון שנערך בשבוע שעבר במועצת עיריית תל אביב־יפו העלתה חברת המועצה שלי דביר הצעה לקבל החלטה עירונית של איסור בנייה בטווח של 100 מטר מקו הים, אך זו נדחתה. "ראש העיר נימק זאת בכך שהנושא מטופל בתוכנית המתאר העירונית החדשה שטרם אושרה, תל אביב 5,000״, אומרת דביר. ״עם זאת, חשוב להזכיר שיש להגביל לא רק את המרחק לבנייה מקו החוף אלא גם את היקף הבנייה, את כמות הקרקע. על ההיבט הזה כלל לא התנהל דיון".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה:"הצעת מינהל התכנון עסקה בבירור הכללים לעניין הבנייה המותרת כיום בחופים ובבחינת שימושים נוספים המשרתים את הציבור בחוף – זאת מתוך ראיית החוף כנחלת הכלל הממלאת מגוון תפקידים. יש לבחון עקרונות תכנון בכפוף לעקרונות הקבועים בתמ"א 13 ובחוק שמירת הסביבה החופית".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:"תוכנית המתאר העירונית שתאושר בקרוב אימצה את עקרונות תמ"א 13/4 וממילא מקבעת את מגבלות הבנייה בחוף הים. תוכנית 3,700 קובעת לאורך החוף פארק חופי של כ־ 500 דונם, וגם תוכנית שדה דב תטמיע בתוכה פארק חופי ולא בנייה צמודה לחוף".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

למרות הצהרת כחלון, הארגונים הירוקים חוששים לגורל של חופי תל אביב - זאת בעקבות תוכנית מתאר חדשה של משרד האוצר. בד...

מאתיונתן גת23 באוגוסט 2015
איור: יובל רוביצ'ק

רפסודה

רפסודה

תקועה באמצע הנחל, וחוסמת את הדרך. הבטנו בה. היא הביטה בנו. פרה רזה ומכוערת, ואנחנו ילדים עירוניים שראו פרות רק בסרטים

איור: יובל רוביצ'ק
איור: יובל רוביצ'ק

1.

ואז התחיל החופש הגדול. וכמו בכל חופש גדול, הייתי בטוח שהפעם זה יהיה אחרת, הפעם יקרו לי הרפתקאות מופלאות, הרחק מכבלי בית הספר (ובמיוחד מכבליו של המנהל המופרע: כל בוקר – כל בוקר! – מסדר של עשרים דקות, עם דבר המנהל, פרק היום בתנ״ך, התעמלות, ולסיום – שירה בציבור של שירי עם גרמניים מוזרים. עשו טובה, כיתבו בגוגל ״פצחי לבוקר שיר״, ליחצו על הלינק הראשון, והאזינו למקהלת ״ותיקי המחנות העולים״ מבצעת את הא־קפלה הנוצרית הזאת מימי הביניים, שכל הילדים הדפוקים של יד אליהו היו צריכים לשיר כל בוקר).

אבל כמו תמיד, הגיעו החום והלחות והשיעמום, והכריעו אותנו. עד שיום אחד נחתה בתיבת הדואר שלי החוברת הרשמית לנוער של החברה להגנת הטבע, ״סלעית״ – ובתוכה הוראות מפורטות איך לבנות רפסודה.

2.

רפסודה!
רק השם הזה, העביר זרמים קרירים של עונג במחשבתי העצלה. האקלברי פין ותום סוייר שטים על המיסיסיפי, בדרכם לשחרר את ״דז'שים העבד הכושי״.
רפסודה!
נצא למסע, כמו ב״שלושה בסירה אחת מלבד הכלב״, רק לא בסירה, אלא ב –
רפסודה!
וכל מה שצריך זה לחבר כמה קרשים בחבל, לקשור מתחתם חביות ריקות, לצפות את העצים בלכה נגד מים, ו… טוב, זה יותר מדי הוראות. בשביל מה המציאו את האילתור? אז לקחתי את חברי הטוב ביותר, מצאנו קרש ענק צף במימי ואדי מוסררה הדלוחים, ויאללה למיסיסיפי!

3.

פעם, במבחן בגיאוגרפיה, נתקלתי בשאלה שלא ידעתי את התשובה עליה: מהיכן מגיעים המים לנחל איילון, הוא המוסררה? לא היה לי מושג, אז עניתי: ״מהפשרת השלגים בפתח תקווה״, תשובה שקיוויתי שלפחות תצחיק את המורה לגיאוגרפיה – אבל לא, הוא נעמד מול הכתה ונאם במשך חצי שעה על טפשותו ובורותו של מי שחושב שיש שלגים בפתח תקווה, וכמה שלא ניסיתי להסביר לו שזו היתה בדיחה, זה רק הרע את המצב (״בדיחה!?״ הוא קצף, ״בדיחה?! זה מצחיק להגיד שטויות? לא לא לא, אני שואל אותך, תענה לי:זה מצחיק להגיד שטויות?״ – שאלה שיש עליה רק תשובה אחת אפשרית),

אז באותו יום, כשיצאנו להפלגת חיינו על גבי הרפסודה, איך יכולתי שלא לחשוב שהנה־הנה אני בדרך לגלות את התשובה, ואיפשהו מתחת לגשר יצחק שדה דחפנו אותה למים, והתחלנו לחתור ולחתור ולחתור עד שאחרי שעתיים־שלוש, כאשר השמש כבר נטתה לשקוע ולפי חישובי הגענו בערך לחצי הדרך לירושלים, כי אולי לא זכרתי מהיכן מגיעים המים לואדי מוסררה, אבל בהחלט זכרתי שהוא מגיע לבירה, עובדה שיש שם שכונה שככה קוראים לה, שאותה היכרתי בעיקר משיר של רבקה מיכאלי (״בגמנסיה רחביה עישנו חשיש / אך חשיש גם עישנו במוסררה״) –

לפתע פתאום, עמדה לפנינו פרה.

תקועה באמצע הנחל, וחוסמת את הדרך. הבטנו בה. היא הביטה בנו. פרה רזה ומכוערת, ואנחנו ילדים עירוניים שראו פרות רק בסרטים. אחרי התייעצות קלה – טוב, אחרי שהודינו שאנחנו מפחדים מפרה – נטשנו את הרפסודה.

4.

התחלנו לטפס במעלה גדת הנחל הבוצית והמסריחה, מודאגים מאוד: מילא אם היינו מגיעים לירושלים – יש שם אוטובוסים חזרה לתל אביב, הנחתי. אבל כאן, באמצע שום מקום… שיט. נדפקנו.
״פרה בת זונה,״ אמר חברי למסע, ״איך נחזור עכשיו הביתה?״
ואז הגענו למעלה וראינו את היכל הספורט של יד אליהו. כלומר, בשעתיים שחתרנו בנחל החצי־יבש, עברנו בערך מרחק הליכה של עשר דקות.

וזו היתה הפעם האחרונה שסמכתי על המים כעל דרך תעבורה, או על רפסודות, או על החברה להגנת הטבע, או על האקלברי פין שאצלו הכל נראה פשוט יותר. כולם שקרנים, ולך תדע אם ואדי מוסררה אכן מוביל לירושלים ואם יש מקום כזה בכלל, ״ירושלים״, כי כמו שאמר גדול מחזאי ישראל בכל הזמנים, יוסף אל דרור: ״בהיסטוריה אנחנו יודעים ששיקרו לנו – מה עם גיאוגרפיה?״

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

תקועה באמצע הנחל, וחוסמת את הדרך. הבטנו בה. היא הביטה בנו. פרה רזה ומכוערת, ואנחנו ילדים עירוניים שראו פרות רק בסרטים

מאתעוזי וייל18 ביוני 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!