לא בוקר, לא צהריים – הבראנץ' נולד כדי להיתקע בול באמצע, וכדי שלנו תהיה עוד הזדמנות לתקוע אוכל שמנוני של בוקר עד לשעות מאוחרות. ובעיר שלא מפסיקה להתחדש, ברור שארוחות בוהריים חדשות צצות כמו פירורי אבק אחרי האובך. אספנו 7 בראנצ'ים חדשים בעיר – או כאלו שנולדו מחדש – וחזרנו מבושמים מדי מכדי לחשוב על ארוחת הערב. נזמין וולט או משהו. בא לנו שנ"צ ארוך.

1.המשביר

למרותכאפות בלתי פוסקות מהשכנה ומהביורוקרטיה העירונית, החבר'ה של המשביר עדיין כאן כי האהבה לשכונה חזקה יותר מהיגיון בריא. בגלגולו החדש, לאחר שירש את הדדה שנסגר, מציע המקום דיל בוקר משתלם שמעודד לבוא ולהפגין סולידריות. בכל זאת, מישהו צריך לממן את עורכי הדין.
מה אוכלים:בוקר בקטנה – מקושקשת ענן, סלטון, טחינה, רסק עגבניות טרי ולחם מחמצת (44 ש"ח, 8 ש"ח לתוספת רוסטביף), לאבנה ממחלבת עברי עם רסק עגבניות, זעתר ושום קונפי וחלה מתוקה (38 ש"ח), קרואסון מקושקשת עירית ופרמז'ן (42 ש"ח), כריך סלט ביצים (36 ש"ח) וקפה ב-10 ש"ח בלבד.
המשביר 2, תל אביב. א'-ש' 13:00-09:00

2. CUE

בר האוכל, שכבר הוכיח את עצמו כאחד המקומות הלוהטים בעיר בערב, מאתגר את עצמו ב-Daylight Drinking – סרוויס שישי צוהריים שמח וסקסי, עם מבחר יינות רחב מהרגיל (כולל אופציה מתחשבת לחצאי כוסות), ורמוט ואמארו בקראפים, ומנות שנבנו במיוחד עבור האירוע, באותו די.אן.איי מתוחכם ואלגנטי.
מה אוכלים:אויסטרים ודגים נאים במשקל, גבינת פטה בטמפורה (30 ש"ח), סלט שעועית ואפונה עם יוגורט מעושן (58 ש"ח), מולים בחמאה חומה ולימון שרוף (68 ש"ח), שיפודי יקיטורי שרימפס טמפורה, פורל מיסו ועוד (30-35 ש"ח), וגולת הכותרת – פאקינג קובה חמוסטה, מנה מהבית של שף בן כהן שמוגשת רק בנסיבות אלו לכמה שעות, עד שהסיר נגמר (44 ש"ח).
הרכבת 12, תל אביב. שישי 15:00-12:30,להזמנות

3. גייג'ין

האיזקאיה האהובה מלילינבלום מחדשת את תפריט הבראנץ', ומשדרגת אותו מטוב מאוד למצוין ממש. לניגירי ולסשימי נוספו עוד מנות יפנית מוגזמות, מלוחות ומתוקות, שלוקחות את המטבח המאופק בדרך כלל למחוזות מופרעים של גרגרנות סופ"ש. בואו רעבים ואל תתכננו אחר כך כלום חוץ משנ"צ.
מה אוכלים:בנדיקט פנקייק עם בייקון, רוטב הולנדז וביצה עלומה (82 ש"ח), קאטסו פרגית עם רוטב טונקאטסו תמרים ואיולי קארי (66 ש"ח), ראמן טן טן מן עם שמן צ'ילי וקאטסו פרגית (68 ש"ח), טמפורה ירקות ושרימפס עם סובה מאצ'ה וטסויו (74 ש"ח). בקינוחים: פנקייק יפני מאצ'ה (52 ש"ח), שוקופאן פרנץ' טוסט עם קרם פטיסייר ונגיעת פלפל שחור (48 ש"ח) ועוד.
לילינבלום 29, תל אביב. שישי שבת 15:30-12:00,להזמנות

4. האחים

אחרי יותר משנתיים שבמהלכן עסקו בדברים ברומו של עולם – חמ"ל אוכל ברמה בינלאומית, למשל – מתפנים האחים דוקטור להחזיר את הבראנץ' המהולל בגרסה חדשה. לצוות הצטרפה הקונדיטורית טולי נווה (אורנה ואלה, נומי), שמכינה מגוון מאפים יפהפיים, מלוחים ומתוקים, על קו התפר שבין פטיסרי צרפתי לקולינריה מקומית. ומה שעוד יותר יפה זה שהארוחה הפחממתית מוגשת גם באמצע השבוע, אירוע שמצדיק דיווח על יום מחלה.
מה אוכלים:מאפה כרישה ואבן יוגורט (38 ש"ח), מאפה בצל מקורמל וגבינת שחת (32 ש"ח), כריך קרואסון עם גרבדלקס פורל מהדן (35 ש"ח) וגם באנקרים ותיקים ואהובים כמו מסבחה חמה, שעועית ירוקה, קולורבי דוק וסלט פאטוש. במתוקים רשמו לעצמכם לא לפספס את הקוגלהוף המושלם ואת רולדת התותים גם אם כבר לא נשאר מקום בבטן.
אבן גבירול 26, תל אביב. ראשון-שישי 8:00-12:00, 03-6917171

5. מיה שיינע @ אברא

כמי שעוקבות אחרי מיה הופמן עוד מימי Eatwith וסלי הפיקניק בקורונה – וזוכרות שהיא גם עבדה בכמה מהמסעדות השוות בעיר (שילה, ג'ורג' וג'ון, קלארו ופאסטל) – אנו חותמות בעיניים עצומות על כל דבר שהיא נוגעת בו. לאחר תקופת ניתוק חוזרת השף-קונדיטורית המוכשרת למטבח של חלל האירוח האינטימי אברא, ומה מתאים יותר מאשר בראנץ' אשכנזי בסטייל פיין דיינינג בהשראת המקומות שבהם היא גדלה: ירושלים, ניו יורק ותל אביב.
מה אוכלים:מאפה שמרים שום ביין אדום וגבינה כחולה, חלת חלב קטיפתית, סלט ביצים הונגרי, כבד קצוץ, הרינג על קרקר, גרבדלקס, קוגל ירושלמי וחמוצים, מטבוחה, לזניה בוויניגרט עגבניות וקציפת שמנת אורגנו, קיש ירוקים ועוד ועוד, וגם קוקטייל אספרסו מרטיני לפתיחה ויין חופשי. 380 ש"ח לאדם.
הזרם 13, תל אביב. שישי (20.2, 20.3) מ-11:00, הזמנות באתרובטלפון 054-7687096

6. אמש

הבראנץ'-פארטי השמח מתרחב לשבת, בתקווה שמעכשיו יהיה יותר קל למצוא מקום. את המנות המושחתות של שף כפיר ינין מלווים מוזיקה חיה, אווירת מסיבה ודרינקים בשפע, שהופכים את הסופ"ש להרבה יותר שמח.
מה אוכלים:סלט ביצים עם בצל מקורמל ועלי חזרת (44 ש"ח), תירס פחמים בחמאת שום ואיולי דאשי (52 ש"ח), ברזאולה ביתית (72 ש"ח), רושטי וביצה מושלמת ברוטב הולנדז (72 ש"ח), סנדו בר ים פריך (82 ש"ח), בורגראנץ' עם צ'יפס, פדרונס וביצה עין (92 ש"ח).
לילינבלום 30, תל אביב. שישי ושבת 16:00-12:00,להזמנות

7. פאלט

אחת לשבועיים בשישי בצוהריים ביסטרו פאלט פותח את הדלתות ל-Parisian Brunch Rave– אירוע שמפגיש במקום אחד מזנון הדוניסטי עמוס מגשי אוכל מפתים, מוזיקה חיה ואלכוהול בחוויה יפואית שמחה ומשוחררת. הבופה חופשי, ומשלמים אקסטרה רק על האלכוהול.
מה אוכלים:מאפים צרפתיים, קיש לורן, גבינות צרפתיות, גבינת בושה בתנור, מילפיי דג נא, בריוש לחי עגל, בורקס סרטנים וקינוחי כף וכוס. 290 ש"ח לאדם.
שד׳ ירושלים 22, יפו, שישי 16:00-12:30,להזמנות

• אוכלים שותים
• בראנצ'
• בראנצ'ים
• המשביר
• האחים

בתאריך 17.7 פרסמתי פוסט שהפך ויראלי בקבוצת Secret Tel Aviv, שובו אני מספר על התנכלות העירייה והמשרד לאיכות הסביבה לעסקים שלי. אני רוצה להתחיל באמירה חשובה: אני כבעל עסקים הנמצאים בתוך השכונות בעיר מודע למורכבות בניהול המרקם העירוני. אני מנהל ארבעה עסקים כ-10 שנים. אני חי ונושם את דרום העיר. בעבר, כאשר העירייה עשתה פעולות הכרחיות למען בעלי העסקים או התושבים – השתמשתי באותו כוח כדי לציין ולפרגן על פעולותיה, וגם הפוסט שפרסמתי אתמול היה מוכן אצלי בפתקים כמה חודשים וניסינו להמנע מהפרסום שלו, "למען שלום בית".

הבאנו יועץ אקוסטיקה. סידרנו את הווליום במקום. לא עזר. התלונות המשיכו. הסרנו את המוזיקה לחלוטין. פירקנו את הרמקולים – אין מוזיקה בעסק שלנו כבר חודשים. ובכל זאת – הסירוב לרישוי נשאר

הסיפור האישי שלי הוא סיפור של כל בעלי העסקים, כל אחד בדרכו.
מקור הבעיה היא שבתור בעל עסקי בילוי אתה אוטומטית ניצב כ"נגד" העירייה. במקום לעודד ולחבק, אתה מסומן כ"בעיה". וכך בכל מפגש בין דייר לבעל עסק, בעל העסק תמיד יהיה בחזקת אשם – במקרה שלנו אפילו אם הוכח אחרת.

העיר משתנה, מזדקנת ומתייקרת, ובר כמו הדדה, שהיה פתוח עד ארבע בבוקר לפני הקורונה, מתבקש לסגור כל ערב עד חצות. אנחנו מקבלים את השינוי ומתבגרים יחד עם העיר שאיבדה את המודעות שלה לעצמה, כשכל מה שנשאר מהעיר ללא הפסקה היא עיר של בתי קפה (משובחים). חיי הלילה של תל אביב בנסיגה מתמדת. בתוך כל זה, לאורך השנתיים האחרונות, אני משרת במילואים באופן כמעט רציף – מעל 250 ימים. שניים מתוך שלושת המנהלים הנוספים בעסקים שלנו הם אנשי מילואים פעילים בעצמם, עם שירות בהיקפים דומים. ספגנו את ההיעדרויות, המשכנו להפעיל את המקומות, גיבינו אחד את השני מתוך הבנה שזו חובתנו. אף פעם לא ביקשנו הקלות. מעולם לא ניסינו להתחמק. אבל כשהגענו לבקש יחס הוגן, לבקש שיבדקו אותנו באמת – גילינו שהעיר פשוט לא סופרת אותנו.

>> לכו לישון: סגירת בנדיקט רוטשילד מסמנת את סוף עידן חיי הלילה
>> אוכלים סרטים: 31 מקומות טובים שכדאי לאכול בהם בירושלים

לפני כחצי שנה גילינו פתאום שהעסק שלנו מופיע עם סירוב רישיון במערכת העירונית – בלי שקיבלנו על כך הודעה, דרישה או כל מסמך מקדים. כשפנינו ליוזם הסירוב נאמר לנו שמדובר בטעות (חמורה!) אבל בפועל, הסירוב נשאר. העילה? תלונות יומיומיות של שכנה אחת, שמתלוננת גם כשאין מוזיקה, גם כשאין אנשים, גם כשהיא בכלל לא בדירה.
הבאנו יועץ אקוסטיקה. סידרנו את הווליום במקום. לא עזר. התלונות המשיכו.
אז הסרנו את המוזיקה לחלוטין. פירקנו את הרמקולים – אין מוזיקה בעסק שלנו כבר חודשים. ובכל זאת – הסירוב נשאר.

מאז, מגיעים אלינו פקחים כמעט כל יום. כולם רואים פעם אחר פעם שאין אצלנו מוזיקה. חלקם כותבים זאת מפורשות בדו"חות (אנחנו תמיד מבקשים לתעד). אינספור בדיקות אובייקטיביות מטעם העירייה התבצעו לאורך החודשים הללו. גם ירון הודס, נציג אגף איכות הסביבה בעירייה, הגיע בעצמו. גם נציגים נוספים מהעירייה. כולם ראו. כולם יודעים. ועדיין – שום דבר לא השתנה. התלונות ממשיכות – ולכן הסירוב נשאר.

אנחנו מקבלים אינספור דו"חות בעלות של מעל עשרת אלפים ש"ח. השקענו עשרות אלפי שקלים נוספים בתהליך סידור האקוסטיקה והסאונד במקום. התלונות שהתקבלו נגדנו מגיעות מדיירת אחת, אך העירייה בחרה לסמן אותנו כעסק בעייתי במקום להבין שמדובר ברדיפה אישית, מתמשכת, חסרת בסיס.

איך יתכן שמאות ביקורים של פקחים וגורמי מקצוע בעירייה – שדיווחו פעם אחר פעם שאין אצלנו מוזיקה – לא הובילו לבדיקה מחודשת של טיב התלונות? אנחנו פועלים לפי החוק, תחת פיקוח הדוק, נעננו לכל בקשות העירייה. לא קיבלנו שום התייחסות, למרות הודאות חוזרות בטעויות והוכחה של התנהלות בלתי מקצועית בעליל.

אנחנו ללא מוזיקה כלל כבר חודשים. אין שני לזה בשום מקום אחר בעיר – עסק ללא מוזיקה. אין רמקולים. אין חריגות. ובכל זאת – הסירוב לרישיון לא מוסר, והדוחות ממשיכים להיערם מדי יום. הורדת המוזיקה הייתה לצורך הוכחה של מה שהיה מובן לנו – מדובר ברדיפה. במקום שהעירייה תעמיד את המתלוננת במקום, נותרנו אנחנו ללא מוזיקה ועם איום מפורש מצד ירון הודס שבמקרה של כל צליל – נקבל סירוב לצמיתות. כרגע אין שום פעולה שאנחנו יכולים לנקוט ולכן בחרנו בפוסט הנ״ל.

ומה נותר? לשלם לעירייה על רישיון שאין לנו, לשלם על היתר לילה שאנחנו לא מורשים להשתמש בו, לשלם ארנונה, והתוספת המצוינת – לשלם דוחות כל יום, על עצם זה שאנחנו פתוחים. מעל עשרת אלפים ש"ח בכמה חודשים בודדים. כלומר מצד אחד אין רישיון – כדי שיהיה מותר לקנוס. מצד שני יש רישיון – כדי שיהיה מותר לגבות. בינתיים, לא התקבלה מעולם בדיקה רצינית או חוות דעת מקצועית שמוכיחה שהעסק מהווה מטרד. לא התקבלה תשובה עניינית אחת לכל עשרות ההודעות שנשלחו על ידינו.

לאחר סחבת של חודשים ללא מענה מהעירייה לגבי ביטול הסירוב, הגיעה הודעה נוספת על סירוב היתרים בעסק אחר שלנו – אנטיליה, בר יין ופסטה בפשפשים. ההודעה הגיעה ללא כל דרישה מוקדמת. כל מי שמכיר את אנטיליה יודע שהיא המקום הכי שקט בשוק הפשפשים הרועש. כמו כן, גם בקשה תמימה כזו של אקוסטיקה כרוכה בעלויות של אלפי שקלים. שכירים עם שכר קבוע ב-1 לחודש לא מבינים את ההשלכות של ההוצאות האלה.

בעקבות הסירוב הנוסף החלטנו לפרסם את הפוסט, אחרי המתנה ארוכה לפתרון דיפלומטי. הפוסט כבר נכתב לפני חודשים ולא פורסם מפחד נקמת העירייה. עכשיו אנחנו בדרך החוצה וכבר לא מפחדים. העירייה ניצחה אותנו. וכך, אחרי עשר שנים של עשייה אנחנו רוצים להזמין את כולכם לסיבוב פרידה. נסיים את הפעילות שלנו בכל העסקים בתחילת השנה, כדי לבנות עתיד חדש במקום שיחבק אותנו. נשמח עד אז לארח אתכם באחד מעסקינו – דדה, אנטיליה, המשביר (הולה צ'ולה) וברודשטיין בורגר.

לסיכום: העוול שנעשה לנו אינו שגיאה מיקרית אלא הלך רוח ברור. ראשי המערכות בעיר צריכים לבחון מחדש את איזון הכוחות הקיים בין העסקים לדיירים, כאשר נקודת המוצא צריכה להיות "מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לכם?"; מדובר בשינוי גישה שצריך לעבור בכל מערכות העירייה מראשה ועד אחרון הפקחים. אם העירייה רוצה לעשות צדק, יש לנו למעלה את כל הדוחות. הכסף הזה חשוב לנו כמו חמצן. מותר שיהיו טעויות, ואנחנו מזמינים את עיריית תל אביב-יפו לרדת מהעץ, לבקש סליחה ולסדר את הטעות. תרבות ההתגוננות המערכתית כנגד עסקים קטנים היא ירייה ברגל, ואנחנו מזמינים את העירייה לשנות כיוון, אחרי חמש שנים של מלחמה, קורונה והפגנות.

הגיע הזמן שהעיר תתעורר על החיים שלה שהם החיים שלנו.
חיי הלילה אינם מותרות, הם היסוד לעיר ליברלית שוקקת חיים.
ושכל החיילים יחזרו בריאים ושלמים, שהחטופים הנמקים בשבי חמאס יחזרו הביתה במהרה ושישכון שקט ושלום עם אויבינו המרים.

***

תגובת עיריית תל אביב-יפו:"עיריית תל אביב-יפו רואה בבעלי העסקים בעיר שותפים מרכזיים לפיתוח הכלכלה העירונית וחיי הקהילה, ופועלת באופן שוטף לקידומם ולשגשוגם.
"לגבי הבר דדה – מדובר בעסק שעליו התקבלו תלונות מתמשכות בגין מטרדי רעש. בהתאם לנהלים, הוצא סירוב רישיון, ובמקביל מבוצעות ביקורות על ידי אגף הפיקוח והרשות לאיכות הסביבה. בעקבות המצב הביטחוני חל עיכוב חלקי בבדיקות, וההליך ממשיך בימים אלה. הסירוב יבוטל ככל שיתברר שהמטרדים פסקו.
"לגבי אנטיליה – הסירוב הוצא בשל אי-המצאת מסמכים הנדרשים לרשות לאיכות הסביבה לטובת הוצאת רישיון עסק והיתר לשימוש חורג, על אף פניות שנשלחו לבעל העסק בדואר ובדוא”ל.
"אנו מודעים למצב המורכב שבו שרוי בעל העסק, אשר משרת במילואים, ומקווים כי מאחר שהדרישות ממנו הן פשוטות, הבעיה תגיע אל פתרונה בהקדם. נדגיש כי העירייה תמשיך לפעול לאיזון בין עידוד חיי המסחר והלילה לבין שמירה על איכות חיי התושבים".

• אוכלים שותים
• טור דעה
• המשביר
• דדה
• עיריית תל אביב
• מסעדות בתל אביב

הו, יום שישי, כמה שאנחנו בונים עליך. במדינה שבה שבוע העבודה הוא 24/7 פלוס מינוס או לכל הפחות חמישה ימים בשבוע, הפך יום שישי למחוז הכיסופים שלנו, היום שבו אפשר אולי לפגוש חברים, אפשר אולי לעשות שופינג, אפשר אולי לשבת איפשהו לאכול ולשתות, אפשר אולי ללכת למסיבה. ומרוב דברים שאפשר ומרוב שאין כוח וחשק, אנחנו מסתפקים בקניות במכולת, שנ"צ וארוחה משפחתית אצל ההורים. זה לא חייב להיות כך. בחרנו להמליץ היום על שלושה דברים נהדרים שתוכלו לעשות למען עצמכם מחר (שישי, 8.5). לא טוב לכם?נסו אותנו ביום אחר.

>> Cue: קבוצת יוצאי מסעדות עילית הקימו בר סליזי ללא שום פשרות

הקיץ בא // איתיאלה X קפה 3426

למה כדאי:כבר אמרנו שבית הקפה של מתחם 3426, המוכר גם כ"בית רדיקל", הוא אחת מהפינות הכי טובות להתחבא בהם מהמולת העיר בשישי, אבל השבוע אפילו יותר כי איתיאלה היאט מגיעה לבקר, ויהיה דוכן ספרים של הוצאת רדיקל ועוד דברים יפים. וזה יהיהיפה.
מה טעים:האוכל של איתיאלה, מה זאת אומרת.
אווירה:צעירה ואינטלקטואלית.
>> איתיאלה X קפה 3426, שישי 8.5 מ-10:00 בבוקר, התחייה פינת הרצל

Vulvalle Market // פארק התחנה

למה כדאי:אם כבר לעשות שופינג בשישי, אז לפחות שזה יהיה בשוק הווינטג' המעולה הזה שכבר הפך לתופעה עירונית חודשית ומדי פעם נודד ללוקיישנים אחרים, אבל הוא במיטבו בפארק התחנה המתחדש ותמיד אפשר למצוא פיסים מיוחדים ושווים.
מה טעים:אל תנסו לאכול את הבגדים בבקשה, אבל פארק התחנה לא סתם מתחדש אלא מארח בימים אלה אתהפופ אפ המעולה זזה, שידאג לכל צרכי הנשנוש והדרינקים שלכם. יש גם את הסניף המרהיב של קפה נחת ואת קפה וילנד הנעים ואת המלביה בקרון הרכבת.
אווירה:כמעט כמו במדינה נורמלית.
>> Vulvalle Market, שישי 8.5 החל מ-10:00, פארק התחנה

מסיבת under 120 // המרץ 2

למה כדאי:לאף אחד אין ממש מצב רוח למסיבות, אבל אם יש מסיבה אחת השבוע ששווה לגייס בשבילה חשקה, הרי זו מסיבת הדאון-טמפו של נדב רביד ולוטננט דן, שכבר התקבעה כמסע מוזיקלי מרגש אל תוך הלילה שמצליח להרקיד את הטוסיק יפה יפה גם מתחת ל-120 בי.פי.אם.
מה טעים:מים.
אווירה:השמחה שבאיטיות.
>> Under 120, שישי 22:00, המרץ 2

מסיבת בת מצווש // אוזןקלאב

למה כדאי: כי לפעמים כולנו רוצים להרגיש שוב קצת כמו ילדים, ואם נודה באמת ונתעלם מהמבוכה, בבת מצווש היה הכי כיף. הצוות מאחורי מסיבות Soul Train המעולות יספק פסקול שיעיף אתכם הישר לשנות האלפיים המוקדמות לשירים שצעקתם לבדכם מול המראה בבית. אור הקטן ודי.ג'יי פייפ יסובבו את הלהיטים, אופירי המתוק מנחה ויש גם חדר קריוקי לכל מי שרוצה לצעוק למיקרופון
מה טעים:ממתקי פופ.
אווירה:בחזרה לחצ'קונים
>> בת מצווש למבוגרים, שישי 22:00 באוזןקלאב

מסיבת בת מצווש

• חיי לילה
• אוכלים שותים
• המשביר
• מסיבות בתל אביב
• אוזןבר