Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

ואלס עם באשיר

כתבות
אירועים
עסקאות
מעורר מחלוקת? כן, אבל גם תהודה, שיח מעמיק וכבוד עולמי. "ואלס עם באשיר"

מתי ייגמר התקציב האינסופי של האפקטים המיוחדים?

אמן הוידאו רועי ניצן ("ואלס עם באשיר") חי בשביל אפקטים מיוחדים. אז למה דווקא עכשיו הם גורמים לו לתחושת ריקנות?

רועי ניצן26 במאי 2019
עבודה של Dede וסטודיו טוטמי

בגיף אני מבינה: תערוכת גיפים נפתחה בספוטניק

בגיף אני מבינה: תערוכת גיפים נפתחה בספוטניק

תערוכה חדשה שעוסקת בגיפים - אותן אנימציות רפטטיביות שנולדו לפני שמודמים ידעו לגלוש במהירות K14.4 - רוצה להוכיח שיש מה לעשות עם הפורמט הזה חוץ מבדיחות בפייסבוק

עבודה של Dede וסטודיו טוטמי
עבודה של Dede וסטודיו טוטמי
16 במרץ 2016

הימים ימי החלפת המילניומים, וכדי להתחבר לאינטרנט עדיין צריך לנתק את קו הטלפון. במהלך הגלישה ברשת אפשר ללכת למטבח, לסחוט כוס מיץ תפוזים ולחזור לעמוד שעוד לא נטען לגמרי. אם רוצים להוריד סרטון וידיאו, עדיף לתת לו לרדת לפני שהולכים לבית ספר ועם קצת השגחה אלוהית אולי תושלם ההורדה עד ארוחת הצהריים. בחנויות מחשבים עוד אפשר לרכוש דיסקטים. הכוכבת של כל אתר שמכבד את עצמו היא אנימציית הגיף, שנולדה ב־1987 (יוצריה קוראים לה ג'יף, אבל נו באמת) כטכניקה חדשנית לשמור בקובץ קל משקל יחסית תמונות באיכות טובה, ובהמשך זכתה גם ביכולת ההנפשה שהפכה אותה ללהיט אמיתי.

השנים חלפו, זוהרו של הפורמט הועם. איפה התינוק המרקד היום? בטח במוסד גמילה. עלייתם של אתרי שיתוף הווידיאו, שבהם סרטון מלא נטען מהר יותר מאשר אנימציה של 20 שניות בשנת 1999 הייתה המסמר האחרון בארון הקבורה של הגיף, או לפחות כך חשבנו לפני שטאמבלר נכנס לחיינו. בראשית העשור השני של שנות האלפיים, תחת שלטון הממים והנוסטלגיה, הדרך הכי הגיונית להגיב לכל דבר הייתה בעזרת "ריאקשן גיף" – גיף תגובה המורכב מכמה שניות שנקצצו מסרט, סדרה או סרטון. מעצבים ואנימטורים אימצו את הטכנולוגיה הישנה מחדש והרחיבו את גבולות הפורמט מעבר לפרצופים מצחיקים של סטיב קארל. השיקום הושלם כשגם בפייסבוק הבינו שאם אי אפשר להילחם בגיף, עדיף לתת למשתמשים לאמבד אותו ישירות לפיד ובלי קישור חיצוני והוסיפו לכל העסק מאגר גיפים ייעודי.

עבודתם של מעין צוריאל ו-Untay, מתוך התערוכה

Untay & Maayan Tzuriel

כמו הגיף, גם חן חייפץ, ממייסדות מונפש – האתר לאנימציה ישראלית; ואורי דירקטור, מבעלי הבר ספוטניק, ציינו או יציינו השנה יום הולדת 29. העובדה הזו, בין היתר, היא שהובילה אותם להפיק יחד תערוכת גיפים. 11 אמנים ו־11 אנימטורים נפגשו ויצרו יחד אנימציות באורך של עד עשר שניות, והתוצאות יוקרנו בלופים בחלל הבר בעזרת מקרנים, מסכים דקים ומקלטי טלוויזיה ישנים ועבים. "בהתחלה רצינו לקרוא לזה 'דור הגיף'", אומר דירקטור. "זה פורמט שהוא פשוט ומרשים כאחד, וזה מתאים בדיוק לאווירה של מסיבה, כאמנות אטרקטיבית שמתחרה על תשומת הלב של הצופה". הקשר בין השניים נוצר במקרה, כשחייפץ, אנימטורית בוגרת בצלאל, חיפשה דרך מעניינת לחגוג יום הולדת ראשון לאתר שבבעלותה.

"האתר שאותו אני מנהלת עם דניאלה קופלר ויוני שלמון, מבקש להיות במה לאנימטורים ולחשוף את התחום בפני מתעניינים שאינם מקצוענים", היא מסבירה. "חברה שהייתה בספוטניק הציעה לי אותו כמקום מגניב שאפשר לקיים בו אירוע מעניין. כשנפגשנו הרעיון לעשות משהו עם גיפים עלה מהר מאוד ופשוט נדלקנו מזה, כי הם משלבת קלילות ורעננות לצד יצירה מקורית ומושקעת. התערוכה היא הזדמנות טובה לאנימטורים, שרבים מהם מקדישים את רוב זמנם לפרויקטים מסחריים, לעשות משהו שהוא לחלוטין אמנותי, בשביל הנשמה. יש רעב להזדמנויות כאלה".

בתערוכה "GIF: Format / Form of Art" ישתתפו, בין היתר, פילפלד ואוסי ולד ("ואלס עם באשיר"), רוס פלאזמה וענבל אוחיון, Dede וסטודיו טוטמי, חייפץ וקופלר עצמן וצמדים מעניינים אחרים, ותשלים אותה תחרות גיפים פתוחה לכל בנושא חלל (בכל זאת, אנחנו בספוטניק).

"זה לא סתם משהו נעים לעין. היצירות שישתתפו בתערוכה הן עבודות מעוררות מחשבה, מהפנטות. לא לכל אמן יש הזדמנות לראות את היצירה שלו קמה לתחייה, ואנחנו מעריכים שלפחות חלק מהמפגשים שיצרנו יהפכו לשיתוף פעולה נוסף בעתיד כי נוצרו חיבורים מצוינים", אומרת חייפץ. גם דירקטור את חפץ כבר מתכננים את התערוכה הבאה, שכנראה לא תהיה תערוכת גיפים נוספת, אלא תפנה לסוג אחר של יצירה נעה ומונפשת.

GIF: Format / Form of Art, משבת בספוטניק

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

תערוכה חדשה שעוסקת בגיפים - אותן אנימציות רפטטיביות שנולדו לפני שמודמים ידעו לגלוש במהירות K14.4 - רוצה להוכיח שיש מה לעשות...

מאתנעמה רק16 במרץ 2016
אסי דיין

פעם הייתי: פרויקט חדש מתעד את תולדות הקולנוע הישראלי

פעם הייתי: פרויקט חדש מתעד את תולדות הקולנוע הישראלי

שעות של ראיונות מצולמים שנאספו במשך עשור בפרויקט "מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי" עלו לרשת, ובעוד כמה חודשים יגיעו גם לסינמטק הקרוב לביתכם

אסי דיין
אסי דיין
26 באפריל 2015

העשור הראשון של שנות האלפיים סימן את תחילתה של פריחה יוצאת דופן בקולנוע הישראלי. "בופור", "ואלס עם באשיר" ו"עג'מי" היו מועמדים לפרס האוסקר ותרמו להתרוממות הרוח היצירתית שהייתה כל כך חסרה כאן. "2004 הייתה השנה שבה הקולנוע הישראלי חצה את סף מיליון הצופים לשנה, דבר שלא קרה מאז שנות ה־70. ההתעניינות בחו"ל וההשקעות בקופרודוקציות התעוררו והייתה התרגשות באוויר", אומרת אביטל בקרמן (37), שלצד יוצר הקולנוע והתיאטרון מרט פרחומובסקי עבדה בעשור האחרון על "מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי" – פרויקט שאפתני שמגולל בגוף ראשון את סיפורה של תעשיית הסרטים המקומית. האתר המרכז את העדויות הושק בתחילת החודש, ובסתיו הקרוב תגיע לסינמטקים תוכנית הקרנות בשם "האנשים שהמציאו את הקולנוע הישראלי", שבמסגרתה יוקרנו קלאסיקות ישראליות לצד קטעים מ"מאגר העדויות".

מדובר במאגר דיגיטלי שמכיל 50 ראיונות עומק עם אנשי קולנוע – במאים, שחקנים, תסריטאים, מפיקים, אנשי סאונד ועוד, שמספרים על ההכנות ועל תהליך העבודה, על תפיסותיהם האמנותיות וכמובן על הסרטים עצמם. "הרגשנו שההצלחה של העשור האחרון ניצבת על בסיס מאוד רעוע בכל הקשור למחקר וכתיבה עיונית על קולנוע ישראלי, בעיקר בכל הנוגע להיסטוריה ואסתטיקה. מדף הספרים, באופן מטפורי ופיזי גם יחד, היה כמעט ריק. רצינו לתקן את המצב ולחבר את הקולנוע הישראלי החדש לשורשים שלו".

איך הרכבתם את רשימת המרואיינים?

"לפי היקף הפעילות שלהם. בשנים הראשונות גם הגיל היה שיקול, והעדפנו להתחיל עם המבוגרים יותר. זאת הסיבה שהפרויקט שלנו עוצר כרגע פחות או יותר בשנות ה־70 בקולנוע הישראלי, עם כמה יוצאי דופן".

היה קשה לשכנע את המרואיינים לשתף פעולה?

"הרוב שמחו לדבר איתנו ואפילו התרגשו. אני זוכרת שהבמאי פרדי שטיינהרדט ז"ל ישב בחדר שלי ודיבר על סרטיו ועיניו הכחולות והמימיות נצצו. מסביבו כל הצוות היה צעיר ולא שמע לפני כן על הדברים שסיפר. פתאום הייתה לי הרגשה כאילו אנחנו מסנני עפר שמצאו זהב, כאילו כל החדר מתמלא באור מהזהב הנדיר שרק אנחנו חיפשנו. אחד הבודדים שלא הסכימו להתראיין הוא הצלם הפורה דוד גורפינקל. אנחנו מחזרים אחריו כבר כמה שנים, ואני מקווה שבסוף הוא יתרצה".

מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי
מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי

כצלע הנשית בצמד, מה את חושבת על הרוב המובהק של הייצוג הגברי בפרויקט?

"מרגע שהחלטנו להגיע לאנשים שהיקף העבודה שלהם הוא גדול יחסית, תמונת המציאות העגומה השתקפה, ולא רק לגבי נשים. במובן הזה, אני חושבת שהפרויקט מייצג נאמנה את יחסי הכוחות בתעשייה של שנות ה־60 ושנות ה־70, אבל יש בפרויקט ראיונות עם כמה נשים מרתקות כמו הבמאית הנפלאה מיכל בת אדם, המאפרת רחל גולן (בת זוגו של מנחם גולן ז"ל), השחקנית אפרת לביא ועוד".

הקדשתם קטגוריה שלמה לסרטי הבורקס. יש כאן ניסיון לתיקון מעמדו הנחות?

"בהחלט. אם יש אידיאולוגיה מאחורי הפרויקט היא מחיקת הגבולות בין 'איכותי' ל'פופולרי'. אם יוצר פעל לאורך זמן בקולנוע הישראלי ועשה סרט אחרי סרט – הוא יוצר משמעותי ששווה התייחסות ללא שיפוט".

האם מלאכת התיעוד ממשיכה? תגיעו גם ליוצרים חדשים יותר?

"האמת היא שחשבנו לנוח כמה שנים, אבל עם השקת האתר נוצרה בנו תשוקה מחודשת. נתחיל בגילה אלמגור ודן וולמן שרצינו לראיין כבר בסבבים הקודמים ולא הצלחנו, אחריהם נעבור ליוצרים בולטים משנות ה־80. על הפרק עומדים שמות כמו אורי ברבש, נורית אביב, עמוס גיתאי, מכרם ח'ורי ועוד ועוד".

למאגר העדויות של הקולנוע הישראלי

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

שעות של ראיונות מצולמים שנאספו במשך עשור בפרויקט "מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי" עלו לרשת, ובעוד כמה חודשים יגיעו גם לסינמטק...

מאתנופר וחש26 באפריל 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!