אם הרגשתם שיום הזיכרון הנוכחי מורכב במיוחד גם השנה, חכו עד שתגיעו לפנייה החדה של יום העצמאות – בעיצומה של הפסקת אש מתנדנדת, עייפים אחר כשנתיים וחצי של מלחמה, ולא הרבה זמן לפני הבחירות הכי קשות שחווינו, יום העצמאות הזה מלא ביותר מוקשים ממיצר הרמוז. יחד עםטקס המשואות שהפך השנה פוליטי מתמיד, מי שלא מצליח למצוא את הכוחות לצאת ולחגוגבאירועים שרק לפני רגע הוחזרוימצא את עצמו בבית מול המסך, מנסה לקושש תחושת גאווה לאומית. וזה לא שערב יום העצמאות הוא חגיגה טלוויזיונית בהכרח, אבל גם הערב יש מה לראות מבלי להתבייש.

הערב הזה יסומן ככל הנראה על פי הרגש הישראלי יותר מכל – נוסטלגיה. אווירת "אומרים שהיה פה שמח" תיחגג בערוצי המיינסטרים, כאשר בקשת 12 יחזירו את תוכנית הקאלט של תחילת המילניום"רק בישראל"לספיישל חד פעמי, בהובלת ארז טל (aka שמעון) ואורנה בנאי (בדמותה לימור), ועם אירוח של אלי יצפאן, משה פרץ וגלי עטרי כנראה כדרך לחגוג את עליית כל התוכניות לאפליקציה של קשת. ברשת 13 יחזרו גם הם אחורה בזמן, רק בלי שום מותג מפעם, אלא במופע משותף של רביטל ויטלזון ולירון לב בשם"מסיבת כיתה: חגיגה ישראלית", שישלבו שירה בציבור עם קטעי סטנדאפ על האייטיז, כנראה כי כוכבי "שנות ה-80" עסוקים מדי.

בכאן 11 יחזרו גם הם למקורות עם "המנגינה היא שקובעת" – מופע חגיגי בהנחיית רבקה מיכאלי ורוני קובן שיצדיע לשיריו של יאיר רוזנבלום ז"ל, "האבא של הלהקות הצבאיות" (שאגב, עיבד גם את השיר "רק בישראל"), עם ביצועים לשיריו מאת אמנים כמו שלומי שבת, בן צור, גברי, אורי ובעז בנאי, נונו, ג׳ימבו ג׳יי, החצר האחורית, יובל דיין, ואלרי חמאתי, שי צברי ונועם בתן, ובשילוב ריאיונות וקטעים מארכיון התאגיד. ואם זה לא יהיה לכם מספיק נוסטלגי, אל דאגה – בערוצי הסרטים של yes ו-HOT תמצאו מספיק סרטים אייקונים לציין את חג. כן, זה הזמן לראות שוב פעם את "הלהקה". יש שם הרבה שירים של יאיר רוזנבלום.
רק בישראל, קשת 12, 22:15 | מסיבת כיתה: חגיגה ישראלית, רשת 13, 22:00 | המנגינה היא שקובעת, כאן 11, 22:05

• מה רואים הלילה
• יום העצמאות
• כאן 11
• נוסטלגיה

היו ימי עצמאות שבהם כל העם היה מתכנס מול טקס המשואות ולרגע אחד מתרגש מעצמו ביחד. הממשלה דאגה לרמוס את הרגע הזה ולפרק אותו, ומהטקס הלאומי המרגש נשאר רק מצעד עילג של סלבז, קלישאות קיטש ואצבעות בעין של חצי מהציבור. ההחלטה המבישה להעניק את הכבוד שבהדלקת המשואה לדמויות מפוקפקות כמו גל הירש ואברהם זרביב היא כתם על יום העצמאות כולו, ויותם קיפניס, שהוריו לילך ואביתר ז"ל נרצחו בקיבוץ בארי בשבעה באוקטובר, החליט לא לשתוק.

>> במדינה שמפחדת מחמלה, הטקס המשותף הוא התנגדות // טור דעה
>> ברגע האחרון: חגיגות העצמאות חוזרות לבמות המרכזיות בתל אביב

קמפיין בזק אינטרנטי שיזם קיפניס יחד עם ארגון "זזים" זינק תוך כ-24 שעות לכעשרת אלפים תומכים שהצטרפו לקריאתו אל שלושת הערוצים המרכזייםשלא לשדר את טקס התעמולה הממשלתי, או לכל הפחות לשלב בשידור את טקס המשואות האזרחי שייערך בכיכר החטופים (החל מהשעה 19:30 בהנחיית דנה מודן ויובל מנדלסון) וינסה להחזיר לערב העצמאות משהו מקסמו.

"הייתי חלק ממאבק משפחות החטופים. בימים הכי קשים בחיים שלנו, כשהגורל של משפחותינו נמצא בסימן שאלה וכשחייהן בסכנה, ממשלת נתניהו מיררה את חיינו וניסתה להשתיק את הביקורת שלנו, כשגל הירש היה השליח וקבלן הביצוע", כתב קיפניס בעמוד הקמפיין. "היינו במצב אבסורדי לחלוטין, שבו הממשלה שאמונה על הצלת חיי המשפחות שלנו מאיימת עלינו באופן אישי ומדכאת את המאבק שלנו להחזיר אותם.

"בתוך הכאוס שהמדינה שרויה בו, ממשלת ה-7 באוקטובר מנסה לשכתב את ההיסטוריה, להציג 'תמונת ניצחון' ולמחוק את אשמתה – כששיא האירוע הוא הבחירה בגל הירש כמשיא משואה", הוסיף קיפניס. "המסר ברור – להציג את שחרור החטופים כיוזמה של הממשלה. כאילו שהיא עמדה לצדנו מהרגע הראשון. כאילו שלא נדרשה המחאה הנחושה ביותר בתולדות המדינה כדי להחזיר אותם. כאילו כל החטופים חזרו בחיים. המציאות כל כך רחוקה מזה".

ספק אם הקריאה הציבורית הרחבה תגרום לערוצים המתקרנפים לוותר על שידור טקס התעמולה המוקלט, אך קיפניס מציין במכתבו את החלטתם התקדימית משנת 2024, אז שידרו את "טקס כיבוי המשואות" של משפחות החטופים ו"פורום חיים" לצד מופע הזוועות של מירי רגב. כך או כך, אזרחי ישראלמוזמנים לצפות הערב בטקס המשואות הישראלי הדמוקרטי אונלייןגם בלי סיוע הערוצים המרכזיים.

• יום העצמאות
• אסף גרניט
• מירי רגב
• שבעה באוקטובר
• מחדל נתניהו

עוד לא סיימנו להתבכיין כמו שצריך על כך שחגיגות העצמאות בתל אביב בוטלו שנה שלישית ברציפות, והופ, פיקוד העורף הסיר את כל מגבלות ההתקהלות על אירועים ציבוריים ופתאום ברגע האחרון אפשר לחגוג בגדול כמו בימים הטובים. בעיריית תל אביב-יפו מיהרו לשלוף מהמגירה את התוכניות ובמבצע בזק הרימה ארבע במות בידור מרכזיות ועוד עשרות אירועים קהילתיים שיתרחשו מחר בערב (שלישי 21.4) ברחבי העיר.

>> החיים שאחרי הטיל: גרציאני הפך לעגלת קפה מתוקה בגן קריית ספר
>> אפשר עוד פיתה: 13 החומוסיות הכי טובות בתל אביב (ובעיקר ביפו)

הבמה המרכזית של חגיגות העצמאות תחזור אל ספורטק תל אביב בפארק גני יהושע (מתי כבר מתי נחזור לכיכר רבין?), ומופעים מרכזיים נוספים יתקיימו בפארק מנחם בגין (פארק דרום), כיכר התרבות (הבימה) ופארק דוידוף ביפו, עם "מתחמים שקטים" לטובת משפחות עם צרכים מיוחדים. גם השנה, כבשנים קודמות ומתוך התחשבות באוכלוסיה הפוסט-טראומטית ובבעלי החיים, לא ישוגרו זיקוקים במסגרת החגיגות.

"לאחר לא מעט שינויים וחוסר וודאות, אני שמח מאוד שאירועי יום העצמאות יתקיימו כסדרם בעיר", אמר ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי. "אחרי שבועות של לחץ וחרדה, מגיע לנו סוף סוף לחגוג עם משפחה וחברים. מוזמנות ומוזמנים לאירועים השונים ברחבי העיר – מהספורטק בצפון ועד לפארק בגין בדרום. ותודה לצוותי העיריה שהצליחו בזמן קצר להחיות את התכניות שכבר בוטלו ולגרום לשמחה הזו לקרות. נתראה בבמות".
ומה צפוי לכם בבמות המרכזיות ובאירועים הבולטים? הנה כמה היילייטס:

1. חוגגים עצמאות בבמה המרכזית בספורטק צפון:
עם הופעות של דנה אינטרנשיונל, דני סנדרסון, טיפקס, נטע ברזילי, עמרי סמדר וצופי תל אביב.

2. חוגגים עצמאות בפארק דרום:
החל בשעה 20:00, הופעות של מושיק עפיה ושל דקלה, דוכני יריד מגוונים ועוד. כוונו את הווייז לפארק מנחם בגין (דרום), בירנית 16.

3. חוגגים עצמאות בכיכר התרבות (הבימה):
הופעות של אסף אמדורסקי, שחר טובוך ואלונה ארז, מופעים של להקת צופי תל אביב ולהקות מחול מרכזים קהילתיים. ברחבי הכיכר: דוכני אוכל, דוכני זוהרים והפתעות, מופעי פריצה של ליצנים, להטוטנים, דמויות שטח, מאפרות ועוד.

4. חוגגים עצמאות בפארק דוידוף ביפו:
הופעות של נטע ברזילי, להקת התפוזים וקריוקי חמודים. סביב הבמה: הפנינג לכל המשפחה, דמויות שטח, מופע ילדים. החל בשעה 20:00, פארק דוידוף, אד קוץ' 10, תל אביב

5. חוגגים עצמאות בחניון היכל מנורה:
הופעות של להקת השמחות, מופעים של להקות זמר ומופע ילדים החל בשעה 20:00, מסביב לבמה תוכן משוטט ודוכני אוכל.

6. חוגגים העצמאות בבית קמחי (רמת החייל):
החל בשעה 20:00: הפנינג ענק לכל המשפחה, מופעים של מייקל הרפז, עינבר גואטה והרכבים מקומיים, צלם מגנטים, דמויות שטח צבעוניות וענקיות, הפעלות לילדים וילדות, דוכני מזון ועוד.

7. רוקדים עצמאות בחוף גורדון:
ההרקדה העממית בחוף גורדון לובשת חג לכבוד 78 שנים למדינה, בערב הרקדה חגיגי ואנרגטי אל תוך הלילה עם המרקידים שלמה ממן ואנדרה שור. זמר אורח: סגיב כהן. בשעות 01:00-22:00

8. חוגגים עצמאות בנמל ת"א: העפיפונמל
פסטיבל העפיפונים חוזר לנמל תל אביב ביום העצמאות (רביעי 22.4 החל מ-11:00 בבוקר) עם עפיפוני ענק, סדנאות והפרחת עפיפונים. במתחם יוצעו ערכות להכנת עפיפון אישי, אותו יוכלו המשתתפים לקשט, לכתוב עליו משאלה או ברכה ולהפריח לשמיים. לאורך היום יתקיימו משחקים, תחרויות, פעילויות יצירה, חידוני טריוויה והדרכות להפרחה נכונה, כשמסביב דמויות שטח צבעוניות. במקביל, תתקיים הרקדה של ריקודי עם עם הכוריאוגרף שלמה ממן.

עיריית תל אביב-יפו פונה לילדים ולילדות, לבני ובנות הנוער ולהורים בהמלצה להימנע משימוש בספריי שלג וחוטים ולבחור בחגיגה אחרת, שהיא גם שמחה וגם אחראית. מוצרים אלה עלולים לגרום לנזקים סביבתיים, בריאותיים אסתטיים ותפעוליים משמעותיים. גם באירועים העירוניים הקהילתיים, לא יתאפשר שימוש בספריי שלג וחוטים. הכניסה לאירועים הגדולים חופשית.פירוט כל אירועי ערב יום העצמאות באתר עיריית תל-אביב-יפו.

• יום העצמאות
• עיריית תל אביב

לא הולך לנו עם יום העצמאות. אחרי שנתיים שבהן בוטלו החגיגות בתל אביב ובמרבית הערים בארץ, קודם בגלל מלחמת שבעה באוקטובר ומחדל החטופים, ואז בגלל תנאי מזג אוויר קיצוניים, בישרה אמש עיריית תל אביב-יפו כי גם השנה לא יתקיימו בעיר אירועי עצמאות גדולים ולא יוצבו במות מרכזיות בכיכרות.

>> רגעים של שקט: 11 תערוכות חדשות שיעשו לכם הדממה בסופ"ש
>> האחרונים שבינינו: 9 גיבורים שהצילו את העיתונות הישראלית במלחמה

בהודעה לתקשורת, שבוע אחרי שרמת גן וגבעתיים השכנות כבר הודיעו על ביטול החגיגות אצלן, הודיעה העירייה כי תציין את אירועי יום העצמאות 2026 במתכונת של אירועים קהילתיים ומצומצמים המיועדים בעיקר למשפחות ולילדים במרכזים הקהילתיים ובקאנטרים ברחבי העיר. ההחלטה מגיעה על רקע מגבלות ההתקהלות של פיקוד העורף (עד אלף איש בלבד) והלחימה הנמשכת בצפון המדינה, לצד הרצון לציין את יום הקמת המדינה ולאפשר לתושבי וילדי העיר לחגוג.

בעירייה מדגישים כי ההשתתפות באירועים מותנית בהרשמה מראש במרכזים הקהילתיים, כמות הנרשמים מוגבלת בהתאם להנחיות פיקוד העורף, ועל מנת למנוע אי נעימות, אין להגיע ללא רישום. במקביל פונה העירייה לילדים ולילדות, לבני ובנות הנוער ולהורים בהמלצה להימנע משימוש בספריי שלג וחוטים ולבחור בחגיגה אחרת. למרות המראה החגיגי, מוצרים אלה עלולים לגרום לנזקים סביבתיים, בריאותיים ותפעוליים משמעותיים. גם באירועים העירוניים הקהילתיים לא יתאפשר שימוש בספריי שלג וחוטים. בהמשך לשנים עברו, לא יתקיימו מופעי זיקוקי דינור מתוך רצון להתחשב ולהקל על הסובלים מפוסט טראומה.

כזכור, גם ב-2020 וב-2021 צומצמו חגיגות העצמאות בעיר למינימום בגלל מגפת הקורונה, כך שבפועל חגגנו עצמאות כהלכתה רק פעמיים מאז תחילת העשור. כך או כך, ברחבי העיר מתוכננות כבר מאות מסיבות וסביר להניח שגם ההתקהלויות המסורתיות ברחובות העיר לא יתחשבו במיוחד בהנחיות פיקוד העורף. העיקר שיהיה חג שמח.

• יום העצמאות
• עיריית תל אביב
• מלחמת איראן
• עם הילדים
• הבועה

במדינת ישראל של 2025 לא באמת אוהבים פופ. או לפחות לא פופ ראוי לשם המתקתק שלו – עם נצנצים וזוהר ועושר וכוכבות צבעונית ומודעת לעצמה. זה לא כל כך תואם לטון האמוני-רגשני-מיליטנטי של הפופ המקומי. ככה זה – במדינה שכל כך הרבה שנים חיה בתודעה מוצדקת של פחד מכיליון, כשהאויב על הגדרות (לפעמים מילולית), היכולת לרקוד נתפסת כמותרות. משהו שאולי עושים מדי פעם, אבל במחתרת ועם המון רגשות אשם. אם אתם רוצים להיט רדיו, עדיף שתתפללו לאלוהים.

>> פלאנט הוליווד: 17 השחקנים הישראלים הכי מצליחים בחו"ל

כך נראה המיינסטרים הישראלי באביב הנוכחי: מלא בשירי אמצע הדרך עם זמרי אמצע הדרך. זמרים שהם לא בדיוק מוזיקה מזרחית, אבל נשמעים כמו; כאלו שמרגישים מספיק עממיים, אבל עוברים חלק בגרון של ישיבת הפלייליסט. אלו בעיקר זמרים שמפחדים לקחת סיכונים – בדרך כלל עם מסרים פטריוטיים ומחזקים, עם המון צניעות ויראת שמיים, עידן עמדי פינת אריק איינשטיין. עומר אדם הפך לגיבור פריפריה, נועה קירל היא כמעט רובוט של פופ אוטומטי, אבל תמיד מישהו דואג לכבות את הכוכבות שלה – להסביר כמה זה לא באמת. את צביקה פיק אהבנו להספיד אמנם, אבל די צחקנו עליו בחייו. בקיצור, בתוך הסביבה החשדנית ומצב הרוח הלאומי הדי קודר, קשה לעשות פופ אמיתי ושמח.

ובתוך כל אלה, כרקפת בין החוחים, ממוקמת נונו. זמרת שנולדה רק לא מזמן, אבל בדרכה המיוחדת הצליחה כבר להטביע חותם. היא תקעה את היתד לפני שלוש שנים עם "סטטוס" – אלבום הבכורה שעשה לא מעט רעש. אני הכרתי אותה דרך "ליבינג דה דרים", ובהתחלה לא הבנתי מה אני שומע – זה היה כל כך צעיר ביחס אליי, שזה עבר לי מעל הראש. אבל אז קצת התעמקתי, והבנתי משהו מהקסם. ביצירה של נונו, מעבר להפקה המוזיקלית הנוצצת והפזמונים הקליטים, היתה גם הרבה מאוד כנות – "סטטוס", בגדול, הוא אלבום פוסט פרידה. הוא אמנם מקפיד לשמור על BPM גבוה, אבל מתאר מצבים די נמוכים בחייה. מישהי שמשאירה את העבר מאחוריה, ומסבירה שיש 'תה בלעדיך. יש 'תה ברמות.

בדרך קצת נכבשתי. בטח דרך השיר שהוא האהוב עליי שלה – "סתם עוד איזה דוד". טקסט מרהיב עם לחן שמתחיל בעצב, נמשך בקרשנדו ונגמר בזה שהיא שורפת לאקס את הבית (אבל לא את ספרי הארי פוטר). אחרי שאתה עובר שיר כזה בפעם הראשונה, אתה מבין שיש כאן דבר שלא מייצרים בארץ: שילוב בין הפקות ההיפר-פופ המבריקות של עיליי אשדות לבין הטקסטים המתחכמים (מורשת דני סנדרסון) של נונו, מייצרים משהו גדול יותר מסכום חלקיו. ובעיקר, משהו שאפשר להזדהות איתו.

ואז, דקה לפני שנונו היתה אמורה להוציא עוד אלבום, הגיע ה-7.10, אבל הוא לא באמת שינה אותה. לפחות לא לעומק. אחרי הטרגדיה הנוראית נונו שיחררה כמה שירים יותר מפויסים דוגמת "אבא בוא" ו"כשהשמש שוב", שירים יותר מתרפקים (וזה מובן ואף נדרש). עד שהגיע "היי את" עם גידי גוב. חוץ מהבחירה בגוב (הזמר האהוב עליי בעולם), השיר הזה קנה אותי מעוד סיבה: הוא לא היה נטול חיוך. "היי את" הוא מעין יד מפייסת בתקופה קשה, כמו חבר טוב שאומר לך – הכל בסדר, חוץ מכל מה שממש ממש לא. הוא לא היה קודר וגם לא דיבר במונחי קולקטיב סטייל "גיבורי על" של התקווה 6 – הוא דיבר אלייך, אליך או אלי באופן אישי. הוא לא התעלם מהקושי שיש מסביב, אבל כן הצליח למצוא נתיב נוח להכיר בכאב הזה ולנסות להמשיך הלאה. "יורד הגשם, צומח גן, אותו משחק ידוע של הזמן".

גם האלבום האחרון שלה, "מה חוץ מזה", מבטא את אותה הרוח. "פאקינג איזה ארץ מורכבת/ לא הבנתי כלום בכללי/ שרנו תנו לגדול פה בשקט/ רק עכשיו קולטים ת'מילים", היא שרה ב"כפיים לגזורים" (שלא מוותרים ומנסים). זה אולי נשמע פשטני מעט בהתחלה, אבל בדיעבד זה הרגיש הרבה יותר מחובר לנפש שלי מדיבורי הרהב על המסך. גם שירים כמו "עולם שיכור" או "שוווב קמה בלילה", שמתייחסים בעקיפין לטראומה, פוגעים בדיוק במקום הנכון.

נונו חשובה לזירת הפופ של ישראל כי היא מצליחה להישאר אנושית – כשחלק גדול מהפופ הישראלי חתך למקום האמוני או הלאומני, היא רחוקה מקלישאות. אמנית שמדברת בשפת בני האדם של הדור הזה – שפה של מבוכה מול המציאות, לא מדברת בסימני קריאה אלא בסימני שאלה ואימוג'י לא ברור. גם ב"מה חוץ מזה" היא ממשיכה להישאר מעניינת, רעננה, מקורית, מצחיקה ומאוד מאוד אמיתית. היא מתייחסת גם לכוכבות שלה (דרך שיר כמו "פופסטאר"), אבל מבהירה בקלות כמה מאחורי העטיפה הזאת אין הרבה תוכן של אמת.

ובעולם נורמלי (לא, שלנו הוא לא), נונו היתה הופכת לכוכבת גדולה מהמדינה. כי אש התמיד שהיא מחזיקה בתוכה, הכנות והישירות והתחכום וההומור, יחד עם המוזיקה המעולה היא סמל לשפיות. איתות לכך שיום אחד, כשהאש באמת תירגע מסביב, נוכל לבנות סביבה משהו חדש. "עוד תראה שזה יהיה יפה כל כך, כשהשמש שוב תזרח", היא שרה ב"כשהשמש שוב", ורק אחרי שהדמעות יבשו הבנתי אותו באמת. וגם את היצירה של זמרת אחת שממשיכה לנסות לרקוד בתוך עולם שיכור.

• מוזיקה
• ❤ תרבות
• מוזיקאים ישראלים
• יום העצמאות