לירון רודיק התגלגל לדלתות הכולי עלמא כדי לבקר באליפות הקנאביס הראשונה בארץ - נו בסדר, הראשונה שהיא גם רשמית. הוא חזר עם שקית של סוואג מלאה בקבנוס, שיחה עם גדי וילצ'רסקי שהתמלא בכעס ועיניים אדומות באופן חשוד
אם במקרה הסתובבתם במהלך השבת האחרונה ברחוב מקווה ישראל ונתקלתם בעננת העשן שעולה מהכולי עלמא, הסירו דאגה מליבכם – המוסד התל אביבי לא נשרף. הוא בסך הכל אירח את אליפות הקנאביס הראשונה של איגוד הקנאביס הישראלי – "Holy Flower TLV" הראשון.
>>נועה קירל פיצחה את ישראל: מדינות כמונו לא בוכות. וזאת בדיוק הבעיה
התחרות הלכה ככה: חברות קנאביס ישראליות שלחו את החומרים הטובים ביותר שלהם לצוות השופטים – כולם בעלי מרשם לקנאביס רפואי – ובמהלך מספר שבועות הם היו צריכים להכריע בשאלה העתיקה מכולן: למי יש את החומר הטוב ביותר? אירוע הכרזת הזוכים התקיים במועדון הכולי עלמא בדיוק ב-20.4 (כמובן), ולמרות שעל פניו, זה האירוע המרכזי – זה לא ממש הרגיש כך. וזה ממש אחלה, כי איגוד הקנאביס, יחד עם ישגב דותן (מלהקת לוסיל קרו), יצרו חלל מיוחד שמקדש את הצמח, כולל תערוכה, פודקאסטים, הרבה ריח טוב וכמובן, הופעות מוזיקה.היו בעבר פסטיבלי קנאביס כאלה או אחרים בעיר, אבל זה אירוע ראשון מסוגו, כתחרות רשמית של האיגוד. הגיע הזמן לקחת פאף, ולהיכנס.
עם הכניסה לאירוע קיבלנו מיד שקית מתנות, שניתנה לכל מבקרי האירוע, שכללה מגוון אביזרי עישון, ואפילו שקית קבנוס בתור מאנצ'. זה אמנם סוואג ממותג, אבל זה כן נותן תחושה של תמורה עבור הכסף, וגם משרה אוורת פסטיבל. היי, זה דוכן שנותן לך דברים בחינם. כבר בירידה במדרגות אפשר לראות שהכולי עלמא הפך למוזיאון וויד אימרסיבי: הגלריה התמלאה בתמונות הזנים המתחרים לצד כותרת מעיתונים ישנים (מה שנותן פרספקטיבה לכמה רחוק הגענו בנוגע לשימוש בצמח); הפינק רום של הכולי הפך לחלל פודקאסטים בלייב מול קהל שיושב על פופים; החנות של הכולי הפכה למה שנקרא בפי דותן "וירג'ין הוטבוקס", שנעזר בטרפנים ומפזרי ריחות כדי לייצר אשליה של ניחוח חדר עמוס מריחואנה – אבל גם הקרין פרקים של בוב ספווג, כי בכל זאת, אירוע מריחואנה.
בחלל המרכזי של הכולי החלו ההופעות המרכזיות לקראת השעה 18:00, אז ג'ני פנקין תפסה את הבמה. סלקשן ההופעות היה מצוין. ג'ני פנקין פשוט היתה עצמה על הבמה, ואני לא יודע אם זה היה מצליח לכל אחד, אבל הקסם האישי והנוכחות שלה הפכה את ההופעה לסיפתח מושלם. אני מעולם לא התחברתי לכהן (אבל הערכתי כמפיק), וזאת הפעם הראשונה שראיתי אותו לייב, ותנו לי להגיד לכם, מדובר באחד מהפרופורמרים הטובים שראיתי בסצינה – מרגיש בנח על הבמה, ומתקשר מדהים עם הקהל. טדי נגוסה סגר את הערב עם מופע שהצליח להקפיץ את הקהל גם אחרי כחמש שעות עישונים, וזה אומר הכל.
למרות שמדובר בסך הכל על אירוע אחה"צ קצר, זה באמת הרגיש כמו פסטיבל שבכל רגע נתון יש לך מה לעשות בו, אירוע שנתן מקום מיוחד לתעשיית הקנאביס. כל בן אדם שמעשן וויד, רפואי או לא, היה נהנה כאן.ועדיין, גם בין כל השיח הזה סביב קנאביס, הרגשתי שיש נושא אחד שלא מדברים עליו בכלל – לגליזציה. אני מאמין שמנהלי הפסטיבל תומכים בלגליזציה, אבל לא מצאתי את הנושא עולה במהלך הפסטיבל. אוקי, אולי מישהו דיבר על זה בפודקאסטים, אבל זה לא די והותר, ולמי יש זמן לשמוע פודקאסט? קיוויתי שהשיח על כך יבוא גם מחברות הקנאביס, אבל כששאלתי בנושא קיבלתי בעיקר תשובות יבשות על כך שהם פועלים בהתאם להוראת משרד הבריאות. חבל, אולי בשנה הבאה.
בעודי יוצא קצת מבואס משיחות עם נציגי החברות, אני מבחין באדם שלרגע לא זיהיתי, כי הוא היה בלי שיער ארוך, משקפי שמש אדומים ומגאפון – עידן מור, הלא הוא גדי וילצ'רסקי. שאלתי אותו את דעתו על האירוע, והוא מיהר לפרגן:"וואי, חמוד וכיפי ונעים. לא צפוף מדי, לא בלאגן מדי, לא באנגי מדי. ידידותי למשתמש".
בתור אחד מחלוצי הליגליזציה, הפסטיבל הזה הוא צעד בכיוון הנכון?
"אנחנו חבורה מאד מאד גדולה של מאות אלפי אנשים, שנשענים על איזה סלע ענק, ולאט-לאט-לאט-לאט-לאט מזיזים אותו. כל אירוע כזה, כל יום כזה, כל פוסט בפייסבוק, כל יציאה מהארון הירוק, כל מטופל שנוסף למאגר, כל בן אדם שמבין שאנחנו מתקדמים קדימה – זה עוד צעד. אבל בישראל הכל הולך כל כך, כל כך לאט".
אז מה צריך לעשות יותר טוב בשנה הבאה?
"אנחנו צריכים להיות יותר אגרסיביים. אני אומר את זה בצער – אנחנו חיים באחת המדינות הכי אגרסיביות על פני כדור הארץ. משפחות של חטופים צריכות לנהל קמפיין כדי שיתייחסו למצוקה שלהם ברצינות. אז מה אנחנו שוחרי החופש ודורשי הלגליזציה נגיד? התנועה הזאת, המחאה הזאת, תהיה חייבת להיות הרבה יותר אגרסיבית, כי אנחנו חיים במדינה שבה אם אתה מבקש יפה או מסביר יפה או מתנהג יפה, מסתכלים עליך כאילו אתה מטומטם. כאילו אתה אידיוט שאפשר לדרוך עליו, ושאפשר לנפנף אותך ולדפדף אותך. להתעלם מהזכויות שלך במקרה הטוב, ובמקרה הרע לדרוס את הזכויות שלך ואותך, כי אתה לא מספיק אגרסיבי. ושוב, אני אומר את זה בצער".
בתור סבב ראשון, אין ספק ש-Holy Flower TLV, אליפות הקנאביס של איגוד הקנאביס הישראלי, היא הצלחה אדירה. הם הביאו הופעות מצוינות, פודקאסטים שווים, והצליחו באמת לעורר תחושת קהילה במתחם של הכולי עלמא. גם היתה תחרות (בסדר, תיכף נספר לכם מי זכה), אבל לצד השבחים הראויים, צריכה בעיני להיות התייחסות גם לכל מה שראיתי מתחבא בין כל הכיף הזה – ראוי באירוע כזה להתעסק גם במסכת הייסורים הבירוקרטית שאדם שרוצה להוציא רישיון רפואי צריך לעבור; לדון באם המאבק באמת צריך להיות יותר אגרסיבי; וכן, גם להחזיר את נושא הלגלזציה לסדר היום.
האירוע הוא עדיין צעד חשוב בכיוון הנכון, ככזה שמנרמל את השימוש בקנאביס ומציג שיח הגון עליו – אבל זה יהיה יותר מרשים אם הכל יהיה על השולחן.אה כן, כמעט שכחתי – הזוכים באירוע. בקטגוריית אינדיקה, זכה FF של Cannabar. הסאטיבה המנצחת היתה The White של Greenkom. ההיבריד המנצח, גם הוא של Cannabar, היה Gelato42. מזל טוב למנצחים אפופי העשן, אני צריך לחפש מאנצ' יותר הגון מקבנוס.
