עזבו אתכם מלגלול באינסטה של האקס בשעת לילה, כי "איל קטן" מציגה סטוקינג אמיתי, וזה לא נוח כמו החיים האמיתיים. וזה לא במקרה, כי היוצר של סדרת האובססיה הקטנה הזו, מדבר מתוך חוויה טראומתית ואמיתית לגמרי. תשימו עוקב
לאורך השנים ראינו לא מעט ייצוגים של אובססיה וסטוקריות על המסך – מ"את" הפסיכוטי דרך "מיזרי" הפסיכוטית ועד… היי, בעצם כולם פסיכוטיים. אבל לתופעה האמתית של סטוקינג – לא, לא לעקוב אחרי הסטורי של האקס – יש הרבה רבדים שנעלמו מהמסך. כמו, למשל, מה שנעקב/ת עשויים "להרוויח" מתשומת הלב, והקושי לנתק ממערכת היחסים החולה.
>>הבר שבו התאהבה והבר שבו רצתה גמילה. זאת העיר של איימי ויינהאוס
במיני סדרה "אייל קטן" מחטטים בכל הפצעים האלו, ואף יותר, ולא רק כי היוצר רצה להראות גם את הפינות האפלות האלה – אלא כי הוא חווה אותם. ריצ'ארד גאד הוא כותב וקומיקאי סקוטי שעד הסדרה הזו היה מוכר בעיקר במעגלי פסטיבל אדנברו לפרינג', שם רץ עם הצגת יחיד מצליחה שהציגה סיפור אמיתי ומופרע מימיו כקומיקאי צעיר וממש כושל, אז פגש אישה בודדת שבהינף מחווה קטנה של כוס תה על חשבון הבית הפכה לסטוקרית שלו. המפגש ישנה את חיי שני האנשים, ואף אחד לא יוצא מכאן ללא פצעים.
אתם חושבים שאתם יודעים לאן הסיפור הולך, אבל הוא נטווה באופן מורכב (וכן, גם ריאליסטי) ומפתיע כאחד, כי אין מעניין יותר מהמציאות. את תמהיל הדרמה-קומדיה של גאד אולי תזהו מ"חינוך מיני", לה כתב הקומיקאי מספר פרקים, אבל את המורכבות של מערכת היחסים הזו תקבלו רק בסדרה המעניינת הזו. חוץ מזה, את המטרידנית מגלמת ג'סיקה גנינג ("פורעי חוק"), והיא מרשימה, וגם מפחידה, בתפקיד האישה הבודדה. רק אל תפתחו לה אובססיה. זו מיני סדרה, תהיה רק עונה אחת.
"אייל קטן", עכשיו בנטפליקס
