הטנגו האחרון של תל אביב: הנשף שחוגג יום הולדת 116 לעיר העברית

עוגת העיר

הטנגו האחרון של תל אביב: הנשף שחוגג יום הולדת 116 לעיר העברית

נשף בקזינו גלי אביב, 1927 (דימוי: GrokAI)

במסגרת סופ"ש היום הולדת שמארגנים במוזיאון העיר לתל אביב-יפו במלאת לה 116 שנים, ייערך ביום חמישי הבא (3.4) נשף חגיגי שינגן את הקצב של העיר בימיה הראשונים, במחווה לתרבות הריקודים הסלוניים והנשפים שאפיינה אותה בין שנות ה-30' לשנות ה-60'. הזדמנות לחזור אל הימים ההם ולעשות את הפוקסטרוט

מאתיעל שטוקמן

24 במרץ 2025

• Facebook
• Twitter
• Email

אירועי יום ההולדת ה-116 של תל אביב-יפו שישתלטו בסופ"ש הבא על מוזיאון העיר וכיכר ביאליק, יחד עם תחרות "עוגת העיר", הם הזדמנות טובה להתחקות אחר המקורות והשורשים של עירנו, בהם בהחלט ניתן לאתר את היסודות לתל אביב של ימינו. אחד מהאירועים הבולטים שיתקיימו במסגרת הוויקנד החגיגי הוא נשף ריקודים שייערך במוזיאון (חמישי 3.4, החל מהשעה 17:00 ועד 23:00), בזיקה למסורת הסלון והריקוד שאפיינו את תל אביב בעשוריה הראשונים.

>> 120 שנים בלי בדידות: ההיסטוריה המפוארת של בתי הקפה בתל אביב
>> עוגה שיש לה עיר: 3 מתכונים לא פשוטים לעוגות תל אביביות מנצחות
>> סופ"ש יום ההולדת ה-116 של תל אביב וגמר "עוגת העיר", 5.4-3.4, מוזיאון העיר.פרטים וכרטיסים כאן

אתם בכלל ידעתם שבתל אביב הצעירה נערכו נשפים חגיגיים ונושאי פרסים? כנראה שתמיד ידענו להרים.העיר העברית הראשונה ידעה מאז ומתמיד לנצל את קרבתה לים, והחל מסוף שנות ה-20' של המאה שעברה הייתה רצועת החוף שופעת בתי קפה ומועדונים ססגוניים, דוגמת קזינו גלי אביב, תרשיש, גלינה, פנורמה, בר כוכבא ופילץ, כולל בבתי מלון מפוארים כמו סן רמו, גת רימון ופלגה.

הפוקדים את מקומות הבילוי הללו נחשבו לבני המעמד הבורגני של העיר, וביניהם רבים מיוצאי גרמניה הייקים ושלל חיילים בריטים. לא היו אלה בתי קפה שגרתיים שנועדו רק ללגימת קפה או ישיבות אינטלקטואליות – ברובם נערכו באופן תדיר וקבוע נשפי ריקודים חגיגיים שנשאו ניחוח אירופאי רחוק. המוזיקה בנשפים הללו התנגנה לרוב על ידי תזמורת חיה שניגנה מוזיקה קלאסית, מוזיקה מודרנית מסרטים תקופתיים, ג'ז ובשלהי שנות הארבעים גם נעימות עבריות הצטרפו לחגיגה. הרוקדים נהגו לפי מיטב הצו האחרון של אופנת הריקוד ופיזזו בפוקסטרוט, טנגו, רומבה, ואלס וסווינג.

הנשפים, שהיו גילומה של המסורת הסלונית שהתקיימה בתל אביב באותן שנים, נערכו לרוב במוצאי שבת ובימי רביעי, כשבחנוכה ובפורים היו בעלי בתי הקפה מפיקים נשפים גדולים ומושקעיום יותר, כאשר בפורים היו מתקיימים נשפי מסכות חגיגיים ותחרויות תחפושות נושאות פרסים. הנשפים התחילו בדרך כלל בשעות ערב מוקדמות עם קוקטייל ומיני מאכלים, ונמשכו עד שעות הלילה המאוחרות ואפילו עד עלות השחר.

מלבד תזמורת חיה רבים מהנשפים כללו גם מופע של בדרן, זמר, שחקנים ומופעי קברט, סטפס ואקרובטיקה, לצד ערבי הגרלות ושאר שעשועים. השבועון "9 בערב", שהפך ב-1946 ל"העולם הזה", תיאר את הנשפים כך: "וכך אנו נכנסים אל אולם סן רמו. התזמורת שופכת מכלי לכלי טנגו מתרפק, ולס בכייני, פוסטרוט מזדקר, והנשים דומות זו לזו וכולן ביחד – לקריקטורה של מרלנה דיטריך".

אולם לא רק הבורגנים נהנו מריקוד ושירה, ובשנות הארבעים התקיימה מסורת "תה ריקוד" גם בבתי הקפה עממיים יותר בשעות אחר הצהריים. הבילוי כלל האזנה לתזמורת שניגנה נעימות ריקוד קלות ומהנות לצד שתיית תה, קוקטייל או כל משקה אחר שהתחשק לכם, תוך צעדי ריקוד קלילים ולא מחייבים.

ואיך נציין את כל השפע התרבותי הזה? ובכן, נשף הריקודים של 2025 יהיה אירוע פטיפוני עם הדי.ג'ייאים עופר טל ושי לנדא, שבנו סט מוזיקלי המנגן את הקצב של העיר מימיה הראשונים, וינוע בין נעימות עבריות נושנות, בוסה נובה, סווינג ורוקנרול מוקדם ומלא גרוב.להלן הליינאפ:
17:00-18:00 –סט פטיפוני בעקבות "תה ריקוד": סווינג, פוקסטרוט וטנגו כמו בימים של הקזינו ובר כוכבא.
18:00-19:00 –ינוגנו "שירי מפיות", שירים שלנדא וטל אוהבים לדמיין שנכתבו על פני המפיות של בתי הקפה דאז.
19:30-20:30 –ינוגן במלוא הדרו גרוב סיקסטיז שכולל מפגש בין בוסה נובה, ג'אז ורוקנרול.
22:00-23:00– ינוגנו שירים שעושים לתל אביב לחייך ביום הולדתה.
אהבנו. שיהיה במזל לכולנו ובואו לרקוד.

>> המידע בכתבה באדיבות הספר "בתי הקפה של תל אביב, 1920-1980", מאת בתיה כרמיאל. בהוצאת מוז"א, הודפס בשנת 2007.
>> סופ"ש יום ההולדת ה-116 של תל אביב וגמר "עוגת העיר", 5.4-3.4, מוזיאון העיר. להזמנת כרטיסים לנשף הריקודים יש לבחור בכרטיס למשבצת הזמן הרלוונטית, ביום חמישי.פרטים וכרטיסים כאן

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

• עוגת העיר
• מוזיאון העיר
• ❤ תל אביב
• עיריית תל אביב

אל תגידו עד 120: מזל טוב תל אביב, את בת 116, הנה העוגה שלך

❤ תל אביב

אל תגידו עד 120: מזל טוב תל אביב, את בת 116, הנה העוגה שלך

מה נותנים לעיר שיש לה הכל. יום הולדת 116 לתל אביב (דימוי: Grok/AI)

ב-11.4.1909 עמדו כמה עשרות אנשים באמצע הדיונות שמחוץ ליפו וחילקו ביניהם מגרשים לבנייה. 116 שנים אחר כך אנחנו צריכים להתמודד עם התוצאות בסופ"ש יומולדת חגיגי לעיר תל אביב-יפו (5.4-3.4) במוזיאון העיר, כולל המון עוגות יום הולדת, נשפים, מופעים ושלל חוויות ואירועים שמספרים את סיפור המורשת הקולינרית שלנו

מאתמערכת טיים אאוט

21 במרץ 2025

• Facebook
• Twitter
• Email

ב-11 באפריל 1909 התגודדו כמה עשרות אנשים אי שם בחולות שמחוץ ליפו וערכו הגרלת מגרשים לטובת בניית שכונה חדשה מחוץ לגבולות העיר העתיקה. 116 שנים אחר כך אנחנו קוראים לשכונה הזאת "תל אביב", ועכשיו לכו תרימו אותה 117 פעמים על כיסא בחגיגות יום ההולדת שלה שייערכו בכיכר ביאליק במשך סופ"ש שלם (5.4-3.4). נצטרך את כולכם בשביל זה.

>> ההיסטוריה המפוארת של בתי הקפה בתל אביב // "עוגת העיר"
>> אתגר קולינרי: נסו להכין בבית את העוגות המנצחות של "עוגת העיר"
>> סופ"ש יום ההולדת ה-116 של תל אביב וגמר "עוגת העיר", 5.4-3.4, מוזיאון העיר.פרטים וכרטיסים כאן

סופ"ש היומולדת החגיגי יתמקד ברצף של אירועי אמנות וקולינריה במוזיאון העיר, שלושה ימים שבהם תחגוג העיר את המורשת שלה דרך העוגות, בתי הקפה, הצלילים והטעמים שהפכו את תל אביב למה שהיא. במהלך סוף השבוע יתמלא מוזיאון העיר בחוויות שמתכתבות עם המורשת הקולינרית של תל אביב-יפו: מיצגים השתתפותיים, שיחות וסדנאות חד-פעמיות, מופעים, סיורים, אמנות חיה ושיח קולינרי שיחשפו את פסיפס הסיפורים שמרכיבים את הפורטרט העירוני.

במסגרת חגיגות הסופ"ש תגיע לשיאה גם תחרות "עוגת העיר" ויוצגו שש העוגות הזוכות שהעפילו לשלב הגמר. בתחרות השתתפו קונדיטוריות וקונדיטורים מקצועיים לצד אופים ואופות ביתיים מכל רחבי העיר שהציעו מתכון לעוגה המבטאת את הרוח, ההיסטוריה והסיפורים של העיר. ראש העיר רון חולדאי יכריז על שתיים מתוך שש העוגות שיזכו בפרסים שווים וימכרו בקפה-מאפיה "עמיתה" במוזיאון העיר במהלך חודש שלם.

מה עושים ביומולדת של תל אביב?

בין המיצגים והמופעים שיתמשכו לכל אורך שלושת ימי החגיגות:
"פרוסה": מיצג השתתפותי אמנותי-קולינרי עם מיה שרבני. בואו להרוויח פרוסת עוגה מהקונדיטוריות המובילות בעיר – תמורת סיפור אישי על הטעם של העיר.
"אנדר קונסטרקשן":האמן שי עיד אלוני בונה עוגת שכבות מחומרי שיפוצים ממרחבי העיר – והקהל מוזמן לקשט אותה.
"מצב צבירה":שלגונים מתובלים בסירופים בטעמים שנוצרו על-ידי סטודיו MELA בהשראת מקומות שונים בעיר, בואו לטעום את יפו בטעמי סירופ תפוז ושומשום, את חוף הים התל-אביבי בטעם קרטיב לימון עם ים-מלח ועוד.
"חצי נחמה":עבודת וידאו של אייר דיומן על המיתוס של בתי הקפה של תל אביב-יפו כמרחב ליצירה, כולל חשיפה של טקסטים שנכתבו בבתי קפה בעיר ומעולם לא פורסמו, כולל יוצרות ויוצרים כמו אתגר קרת, דנה מודן, נורית זרחי ועוד.

"והעוגות!":תערוכת שש העוגות הפיינליסטיות של תחרות "עוגת העיר", לצד סרטו של גילי עזגד המתעד את שלב השיפוט. שתי העוגות המנצחות בתחרות יוצעו למכירה בקונדיטוריית המוזיאון.
"עד שהשעמום יפריד בינינו" / "מתי נחזור לחוגה?":עבודות וידאו מבוססות בינה מלאכותית. אור אילון חושפת את השבריריות שבשכבות שמתחת לפני השטח של העיר.
"קפה התנגדות":מפגשים ושולחנות עגולים על אוכל, צדק חברתי וקהילות עם אקטיביסטים.ות שמשתמשים באוכל ככלי לשינוי.
סדנות יצירה לכל המשפחה:צבעים, טעמים, בתי קפה ועוגות מתל אביב-יפו
"דיוקן עירוני":מאיה סמירה מצלמת דיוקנאות על רקע בתי הקפה של פעם

מה הלו"ז?

חמישי, 3.4, 22:00-17:00:
1. הכרזת הזוכה בתחרות "עוגת העיר" במעמד רון חולדאי, ראש העירייה
2. "וידויים מתוקים": דנה פרנק מארחת מלצריות ומלצרים לשיחת וידויים על תרבות בתי הקפה והמסעדות של העיר. בואו לשמוע סיפורים עסיסיים ממלצרים.ות מתקופות שונות כמו המסעדנית הוותיקה אירית שנקר (אפרופו, קרן, דיקסי), המשפיענית נועה רוזין (קופי בר), השחקנית טס השילוני (קפה שלג), הבמאי ברק היימן (אורנה ואלה) ועוד.
3. נשף ריקודים: מופע פטיפוני ספקולטיבי – מוזיקה סלונית מבתי הקפה של שנות ה-30 ועד שירים שנכתבו על מפיות בבתי הקפה בשנות ה-60 וה-70

שישי, 4.4, 16:00-10:00:
1. סיורים במוזיאון בעקבות בתי הקפה ההיסטוריים של העיר
2. "פירורי זיכרונות"- מופע סיפורים ומוזיקה עם הילה אלפרט, אבי בללי וגליה חי על העוגות המיתולוגיות של העיר
3. סדנות יצירה ופעילויות לילדים
4. מפולחן לקונדיטוריה: הכל אודות עוגה – הרצאה על התגלגלות העוגה בתרבות / נעמי אבליוביץ׳
5. פאנל על השפעת “קפה עוטף” כיוזמה קהילתית-קולינרית על מפוני העוטף, תושבי תל אביב-יפו והחיבור ביניהם / מרב סריג

שבת, 5.4, 16:00-10:00:
1. סיורים נוספים במוזיאון בעקבות בתי הקפה ההיסטוריים של העיר
2. סדנאות יצירה ופעילויות לילדים
3. "קפה התנגדות: אקטיביזם קולינרי"- מפגשים ושולחנות עגולים על אוכל, צדק חברתי וקהילות

מוזיאון העיר תל אביב-יפו המחודש ממוקם במבנה בית העיר ההיסטורי בכיכר ביאליק (ביאליק 27), ומספר את סיפורה של העיר דרך סיפורי תושביה והערכים שהעיר מייצגת, והוא המוזיאון השתתפותי ראשון בארץ. חידוש מוזיאון העיר תל אביב-יפו ע"ש שושנה וזבולון תומר הוא פרויקט שנעשה על ידי עיריית תל אביב-יפו בהובלתו ובתמיכתו של ראש העירייה ויו"ר קרן תל אביב, רון חולדאי וביוזמת קרן תל אביב, המייצרת שותפויות עם תורמים לטובת פרויקטים ותוכניות לקידום העיר ותושביה.
המוזיאון הינו חלק מכיכר ביאליק – בתי התרבות של העיר – מרחב תרבות עירוני חדש שנבנה סביב כיכר ביאליק הוותיקה שבתל אביב-יפו כמארג של חמשת מרכזי התרבות הפועלים בכיכר, ומייצרים פעילות אמנותית וארכיונית ברמה מוזיאלית.
>> סופ"ש יום ההולדת ה-116 של תל אביב וגמר "עוגת העיר", 5.4-3.4, מוזיאון העיר.פרטים וכרטיסים כאן

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

• ❤ תל אביב
• עיריית תל אביב
• מוזיאון העיר
• עוגת העיר

עוגה שיש לה עיר: 3 מתכונים לא פשוטים לעוגות תל אביביות מנצחות

העוגה הבאה של תל אביב: 3 מתכונים מנצחים לעוגות בהשראת העיר

120 שנים בלי בדידות: ההיסטוריה המפוארת של בתי הקפה בתל אביב

עוגת העיר

120 שנים בלי בדידות: ההיסטוריה המפוארת של בתי הקפה בתל אביב

קפה נווה שאנן 1921 (צילום: פרנק סחולטן, מתוך פיקיוויקי)

ב-1905 הוקם בית הקפה העברי הראשון במקום שאפילו עוד לא קראו לו "תל אביב", ואפילו שבנימין זאב הרצל ממש לא רצה - ותראו מה יצא. לרגל אירועי יום ההולדת ה-116 של תל אביב-יפו ותחרות "עוגת העיר" במוזיאון העיר, חזרנו אל ראשית תולדותיו של המוסד העירוני הכי חשוב שיש לנו: בית הקפה התל אביבי

מאתיעל שטוקמן

17 במרץ 2025

• Facebook
• Twitter
• Email

בתי הקפה של תל אביב-יפו הפכו קולקטיבית לסמל של העיר ולחלק בלתי נפרד מהדי.אן.איי שלה, ולקראת יום ההולדת ה-116 של תל אביב-יפו – אותו כולנו הולכים לחגוג באירוע שהולך ומתארגן לו במוזיאון העיר תל אביב-יפו, כולל עוגת היום הולדת שתזכה בתחרות"עוגת העיר"ולהרים את העיר על כיסא 117 פעם – הגיע הזמן לתהות: ממתי זה ככה בעצם? איך ומתי הכל התחיל?

>> עוגת יום הולדת לתל אביב: נבחרו הפינאליסטים בתחרות "עוגת העיר"

טוב ששאלתם. במוזיאון העיר, שהוא חלק מבתי התרבות של כיכר ביאליק, בונים ואוצרים מאז הקמתו את אוסף הסיפורים הגדול של תל אביב-יפו, ואם יש תחום עירוני שממנו בוקעים סיפורים בערימות הרי שאלה בתי הקפה, ולא רק בגלל הסופרים, המשוררים, המחזאים והתסריטאים שנהנים להסתופף בהם. גם בגלל העוגות. במסגרת אירועי סופ"ש יום ההולדת של תל אביב-יפו במוזיאון, יתקיימו בו סיורים בעקבות הסיפורים של בתי הקפה בתל אביב(שישי, 4.4, 10:30 ו-12:00, שבת 5.4, 10:30 ו-12:00,פרטים וכרטיסים כאן).

כך, למשל, מספרת ציונה רבאו-קטינסקי, שגדלה בתל אביב ולמדה בגימנסיה הרצליה בשנות ה-20 של המאה שעברה, על אחד מבתי הקפה הראשונים בעיר: "אווירה אינטימית וחמה הייתה שרויה במקום זה. בפינות שונות ניצבו שולחנות קטנים ומקובעים. כסאות או ספות קטנות מרופדות ובית הקפה נוהל בנוסח אירופה. יושביו הקבועים היו אנשים צעירים, אשר הפרוטה הייתה מצויה בכיסם, אנשים 'מסודרים', בני-טובים, אשר התבדלו מן החלוצים והפועלים […] בקפה ההונגרי הגישו קפה אמיתי בספלים וחלב בכד מיוחד – והעוגות!".

מיכל לויט, המנהלת האומנותית של אירועי יום ההולדת במוזיאון העיר, נעזרה בתחקיר שלה לקראת האירוע בספרו הנפלא של שחר פינסקר,"עם הספל: בתי קפה ותרבות יהודית מודרנית"שיצא בשנה שעברה בהוצאת מאגנס (תרגום: מתן קמינר), ומרבית הפרטים כאן שאובים ממנו.

ובכן, לאורך ההיסטוריה של תל אביב, וממש מרגעיה הראשונים, התקיים בה מתח בין דימויה כעיר עברית ובין הרוח הקוסמופוליטית ששררה בה. תל אביב הייתה מראשיתה קיבוץ גלויות, ונשמע בה בליל שפות ותרבויות שנפגשו רק במקום אחד: בית הקפה. ההשראה החלה לחלחל כבר בתחילת המאה ה-20 מהשכנים ביפו. תרבות בתי הקפה היפואית שגשגה בימי השלטון העות'מאני, ובתי הקפה של יפו היו מקום מפגש קטן וצנוע לשתיית קפה, משחק שש-בש או שח, קריאת עיתונים, דיונים תרבותיים ופוליטיים ומפגשים חברתיים. בין יושבי בתי הקפה ביפו היו גם יהודים שהתגוררו בסמוך, וגם סוחרים, מלחים ושאר עוברי אורח, ועם תחילת היישוב מחוץ ליפו לא עבר זמן רב עד שהרעיון החל להשתכפל.

באותם ימים בתי הקפה נתפסו על ידי הוגים ופעילים ציונים כדקדנס תרבותי-בורגני, ולא דבר שהתרבות הציונית תרצה להזדהות איתו, בוודאי שלא להתגאות בו. הרצל ונורדאו למשל, התנגדו בתוקף לבתי הקפה המרובים בעיר. בביקורו ביפו ב-1902 נחרד הרצל מבתי הקפה הערביים הפשוטים שמלאו את הרחובות על שרפרפיהם וספסליהם, שנראו לו כסמטאות מזוהמות ומוזנחות. בחזונו האוטופי של הרצל היהודים בארץ החדשה יבקרו תדיר באופרה ובתיאטרון, אך לא יפקדו בתי קפה.

אבל ציונות לחוד ומציאות לחוד, ולמרות הביקורת הפוליטית הוקם ה-1905 בית הקפה העברי הראשון בשכונת נווה שלום (פארק התחנה של ימינו), ושמו בארץ ישראל היה "קפה ליפשיץ", על שם בעליו שעלו ארצה מאירופה. מאוחר יותר השתנה שמו לקפה הלבנון (או קפה שלג הלבנון), שהפך למקום הכי לוהט במזרח התיכון. על אף שרבים פקפקו בסיכויי ההצלחה של בית קפה אירופי בארץ ישראל, הקפה היה מוקד עלייה לרגל עבור עסקנים פוליטיים, אנשי חברה ובוהמה, ובשיאו פקדו אותו באופן קבוע מאיר דיזינגוף, והחלוץ משה סמלינסקי, ש"י עגנון ונוספים.

תרבות בתי הקפה בתל אביב המשיכה להתפתח בראשית שנות ה-20' וה-30' כתופעה מובחנת מתרבות בתי הקפה הערביים ביפו, בראש ובראשונה משום שבתי הקפה החדשים היו בבעלות מהגרים יהודים ממזרח אירופה (פולין, רוסיה והונגריה).הם הוקמו בחצרות או בקומות הקרקע של בנייני מגורים, ונקראו בדרך כלל על שם בעליהם. הרנסנס הגדול של הקפה בתל אביב התרחש בין השנים 1925-1921, אזנפתחו בין היתר בתי הקפה הבאים: קפה איביצקי, בית הקפה ההונגרי בנחלת בנימין, קפה פולק באחד העם, קפה סגל בשדרות רוטשילד, קפה דרזנסקי, קפה שור ברחוב הרצל, קפה שלג הלבנון ברחוב אלנבי, קפה באדר בפינת הרחובות הס ואלנבי.

בית הקפה שלג הלבנון התאפיין באווירה אינטימית וידידותית, ומדי ערב התמלא בלקוחות ששרו שירים רוסיים מעורבים בניגונים חסידיים. חשיבותו התרבותית של קפה הלבנון באה לידי ביטוי ב-1932, כאשר יותר מ-411 אמנים ואנשי רוח חתמו על עצומה נגד כוונת העירייה לסגור את בתי הקפה בחצות, בטענה ש"שעות הלילה הן שעות העונג היחידות, שבלעדיהן אין לנו אפשרות לחיות חיי חברה וגם לסדר את ענייננו האמנותיים".

רבים מהיושבים בבתי הקפה הללו היו כאמור אנשי הבוהמה, בינינם גדולי הטאלנטים שהיגרו לארץ מאירופה כמו ביאליק, אלתרמן, שלונסקי, יוסף אהרונוביץ ואחרים. הם החליפו בינהם רעיונות ספרותיים, אינטלקטואליים ועיתונאיים ואף עסקו בעריכה והוצאה לאור. בקפה באדר התקבצו ביאליק וחסידיו, ובקפה שלג הלבנון, שהתאפיין במחירים צנועים וביחס חם בין בעל הבית ללקוחות, נהג לשבת המשורר אברהם שלונסקי שאף העיד כי רוב הלקוחות הגיעו לשתות תה ולא קפה מסיבות כלכליות, כי "כוס קפה עלה גרוש וכוס תה שלושה מיל או חצי גרוש לכל היותר".

אולם בשנת 1932 עזבו שלונסקי וחבריו את הקפה המיתולוגי הראשון ועברו לבית הקפה החדש שנפתח באלנבי, קפה רצקי. רצקי היה מקום מושבו החדש של ביאליק שהביא אליו את הגווארדיה שלו, והפך למקום המשיכה החדש לסופרים ואומנים בני העיר. המקום היה מרכז פעילותה הספרותית של "קבוצת יחדיו" (אלתרמן, לאה גולדברג, אלכסנדר פן וחבורתם), והיה פופולרי גם בקרב רבים משחקני תיאטראות האוהל והבימה. זיהוי בתי הקפה עם הבוהמה העירונית המשיך ביתר שאת גם בקפה כסית האייקוני, שנוסד ב-1935 והגיע לשיא ימי תפארתו בשנות ה-50' וה-60' של המאה שעברה.

בכל אותם סופרים ומשוררים הצטיינו תמיד בהנצחת בתי הקפה מהם פעלו ומשכו את מרבית תשומת הלב התקשורתית, אך בתי הקפה לא היו מקום משכנם של אמני העיר ואנשי הבוהמה בלבד. כבר בשנות ה-30' נפתחו בעיר מספר בתי קפה על ידי מהגרים מגרמניה, שתכננו את בתי הקפה בבעלותם בסגנון בינלאומי מודרני שכלל מדרכות רחבות עבור שולחנות וכיסאות חיצוניים, במטרה לייעד אותם לקהל רחב. דוגמא לבית קפה כזה היה קפה שור, שנרכש על שני עולים מגרמניה והפך לבית קפה מועדף על אנשי עסקים יקים שעסקו בפיתוח הנדל"ן העירוני. אחד מאותם אנשי עסקים עולים מגרמניה היה משה לנדוור, אשר הקים את בית הקלייה שלו בתל אביב ב-1933 ואותה אנחנו מכירים ומוקירים עד היום. רוזעלך, מישהו?
>> סופ"ש יום ההולדת ה-116 של תל אביב וגמר "עוגת העיר, 5.4-3.4, מוזיאון העיר.פרטים וכרטיסים כאן

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

• עוגת העיר
• אוכלים שותים
• בתי קפה בתל אביב

עוגת יום הולדת לתל אביב: נבחרו הפינאליסטים בתחרות "עוגת העיר"

תל אביב, את בטעם תפוז: יש לנו מנצחות בתחרות "עוגת העיר"

הקונדיטורית איה ראדי והאופה הביתי יובל אברמי הם הזוכים בתחרות "עוגת העיר" שנערכה במסגרת חגיגות יום ההולדת ה-116 של תל אביב,...

וידויים של מלצרים בתל אביב: הג'וב שעיצב את הדי.אן.איי העירוני

עד לפני הקורונה, מלצרות הייתה העבודה שאיפשרה לצעירים בעיר לכסות את הוצאות המחייה שלהם ולהשתולל בלילות. העידן הזה נגמר. לרגל סיומו...

קפה של כוח נשי והמקום הכי חשוב להיות בו. העיר של מיכל לויט

"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים ממליצים על המקומות האהובים עליהם. והפעם: אשת הקולינריה מיכל לויט היא המנהלת האמנותית של אירועי...

העוגה הבאה של תל אביב: 3 מתכונים מנצחים לעוגות בהשראת העיר

אחרי שהבאנו לכם את מתכוני העוגות שהגיעו לגמר תחרות "עוגת העיר" במסלול הקונדיטורים, הגיע הזמן לחשוף את העוגות הפינאליסטיות של האופים...

הטנגו האחרון של תל אביב: הנשף שחוגג יום הולדת 116 לעיר העברית

במסגרת סופ"ש היום הולדת שמארגנים במוזיאון העיר לתל אביב-יפו במלאת לה 116 שנים, ייערך ביום חמישי הבא (3.4) נשף חגיגי שינגן...

אל תגידו עד 120: מזל טוב תל אביב, את בת 116, הנה העוגה שלך

ב-11.4.1909 עמדו כמה עשרות אנשים באמצע הדיונות שמחוץ ליפו וחילקו ביניהם מגרשים לבנייה. 116 שנים אחר כך אנחנו צריכים להתמודד עם...

עוגה שיש לה עיר: 3 מתכונים לא פשוטים לעוגות תל אביביות מנצחות

אם חסר לכם אתגר קולינרי לסופ"ש, למה שלא תפנו לעצמכם כמה שעות ותנסו להכין בבית את אחת מהעוגות שהגיעו לגמר "עוגת...

120 שנים בלי בדידות: ההיסטוריה המפוארת של בתי הקפה בתל אביב

ב-1905 הוקם בית הקפה העברי הראשון במקום שאפילו עוד לא קראו לו "תל אביב", ואפילו שבנימין זאב הרצל ממש לא רצה...

עוגת יום הולדת לתל אביב: נבחרו הפינאליסטים בתחרות "עוגת העיר"

12 עוגות עלו לשלב חצי הגמר של תחרות "עוגת העיר" - התחרות של מוזיאון העיר תל אביב-יפו בחיפוש אחר העוגה שמספרת...

יום הולדת מתוק: התחרות על תואר "העוגה של תל אביב" נפתחת

לכבוד יום ההולדת ה-116 של העיר תל אביב-יפו, מכריז מוזיאון העיר על תחרות "עוגת העיר" וקורא לציבור להגיש מתכוני עוגות עם...