במסגרת סופ"ש היום הולדת שמארגנים במוזיאון העיר לתל אביב-יפו במלאת לה 116 שנים, ייערך ביום חמישי הבא (3.4) נשף חגיגי שינגן את הקצב של העיר בימיה הראשונים, במחווה לתרבות הריקודים הסלוניים והנשפים שאפיינה אותה בין שנות ה-30' לשנות ה-60'. הזדמנות לחזור אל הימים ההם ולעשות את הפוקסטרוט
אירועי יום ההולדת ה-116 של תל אביב-יפו שישתלטו בסופ"ש הבא על מוזיאון העיר וכיכר ביאליק, יחד עם תחרות "עוגת העיר", הם הזדמנות טובה להתחקות אחר המקורות והשורשים של עירנו, בהם בהחלט ניתן לאתר את היסודות לתל אביב של ימינו. אחד מהאירועים הבולטים שיתקיימו במסגרת הוויקנד החגיגי הוא נשף ריקודים שייערך במוזיאון (חמישי 3.4, החל מהשעה 17:00 ועד 23:00), בזיקה למסורת הסלון והריקוד שאפיינו את תל אביב בעשוריה הראשונים.
>> 120 שנים בלי בדידות: ההיסטוריה המפוארת של בתי הקפה בתל אביב
>> עוגה שיש לה עיר: 3 מתכונים לא פשוטים לעוגות תל אביביות מנצחות
>> סופ"ש יום ההולדת ה-116 של תל אביב וגמר "עוגת העיר", 5.4-3.4, מוזיאון העיר.פרטים וכרטיסים כאן
אתם בכלל ידעתם שבתל אביב הצעירה נערכו נשפים חגיגיים ונושאי פרסים? כנראה שתמיד ידענו להרים.העיר העברית הראשונה ידעה מאז ומתמיד לנצל את קרבתה לים, והחל מסוף שנות ה-20' של המאה שעברה הייתה רצועת החוף שופעת בתי קפה ומועדונים ססגוניים, דוגמת קזינו גלי אביב, תרשיש, גלינה, פנורמה, בר כוכבא ופילץ, כולל בבתי מלון מפוארים כמו סן רמו, גת רימון ופלגה.
![אין אספרסו, תרקדו. קפה תרשיש (צילום: באדיבות ד"ר לוי אליהו)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2017/04/tarshish-s.jpg "אין אספרסו, תרקדו. קפה תרשיש (צילום: באדיבות ד"ר לוי אליהו)")
הפוקדים את מקומות הבילוי הללו נחשבו לבני המעמד הבורגני של העיר, וביניהם רבים מיוצאי גרמניה הייקים ושלל חיילים בריטים. לא היו אלה בתי קפה שגרתיים שנועדו רק ללגימת קפה או ישיבות אינטלקטואליות – ברובם נערכו באופן תדיר וקבוע נשפי ריקודים חגיגיים שנשאו ניחוח אירופאי רחוק. המוזיקה בנשפים הללו התנגנה לרוב על ידי תזמורת חיה שניגנה מוזיקה קלאסית, מוזיקה מודרנית מסרטים תקופתיים, ג'ז ובשלהי שנות הארבעים גם נעימות עבריות הצטרפו לחגיגה. הרוקדים נהגו לפי מיטב הצו האחרון של אופנת הריקוד ופיזזו בפוקסטרוט, טנגו, רומבה, ואלס וסווינג.
הנשפים, שהיו גילומה של המסורת הסלונית שהתקיימה בתל אביב באותן שנים, נערכו לרוב במוצאי שבת ובימי רביעי, כשבחנוכה ובפורים היו בעלי בתי הקפה מפיקים נשפים גדולים ומושקעיום יותר, כאשר בפורים היו מתקיימים נשפי מסכות חגיגיים ותחרויות תחפושות נושאות פרסים. הנשפים התחילו בדרך כלל בשעות ערב מוקדמות עם קוקטייל ומיני מאכלים, ונמשכו עד שעות הלילה המאוחרות ואפילו עד עלות השחר.
מלבד תזמורת חיה רבים מהנשפים כללו גם מופע של בדרן, זמר, שחקנים ומופעי קברט, סטפס ואקרובטיקה, לצד ערבי הגרלות ושאר שעשועים. השבועון "9 בערב", שהפך ב-1946 ל"העולם הזה", תיאר את הנשפים כך: "וכך אנו נכנסים אל אולם סן רמו. התזמורת שופכת מכלי לכלי טנגו מתרפק, ולס בכייני, פוסטרוט מזדקר, והנשים דומות זו לזו וכולן ביחד – לקריקטורה של מרלנה דיטריך".
אולם לא רק הבורגנים נהנו מריקוד ושירה, ובשנות הארבעים התקיימה מסורת "תה ריקוד" גם בבתי הקפה עממיים יותר בשעות אחר הצהריים. הבילוי כלל האזנה לתזמורת שניגנה נעימות ריקוד קלות ומהנות לצד שתיית תה, קוקטייל או כל משקה אחר שהתחשק לכם, תוך צעדי ריקוד קלילים ולא מחייבים.
ואיך נציין את כל השפע התרבותי הזה? ובכן, נשף הריקודים של 2025 יהיה אירוע פטיפוני עם הדי.ג'ייאים עופר טל ושי לנדא, שבנו סט מוזיקלי המנגן את הקצב של העיר מימיה הראשונים, וינוע בין נעימות עבריות נושנות, בוסה נובה, סווינג ורוקנרול מוקדם ומלא גרוב.להלן הליינאפ:
17:00-18:00 –סט פטיפוני בעקבות "תה ריקוד": סווינג, פוקסטרוט וטנגו כמו בימים של הקזינו ובר כוכבא.
18:00-19:00 –ינוגנו "שירי מפיות", שירים שלנדא וטל אוהבים לדמיין שנכתבו על פני המפיות של בתי הקפה דאז.
19:30-20:30 –ינוגן במלוא הדרו גרוב סיקסטיז שכולל מפגש בין בוסה נובה, ג'אז ורוקנרול.
22:00-23:00– ינוגנו שירים שעושים לתל אביב לחייך ביום הולדתה.
אהבנו. שיהיה במזל לכולנו ובואו לרקוד.
>> המידע בכתבה באדיבות הספר "בתי הקפה של תל אביב, 1920-1980", מאת בתיה כרמיאל. בהוצאת מוז"א, הודפס בשנת 2007.
>> סופ"ש יום ההולדת ה-116 של תל אביב וגמר "עוגת העיר", 5.4-3.4, מוזיאון העיר. להזמנת כרטיסים לנשף הריקודים יש לבחור בכרטיס למשבצת הזמן הרלוונטית, ביום חמישי.פרטים וכרטיסים כאן
