Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
פעם קראו לזה סוודר ביל קוסבי, עכשיו, לנוכח הנסיבות, כדאי למצוא מונח אחר. אולי סריג היפסטרים או פצצת נפתלין.פול אנד בר, 200 ש"ח
מעיל מפרווה מלאכותית
תחשבו טוב טוב מה באמת עשו לעוגיפלצת כשפינו את המחסנים של החינוכית.טומי הילפיגר, 1,790 ש"ח
צעיף שמיכה
לזמן קצר פעלה כאן העמותה לקידום השנ"צ שעשתה עבודת קודש תיאורטית. הרבבות שנותרו לבדם ודאי ישמחו על האקססורי וההזדמנות שהוא מזמן לנמנם בעבודה.ברשקה, 80 ש"ח
בגד גוף מנומר
לא חייבים רסיטל בלט או מסיבת תחפושות כדי ללבוש אחד כזה. לפעמים החיים עצמם הם די והותר.GANNIלוורנר, 690 ש"ח
סניקרס עם סקוצ'ים
הגיע הזמן שאנשים בוגרים ייהנו לפחות מחלק החירויות שיש לבני 4. אם לא עירום בים לפחות עצמאות משרוכים.בנסימון ל־AKA, 320 ש"ח
מגפונים עם עקב מרובע
כידוע, הניינטיז חזרו, משקפי השמש קטנו והעקבים התעבו. ייתכן שבקרוב בחור צעיר וכריזמטי בשם עודד מנשה ישתלט על מסכי הטלוויזיה.ניין ווסט, 650 ש"ח
בשנת 1936 ישבו מרט אופנהיים ועמיתה פיקאסו לקפה של שעת בוקר. אופנהיים, אחת מהאמניות בעלות הסגנון האישי המקורי והמעניין בכל הזמנים, ענדה על פרק ידה צמיד בעיצובה – חפת מתכת מכוסה פרווה. פיקאסו החמיא לה על האביזר וציין שכל דבר שמכוסה בפרווה – וכל דבר יכול להיות מכוסה בפרווה – יהפוך לחתרני וסקסי. אופנהיים הביטה בסרוויס המונח לפניה והשיבה – "אפילו הספל והתחתית שעל השולחן שלנו". באותה שנה היא יצרה בעקבות השיחה הזו את אחת מעבודות האמנות המזוהות ביותר עם זרם הסוריאליזם: "ארוחת בוקר בפרווה", שבה עברו ספל, תחתית וכפית שינוי תדמיתי מחפץ יומיומי לאובייקט מתוחכם ופראי באמצעות חיפוי פרווה. כמעט 80 שנה אחרי, היצירה של אופנהיים ממשיכה להשפיע על מעצבי אופנה רבים שרואים בה מופת של מוזרות וחשק.
גם בחלוף המאה, החומר הפרימיטיבי שממנו נוצרו הבגדים הראשונים שכיסו את גוף האדם נחשב לכזה הנושא בתוכו מסתורין ומשיכה גדולה הנובעים מהניגוד בין היותו סמל ליהירות, ליוקרה ולמעמד מחד גיסא, ובין יצירתיות וחייתיות מאידך גיסא. אך השינוי הגדול ביותר שחל מאותם ימי אדם קדמון ומהיצירה של אופנהיים היא ההבנה והמודעות לבעייתיות האתית שבלבישת פרווה, בשל האכזריות הגלומה בה.
ארגון PETA, שהוקם בתחילת שנות ה־80, שם לעצמו מטרה לשים את ההתנגדות לפרווה כאופנה בראש סדר היום הציבורי, ובמשך 35 שנות פעילותו יצא באינספור קמפיינים למען מטרה זו. אחד הזכורים שבהם נוצר בתחילת שנות ה־90, ובו הצטלמו הסופר מודלס של התקופה בעירום, תחת הסלוגן "אני מעדיפה ללכת ערומה מאשר ללבוש פרווה". העונה, הקמפיין שלהם לחג המולד בחסות בית הכלבו היוקרתי ליברטי בלונדון הוא צנוע יותר, אך מקורי: לקוחות הכלבו מוזמנים לתרום את פריטי הפרווה שברשותם לטובת חסרי הבית הנאבקים מדי יום לשמר את חום גופם בחודשים הקרים של החורף האירופי. המסר הוא שרק לחסרי יכולת שאין להם אפילו קורת גג מעל ראשם יש "תירוץ" מספק ללבוש פרווה.
פרווה מלאכותית של חברת "שרימפ". צילום: יח"צ
בעוד שזהו אינו מסר העומד בקנה מידה אחד עם רוב קולקציות החורף של בתי האופנה הגדולים, שבחרו העונה לעתים קרובות בחומר האכזר והיקר למיצוב סטטוס היוקרה של המותג שלהם – עולם האופנה בכללותו לא בהכרח מעודד את המגמה. בתי כלבו נוספים לצד ליברטי, דוגמת סלפרידג'ס מחזיקים לאורך שנים בסטטוס אנטי פרוותי קשיח שמטיל וטו על החומר באולמות המכירה שלהם, ויחד עם חובבות בעלי חיים או כאלה שפשוט יודעות להריח את הטרנד הנכון, הם מקדמים העונה את טרנד הפרווה המזויפת. זו מתחילה לצבור תאוצה כסמל סטטוס קול ואמפתי, על פני התדמית היוקרתית והמנוכרת הידועה, בתמיכתם של כמה בתי אופנה בכירים, כמו סטלה מקארתני (חובבת החיות הידועה שאפילו נמנעת משימוש בעור בקולקציות שלה) וטומי הילפיגר. כך נוהגים גם כמה בתי אופנה חדשים, צעירים וסקרנים, שלא מנסים להתקרב לדבר האמיתי הבעייתי, אלא משתמשים בזיוף כדי ליצור מוצר חכם ורענן יותר.
מותג Unreal Fur האוסטרלי מייצר מעילים ווסטים מפרוות מזויפות ובצביעת דגרדה מדורגת שניתן לרכוש דרך ASOS. המותג Faux England מציג שלים, צינורות דמוי פרווה מחממי ידיים וז'קטים תוך שמירה על עקרונות של מסורת חייטות אנגלית. אבל המותג המצליח ביותר שמבשר על השינוי הוא Shrimps – גם הוא בריטי, יוזמה של המעצבת הלונדונית האנה ויילנד. הכמו־פרוות של שרימפס לא מנסות להיראות כמו שועל או כמו צ'ינצ'ילה – הן צבעוניות ומזכירות יותר צעצועים רכים מאשר מעיל מינק מהודר. בהיעדר הניסיון להיות מה שהן לא, הן מצליחות להיראות עכשוויות ונחשקות יותר ממעילי פרווה בשווי עשרות אלפי דולרים. בחלוקה למשטחי צבע בגוונים שמחים או בדוגמת פסי מלאכים בכחול לבן הן זכו לעדת מעריצות מגיבורות ז'אנר הסטריט סטייל המודרני, כמו הבלוגרית סוזי באבל ועורכת האתר שואו סטודיו, לו סטופרד.
כמו ביצירה של אופנהיים, גם הפרוות של שרימפס מכסות הרבה יותר מאת חלק הגוף העליון וממלאות בצבעוניות פלומתית רכה גם תיקי קלאץ', צעיפים, כובעים ואפילו מחזיקי מפחות. כולם זכו לאישור על היותם "טרנד" באמצעות מחוות מיידיות של הרשתות המהירות, שגם הן גורפות העונה קופה. הזיוף, במקרה הזה, עדיף בכל המובנים על הדבר האמיתי.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![פרווה מלאכותית של חברת "שרימפ". צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2014/12/shirmps-p-500x398.jpg "פרווה מלאכותית של חברת "שרימפ". צילום: יח"צ")