זה היה יום חדשות מוזר, עם הידיעה על מותו של נשיא איראן ראיסי בתאונת מסוק. אבל בניגוד לכמה ינון מגלים, אנחנו לא בקטע של לחגוג עם בקלאוות. אבל בשביל לאכול אוכל טעים לא צריך שום תירוץ, ואנחנו אוהבים את מסעדות העיר שמגישות אוכל פרסי-יהודי מושלם. אם ממש חשוב לכם הקשר, אפשר להגיד שאלו היו המנות האהובות ביותר על הטייס האיראני אלי קופטר. שיהיה בתיאבון.

>>קרואסון שטוח: טרנד טיקטוק שמועך את המאפה המתוק נחת בת"א

חורשט סבזי של סבתא סולטנה | בלאדי שיק

אנחנו לא בטוחים אם לארז קומרובסקי באמת הייתה סבתא סולטנה, משום שאנחנו נחשפנו לסבא וייסברג הפולני ולשם המשפחה האשכנזי קומרבוסקי מהצד השני. אבל האמת היא שעם סיר חןרדט סבזי שכזה אנחנו ממש לא מתכוונים להתווכח. המאכל בהי"א הידיעה של המטבח הפרסי. מדובר בתבשיל עשבי תיבול ובשר בקר בבישול ארוך, יחד עם לימון פרסי חמצמץ ושלל תבלינים להשלמת המלאכה. מוגש כמיטב המסורת, עם אורז פרסי לבן וטעים ברמות.
76 ש"ח, רב אלוף דוד אלעזר 15, או בוולט. 054-575-2381

קבב פרסי | אנימאר

המסורת הפרסית קובעת כי על הקבב להיטחן פעמיים על מנת שיתקבל מרקם עדין יותר, וברור שמי שימלא אחר המסורת כהלכה, הוא השף הלל תווקלי באנימאר, בה מיטיב לשלב טעמים וניחוחות מכל רחבי הים התיכון, כשהפרסי כמובן ביניהם. מנת הקבב המוגשת באנימאר היא מנה עשירה וריחנית של קבב פרסי עטוף בפיתה דקיקה שיצאה מהסאג', בתוספת של חמאת פפריקות, יוגורט חמצמץ, סבזי (שאם לא עקבתם הם עשבי תיבול בבישול ארוך), יחד עם בצל וסומאק. אוכל פרסי בגבוה, והמחיר בהתאם.
129 ש"ח, הירקון 87, 03-575-9060

פאלודה | שוק התקווה

ממש בבוקר זה שמנו פעמינו ללגום פאלודה בשוק התקווה. כשהגענו לדוכן הקטן, שמגיש פאלודה קפואה ומופלאה מתוך סיר מתכתי גדול ומלא בקרח, כבר היה תור לא קטן של מי שרוצים לצנן את יומם עם המשקה המופלא. או רוצים, כמוני לציין את הפגיעה בציר הרשע. הפאלודה הפרסית אגב, היא בין הקינוחים הראשונים בהיסטוריה – מעין מקפא במרקם ברדי המבוסס על מי ורדים, רוזטה שקדים, סוכר ואטריות אורז שקופאות במשקה, ומייצרות שלוק מנצח.
7 ש״ח לכוס קטנה, האצ״ל 40, שוק התקווה.

גונדי | שמשירי

כופתאות הגונדי הפרסיות גם הן צברו לעצמן שם, ולא בכדי. קודם כל כופתאות זה דבר נפלא, ודבר שני כופתאות שעשויות מקמח חומוס ועוף ומתובלות היטב, הן דבר נפלא אף יותר. במיוחד שהן נחות במרק עוף צלול וערב לחיך. מסעדת שמשירי הוותיקה שבשוק לוינסקי, שקיימת משנת 2000, מגישה כופתאות גונדי נפלאות, שעשויות מחזה עוף וחומוס קלוי שמעניק להן טעם מנחם ונפלא. תמצאו שם עוד קלאסיקות רבות של המטבח הפרסי, כך שאם בא לכם להיזכר בראיסי, זה המקום בשבילכם.
36 ש״ח, נחלת בנימין 99, 03-68210-18

חורשט אלו | גורמה סבזי

גם גורמה סבזי היא מסעדה פרסית ותיקה בשוק לוינסקי, עליה חולש ביגאן ברכורדי, שעלה מפרס בשנות השבעים. המסעדה מקפידה על בישול אותנטי ומסורתי, ומגישה את מיטב המטעמים של פרס, כשהם מתובלים היטב וביד מיומנת. נזכיר כי חורשט הוא תבשיל בפרסית, וחורשט אלו הוא תבשיל בבישול ארוך עם פירות יבשים, שמעניקים טעם מתקתק, עם רכז רימונים, שזיף קווקזי ופלחי משמש. נוספים לו עשבי תיבול רבים, כמו בכל תבשיל במטבח הפרסי, וזעפרן וקינמון שמוסיפים ארומת ניחוחות מטריפה.
40 ש"ח למנה, לוינסקי 47, או בוולט. 03-508-0709

תבשיל עאש |סלימי

עוד מסעדה ותיקה וידועה בשוק לוינסקי היא סלימי, שמגישה את מאכלי העדה כבר למעלה משישים שנה. זו מורשת שניתן לסמוך עליה, והיא מבטיחה הרבה יותר מטיסה תחת ערפל כבד. לענייינו, חוץ מגונדי וחורשט, מצאנו גם מנה ייחודית של המטבח הפרסי שתכלס נשמח לאכול כל יום ללאנץ' – תבשיל עאש, שהוא לא פחות מתבשיל סלק בגווני ורוד עז עם קציצות בשר, תמרינידי, אורז לספוח את כל הנוזלים, וגם פלפל שאטה לתוספת הפיקנטיות הנחוצה.
60 ש״ח, נחלת בנימין 80, 03-518-8377

האגף הפרסי | שוק האוכל של דיזינגוף סנטר

בשוק האוכל של דיזינגוף יש אגף פרסי מרשים ומכובד שמציע באמת מכל הבא ליד, ברמה שאפילו משמרות המהפכה לא יאשרו זאת מפאת הנדיבות. תמצאו שם גונדי כמובן עם מרק ולבדו, חורשט מכל הסוגים והמינים (סבזי, אלו), חמין פרסי, קציצות שפתה עם תפוחי אדמה וחומוס, וגם מגוון תבשילים טבעוניים בתיבול פרסי נדיב ומהודק.
זמין בימים ד, ה, ו החל מ12:00 בשוק האוכל בדיזינגוף סנטר או בוולט.

• אוכלים שותים
• אוכל פרסי
• איראן
• פרסי

• Facebook
• Twitter
• Email

תוכן שיווקי

היסטוריה אף פעם לא הייתה הצד החזק שלנו, אבל בכל זאת, כמה עובדות על בירה עוד לא הרגו שום שיכור: אם יתבקשו לנחש איפה המציאו את הבירה, סביר להניח שרוב הנשאלים ייתנו את הקרדיט למעצמת בירה כמו גרמניה או בריטניה, אבל אף שממדי השתייה במדינות אלה הם מהגבוהים בעולם ופועלות בהן מבשלות רבות, לא זו התשובה. מתברר שלבירה שורשים עמוקים ורחוקים מאירופה הקלאסית, וכי התיעוד הראשון לבישול בירה הוא דווקא באזור מסופוטמיה עם תחילת המהפכה החקלאית סביב 10,000 לפני הספירה. משם זה הלך והתפתח. השומרים החלו במלאכה ובהמשך פינו את הבמה לבבלים, כמה מאות שנים אחרי; המצרים פיתחו את ייצור הבירה בצורה משמעותית, הקימו מבשלות מסודרות ורקחו סוגים רבים של בירה, ברמות איכות שונות, עבור שכבות אוכלוסיה שונות. עד המאה השביעית לספירה, אז דחק האסלאם את האלכוהול אל מחוץ לחוק, הייתה מצרים מרכז הבירה העולמי, אבל לאחר מכן נדדה הבירה מחוץ למזרח התיכון, לכיוון אירופה.

רגע לפני שאתם הולכים לדפוק את הראש בחבית כדאי שתדעו שהיוונים והרומאים, ששלטו אז בדרום אירופה, לא קיבלו בזרועות פתוחות את הבירה, שנחשבה למשקה נחות לעומת היין האהוב עליהם. הם ראו בבירה משקה ברברי וגס, בדיוק כמו אויביהם העיקריים מהצפון – השבטים הגרמניים. הבירה המשיכה צפונה ומערבה אל פנים אירופה והשתקעה שם, בעיקר בזכות תנאי גידול אופטימליים של חומרי הגלם שמהם היא עשויה – דגן וכשות.

אך גם אז הבירה לא התקבלה מיד על ידי כל המינים. במשך אלפי שנים הבירה יוצרה, נמכרה, הוגשה וגם נצרכה רק על ידי נשים. רק בימי הביניים, עם אימוץ הבירה על ידי הכנסייה והמנזרים, הפכה הבירה לנחלתם של הגברים. אירופה הפכה את הבירה למשקה קלאסי אך גם עממי: הכנסייה והמנזרים אימצו את ייצור הבירה והפכו אותו לאומנות של ממש עם בירות איכותיות ומוקפדות, בעוד שבממלכה הבריטית בישול בירה היה נחלתם של כל מסעדה ובית הארחה, שלימים הפכו להיקרא פאבים מלשון public house (בית לציבור). מובן שהמהפכה התעשייתית והעידן המודרני שדרגו פלאים את תהליך הייצור – אמצעי קירור, דרכי שינוע, זכוכית, מחקרים ביולוגיים ואפילו טלוויזיה, לכל אלה הייתה השפעה מכרעת על התפתחות תעשיית הבירה העולמית והפיכתה לאחת התעשיות הגדולות בעולם.

בפיתוחים המעניינים ביותר לאורך השנים הרבות ניתן למנות את גילוי השמרים הטבעיים על ידי אמיל כריסטיאן הנסן בשנת 1883 במעבדות קרלסברג קופנהגן, גילוי אשר הביא לכך שלראשונה ניתן היה לייצר בירה בטעם אחיד ומדויק לאורך זמן ללא תלות בבישולים קודמים. עוד גילוי מרעיש היה זה של מערכות קירור מודרניות על גז, המצאה גרמנית שנבעה מהצורך לייצר בירות לאגר "חדישות" לאורך כל השנה. ב־1909 פותחה אחת הטכנולוגיות הכי משמעותיות והיא סולם ה־pH – כלי למדידת רמת חומציות בנוזל. מי שהיה אחראי לגילוי היה מדען דני בשם Søren Sørensen שעבד גם הוא במעבדות קרלסברג ואשר המצאתו אפשרה בפעם הראשונה לדייק בתהליך הבישול והתסיסה של הבירה ובסופו של דבר באחידות התוצר הסופי.

אם ישנתם או סתם נמנמנתם מרוב שכרות ב־30 השנה האחרונות, נספר לכם שבמשך שלושת העשורים האחרונים מתחוללת מהפכה של ממש בעולם הבירה שהחלה בארצות הברית והתפשטה מאז לכל העולם, כולל לישראל. מבשלות קטנות וארטיזנליות רבות נפתחות ומייצרות מגוון אדיר של סוגי בירה, מסורתיים ומודרניים, תוך הקפדה על איכות בלתי מתפשרת ויצירתיות שלא נגמרת, והמשקה הוותיק הוא היום המשקה האלכוהולי הפופולרי ביותר בעולם.

• קרלסברג
• יש בירה בשביל זה
• פרסי
• פרסי האוכל