"Bob Dylan – "Don't Think Twice It's Alright

כנראה השיר האהוב עלי של דילן, בשבילי זהו שיר האהבה הנכזבת הטוב ביותר שנכתב ומה שהכי יפה בו זה שלא משנה באיזה צד של האכזבה את/ה נמצא/ת, המאכזב/ת או המאוכזב/ת – הוא תמיד פוגע בול.

"The Kinks – "Sunny Afternoon

הקינקס היא אחת הלהקות הכי טובות שאי פעם קמו, והיא מסמלת בעבורי את האנדרדוג הנצחי, היא מייצגת בשבילי את כל הלהקות המעולות שקמות ולא מקבלות את החשיפה שמגיעה להם בזמן שלהקה אחת (או שתיים) לוקחת את כל תשומת הלב של ההמון, במקרה שלהם אלה היו הביטלס (תחרות קשה).

"The Beatles – "Here Comes The sun

אם כבר במופלאים מליברפול עסקינן, אין מה להרחיב ממש. גם אני גדלתי על הביטלס ולכן תמיד שומר להם מקום בכל רשימה. השיר הזה הוא ללא ספק הכי עצוב והכי שמח שיש, ואני חושב שזה די ברור שאני מת על שירם שמחים־עצובים או סתם עצובים.

"Beck – "Debra

בק הוא אחד האמנים שאני הכי אוהב ומעריך (למרות שהוא סיינטולוג, הוא נולד לזה אז נסלח לו). הגאונות של בק מתבטאת בעייני בזה שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה וזה תמיד יוצא יפה ומרגש, בין עם זו בלדה עצובה, רעש פסיכדלי או שיר כמו זה. אחד הדברים הכייפים בלהיות כותב שירים זו האפשרות לשיר דברים שכנראה לא היית אומר בקול בכל סיטואציה אחרת.

"PJ Harvey – "This Is Love

פי. ג׳י היא כל כך רוק'נ'רול! אם הייתי ילדה והייתי רואה את פי.ג׳י מיד הייתי עושה כל שביכולתי להפוך לכוכבת רוק'נ'רול. ולפי הייצוג של נשים ברוקנרול כנראה שלא מספיק ילדות ראו ושמעו אותה, אז הנה, זה הנסיון שלי לעזור לגדל דור חדש של נשים ברוק'נ'רול. כי ת'כלס, נשים ברוק זה הכי מגניב שיש.