יממה אחרי ההפגנה הגדולה בתולדות ישראל, והפעילות האינטנסיבית סביב הקמפיין להחזרת החטופים נמשכת: אתמול (7.9) מלאו עשר שנים לנפילתו של אברה מנגיסטו בשבי חמאס, ובכיכר החטופים תיערך לציון יום השנה המחריד עצרת זעקה, תפילה וסולידריות החל מהשעה 19:30 בקריאה להחזרתו הביתה.

>> נחטפנו: "שבויים" היא יצירת מופת דוקומנטרית. והיא דורשת תשובה
>> פסטיבל ישראל 2024: מבט עמוק אל תוך הבור שבו כולנו נמצאים

בעצרת צפויים להשתתף אמנים ואנשי תקשורת רבים, לצד תנועות הנוער והציבור הרחב, כשבשיאו של הערב תופיע להקת טיפקס, שמקפידה להציף את סיפורו של מנגיסטו ומשפחתו בכל הופעה בשנים האחרונות, בדרך כלל במהלך השיר "מה עשית". סולן הלהקה קובי אוז מרבה להעלות לתודעה הציבורית את חטיפתו של מנגיסטו גם בתוכנית הרדיו שלו, ואתמול בערב הזמין את עוקביו להגיע לעצרת וביקש "תבואו, מגיע לו".

מנגיסטו הוכרז כנעדר לאחר שחצה את הגבול לעזה ב-2014, שבועות ספורים אחרי סיום מלחמת צוק איתן. הוא סבל באותה תקופה מבעיות רפואיות ופסיכיאטריות, ומצבו הנפשי הידרדר בעקבות מות אחיו הבכור וגירושי הוריו. תצפיתניות שזיהו אותו מתקרב לגדר הקפיצו לאזור חיילים, אך אלה העריכו כי מדובר בפליט אריתראי שמנסה לחזור לעזה לאחר שלא נענה לקריאותיהם ולא עצר גם כשירו לעברו יריות אזהרה. מנגיסטו טיפס על גדר הביטחון באזור חוף זיקים, עבר לצדה השני והתיישב לצדם של דייגים עזתים. הייתה זו הפעם האחרונה בה נראה, עד לפרסום סרטון וידאו ששחרר חמאס בינואר 2023 ובו מוצג מנגיסטו כשהוא מדבר עברית ומבקש מהממשלה לפעול לשחרורו.

המאבק לשחרורו של מנגיסטו נותר לאורך השנים מנת חלקם של מעטים, רובם מקהילת יוצאי אתיופיה, בדרך כלל הרחק מסדר היום התקשורתי. דווקא בקרב קהילת התרבות הישראלית נרתמו רבים לסייע למשפחתו קשת היום ומוכת היגון, בניסיון להשאיר את היותו שבוי בתודעה ובקריאה להחזרתו. בפברואר 2022, בפרק הראשון של העונה החמישית של "היהודים באים", הצליחו עידו מוסרי ותסריטאי התוכנית להבקיע את חומת האדישות עם ביצוע סאטירי חד וכואב לשירו של בועז שרעבי "כשתבוא" (שהוקדש לרון ארד), שהדגיש את הפער בין ההתגייסות הלאומית לשחרורם של חטופים אחרים בתולדות המדינה לבין הפקרתו של מנגיסטו.

• שבעה באוקטובר
• כיכר החטופים
• טיפקס
• אברה מנגיסטו

• Facebook
• Twitter
• Email

כילד התלוויתי לאמי דוברת הרוסית עשרות פעמים על תקן המתורגמן – לסידורים בבנקים, במשרדי ממשלה, במשרדים לתיווך דירות ובעצם לכל מקום שהיו בו ליאור לוטנים שדיברו בהתנשאות, בפטרונות ובחוסר סבלנות. השמות, התפקידים ותחומי האחריות משתנים ומתחלפים, אבל הגישה נשארת ומשתמרת בקפדנות. דרגות בכירות, חברים מהשירות וצל"שים הם לא אומדן לערכיות ומוסריות – תכונות שמיוחסות לבעלי תפקידים שחשופים לביקורת הציבור, ולרוב אפילו לא משנה על מה – הטרדה מינית, שחיתות, פשעי מלחמה או גסות רוח בשם הבוס. הם זוכים לגיבוי הזה מתוקף מערכת מיליטריסטית ומצ׳ואיסטית שדואגת לשמור על גב חבריה, כמו שאנחנו רואים בסרטים על אחוות בקולג'ים יוקרתיים.

לוטן, נציגו של ראש הממשלה לטיפול בשבויים ונעדרים, הוא לא הבעיה המרכזית בכל הקשור לטיפול במשפחתו של אברה מנגיסטו. אני גם מאמין שאיננו גזען. הוא אמנם עמד בראש ההתנהלות העקומה מול המשפחה בפרשה הזאת, אבל הוא חלק מקבוצה רחבה יותר שמייצגת דמויות שכמותו, עושי דברם של אדונים בכירים יותר שאפשר לזהות אצלם דמיון באופן הפעולה, בטון ובהתנסחות. הדברים שאמר לוטן לבני המשפחה הם לא “התבטאות אומללה" או “פליטת פה" – כפי שנהוג לייחס בדרך כלל לקצינים בכירים לשעבר, מעוטרי צל"שים ועתירי עשייה כשמתפלק להם הפרצוף האמיתי. ממהרים גם לציין שמדובר ב"מלח הארץ", הגרסה המבוגרת והמגוננת של “בני טובים".

אין כאן שום דבר מפתיע, אולי רק הביקורת הציבורית והתקשורתית שהתעוררה כי השיחה הוקלטה. מפחיד לחשוב כמה שיחות כאלה לא הוקלטו. עברית היא לא שפת האם של משפחת מנגיסטו, שאולי עדיין ממשיכה לראות בישראל בית. השפה היא המחסום הראשון שאוטומטית מדרדר את היחס כלפיה מצד הממסד. הרי קשה לגרום להם להבין, אבל בדיוק בגלל זה גם קל יותר לתמרן אותם כי הם לא הבינו נכון או לא בטוחים שהבינו נכון. החשיפה לאופן ההתנהלות מולם השרישה את ההבנה שהשנים עוברות אבל המציאות לא משתנה – זו ארץ של גנרלים, קטנים וגדולים, והם עדיין האדונים שלה.

• אנשים
• ראש הממשלה
• אברה מנגיסטו
• הנעדר
• גזענות
• טורים אישיים ובלוגים

• Facebook
• Twitter
• Email

• תל אביב
• אסור להשוות
• בית אריאלה
• עירוני
• אברה מנגיסטו