• Facebook
• Twitter
• Email

בקרוב נעדכן גם על המסיבות, ההופעות והאירועים המעניינים של הסופ"ש, אבל ההמלצה היומית שלנו היום (ה') היא קצת שונה. "לילה של פילוסופיה" של המכון הצרפתי, מכון גתה ושותפים נוספים חוזר השנה במתכונת מקוונת, זכר לימי הקורונה. בקיצור: אפשר להתרחב בסלון או בחדר השינה עם כוס יין ולהקשיב למושבים ולפאנלים.

בין שלל המושבים תוכלו להקשיב, בין השאר לפרופ' מרדכי קרמניצר, ניר ברעם, פרופ' אווה אילוז, תומר פרסיקו ועוד רבים וטובים. לא רק לגילמניסטים בעבר ובהווה, באמת.
לפרטים נוספים

• המלצה יומית
• פילוסופיה
• המכון הצרפתי
• מכון גתה
• ניר ברעם
• אווה אילוז

• Facebook
• Twitter
• Email

1.
מאז שנהייתה המהפכה החברתית, אנשים הפסיקו להחזיק משינוי מצבי תודעה באמצעות סמים. הם לא הפסיקו לצרוך אותם – הם רק הפסיקו לתלות בהם תקווה. אני מאשים את עיתון הארץ, וספציפית את אווה אילוז. היא, עם כל הסוציולוגיה שלה, גרמה לי להזריק סתם (דן בהדן, חוקר חברתי וצרכן סמים. לא סגור מה המקצוע ומה התחביב. ויש אמירה מחו"ל:)

2.
אף פעם לא היתה לי בעיה עם סמים, רק עם שוטרים. (קית ריצ'רדס. וחזרה לתזה:)

3.
מאז שנהייתה המהפכה החברתית, אנשים הפסיקו להחזיק מזיונים במועדונים. לא שהפסיקו להזדיין במועדונים, אבל הפסיקו להחזיק מזה. זה בגלל הארץ, וספציפית אווה אילוז. היא, עם כל המאמרים הסוציולוגים שלה, גרמה לי לזיין בלי רגש (דן בהדן, חוקר שירותים של מועדונים, או לפחות זה מה שכתוב על כרטיס הביקור שלו)

4.
אנשים שואלים אותי כמה כסף יש לי. אני אומר להם, או קיי, אני קרוב לוודאי האדם הכי עשיר שתפגשו אי פעם – כי אני עשיר בלב (טרוור ספירו, מו"ל. ויש הרהור:)

5.
הרהור: מה שהכי מוזר זה שהפסיקו להחזיק מעשירים, אבל לא הפסיקו להחזיק מכסף. להפך – אם לפני המהפכה החברתית העניים הסתפקו בלהגיד שהחיים חרא, היום הם חושבים שהם יכולים להתעשר, אם רק יקשיבו בשיעור הזה של גיא רולניק בחדשות של התאגיד, שהוא כותב בטוש על לוח מחיק וכולם חייבים להעתיק מהר לפני שיסגרו את הערוץ. הייתי מאשים את אווה אילוז, אבל יכול להיות שאני סתם מפתח פטיש על אווה אילוז. לא יודע. שנים היה לי פטיש על אלברט אילוז, ולא ידעתי. אז על אחת כמה (דן בהדן. ויש פריצה לשידור של ד. ה. לורנס:)

6.
לקיים יחסים רוחניים עם אשה פירושו, שלא תוכל יותר לאהוב אותה. לדעת את מוחה של אשה מוביל, בסופו של דבר, לשנוא אותה. אהבה היא פגם פרה-קוגנטיבי. זהו המצב התמים שלפני התפוח (ד. ה. לורנס. ויש וידוי:)

7.
מאז שנהייתה המהפכה החברתית, אני יותר בודד מתמיד. הפעם זה באמת לא באשמת הארץ, או אווה אילוז. זה בגלל שאני לא מתקלח, שומר על הכינרת, שתהיה מלאה. גם בגלל שאני אוהב אגמים וטבע, וגם זה בגלל כל המאותגרים מנטלית שמשתכרים וטובעים. הי, במלחמה דמוגרפית כמו במלחמה דמוגרפית (דן בהדן)

8.
ככל שאני עוסק ברפואה יותר ויותר אני למד שישנם רק שני סוגים של מקרים: כאלה שמצריכים להוריד את המכנסיים וכאלה שלא (אלן בנט. ויש ניבוי לסיום:)

9.
יום אחד המהפכה החברתית, תיגמר,
ואז אני אהיה מוכן,
עם טונות של נהנתנות אינדיוודואלית,
וסקס,
ורגשות סוערים,
אבל בינתיים אני שומר על כל המטען הזה אצלי. כשהמניה תעלה, אני אדפוק כזאת קופה שגיא רולניק יבוא להתחנן שאני אנדב לו איזה איזה טוש לכתוב איתו על לוח. אבל אני אגיד לו: "זיבי גיא רולניק, לא רצית רגשות שזה היה מניה בנפילה, עכשיו לך תחפש מי ינענע לך את הלב החברתי כלכלי שלך!"
ואז הוא באמת ילך לחפש.
וימצא את אווה אילוז.
ושניהם ירדו על מנה קריסטל מת' ויגידו, "איפה טעינו? איפה טעינו?" ואז הם… אבל עזבו, לא משנה, לא נרד לרזולוציות כאלה. אנו במהפכה האנטי-חברתית, דווקא בעד מפגשים סוערים ולא הגיוניים (ועד כאן, כי הוא צריך ללכת לנסח מניפסט. או לרדת על שורה. לא ברור מה אצלו תחביב, ומה התמכרות)

• אנשים
• טורים אישיים ובלוגים
• הארץ
• אווה אילוז

• Facebook
• Twitter
• Email

אנחנו כבר לא מצפים להיתקל בזר מסתורי וגבוה ברחוב, מקסימום בכזה ששואל "יש לך שקל, אבא?" ולא משנה אם הוא פונה לגבר או לאישה. אפליקציות ואתרי ההיכרויות, הרשתות החברתיות והאווירה החשופה והאובר שיתופית אולי הרגו את הספונטניות, אבל לא בהכרח את הרומנטיקה. הרבה נכתב כבר על השטחיות שבחיפוש אהבה בטינדר ובדומותיה, שלא לדבר על המראה החיצוני כבסיס למציאת החצי השני; אבל מה אם חיפוש אהבה באפליקציות הוא בעצם הרבה יותר מחיפוש אחרי קוביות בבטן או חיוך מושלם?

Mishu, אפליקציית היכרויות שנראית כמו הילד הממזר של טינדר ואוקיי קיופיד, מנסה להקליל את החוויה המייאשת בלי לוותר על הרומנטיקה. האפליקציה החדשה, שהושקה היום (רביעי), פועלת על בסיס תמונות והתאמה הדדית מיידית כמו בטינדר, אך גם מעודדת את המשתמשים לענות על שאלות העדפה שונות ומשונות. "מגוון השאלות נע בין אנקדוטות כמו 'נוטלה או שוקולד השחר' ו'טיילור סוויפט או איימי וויינהאוס' ועד שאלות על אורח חיים ועל פוליטיקה. הן שוברות את הקרח", אומר עופר מורג, מנכ"ל האפליקציה. "במקביל האפליקציה לומדת את אופי המשתמש כדי שתדע להציע לו התאמות מדויקות יותר בעתיד".

אלוהים נותן ממרח אגוזים

בספרה "אינטימיות קרה: עלייתו של הקפיטליזם הרגשי" מתארת הסוציולוגית אווה אילוז כיצד אתרי ההיכרויות הובילו לשחיקת הרומנטיקה והוסיפו לה מאפיינים של שוק כלכלי. אילוז מדמה את חוויית חיפוש האהבה לשופינג אונליין: הפרופילים האישיים של המשתמשים שקולים למוצרים; בדיקת המפרט הטכני שלהם והשוואתם לדגמים דומים הופכות את החוויה לרציונלית ומלאת ציניות. זה נשמע הכי רחוק מרומיאו ויוליה, אבל כשחושבים על זה, אולי הרומנטיקה לא התפגרה כמו שהיא השתכללה ועברה עריכה מחדש במטרה להתאים את עצמה לעת המודרנית, וכן, זה כולל גם נוטלה. דווקא ההתייעלות היא זאת שמסייעת לברור מבין כל האפשרויות שבחוץ במסע למציאת האביר עם הסמארטפון הלבן. רומנטיקנים מהסוג שמתאהבים בחבר/ה הכי טוב/ה שלו/ה או בבחור/ה המבריק/ה שפגשתם על הספסל בגילמן? הירשמו לאוקיי קיופיד. סאקרים של אהבה ממבט ראשון, שלא לומר של סליז? תורידו טינדר. יותר בקטע של להתאהב בחבר של חברים שפגשתם באותו ערב בפיקוק? היכנסו לפייסבוק. אם משפטי פתיחה דביליים הם הקטע שלכם, אתם יכולים להסתובב ליד הסנטר ולהמתין בסבלנות שמישהו מהמרכז לאמנות הפיתוי ישאל אם זה כאב כשנפלתם מהשמים לדיזנגוף, אבל אפשר גם לנסות לתת הזדמנות לאפליקציית Mishu הטרייה. ומה אומרים הקולות בשטח?

קראו עוד:

>> אתרי ההיכרויות מכירים אתכם יותר טוב משנדמה לכם
>>טעויות הטינדר שאתם צריכים להימנע מהן
>>האפליקציות שיסדרו לכם את החיים אחרי פרידה

"עוד לא יצא לי להיפגש עם אף אחד מאוקיי קיופיד. הפרופילים שם כל כך מפורטים שזה מוציא את כל החשק", מספרת שי לי דרורי (23), המשתמשת לסירוגין בטינדר ובאוקיי קיופיד. "הרבה יותר נוח לי בטינדר. יש שם משהו מנוכר אמנם, אבל זה משמר את אווירת המסתורין".

מוזר לחשוב על טינדר – היכל התהילה של הסלפי מפאנג'ויה והדאק פייס – כעל מקום מסתורי, אבל דווקא מיעוט הפרטים מאפשר למשתמש לבנות פנטזיה במידותיו, בה כל תמונה היא סמל וכל מילה היא מטפורה.

"אני מרגישה שאני מנסה 'לצוד' מידע מעמיק יותר על האדם מבעד לשורת התיאור שלו ולתמונות, וזה מתיש", מספרת גיל ירדני (31), שבימים אלו עושה דוקטורט בביולוגיה בווינה. "משיכה מבחינתי מבוססת הרבה יותר על אינטראקציה מאשר על מראה חיצוני, ואני מנסה לפענח לפי התמונות איזה אדם עומד מולי, למשל, אם גם הוא כמוני בקטע של טבע או טיולים. כמו כן אני מתעכבת על הסטטוס. אנשים שבוחרים לא לכתוב כלום הם כנראה אלה שלא חשוב להם להשקיע, כלומר שונים מאוד ממני, ואז בכלל אין מה לדבר".

דרורי משתמשת בטינדר בצורה דומה: "אם אני רואה מישהו במדים אני פוסלת אותו מיד. לא מפריע לי שהוא היה בצבא, גם אני שירַתי והאקס שלי היה קצין בקבע, אבל אם אתה צריך לבחור חמש תמונות מייצגות ואתה בוחר בתמונה במדים, המקום שהצבא תופס בחיים שלך גדול ממה שמתאים לי. אני פוסלת גם פרופילים של גברים שמצולמים עם חיות פרא או עם ילדים מקומיים במזרח הרחוק – אני קוראת לזה אקססוריז אקזוטיים. אם אין אפילו תמונה אחת שאפשר לראות בה שיניים – גם אפסול. אחרי הכל, אף אחד לא רוצה לגלות בזמן אמת שלדייט שלו אין שיניים".

החיפוש אחרי אהבה ימשיך להיות מנג'ס, לא חשוב כמה נלמד להכיר את אתרי ההיכרויות והם ילמדו להכיר אותנו. מוכרחים להודות שמאז ומעולם רומנטיקה הייתה כרוכה במיגרנה, ולא משנה באילו אמצעים חיפשנו אותה (אולי בגלל זה סיפור האהבה הגדול של כל הזמנים נגמר בהתאבדות הדדית). בעולם שבו דייטים מרגישים כמו ראיונות עבודה, כל האמצעים כשרים. בסופו של דבר, רק באחד מהם נהוג לעשות סקס בסוף.

• סקס ויחסים
• טינדר
• אווה אילוז
• אתרי היכרויות
• אוקיי קיופיד
• mishu
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

עם טוגה לבנה שמכסה ומגלה שרירי חזה וכתפיים רחבות, לראשו תלתלים מבריקים וזקן עבות ועיניים שלא מפסיקות לשאול – סוקרטס עומד בין קהל של גברים נרגשים בכיכר המרכזית ומנסה להגדיר כמה מידות טובות. התמונה הכואבת מרוב ארוס קופצת לראשי בכל פעם שבה נרמזת נוכחות של דיאלקט פילוסופי במרחב הציבורי. הפעם המציאות נדמית מגרה יותר: יוזמה של המכון הצרפתי בתל אביב ושל האקדמיה לאמנות בצלאל תפגיש את הקהל הרחב במשך לילה שלם עם פילוסופים ואנשי רוח, שיעסקו בנושאים מסקרנים ומגוונים, כולם קשורים באופן כלשהו לפילוסופיה ולאמנות.

15 פילוסופים צרפתיים וכמה מקומיים, מרקעים שונים, ישתתפו במפגשים שיתקיימו בכמה מוקדים ברחבי תל אביב. מרק אליזר, ז'ראר בנסוסן, ברברה קסין, ז'אן פייר דיפווי, א"ב יהושע, זאב שטרנהל, מישל קשקה, אלוף בן, אלמוג בהר, אווה אילוז, יוסי יונה ודורי מנור ועוד ינחו רבי שיח בנושאים כגון הקשר בין חרדה ויצירה, החרם נגד ישראל וחופש הדיבור, המרקסיזם של וולטר בנימין, הפסיכואנליזה עבור הנותרים בשולי הדרך, מורשת והמצאה בשירה הישראלית. לצד אלו יוקראו טקסטים של אלבר קאמי, ז'אן פול סארטר ורנה דקארט, יוקרנו סרטים ויצירות וידיאו ארט של סטודנטים, בוגרים ומורים מבצלאל, יושמע רסיטל מוזיקה קלאסית וגם סשן תקלוט, ובשעה שלוש לפנות בוקר יוגשו מאפים של "לה בון פטיסרי" על גג המכון הצרפתי.

"הקונספט של לילה לבן של פילוסופיה ואמנות התחיל בפריז לפני ארבע שנים, ומשם הגיע גם ללונדון, לברלין, לניו יורק, לאתונה, לקזבלנקה ועכשיו הוא בישראל", מספר אוצר האירוע, ד"ר רפאל זגורי־אורלי, שגם ישתתף בשני פאנלים במהלכו. "מובן שנדרשה אדפטציה למרחב הישראלי. בחרתי לעסוק בשאלות שמטרידות את הציבור בארץ – על עתיד הדמוקרטיה, על הקשר בין דת ללאום ועל התמודדות עם טראומה. מובן שנעסוק גם בתכנים שמעניינים את כולם בכל מקום, כמו מגדר, אקולוגיה ועתיד האנושות".

זגורי־אורלי רואה חשיבות גדולה בקיום אירוע שכזה כדי להנגיש את הפילוסופיה לכולם: "אל לנו להתייאש מהפילוסופיה, סוג כזה של מחשבה חסר בדיון הציבורי. צריך להביא ממד אחר, משהו שישבור מעט את השיח המוכר לנו – הבוטה, האלים והדיכוטומי. חשוב לדעת לקיים דיון דמוקרטי חכם", הוא מנמק.

הכוונה כרגע, על פי זגורי־אורלי, לקיים את האירוע באופן קבוע פעם בשנתיים. "בשנים האחרונות מתחילה להתנסח פילוסופיה ישראלית. נדרש לכך הרבה זמן כי יש עבודה שלמה של תרגום ובנייה של השפה הפילוסופית, אבל אפשר להגיד שהיום ישנה כבר כתיבה, יש מסורת מסוימת, ואנשים שמתחילים לחשוב פילוסופיה בעברית. אני מקווה שאירוע כזה יעזור למגמה הזו".

חמישי (28.5), מ־19:00 במכון הצרפתי ובמקומות נוספים באזור שד' רוטשילד.לפרטים נוספים

אירוע לילי ורב תחומי נוסף יתקיים הלילה במוזיאון תל אביב לאמנות. במשך הלילה יתקיימו במוזיאון מופעים, הרצאות ותקלוטים שיפגישו את האמנות שמוצגת בחדריו עם סוגי מדיה אמנותיות ואינטלקטואליות שונות, וכל זאת לכבוד הגעתו של הציור "הללויה" של מקס ארנסט, שנתרם למוזיאון.

ביוזמת מוזיאון תל אביב והתדר, כל התערוכות שבמוזיאון יהיו פתוחות במשך הלילה. באירוע ישתתף גם הלייבל Raw Tapes שיביא אל גן הפסלים סט של די.ג'יי גאלו, מופע יחיד של סול מונק והופעה חיה של באטרינג טריו. במבואת רפפורט תתקיים מסיבה עם תקלוטים של Red Axes, Tamutu ו־Pilooski.

בהופעה באודיטוריום יחזור שלמה גרוניך לאלבומיו "למה לא סיפרת לי?" ו"צמר גפן מתוק". מיצגים מגוונים יתקיימו בחללים שונים ברחבי המוזיאון, בין השאר תופיע קבוצת סמרטוט של חוני המעגל באופרת הרוק "הדיבוק". גם רייסקינדר, אורי קצנשטיין ורננה נאמן יפתיעו, ורדיוטריפ ישמיעו פסקול שתוכלו לצייר לצליליו. בשעות הלילה המוקדמות יתקיימו הרצאות הקשורות בסוריאליזם מפי שחר אטואן, רותי דירקטור, ד"ר רות גולן, בועז כהן, ד"ר דורית הופ, יאיר ברק ועוד. בחצות יוקרנו סרטו של ניקולס רוג, "האיש שנפל מכוכב אחר" (1976 ( והסרט "מקס ארנסט והמהפכה הסוריאליסטית".

חמישי (21.5), מ־20:00, מוזיאון תל אביב לאמנות, 60 ש"ח

• אווה אילוז
• יוסי יונה
• דורי מנור
• המכון הצרפתי
• תל אביב
• לילה לבן
• עירוני
• תדר
• מוזיאון תל אביב
• פילוסופיה