זה לא נדיר בימינו למצוא אמן בעל שם יחיד. ואם אודה באמת, היו אלו הראפרים שהפכו את תעלול שם הבמה הזה לקצת מאוס. היומרה של לקרוא לעצמך רק בשם בודד הפכה לנחלת הכלל, וכנראה שמדונה או פרינס לקחו סיכון יותר אמיץ בבחירת שמם מאשר דרייק. לפני שכל ראפר נתן לעצמו שם, רק מעטים הרשו לעצמם להעז מספיק כדי להגדיר את עצמם במילה אחת. דיאנג'לו הגיע דווקא אחרי הראפרים – למעשה, הוא היה אחד מאמני ה-R&B וסול הראשונים שגדלו על ז'אנר ההיפ הופ, ושאבו ממנו השראה – אבל כשמייקל יוג'ין ארצ'ר בחר להפוך לדיאנג'לו, לא היה לזה סאונד של ראפר. היה לזה סאונד של אגדה.
>>הקסם השחור: המוזיקה היא שכבה רוחנית שבה אנחנו יכולים לחיות יחד

האגדה הזו, כמו אגדות מוזיקליות רבות, כוללת גם סמים, אלכוהול, חוסר ביטחון מצמית וסיום מוקדם מדי שהגיע בהפתעה אמש, עם הבשורה על מותו של האגדה בגיל 51 מסרטן. אך יותר מכל הצרות, ההיעלמויות והמסתורין סביב דמותו, האגדה הזו היא על נשמה. דיאנג'לו עצמו סלד מהמונח "ניו סול", שנטבע על ידי המנהל שלו דאז, אבל קשה להגיד שהוא לא מגדיר באופן מושלם את המוזיקה שהיוצר המבריק הזה הביא. זו הייתה אותה נשמה שפעמה במוזיקה של מרווין גיי, קרטיס מייפילד, סטיבי וונדר ופרינס, אותה נשמה שהרעידה (ואז הבעירה) את המיתרים של ג'ימי הנדריקס, חשמלה את הפרלמנט פ'אנקדליקס והכתה בדיוק על הוואן של ג'יימס בראון. אותה נשמה אחת, רק חדשה לגמרי.

זו גם היתה לב הבעיה שלו – הוא היה נשמה ישנה בעולם מודרני. אדם שקידש מוזיקליות מול תעשייה שקידשה מוצר. ואכן, ההצלחה הגדולה ביותר שלו רבצה מעליו כמו קללה, עם אותו קליפ עירום אייקוני שעיצב את דעת הקהל עליו ככוכב פופ סקסי חדש, בעוד שהוא בכלל היה ישות מוזיקלית בכל רמ"ח אבריו. גאון שנכלא בגוף של MTV. ההצלחה הזו גרמה לו להסתחרר לעבר 14 שנות בצורת, ורק כשחזר ב-2014 זכה ליחס הראוי לו – כמשיח של מוזיקה שחורה, אמן עם הילה כמעט רוחנית סביב התחושות שהוא מספק לאנשים. אגדה עוד בחייו, בזמן אמת.

הסיפור אכן תרם לאגדה, אבל הוא לא מה שבאמת בנה אותה. אחרי שמסננים את הדרמה, החיפצון ואפילו הקול המלאכי, נשאר מוזיקאי פורץ דרך, מלחין ויוצר ששינה את המוזיקה המודרנית. הוא היה המוזיקאי שעיוות את מקצבי התופים של ה-R&B, שיבש את תזמון מכות התוף הרכות, ויצר סאונד מעושן שמהדהד במוזיקה המודרנית עד היום. חשבתם שהגיטרות הלא מכוונות של הגראנג' היה הדבר הכי משפיע שנוצר בניינטיז? דה וויקנד לא היה נשמע אותו הדבר בלעדיו, וכך גם הביטים של קנדריק לאמר. האינטיליגנציה המוזיקלית שלו היתה מורכבת, אך הוגשה בפשטות. מהלכי אקורדים ג'אזיסטים שנמסים לתוך צלילי באס חם, אפרו-ביט מפעפע עם אנרגיית היפ הופ, פסיכדליה שזורמת בעורקי שירי אהבה מתקתקים. אלכימיה של מוזיקה שחורה שלא רק שוברת גבולות, אלא פורמת את ה-DNA של המוזיקה לרסיסים, ומאחדת לשם אחד.

3 אלבומים אולפן,חופן שיתופי פעולה עם אמנים אחרים, אינספור הופעות חיות שרק חלקם שרדו כבוטלגים ביוטיוב. לא הרבה מוזיקה, אבל כל פיסה ממנה היא פנינה אמתית. את האימפקט של דיאנג'לו על מוזיקה, על מוזיקאים ועל איך שאנחנו מכילים מוזיקה מורכבת אי אפשר לאמוד במספרים. זה כבר חומר לאגדות. והאגדה הזו עוד לא נגמרה, למרות שחייו נגמרו. גם היום מישהו ילחץ פליי על "Voodoo" ויכיר את האמן האהוב עליו. גם בעוד 20 שנה מישהי תביט לראשונה בעיני אהבת חייה לצלילי "Really Love". גם בעוד 50 שנה בני אדם יעשו תינוקות לצלילי "Untitled (How Does It Feel)". ככה זה עם אגדות – הן נשארות הרבה אחרי שהאדם שיצר אותן הלך.

• מוזיקה
• דיאנג'לו
• הספד
• ארנ'בי
• סול

• Facebook
• Twitter
• Email

בין כל הרוק להיפ הופ ששוטף את ישראל בקיץ הרותח הזה, הגיע הזמן להוריד מעט את הדיסטורשן – או הביט – ולהכניס קצת מוזיקה לנשמה. ג'וס סטון, זמרת הנשמה הצעירה והמאוד מאוד לבנה תגיע להופעה ראשונה בברבי בתאריך 25.7. ההופעה תכלול שירים של סטון משבעת אלבומיהותעלה בין 179 ל־229 ש"ח. על ההפקה אחראית קבוצת טו בי וייבז שהביאו לאחרונה את די אנטוורד, עזרא פורמן, ג׳ייסון דרולו ועוד.

הופעות נוספות שכדאי להתכונן אליהם:
גארבאג' חוזרת להופעה אחת בישראל
מוריסי יופיע בהיכל התרבות תל אביב ובקיסריה
להקת Foals תופיע הקיץ בישראל

סטון בת ה־29 סומנה כבר בגיל 13 כהבטחה גדולה לאחר שזכתה בתחרות כשרונות של הBBC והוחתמה בחברת EMI. אלבומה הראשון, "The Soul Sessions" זכה לסוללת מפיקים מרשימה שכללה בין היתר את מתופף הרוטס קווסטלאב. לאחר אותו אלבום בכורה מכובד, המשיכה סטון לכיוונים מוזיקלים שונים מהסול־ארנ'בי שאיתו החלה, בעודה מושכת לעבר סאונד מיינסטרימי ומערבבת פנימה גם רגאיי ומוזיקת עולם. לאורך הקריירה שלה הספיקה לעבוד עם ניל רוג'רס, רפאל סאדיק, לוריין היל ואף לקחה חלק בסופר גרופ "Superheavy" יחד עם דמיאן מארלי, מיק ג'אגר ועוד.

• סול
• ארנ'בי
• ג'וס סטון
• מוזיקה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי.
לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Shawn Lee – "Kiss the Sky" (feat. Nino Moschella)

שון לי הוא חיית Fאנק אקלקטית עם הספק מוזיקלי לא נורמלי, יוצר אלקטרוניקה, מוזיקת עולם ופסי קול למשחקי מחשב. כאן בקטע סולפולי יפהפה שיצא באלבום "Voices and Choices" שהוציא עם הפינג פונג אורקסטרה שלו ב-2007.

Cody ChesnuTT – "Serve This Royalty"

קודי צ'סנאט הוא אחד מזמרי הניו-סול הכי מרשימים ומרגשים של האלף הזה. זה מתוך אלבום הבכורה שלו מ-2002, "The Headphone Masterpiece".

Moodymann – "Lyk U Used 2" feat. Andrés

שני הקטעים לעיל נכללים בדי.ג'יי סט החדש של מודימאן, שיצא עכשיו בסדרת האלבומים DJ Kicks. מדובר בסט יוצא דופן בסדרה, יחסית בטמפו לא גבוה, רובו פאנקי וסולפולי כמו כל התוכנית של אור בזויות השבוע. הקטע הזה דווקא לקוח מתוך האלבום (לא די.ג'יי סט) האחרון שהוציא, שקרוי על שמו וראה אור לפני כשנתיים – והעיף לי ת'ראש.

James Last – "Inner City Blues"

ג'יימס הוא לא באמת ג'יימס אלא האנס – מלחין גרמני, בסיסט ג'אז ומנהיג ביג בנד שהוציא ב-1972 את האלבום "Voodoo Party" שבו נכלל הקטע הזה. שירים של האנס, או בכינויו "האנסי", הופיעו באינספור סרטים החל ב"אמריקן ג'יגולו" ב-1980 (שאת הקטע שלו שם הלחין ג'ורג'יו מורודר) וכלה ב"להרוג את ביל" (בקטע שמכיל את חליל הפאן הצ'יזי המפורסם של זמפיר). האיש נחשב לאבי מוזיקת המעליות. כבוד! הופיע ברויאל אלברט הול יותר פעמים מאריק קלפטון. צוחק משצוחק אחרון.

Raphael Saadiq – "Good Man"

רפאל סאדיק מצליח לטעמי יותר מכל מוזיקאי אחר שניסה לעשות רטרו לעידן הזהב של הסול השחור של הסיקסטיז. כלומר, הוא באמת נשמע כמו בן כלאיים של סאם קוק ואוטיס רדינג, עם הפקה סופר-קולית.

BJ The Chicago Kid – "The New Cupid" (feat. Kendrick Lamar)

ואם כבר אנחנו מדברים על עידן הזהב של הסול, מוטאון היא חברת התקליטים הראשונה שצריכה לקפוץ לראש. ועכשיו בלייבל האגדי הזה רואה אור אלבום הבכורה החדש של BJ The Chicago Kid (שאתם יכולים לנחש מהיכן מגיע). זמר הארנ'בי והגוספל הזה עד כה חילק את זמנו וקולו בין הכנסייה לשיתופי פעולה עם אינספור כוכבים ובהם צ'אנס דה ראפר, קניה ווסט, מאדליב, סטיבי וונדר, ג'ואי באדאס ומי לא. פה משתתף בקטע שלו איזה אחד בשם קנדריק.

Commodores – "Nightshift"

ובקטע של קנדריק בשיר שלמעלה הוא מזכיר את הלהקה הזאת – הקומודורס, אולי להקת הארנ'בי הפופולרית ביותר בסבנטיז, שממנה גם יצא ליונל ריצ'י. ובכן, ב-1985 אחרי שריצ'י כבר עזב לקריירת סולו, ראה אור בלייבל מוטאון האלבום המצוין הזה – "Nightshift" ובשיר הנושא שלו ישנה מחווה ברורה למדי לשיר הבא: "מה הולך פה?" של מארווין גיי.

Marvin Gaye – "What’s Going On"

זה רק מתבקש כאן השיר הזה, לא? סוגר רצף שלישיית שירי מוטאון, כל אחד מעשור אחר.

Anderson .Paak – "The Season / Carry Me"

האלבום הזה זוכה בצדק לשבחים רבים בקרב חובבי היפ הופ, סול וארנ'בי. יש בו את כל אלה וכל כך הרבה סטייל. החדש של אנדרסון פאק גבירותיי ורבותיי, אם עוד לא יצא לכם לשמוע (קשה לי להאמין) – זה הזמן.

Bobby Womack – "Please Forgive My Heart"

עוד מטאור בשמי הסול והארנ'בי ומי שהיה הגיטריסט של סאם קוק, כתב את הלהיט הראשון לרולינג סטונס, ניגן עם סליי סטון ועוד ועוד. ב-2012 הוא עשה מעין קאמבק עם אלבום נהדר שהפיקו עבורו דיימון אלברן וריצ'רד ראסל מהלייבל XL. אפשר לומר שזה היה הלהיט האחרון, שכן בובי וומאק מת שנתיים לאחר מכן.

Mavis Staples – "If It’s a Light"

אשת ה-Staples Singers וזמרת הגוספל הוותיקה מוציאה כעת, בגיל 76, את "Living On A High Note" – אלבום סולו חדש ומעולה שבו משתתפים בכתיבת השירים, תקשיבו טוב: ניק קייב, אם וורד (שגם הפיק את כל האלבום), ניקו קייס, מריל גרבוס (טיון יארדס), ג׳סטין ורנון (בון איבר) ועוד. זו לא הפעם הראשונה שהיא משתפת פעולה עם מוזיקאים מהצד היותר אלטרנטיבי, שכן את שני אלבומיה הקודמים הפיק ג'ף טווידי מווילקו.

Alice Russell – "Someday"

אליס ראסל היא זמרת סול-פופ בריטית ובתה הדמיונית של צ'קה קהאן, שעבדה רבות עם מוזיקאים מסצנת האנדרגראונד של ההיפ הופ והאלקטרוניקה באנגליה. בין היתר שיתפה פעולה עם 4Hero, קוואנטיק, נוסטלגיה 77 והוציאה אלבומים בחברת התקליטים הסופר-שווה Tru Thoughts.

Ivan “Boogaloo Joe" Jones – "Brown Bag"

קטע גיטרה ג'אז-פאנקי אדיר של בוגלו ג'ו, שנכלל בפסקול הסרט התורכי "Soul Kitchen" של הבמאי פאטי אקין. בכלל פסקול שווה, כדאי לכם לבדוק.

FKA Twigs – "Good To Love"

הסינגל החדש של הגברת טוויגס מציג צד לא קריפי שלה לשם שינוי ובטח לאור האי.פי האחרון שלה. בלדת נשמה קטנה ופשוט יפה.

The Electric Peanut Butter Company – "Dreams"

אותו שון לי שפתח את התוכנית חוזר בשיר הסגירה יחד עם אדריאן קסאדה, שיחד הם "חברת החמאת הבוטנים החשמלית" שהוציאה שני אלבומי קאברים מעולים. זה מתוך השני, "Trans Atlantic Psych Classics Vol 2". מדובר בעצם בשיר של פליטווד מאק, בביצוע מעולה.

התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי.
לאור בזויותבפייסבוק

• אנדרסון פאק
• אליס ראסל
• טוויגס
• מייווייס סטייפלס
• מרווין גיי
• קומודורס
• מודימאן
• ביג'יי דה שיקאגו קיד
• רפאל סאדיק
• קודי צ'סנאט
• רדיו הקצה
• פודקאסט
• מוזיקה
• FKA Twigs
• היפ הופ
• סול
• ארנ'בי
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזויות
• אור בזוויות
• שון לי
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

את שני הסינגלים הראשונים שלו "Open" ו-"The Fall", הוציא הצמד המוזיקלי RHYE, כמעט מבלי לתת מידע על המוזיקאים העומדים מאחוריו. כעת, שנתיים אחרי צאת אלבום הבכורה המצליח – "Woman", ואחרי שהפך לשם מוכר בשמי הפופ וארנ'בי החדשים, מגיעים אלינו RHYE להופעה אחת שתתקיים ב-2 בנובמבר בבארבי. כרטיסים במכירה מוקדמת יעלו 179 ש"ח. על ההפקה אחראית חברת נרנג'ה שמביאה גם את להקת אלט-ג'יי לשתי הופעות הקיץ.

RHYE נוסדה ב-2012 ממפגש של הזמר והיוצר האלקטרוני הקנדי המכונה מיילוש, כשהוזמן ליצור רמיקס לשיר של להקת Quadron בה חבר המולטי-אינסטרומנטליסט והמפיק הדני רובין חניבעל. מיילוש וחניבעל גילו כימיה נהדרת ביניהם והעבודה ביניהם הפכה פרודוקטיבית מעל לציפיות של שניהם. הם קבעו להפגש בהמשך הדרך בלוס אנג'לס כדי לעבוד על אלבום משותף תחת השם Rhye. כשהאלבום "Woman" יצא שנה אחרי הוא זכה להצלחה גדולה ולביקורות מהללות ואף היה מועמד לפרס המוזיקה Polaris לשנת 2013 וזכה בחותמת "Best New Music" של אתר פיצ'פורק מדיה.

בימים אלה עובד הצמד כבר על אלבום חדש, שייתכן ויראה אור תחת שם אחר מ-RHYE. מיילוש: "עשו אותו אותם אנשים שעבדו איתנו, אבל זה לא מרגיש כמו RHYE". ייתכן שבהופעה הקרבה בבארבי נזכה לטעימה מהדבר הבא של הצמד, שכבר מבצע מחומריו החדשים על במות בעולם.

• rhye
• סול
• בארבי
• הופעה
• נרנג'ה
• פופ
• חדשות מוזיקה
• חדשות תרבות
• ארנ'בי
• תרבות