• Facebook
• Twitter
• Email

אל תפספסו:חלק א' של ספיישל פרימוורה סאונד 2016

אור בזויותבפייסבוק. התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי

[tmwdfpad]

Sheer Mag – "Can't Stop Fighting"

מאלבומי הרוק הכי מגניבים שיצאו השנה, אי.פי יותר נכון, שמצליח לעשות את הבלתי אפשרי ולחבר שירים שנשמעים לגמרי Pאנק רוק עם אלמנטים שלקוחים, רחמנא לצלן, מרוק קלאסי. כן, כולל סולואי גיטרות והכל. וההגשה של הסולנית של Sheer Mag היא פנטסטית.

Titus Andronicus – "Dimed Out"

טיטוס אנדרוניקס, שקרואים על שם מחזה של שייקספיר, הוציאו אלבום משולש (!) מלא בכל טוב, וכשאני כותב כל טוב אני מתכוון להמון תחתיות אבל גם המון חיוּת. האלבום נכתב כתיאור של והתמודדות עם המניה דיפרסיה של הסולן פטריק סטיקלס.

Savages – "Shut Up"

הלונדוניות האלה העיפו לי את המוח עם אלבום הבכורה שלהן, "Silence Yourself", מלפני שלוש שנים, ואפילו ש־"Adore Life" החדש לא טוב כמותו, זאת עדיין אחת ההופעות שאני הכי מחכה להן בפסטיבל. ג'ני בת' הזאת די מדהימה.

Shellac – "Prayer to God"

אמן שימותו. הוא והיא. שניהם. זה בגדול מה שהשיר הזה מבקש, אבל תאזינו לו, הוא יותר משכנע עם גיטרות וקולו של סטיב אלביני.

Cabaret Voltaire – "The Set Up"

ריצ'ארד ה. קירק מקברט ולטייר יופיע בפסטיבל תחת השם של ההרכב הידוע שלו אשר מ־1973 הנהיג מהפכות קטנות באנגליה ובאירופה כששילב אוונגרד עם מוזיקה תעשייתית, טכנו ואפילו דאב ופופ.

Animal Collective – "Grass"

מהשירים הכי טובים של הלהקה המוזרה הזאת. כן, אז מה אם הם כבר די פופולריים – עדיין מדובר בלהקה ממש מוזרה.

Alex G – "Brite Boy"

ההחתמה הטריה של לייבל האינדי הנהדר דומינו רקורדס היא אלכס ג'י, בחורצ'יק בן 22 מפילדלפיה. האלבום החדש שלו, "Beach House", מציג לו-פיי אינדי פופ צבעוני מחדר השינה, עם השראה מגדולים וטובים כמו להקת Built To Spill ואליוט סמית זצ"ל.

Cass McCombs – "County Line"

השיר שגרם לי להתאהב בקאס מקומבס. הרכות, הלילה, המרחבים הפתוחים – הכל נשמע כמו ערימת קלישאות מהבילות. עד ששומעים את השיר. האמת שם.

Beach House – "Space Song"

חיבור נפלא של אלקטרוניקה עדינה, קול נשי מלנכולי ומרוחק ואווירה רומנטית אך עגמומית. מתוך "Depression Cherry", אלבומו החמישי של דואו הדרים־פופ האמריקאי.

Dungen – "Allas Sak"

להקה שוודית שמצליחה ליצור פסטיש לא נורמלי של סגנונות לכדי מוזיקה אופטימית, פסיכדלית ויוצאת דופן. ולשיר בשוודית ולמרות זאת להצליח בעולם. זה שיר הנושא מתוך האלבום שהלהקה הוציאה בשנה שעברה.

Richard Dawson – "Doubting Thomas"

גיליתי את הבחורצי'ק כשהתכוננתי לשידור התוכנית ואיכשהו הוא הצליח להפתיע אותי עם פולק מעוקם מסוג שמעולם לא שמעתי. כינו את הגישה שלו לבלוז כתשובה הבריטית לקפטן ביפהארט. השיר לקוח מתוך אלבום אינסטרומנטלי שמורכב רק מארבע קטעים, שניים ארוכים ושניים פחות. לא יודע בכלל איך להתחיל לתאר את משיכת הצלילים כאן.

Bardo Pond – "Kali Yuga Blues"

נשים בצד את העובדה שאני כועס עליכם על שכנראה פספסתם אותם בשנה שעברה בבארבי, כי יש לכם הזדמנות לכפר. והיא כל כך תעשה לכם טוב. כך נשמע חיבור מושלם בין דיסטורשן פסיכדלי, חליל ועדינות נשית. ופה אתם יכוליםלשמוע עוד מהאירוח שלהם בקצה.

Shura – "2Shy"

אם אהבתם את FKA טוויגס, יש סיכוי ממש טוב שתאהבו גם את שורה. היא לא פריקית כמו טוויגס והשיר הזה הוא די פנינת פופ רומנטית, אבל יש פה משהו שלגמרי עושה לי את זה. בעצם, למה אבל?

The Avalanches – "Frontier Psychiatrist"

פתאום הודיעו מפסטיבל פרימוורה שההרכב האוסטרלי הזה, שהוציא אלבום ענק בתחילת האלף ומאז די נעלם, עומד לחזור ולהופיע בו. "Since I Left You" היה אחד האלבומים הכי כיפיים ששמעתי אז וזה לגמרי הקטע הכי פסיכי בו. ככה מחברים מיליון תקליטים לכדי משהו חדש וקרוע לגמרי.

אור בזויותבפייסבוק. התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי

אל פספסו:חלק א' של ספיישל פרימוורה סאונד 2016

• קברט ולטייר
• Cass McCombs
• Beach House
• Dungen
• Richard Dawson
• שורה
• פרימוורה סאונד 2016
• מוזיקה
• בארדו פונד
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזויות
• פודקאסט
• אנימל קולקטיב
• רדיו הקצה
• קאס מקומבס
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

"הרפרנסים לסמים אזוטריים באלבומים שלנו הם יותר מטאפורה לדרך בה המוזיקה שלנו יכולה להוות כלי איתו אפשר לצאת למסע או הרפתקאה. הרי אלה לא כמיקלים מיינסטרים ומי שבוחר להתנסות בהם סביר להניח שיעשה כן בנסיון לחקור מקום פחות מוכר ונוח", אומר מייקל גיבונס מלהקת הרוק הפסיכדלי בארדו פונד בראיון לאורי זר אביב ברדיו הקצה לקראת ההופעה הערב (8.7) בבארבי.

צפו בקטעים מהראיון הרדיופוני, בהם מייקל גיבונס ואיזובל סולנברגר מהלהקה מדברים על פסיכדליה, תפקיד האילתור במוזיקה שלה ועל ג'אז חופשי.לספיישל והראיון המלא באתר הקצה. כמו כן, הציצו בראיון המלא שערכנו עם גיבונסבאתר טיים אאוט.

צילום: דייב מיכאל שחר. עריכה: נדב לזר. תודה מיוחדת לקוואמי, בר זבדה, ליה שפיגל, איתמר ברנשטיין, מכללת בי.פי.אם ורדיו הקצה (kzradio.net)

בארדו פונד, בארבי, רביעי (8.7) 20:30, 162 ש"ח. מופע פותח:זהר וגנר והמסריחים

• חדשות תרבות
• חדשות מוזיקה
• הופעה
• ראיון
• בארדו פונד
• הקצה
• רדיו
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

לפני שנתיים יצא האלבום ״Peace On Venus״ של להקת בארדו פונד. העטיפה שלו משכה את עיניי; צילום ישן, בשחור לבן, של נשים וגברים צעירים רוקדים ערומים במעגל בשדה פתוח, מחזיקים ידיים מושטות לשמים, ועל הצילום איור של כוכב מחומש שהוסיף לריטואל ההיפי אווירה פגאנית. שמה של הלהקה היה מקוטלג במגירת הרוק המחתרתי שבמוחי, אך מלבד זאת לא ידעתי עליה עד אז דבר. ואז האזנתי ל״Kali Yuga Blues״, שעיקם לי משהו במוח. השילוב בין הדיסוננס של הנויז והדיסטורשן לקולות החליל והשירה הנשית העדינה והמרוחקת פגע לי בדיוק במקום שאוהב בעיטות לא פחות מליטופים. מאז אני מחכה להזדמנות לראות את בארדו פונד בהופעה. כעת הציפייה מגיעה לקצה.

בארדו פונד, הקרויה על שם אגם המוזכר ב״ספר המתים הטיבטי״, היא ספינת הדגל של תנועת הספייס־רוק הפסיכדלית של פילדלפיה. היא פעילה קרוב ל־25 שנה, כך שסביר להניח שרבים מהאנשים שיגיעו לראותה ב־8 ביולי בבארבי מחכים לה הרבה יותר משנתיים. אמנם היא נחשבת להרכב קאלט שמוכר בעיקר ליודעי ח״ן, אך בין אותם יודעי ח״ן יש כמה פיגורות רוק משפיעות מאוד, כגון המעריץ ת׳רסטון מור מסוניק יות׳ ולו ריד שבערוב ימיו הפך לתומך נלהב. מנהיג להקת הפוסט־רוק הסקוטית מוגוואי, סטיוארט ברית׳ווייט, הצהיר בעבר כי האזנה לבארדו פונד שינתה לחלוטין את חייו.

את הלהקה הקימו האחים מייקל וג׳ון גיבונס בימי הקולג׳ העליזים, שבהם היו נאספים אצלם חברים מבית הספר לאמנות ומג׳מג׳מים בלי סוף, ולמען האמת – גם בלי לדעת ממש לנגן. העיקר אז היה ליצור גלי נויז מחרישי אוזניים באווירה של חופש מוחלט ששאבה את השראתה מהג׳אז החופשי האוונגרדי של סאן רא.

כשבארדו פונד רק החלה להתגבש הייתם די מאוהבים ברעיון של לא לדעת לנגן, בלהיות חופשיים ממבני נגינה מקובלים. איך ולמה זה השתנה?

״חבר שהיה מנגן איתנו ופשוט היה גיטריסט טוב הציע שנלמד לנגן (צוחק). הוא אהב את מה שניגנו ואמר שאם לא נדע לנגן לא תהיה לנו את היכולת לשחזר קטעים. הוא לימד אותי קצת ואני לימדתי קצת את קלינט (טקדה) וג׳ון (גיבונס, אחיו). קלטנו את העניין די מהר כי ניגנו המון, וזה הוביל אותנו לפנות יותר לכיוון של שירים עם מבנה ומילים. ואז איזובל התחילה לנגן איתנו והיא ממש יודעת לשיר. לפניה היינו בעיקר להקת נויז, אבל כשהיא הצטרפה הדינמיקה השתנתה והתגבשה למה שהיום ידוע כבארדו פונד. זאת לא הייתה בחירה כמו שזו הייתה התקדמות טבעית, וכשהיא הביאה את החליל זה היה עוד דבר גדול שהפך להיות חלק מהסאונד שמזוהה איתנו. לא יודע, פשוט זרמנו איתה תוך כדי ג׳אמים ונהיינו להקה״.

אגב חופש טוטאלי, בארדו פונד מאוד מושפעת מג׳אז חופשי.

״מה שהשפיע עלינו בג׳אז חופשי היא בעיקר הרוח שלו, של לצאת מקונבנציות מוכרות ותבניות מוזיקליות ולחקור דרכים פחות אורתודוקסיות להגיע לסאונד בנגינה. החופש לחקור הרחק מהחוקים היה בבסיס של בארדו פונד כבר מימיה הראשונים. גם יש משהו באיכויות האמוציונליות שניתן להגיע אליהן ברוח הג׳אז החופשי שמשכו אותנו מאוד. מין רגש חזק מאוד עם מעט תיווך בין היוצר למאזין״.

לכבוד יום התקליט הבינלאומי 2013, בארדו פונד הוציאה תקליט עם קאבר ל-“Maggot Brain”, שיר הנושא מתוך יצירת הפאנק המונומנטלית של Funkadelic, ובצידו האחר אינטרפרטציה ל-“The Creator Has a Master Plan” של פרעה סאנדרס. אלה לא בדיוק מהחומרים שמעריציה יציינו כשיישאלו לגבי השפעותיה המוזיקליות של בארדו פונד. "גם לנו אלו חומרים לא ברורים מאליהם", מסכים גיבונס, "אבל זו בדיוק הסיבה שהלכנו עליהם. אלו בין היוצרים האהובים עלינו ואני חושב שזה אחד הדברים הכי מגניבים שעשינו".

בארדו פונד נתפסה תמיד כלהקה שיוצרת בהשראת סמים מרחיבי תודעה. קשה להאשים את העיתונאים בעיסוק שלהם בנושא, אחרי הכל בארדו פונד קראה לאלבומים שלה על שם חומרים פסיכואקטיביים אזוטריים, והמוזיקה שלה היא טריפית בבסיסה.

״זה תמיד היה נושא רגיש״, מודה גיבונס ומסביר שהוא מעולם לא אמר שהוא וחבריו יוצרים בהשפעת סמים. ״פשוט קראתי לאלבום הראשון שלנו ׳Bufo Alvarius׳ על שם קרפדה רעילה שאפשר להפיק ממנה DMT (סם הזייתי מאוד עוצמתי. מאוד מאוד. לא מומלץ. מומלץ מאוד – אז״א). ואפילו לא ניסיתי DMT! ואחר כך יצא האלבום השני שלנו, ׳Almanita׳ (פטריות הזיה – אז״א). אלמנטיה הוא חומר שהיווה השראה להתפתחות השפה עצמה, אצל השומרונים לדוגמה, והיה בין הגורמים להתפתחות הציביליזציה. אני מניח שבחירת השם היא יותר הקבלה לדבר הזה במוזיקה שמאפשר לך להתקדם ולהתפתח, לראות דברים באופן שלא יכולת לתפוס קודם לכן״.

יש מימד של רוחניות במוזיקה שלכם, על אף שהיא לא מזכירה בשום צורה מוזיקה דתית או ניו-אייג'ית.

"אני חושב שהמוזיקה שלנו מושכת את המאזין הרחק מהבלי החיים. זה מה שדת מנסה לעשות גם, למוזיקה דתית יש את האפקט הזה – וזה לא משנה עם זה טראנס מרוקאי, מקהלות של כנסייה או מוזיקה שבטית מוזרה. אני חושב שרוחניות היא חלק גדול ממה שאנחנו עושים, בטח שיותר מסמים. אבל אף אחד מאיתנו לא הולך לאף מוסד דתי, כנסייה או משהו כזה, אלא שזה חלק מאיתנו ברמה מאוד אבסטרקטית".

רוב חברי הלהקה עוסקים באמנות ובמיצגים. קיימת זליגה בין העולם הזה לעולם המוזיקה?

״אני חושב שכן, הגישה שלנו למוזיקה מלכתחילה הגיעה מרקע של אמנות, של פיסול וציור. הדרך שבה כתבנו מוזיקה הושפעה מאוד מצבע, מחלל ומרחב. אנחנו נחשפים באופן יומיומי לאמנות שהיא לאו דווקא צלילית, כך שהווייבים נספגים בנו במהלך היום ומתורגמים למוזיקה שאנחנו עושים בלילה".

בקרב חובבי רוק פסיכדלי, בארדו פונד ידועה כלהקה משפיעה עד כדי כך ששמות הרבה יותר מפורסמים ממנה מציינים אותה כהשראה. ובכל זאת, תמיד נשארתם הרכב קאלט שמוכר רק למיטיבי לכת. מה הסיבה לכך לדעתך?

״יש קהילה מחתרתית מאוד מגובשת של אנשים שעוקבים אחרינו, שהיא אולי לא עצומה בגודלה אבל אדוקה ונלהבת מאוד, ויש לנו חברים במקומות גבוהים, אז יוצא שאנחנו מקודמים דרכם לקהל רחב יותר. לא יודע באמת למה נשארנו להקת קאלט, אבל העיקר שיש מי שרוצה להוציא לאור את האלבומים שלנו ומועדונים שמזמינים אותנו להופיע״.

נשמע שדי על הזין שלך לא לפרוץ את המחסום הזה.

״(צוחק) זה בדיוק זה. אמנם לפעמים אנחנו מפקפקים בהחלטות העסקיות שלנו כלהקה, אבל לרוב אנחנו פשוט עושים את מה שאנחנו עושים״.

בארדו פונד, בארבי, רביעי (8.7) 20:30, 162 ש"ח. מופע פותח:זהר וגנר והמסריחים

• מוגוואי
• בארדו פונד
• נויז
• פסיכדליה
• בארבי
• ראיון
• הופעה
• מוזיקה
• תרבות