אימה, אלימות ואנגליה הכפרית: שיחה עם גיירמו דל טורו, במאי "קרימזון פיק"
גיירמו דל טורו, במאי הסרט "קרימזון פיק", מספר מה משך אותו חזרה לסרטי האימה ולמה הוא נהנה להפחיד אנשים
בעקבות ההצלחה הסוחפת של סרט הפיצוצים־רובוטים־מפלצות שלו, המאסטרו המקסיקני גיירמו דל טורו חוזר לשורשים המפחידים שלו עם "קרימזון פיק" – מותחן אימה כמו שהיו עושים פעם, כמו הסרטים הקודמים שלו – "ילדים של אף אחד" ו"המבוך של פאן". ב"קרימזון פיק" מככבת מיה וסיקובסקה כסופרת אמריקאית המתאהבת באציל בריטי שראה ימים יפים יותר (טום הידלסטון), על רקע ניו אינגלנד של המאה ה־19. הזוג נוסע לאחוזה המתפוררת שלו באנגליה רק כדי להתעמת עם סודות אפלים, רוחות עתיקות ועם ג'סיקה צ'סטיין במסע רצחני.
עבר כמעט עשור מאז שעשית את "המבוך של פאן". מה גרם לך לרצות לחזור לסרטי אימה?
"'קרימזון פיק' הוא לא בדיוק סרט אימה, הוא רומנסה גותית. הוויקטוריאנים קראו לזה 'אימה מענגת', זה יותר אווירתי מאשר מזעזע. הסרט הראשון שראיתי אי פעם היה 'אנקת גבהים', כשהייתי בן 4, ותמיד אהבתי את התערובת הזאת בין מלודרמה לאווירה על טבעית".
אבל הסרט שלך אלים בהרבה מ"אנקת גבהים" או מ"ג'יין אייר".
"בזמנו גותיקה נחשבה לאלימה מאוד וחתרנית מאוד. אבל כן, רציתי לעדכן את זה, לשבור כמה מהמוסכמות. למשל, הגיבורה הראשית שלי היא אישה צעירה וחזקה, היא לא חייבת להיות בתולית וטהורה כדי לשרוד, ולא רציתי שבסוף יציל אותה גבר צעיר ונאה!".
הסרט צולם בקנדה אבל מתרחש באנגליה. למה אנגליה היא אתר טוב לסרט אימה?
"לו הייתי צריך לבחור את המדינה הכי רדופת רוחות בעולם, הייתי בוחר באנגליה. יש לה את המסורת הכי עמוקה ואת הסופרים הכי טובים בז'אנר סיפורי הרפאים".
זו גם עקיצה על מערכת המעמדות באנגליה?
"אפשר לומר כך. 'קרימזון פיק' הוא התשובה שלי ל'אחוזת דאונטון'! רק שבסרט שלי הדמויות שייכות למעמד מושחת. הן יוצאות מדעתן, לאט אבל בבטחה".
זהו כנראה ייצוג מדויק יותר של האריסטוקרטיה מאשר "אחוזת דאונטון", אם לומר את האמת.
"גם אני חושב ככה, אולי מפני שאני ממקסיקו".
סרטי אימה מושכים שחקנים כל כך טובים רק לעתים רחוקות. איך שכנעת את מיה וסיקובסקה ואת טום הידלסטון להופיע בסרט?
"כיף לצפות בדמויות ב'קרימזון פיק', והיה כיף לשחקנים לפרש אותן על המסך. זה הקל עליי מאוד להשיג את הקאסט".
נחמד לעבוד בסרט עם מספר מצומצם של שחקנים?
"זה מספק מאוד. הפעם האחרונה שבה עשיתי את זה היה ב'המבוך של פאן'. לפעמים זה היה אינטנסיבי מאוד, רמת המחויבות שדרשנו מהשחקנים הייתה גבוהה מאוד. יכול להיות קשה לשמור שחקן על התדר הזה לאורך זמן, אבל רוב הזמן נהנינו מאוד".
למה רצית את טום הידלסטון לתפקיד שארפ?
"זה היה טבעי. רציתי שחקן שיוכל לעורר הזדהות עם המפלצת ושידגיש את האנושיות שבדמות. אפילו אם מה שהוא עושה משוגע, אתה מבין שהוא עושה זאת מסיבות שהן הגיוניות, לפחות עבורו. הייתי צריך שחקן טוב מאוד שיוכל להביא למסך את הפגיעות הזאת".
למה אתה נהנה כל כך להפחיד אנשים? האם אתה סדיסט?
"אני אוהב לייצג את הדברים האיומים ביותר בצורה היפהפייה ביותר. אני אוהב שהיופי משבש את האלימות. אני לא יכול להסביר למה, אבל זו התערובת שמושכת אותי".
