על פי דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם השבוע, כ-350 מבנים בתל אביב מוגדרים כ"סכנה מידית" והקריטריונים לקביעת מסוכנותם של מבנים בעיר אינם ברורים. בספטמבר שעבר, לאחר קריסת בניין בחולון, הבהירה עיריית ת"א-יפו כי אין בעיר מבנים מסוכנים בקטגוריה זו
בספטמבר שעבר קרס בניין מגורים בחולון,ואנחנו פה ב"טיים אאוט" שאלנו את עיריית תל אביב-יפומה הסיכוי שדבר כזה יקרה כאן. בעירייה הסבירו שבתל אביב ישנם יותר מ-600 מבנים בסיכון, אך ביניהם אין ולו אחד שמוגדר כ"סכנה מיידית למגורים" המחייבת פינוי. כעת מגיע דו"ח מבקר המדינה עם נתונים מעט יותר מדאיגים: לא פחות מ-20 אחוז מהמבנים בעיר הוכרזו על ידי העירייה כמסוכנים, מתוכם לא פחות מ-350 מבנים מוגדרים כ"סכנה מיידית".
על פי הנוהל העירוני, במקרים המוגדרים כך חייבת העירייה להוציא למבנה צו לפינוי, הריסה, סגירה או ביצוע עבודות שיפוץ מידיות. בעיריית תל אביב-יפו מסבירים כי בניינים מסוכנים בעיר מסווגים ל-3 סוגים שונים, כשלכל אחד מוצא צו שונה בהתאם לחוק העזר העירוני, אך מבקר המדינה מבהיר כי אין בנהלים קריטריונים ברורים לקביעת מסוכנותו של המבנה.
בחודש ספטמבר האחרון טענה העירייה כי אין בתל אביב מבנים המוגדרים כסכנה מיידית ואף פירטו את שלושת סוגי הצווים שניתן להוציא לבעלי מבנים כאלה:
- צו 3: אין סכנה למגורים, אך יש לתקן ליקויים שעלו בביקורת ואם לא יתוקנו הם עלולים להוביל לסיכון גבוה – 687 מהבניינים המוגדרים בסיכון בעיר נמצאים ברשומות העירייה.
- צו 4: אין סכנה למגורים, אך יש לתקן את הליקויים שעלו בביקורת תוך פרק זמן מסוים שיקבע בצו – 22 מבנים מהמוגדרים כמסוכנים נמצאים ברשימה זאת.
- צו 7: הצו שבגללו תחזרו להורים – הבניין מהווה סכנה מידית למגורים – במהלך 2021 אירע מקרה אחד של פינוי בניין יזום לפני התחלת עבודות תמ"א 38.
דו"ח המבקר קובע בנוסף כי החוק אינו מסדיר את האחריות לתיקוני הליקויים במבנים מסוכנים, ולמדינה ולרשויות המקומיות שנבדקו, ביניהן תל אביב, אין שום תוכנית מוסדרת לסיוע לתושבים בתיקון הליקויים. עם זאת יש לציין כי לפחות בחלק מהמבנים המסוכנים מממנת העירייה את תיקון הליקויים בעצמה, ובמקרים מסוימים מעניקה הלוואה לבעלי המבנה לתיקון הליקויים.
>> מה הסבירות שבניין יקרוס בתל אביב? יצאנו לבדוק
>> מזל טוב פלורנטין, עוד מעט תהיה לך גינה חדשה
