מוסדות האופנה שבלעדיהם תל אביב היא לא תל אביב

מהם המותגים התל אביביים שבמקרה שייסגרו יגרמו לשיברון לב בקרב הפאשניסטיות.ים של העיר? אתא, רובי סטאר, דורין פרנקפורט ואפילו רשת שופרא הארצית. יש לנו גם נימוקים, למקרה שאתם מתעקשים

אתא. צילום: אורית פניני

11 ביוני 2020

אתא
הרבה לפני שהפכו למדים של תושבי תל אביב, אתא היו המדים של ראשית המדינה. מפעל הטקסטיל הזה היה התגלמות האידיאולוגיה הסוציאליסטית באותם זמנים – בגדים אחידים לגברים ולנשים באיכות טובה ובמחירים נמוכים, שאפשר היה לרכוש באמצעות הקצבת נקודות ממשלתית. אמרתם כובע טמבל, חולצה מכופתרת וחאקי – אמרתם אתא.

קצת היסטוריה, ברשותכם: החברה הוקמה באמצע שנות ה־30 על ידי אריך מולר, תעשיין טקסטיל יהודי שעלה לארץ מצ'כוסלובקיה, ונקראה על שם כפר עטה שבו הוקמה (לימים קריית אתא). לפי סיפורו של מולר, כאשר הסופר ש"י עגנון הגיע לביקור בביתו והתעניין במפעל החדש, הוא התעקש למצוא הסבר מספק יותר למשמעות השם של המפעל וקבע שאתא יהיה קיצור של "אריגים תוצרת ארצנו". אתא ייצרו בגדים אך גם אוהלים, מדים וגרביים, ולמעשה כל מוצר טקסטיל שנזקקה לו המדינה שבדרך והמדינה הצעירה. הם תפרו וייצרו את בגדי חיילי המנדט הבריטי, ובהמשך את מדיו של צה"ל ואת התלבושת האחידה של תלמידי בתי הספר.

המפעל סגר את שעריו באמצע שנות ה־80, לא בלי מאבק ממושך מצד עובדיו תחת הכותרת "היום זה אתא – מחר זה אתה", ונותר כסמל נוסטלגי. ב־2016 חזר המותג לחיים בחסות הבמאי שחר סגל והמעצבת יעל שנברגר, שפתחו חנויות הנושאות את השם ואת הסמל. השניים שמרו על רוח המפעל המקורי עם ערכים עיצוביים של פשטות, איכות ובגדים שימושיים שמתאימים להתנהלות היומיום. "אני לא מעצבת בגדים, אני עושה בגדים", אמרה שנברגרבריאיוןל־Time Out ב־2018. "לא ממציאה כלום, אלא מקיימת דיאלוג תמידי עם מה שיש". שיתופי פעולה עם יוצרים תל אביבים צעירים, ייצור מקומי ושלוש חנויות ברחבי העיר הופכים את אתא למוסד תל אביבי שאנחנו לא יכולים בלעדיו.

רובי סטאר
מאז שהוקם בשנת 2000, מותג התכשיטים רובי סטאר של שירלי איציק ביסס את מעמדו כסמל סטטוס תל אביבי. תליוני החרב שלה, מוטיב הידיים ותכשיטי הנחש הפכו כבר מזמן לקלאסיקה עירונית מודרנית. איציק הקימה את רובי סטאר כשהייתה בת 19, כמותג של תכשיטים ואביזרים עם התמקדות בחגורות עור, שנזנחו מאז. ב־20 שנות קיומו של המותג שיחקה איציק עם שלל השראות ועולמות עיצוביים – מסמלים מעולם הדת עד מוטיבים אלימים כגון חבלי תלייה וצורות אורגניות מעולם הטבע. כל קונספט, מהאפל ביותר עד הרך ביותר, הצליח להפוך תחת ידיה לקולקציה של תכשיטים מדויקים.

למעשה ההצלחה של רובי סטאר אינה מובנת מאליה. המותג היה חלוץ בתחום עיצוב תכשיטי אופנה בתל אביב – תכשיטים מעוצבים שאינם יוקרתיים עד כדי שבירת חסכונות, אך גם אינם בייצור המוני. מצד אחד הם מיועדים לקהל הרחב, מצד שני הם מצליחים לא לאבד את האיכות ואת הייחוד שלהם. היום, לשמחתנו ולצער חשבון הבנק שלנו, התחום רווי בכישרונות מרגשים שפועלים בעיר (מאיה גלר, Knobbly סטודיו, Born from Rock – אנחנו מסתכלים עליכם).

דורין פרנקפורט
מעטים המעצבים שהצליחו להלביש כל כך הרבה דורות של תל אביבים (ולא רק תל אביבים) כמו דורין פרנקפורט, שלא רק בגדיה הם אייקון תל אביבי, אלא גם דמותה שלה – עם הבגדים השחורים, משקפי השמש והליפסטיק האדום. את המותג הקימה פרנקפורט בשנת 1983 עם שותפתה מרגיט סגל, והחנות הראשונה שלו נפתחה שנתיים אחר כך ברחוב דיזנגוף (ופועלת עד היום). מלבד מותג הבגדים, פרנקפורט אחראית על מראות איקוניים רבים בתרבות הישראלית – בין היתר תלבושת האירוויזיון של יזהר כהן ושל עפרה חזה, החליפה שלובש שלום חנוך על עטיפת "חתונה לבנה", בגדי הופעה לצביקה פיק ועוד.

לבית האופנה אג'נדה המשלבת עשייה ומעורבות חברתית, ופרנקפורט פעלה ועיצבה עבור מטרות שונות, בהן מחאה על מלחמת לבנון הראשונה, תמיכה בקהילה הגאה וייצוג מגוון באופנה. שיתוף הפעולה האחרון שלה הוא קולקציית קפסולה של טי שרטס בשיתוף פעולה עם ארגון אדם טבע ודין. עוד לפני שהמושגים "בר קיימא" ו"ייצור מקומי" היו סמל איכות, פרנקפורט נשאה בגאון את החותמת "מיוצר ומעוצב בתל אביב" והראתה מהי אופנה מקומית אמיתית.

נעלי שופרא
נשות תל אביב יודעות: נעליים קונות מהר, ובשופרא – לא חסר. סניפיה התל אביביים של הרשת מציעים מגוון רחב של נעליים מקוריות וצבעוניות, וסניף האאוטלט בדיזנגוף מצטיין במיוחד במחיריו האטרקטיביים עבור הפאשניסטות.ים העירוניים דלי הממון. אז נכון שחנות האונליין פעלה במרץ במהלך הסגר, אבל האכזבה שבלקבל משלוח עם זוג נעליים מטריפות שקטנות עלינו בחצי מידה ויש להחזיר לחנות עלולה למוטט את נפשנו השברירית בימים טרופים שכאלה. מזל שאפשר לחזור למדוד.