לא, אני בשוק: האנשים שמאחורי ליין הטכנו־גייז "קוק שוק" בריאיון
ליין המסיבות קוק שוק של חיים ויטלי כהן ויוחאי מטוס מגדיר את עצמו כ"טכנו גייז". בהתחשב בעובדה שכל סצנת המוזיקה האלקטרונית העכשווית יצאה מתחת לאדרת של הגייז של ניו יורק בסבנטיז, מה זה בכלל אומר?
"קוק שוק היא מסיבת טכנו להומואים", מסביר חיים ויטלי כהן, די.ג'יי והאיש העומד מאחורי מועדון התחת, "גלגול של מסיבות הדיסקוצימר, שבהן התעסקו תמיד באיזה נושא אקטואלי או תרבותי שקשור לחיי הלילה. למעשה אלו היו מסיבות נושא עם מוזיקת טכנו".
"כשחיים עשה את הדיסקוצימר תמיד אמרתי לו שזו המסיבה הכי טובה בעיר, אבל חסרים בה הומואים," מוסיף יוחאי מטוס, מארגן הליין. "חיים אמר לי 'תעשה בעצמך', ככה נולד הקוק שוק".
מה זה בעצם טכנו גייז? כל סצנת הטכנו בתל אביב היא גיי פרנדלי, מה הייחוד?
כהן: "העניין שלנו הוא לבטל את התיוג 'גיי פרנדלי' ואת האמירה 'הומואים מרגישים פה בנוח'. אנחנו רוצים להיות סטרייט פרנדלי, שהם ירגישו בנוח".
מטוס: "האסתטיקה של קוק שוק, כמו המסיבה עצמה, שואבת דימויים פוליטיים מהרשת ויורקת אותם חזרה מעובדים כמסיבה, בלי להתבייש. המסיבה מציפה נושאים שקשורים לקהילה ומהווה בסיס לדיון וגם קוראת לקהל לקחת חלק בריטואל".
מה זאת אומרת ריטואל?
כהן: "פעולה שעורכים במהלך המסיבה שקשור לנושא שלה. למשל מסיבת ההאנקי קוד התעסקה בהיסטוריה של קרוזינג בניו יורק וסימון פטישים באמצעות בנדנות צבעוניות. במסיבת 'נו הומו נו לוגו' התעסקנו עם תרבות צריכה והזמנו את קהל המסיבה להיפטר מהמותגים שלהם. ב'לאב יור מאמא' ציינו את הקשר החזק בין הומואים לאימהות, חגגנו יום אם אלטרנטיבי, ואפילו אימא של יוחאי הגיעה למסיבה".
אז מה הפער בין מסיבת "טכנו גייז" למסיבה רגילה? ממבט חיצוני נראה שאתם שמים, למשל, את השם של הדי.ג'יי במקום אחר. אולי באמת יש משהו נורא סטרייטי בקידום כל מסיבה עם 20 טראקים של די.ג'יי.
כהן: "הדי.ג'יי מבחינתי הוא לא לב המסיבה, גם אם יש לו חלק מרכזי בשאלה אם היא תהיה כיפית. ברור שנשים דגש על מוזיקה מעולה, אבל זה בהחלט לא מרגש להתעסק בזה לפני כן. אני מעדיף שאנשים יעלו סלפיז עם ההכנות שלהם לקראת הערב".
אבל אתה כן בולט מאוד כדמות במסיבות שלך, בקטע די נרקיסיסטי.
כהן: "אני לגמרי משתף פעולה עם פורמט הפייסבוק שדורש לחשוף ולחשוף. מאז שאני בתחום אני מרגיש כמו פלקט עם תכנים משתנים. וכן, זה כמובן ממלא גם את הצורך האקסיביציוניסטי. אני אומר זאת כדיווה שרק מחכה לפרוץ".
תחת קלאב, אבן גבירול 106 תל אביב, שישי 24:00, 20־30 ש"ח
