>> שיר פינטו, 30, הוא תושב העיר כבר 11 שנים, נשוי ואב, כוח מניע בעולם התרבות הישראלי כבעלים של משרד יחסי ציבור וייצוג אמנים מוביל, ובין לקוחותיו בכירי האמנים וגופי התרבות בתחומי הקולנוע, התיאטרון, הפסטיבלים ומופעי הענק. לאחרונה הוסיף לרשימת הישגיו גם את ספרו הראשון"100 דברים להגיד עליהם תודה בחיים שלך"– ספר מעורר השראה העוסק בעוצמתה של הכרת תודה. בקיצור,תעקבו.

>> בגיל 72 הוא הפך לאייקון אינדי מקומי. זאת העיר של מאיר הוברמן
>> מוסד בלוינסקי וסטייקהאוס ניו יורקי בישראל. העיר של שי-לי ליפא

1. דה ג'ורג'

מועדון הג'ורג' הוא עבורי הרבה יותר ממועדון חברים. זהו מעין מפלט אורבני קסום, המשלב אומנות ייחודית עם אווירה עסקית. אני מתחיל בו את היום באימוני פילאטיס, יוגה או כוח, ובסופי השבוע נהנה מהבריכה והסאונה. מעבר לכך, הג'ורג' הוא נקודת מפגש מרתקת לאנשים מעוררי השראה וחיבורים.
ישראל טל 5

2. התחתית

אני יודע שכולכם מכירים אבל בכל זאת בחרתי בו. למה? כי זה בית הקפה שלי עוד מגיל עשר, כשהתחתית עוד היה בית קפה קטן ואינטימי שהפך למוסד תל אביבי מוכר. בתור ילד הייתי נוסע לעיר, מגיע לתחתית, פותח את הלפטופ ומדמיין שאני מנכ"ל של חברה גדולה או עיתונאי בכיר, מתחבר עם אנשים, קורא עיתונים ובעיקר חי בסרט, אבל זה היה אוסקר.
לינקולן 9

3. מרינה תל אביב

מפלט של שלווה וים. מרינה תל אביב היא אחד המקומות הקסומים בעיר עבורי. אין דבר עוצמתי יותר מלתרגל יוגה שם בשעות הבוקר המוקדמות, כשהים רגוע ופלטת הצבעים שלו עדינה, או בשעות הערב, כשהשקיעה צובעת את המים בגוונים מרהיבים והבריזה הנעימה מלטפת. זהו מרחב שמאפשר לי להתנתק מההמולה העירונית ולהתחבר לשקט הפנימי.
אליעזר פרי 14

4. אהן תאי

טעימה של תאילנד בלב תל אביב. כחובב מושבע של המטבח התאילנדי ומדינת תאילנד בכלל, אהן תאי בשוק הכרמל היא עבורי מעין בריחה קטנה למזרח. האוכל שם אותנטי, פשוט לכו על סלט פפאיה חריף ופאד תאי ותרגישו באחד השווקים הססגוניים של תאילנד.
ישכון 45

5. פארק חסן ערפה

פארק חסן ערפה הוא פנינה ירוקה יחסית חדשה בעיר שרובכם לא מכירים. הוא פארק יפהפה ומושקע, עם בריכת נוי מרשימה, מדשאות רחבות ומתקנים כיפיים לילדים. מה שמייחד אותו במיוחד הוא השילוב בין הפארק לגורדי השחקים המקיפים אותו, שיוצרים יחד קו רקיע אורבני מרשים שמזכיר קצת את האווירה של מנהטן.

מקום לא אהוב בעיר:

כל יום בדרך למשרד על האופניים אני חולף על פני בית העצמאות ברוטשילד, שכבר מעל לחמש שנים הוא אתר בנייה מוזנח. עצוב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בתחום המוזיקה, ההופעה האחרונה של מועדון הקצב של אביהו פנחסוב פשוט שטפה אותי באנרגיה חיובית. השמחת חיים המתפרצת שלו, היצירתיות המוזיקלית הבלתי נדלית, השואו הסוחף והנשמה שהוא משקיע בכל רגע על הבמה – כל אלה יחד הם פשוט מעוררי השראה ומפיצים אור אמיתי, במיוחד בתקופה הזו.

ואם אנחנו מדברים על תיאטרון, ממש לאחרונה צפיתי בהצגה "חדשות אחרונות" בתיאטרון הפרינג' המקסים "ניקו ניתאי" שממוקם בדרום העיר. זוהי קומדיה חכמה ומשעשעת שעוסקת בעולם התקשורת. למרות שעברו כבר שבעים שנה מאז שנכתב המחזה, היה מרתק לראות כמה שהנושאים שהוא מעלה – במיוחד סוגיית השערוריות התקשורתיות וההשפעה שלהן – עדיין רלוונטיים וחזקים בחיינו היום. ההצגה גרמה לי לחשוב על הכוח של התקשורת ועל האופן שבו אנחנו צורכים מידע.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האלבום החדש של לירן דנינו, אחד הקולות היפים בעולם שפותח את הלב והנשמה. זה מנחם תשמעו.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בתקופה המורכבת שאנו חווים, אני מרגיש שהתמיכה בבריאות הנפשית של הקהילה שלנו היא קריטית מתמיד. לכן, אני ממליץ להתנדב בעמותת ער"ן – עזרה ראשונה נפשית.לאחרונה אף זכיתי לקחת חלק בקמפיין שלהם סביב השיר "SOS", שנועד לעודד אנשים לשתף ולא להסס לפנות לעזרה נפשית בעת הצורך. מאז תחילת המלחמה, ער"ן עדים לעלייה דרמטית בפניות, עם מאות אלפי אנשים שחיפשו תמיכה וסיוע. זה מעורר בי מחשבה עמוקה על כל אותם אנשים נוספים שאולי אינם מכירים את העמותה או מתמודדים עם בושה שמונעות מהם לפנות לעזרה.
אבי מתנדב בעמותה כבר שנים רבות, ותחושת השליחות העזה שלו להצלת נפשות מהדהדת עמוק בקרב כל בני המשפחה. אני רואה את המסירות שלו ואת ההשפעה החיובית העצומה שיש לעבודתם על חייהם של אנשים במצוקה.ער"ן מספקת מענה קריטי ונגיש לאנשים ברגעי משבר, והתמיכה בהם, בין אם בתרומה כספית או בהתנדבות, יכולה ממש להציל חיים ולתת תקווה לאנשים שמרגישים לבד וחסרי אונים. אני מאמין בכל ליבי שזהו ארגון שראוי לכל תמיכה ועידוד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לצערי, התקופה האחרונה אופיינה גם בטרגדיות קשות שנגעו עמוק בלב כולנו. אחת מהן היא סיפורה המזעזע של ענבר שגב ויגדר ז"ל, שנרצחה באכזריות לעיני בנה הקטן בעת נסיעה ברכבת הקלה.בעקבות המקרה הנורא הזה, ראינו גלים של ערבות הדדית מרגשת, עם תרומות ורצון עז לעזור ליערי, בעלה של ענבר, ולמשפחה. במיוחד ריגשה אותי היוזמה הספונטנית של קהילת נשות תל אביב, שבחרו להנציח את ענבר בצורה נוגעת ללב באמצעות תמונות רבות שהציפו את הרשת של אמהות עם מנשאים.לכן, אם יש מישהו שאני מרגיש כרגע צורך עמוק להרים לו, זה יערי ויגדר. לא רק כאדם שחווה אובדן נורא, אלא גם כמי שבאמצעות הכאב האישי שלו הצליח לגעת בליבם של רבים ולעורר גלי תמיכה וחיבור בקהילה".

מה יהיה?
שמעו את השיר של יסמין מועלם ותבינו את החיים:
"בסוף יהיה
יהיה טוב
הפרחים ישובו לפרוח
תראה שיהיה טוב
יהיה טוב
וגם אם יש עוד דרך לעבור
בסוף יהיה יהיה טוב"

• העיר שלי
• דה ג'ורג'
• התחתית
• המרינה
• אהן תאי
• פארק חסן ערפה

אלינורמילצ'ן היאאמנית רב-תחומית העוסקת בצילום, כתיבה, איור ווידאו-ארט. היא יצרה מגווןפרויקטים, הופעות וידאו חיות עם תזמורת ומיצגים ציבוריים בישראל, אירופה וארה"ב. בימים אלו עולה המופע האימרסיבי"Say My Name"שיצרה יחד עם במאית התיאטרוןרונית מושקטבליט במרחבHaDiveלאמנות ברחוב התחייה 27, כחלק ממתחם 3426 העולה ופורח.

>>

המופע, בהשתתפות אורהמאירסון,רעותעג׳מי,רוברטופולק,נינהקוטלר,בןזאברבי ותומרשרון, מזמןחוויה תיאטרלית המתרחשת בחדר ההמתנה של הלא-נודע ומזמיןאת הקהל להסתכל על החיים והמוות מנקודת מבט קצת אחרת. תוך שזירת החוויות האישיות של הצופים עם הנרטיב של ההצגה, נרקם מסע רגשי עוצמתי המדגיש את סיפורי החיים השונים של כל אדם ואדם, שתמיד מלווים בזיכרונות, חרטות ווידויים. בטרמינל שביןהעולמות, צפות ועולות מחשבות ושאלות על הזיכרונות אותם נרצהלנצורלעד, על המורשת שנשאיר אחרינו ועל מי יהיה האדםהאחרוןשיזכוראותנו.עוד פרטים וכרטיסים כאן

1. HaDive

מרחב חדש לאמנות שמיועד לטפח סביבה שיתופית עבור קשת רחבה של יוצרים. המקום הוקם בזכות מאמצים שלי ושל רונית מושקטבליט, ושיתופי פעולה עם מתחם 3426 ותיאטרון נוצר. Hadive הוא מקום שבו יצירתיות, חינוך וקיימות מתלכדים כדי להגות עתיד טוב יותר. שם גם מתקיים המופע החדש Say My Name שיצרתי יחד עם רונית. אני מרגישה קצת יותר תקווה בכל פעם שאני שם.
התחייה 27(בפינת התחייה-הרצל)

2. הסטודיו שלי

במבנה שמאכלס אמנים ויוצרים, אפשר לחוש את האנרגיה אפילו דרך הקירות ובמסדרונות. זהו מקום בו נזרעים רעיונות שמתחילים להתפתח ולהתהוות לאט לאט.
רחוב אבן גבירול פינת אנטקולסקי (בניין המשרדים הישן של בזק)

זוכרים שפעם היה פה דואר? זוכרים שפעם היה דואר? בניין בזק באבן גבירול (צילום, בן קלמר)

3. חוף המרינה

בין המרינה של תל אביב לחוף הכלבים הצפוני, אפילו בימים העמוסים של הקיץ, תמיד אפשר למצוא נקודה על החול בסוף היום, לשקוע בה ולצפות קדימה. אני מגיעה לפה לעיתים קרובות יחד עם ילדיי בימי שישי כדי לתפוס את השקיעה של השבוע.

4. תולעת ספרים

אין סיכוי לצאת משם בידיים ריקות. המון מילים ומוחות שמצטלבים על המדפים או מעל לכוס הקפה במשך שנים, ובכל פעם מחדש זה מזכיר לי את כוחה של המילה, כמה כל מילה חשובה.
מלכי ישראל 9

5. שדרות בן גוריון

הקטע שבין שדרות שלמה המלך ועד לחוף. אחד הדברים שלקחתי מחוכמתה של מאיה אנג'לו הוא תמיד ללכת עם האנשים שהיו טובים אליך בחיים. אז בכל פעם שאני מגיעה לשדרה שנקראת על שמו של ראש הממשלה המוצלח ביותר שהיה לנו כאן, ושצעד פה מדי בוקר בדרך אל החוף, אני מיד מוצפת געגועים. כדי לא להרגיש לבד, אני מביאה את כל מי שהיה טוב אליי אי פעם בחיים להלך איתי לאורך השדרה, לצעוד יחד מתחת לעצים, ברוח הקלה. "נראה כי הדבר שיש לעשות, הוא להכין את עצמך לכך שתנסה להיות הקשת בענן של מישהו אחר"

מקום לא אהוב בעיר

דיזנגוף סנטר! אני שונאת קניונים. אני מרגישה כמו כבשה בעדר שדוחפים לצרוך כמו כל השאר. אני אבודה שם ומבולבלת. אף פעם לא מוצאת את דרכי ולא את המכונית שלי לצורך העניין.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
Say My Name.בכל פעם שאני רואה את המופע, את השחקנים אומרים את המילים שכתבתי עם רונית מושקטבליט – אני המומה שהוא בכלל קיים. השחקנים פשוט מדהימים, וזו חוויה כל כך שונה שבאמת עומדת בזכות עצמה, לטוב ולרע.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ציור מוקדם של מארק רותקו. מעולם לא ראיתי אותו לפני כן ואז הוא הוצג ברטרוספקטיבה מקיפה של רותקו בפריז. הוא נקרא "התבוננות". ציור שהוא כמו חלון של בית. חלון שהוא כמו פיצול של הנפש. סינתזה בין עולם מופלא לבין מצב האדם. בצד אחד, יושב אדם, במצב של התבוננות עמוקה, בצד השני, גלובוס קטן בצבעי כחול ולבן. שאר החדר ריק וצבוע באפור כהה, אבל יש משיכת צבע לבנה ממש זעירה בקצה של החדר שנראית כמו אור, או כמו פתח למשהו. ציור שצויר בשנת 1937 ומשרטט במדויק את המצב הקיומי שלנו כאן ועכשיו. התבוננתי בו ובכיתי בשקט.

3. לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
רשת בתי הספר דרכא. אני מאמינה שחלק מהסיבות שאנחנו נמצאים במצב הנורא הזה קשור לחוסר חינוך, ידע וקבלה של האחר. דרכא עוסקת בזכות של כל ילד לחינוך איכותי וערכים חזקים, ללא קשר למקום מגוריו, להשכלת הוריו, להכנסת משפחתו או למוצא האתני שלו. הם פועלים בכל רחבי הארץ לצמצום הפערים שבין הפריפריה לערים הגדולות. הם ממשיכים כל הזמן לתמוך בתלמידים ובמשפחות בתקופה המטורפת הזו, ומלווים משפחות של כמה מבוגרי בתי הספר שנפלו במלחמה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יעל… שביקשה ממני לא לחשוף את שמה המלא. כשמשפחות החטופים רק החלו להתכנס בכיכר, היא מיד יצרה קבוצת ווטסאפ על מנת לספק להם אוכל ביתי מדי יום. עוד דרך לעזור ברגע של חוסר אונים מוחלט, באין תמיכה או אמפתיה מהממשלה. הקבוצה נפתחה בהתחלה לאימהות מהשכונה שלי, ולאט לאט גדלה ליותר מ-100 אנשים שמתחלפים במשמרות בישול במהלך השבוע. יעל עצמה גם תמיד מבשלת וגם תמיד מוצאת דרך להעביר את הארוחות לכיכר.

מה יהיה?
אני רוצה להאמין שבכל זאת משהו טוב עוד ייצא מהתקופה האיומה הזו. שהחיים חזקים יותר. אפילו אחרי השואה מצאו דרך לבנות מחדש, להתחבר מחדש, לגשר על הפערים ולשתף פעולה עם אלה שקראנו להם אויבינו. אני רוצה להאמין שזה מה שיקרה במאה ה-21, אבל זה ייקח שנים רבות של הרבה מאמצים ורצון הדדי לבנות את הגשר שבו נוכל להיפגש.

• העיר שלי
• תיאטרון
• מתחם 3426
• אבן גבירול
• המרינה
• תולעת ספרים
• שדרות בן גוריון
• דיזנגוף סנטר