Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

טרילוגיה

כתבות
אירועים
עסקאות
"עולם היורה: עולם חדש". צילום: מתוך פוסטר הסרט

לא רק שזה סרט מטומטם, הוא גם משעמם ובאופן כללי גרוע במיוחד

לא רק שזה סרט מטומטם, הוא גם משעמם ובאופן כללי גרוע במיוחד

"עולם היורה: עולם חדש". צילום: מתוך פוסטר הסרט
"עולם היורה: עולם חדש". צילום: מתוך פוסטר הסרט

בעיקרון אנחנו מעדיפים להמליץ לכם על מה כן לראות, אבל לפעמים צריך להזהיר: הסרט "עולם היורה: עולם חדש" הוא מסחטת כסף חסרת כל ערך תזונתי שנוצרה אך ורק למטרות רווח, אין בו רגע אחד מפתיע או מקורי ואפילו הבימאי נראה כאילו נמאס לו מהסרט שלו. עזבו, תשקיעו את הזמן והכסף שלכם במשהו אחר

9 ביוני 2022

בתחילת המילניום פיטר ג'קסון הוציא למסכים עיבוד לספר "שר הטבעות" שחולק לשלושה סרטים. הפרויקט הקולנועי השאפתני, שנראה אז כמו הימור גדול, זכה להצלחה כבירה, וראו איזה פלא, מאז כל מקבץ של סרטי המשך זוכה בתואר המפונפן טרילוגיה, אף שברוב המקרים מתאימה יותר ההגדרה המילונית "מסחטת כסף חסרת כל ערך תזונתי שנוצרה אך ורק למטרות רווח". "טרילוגיית" הדינוזאורים הנוכחית, שהיא המשך של שלושת הסרטים הקודמים, שגם הם מותגו מחדש כטרילוגיה, היא אחת הדוגמאות הכי טובות – כלומר גרועות – לאסטרטגיה השיווקית הזאת.

ב-1993 ספרו של מייקל קרייטון עובד לסרט מוצלח בידי סטיבן ספילברג, שנגרר לעשות גם את סרט ההמשך כי לא רצה שיקרה מה שקרה עם סרטי ההמשך של "מלתעות". וכך "פארק היורה" הפך מספר לסרט לפרנצ'ייז, ולמרות שאף אחד לא אהב את הסרט השלישי שביים ג'ו ג'ונסטון ב-2001, תכניות לסרט רביעי היו בתנועה כבר אז. זה לקח 15 שנים, ולכן במקום "פארק היורה 4" קיבלנו "עולם היורה" – סרט ראשון בטרילוגיה חדשה, כאילו. אני זוכרת שדי נהניתי לראות את כריס פראט מדבר עם דינוזאורים. את הסרט הבא סיכמתי בפייסבוק כ"תסריט מטומטם במיוחד עם כמה דימויים יפים". למרות הציונים הנמוכים שקיבל מהצופים, גם הסרט הזה הכניס המון כסף, אז הנה מגיע הסרט השלישי, כלומר השישי, והוא לא רק מטומטם, אלא גם משעמם, ובאופן כללי גרוע במיוחד.

לרגל אירוע הסיום (וכולי תקווה שזה אכן סיום סופי בהחלט, זה תלוי רק בכם) הסרט נהגה כמפגש מחזור בין כוכבי הדור הקודם לכוכבי הדור הנוכחי. אבל צמד התסריטאים – אמילי קרמייקל ובמאי הסרט קולין טרוורו – לא מצאו דרך ראויה לשלב את כולם יחדיו בעלילה עם מינימום של הגיון מכל סוג שהוא – דרמתי, מדעי או בידורי. חוץ מהמון דמויות שמושכות את העלילה המפוררת לכיוונים שונים, יש כאן גם המון דינוזאורים שתוקפים בני אדם וזה את זה, אולי בשל תסכולם מכך שהם נדחקו לשולי העלילה לטובת נחילי ארבה מהונדסים.

אז יש נבל עם תואר דוקטור (קמפבל סקוט, שחקן שחיבבתי פעם) שהקים לעצמו מאורה נוסח סרטי ג'יימס בונד, שם הוא מייצר חגבי ארבה אדירי מידות במסגרת מזימה חסרת כל הגיון להשתלט על גידולי החיטה בעולם. לורה דרן מגייסת את סם ניל (סתם בשביל הנוסטלגיה, כי אין לו את הכישורים הרלוונטיים) לחדור איתה למאורה כדי לחשוף את הקונספירציה. ג'ף גולדבלום מחכה להם שם בשביל הבידור, והוא אכן היחידי שמצליח לספק קורטוב מהדבר הזה. בקו עלילתי נפרד לגמרי, כריס פראט וברייס דאלאס האוורד מנסים גם הם לחדור למאורה כדי לגאול משם את הנערה המשובטת מייזי (איזבלה סרמון, שנעלמה מהמסך בין הסרט הקודם לנוכחי). מייזי, שמקבלת סיפור רקע שונה מזה שהיה לה בסרט הקודם (ניסיון לתקן שרק מקלקל יותר), נחטפה על ידי אותו דוקטור נבל מסיבות המסווגות בתיקיית "נו, באמת". אליהם מצטרפת טייסת (דוונדה ווייז) שמוכנה להקריב את חייה ואת המטוס שלה בעבור אנשים שפגשה לפני חמש דקות, כי ככה. "אתה ממש אוהב אותה", אומרת הטייסת לכריס פראט (שרוצה להציל את זוגתו מהדינוזאורים), וכאילו מנסה לשכנע אותו ואותנו שיש בסרט הזה מקום לאהבה.

והדינוזאורים? מאז שחמקו מהאי בסרט הקודם, הם מסתובבים בכל מקום ותוקפים בני אדם באוויר בים וביבשה. יש גם כמה גורי דינוזאורים חמודים שאוהבים ליטופים, אבל כל השאר תוקפים וטורפים ללא אבחנה והסרט מלא בעוד ועוד (ועוד ועוד) סצנות כאלה ורובן נראות אותו דבר. אחרי כמה התקפות כאלה זה נעשה רפטטיבי וחסר עניין, אפילו שפעמיים אומרים לנו שהג'יגנטוסורוס, או משהו כזה, הוא הטורף הכי גדול עלי אדמות (ולכן, כנראה, אנחנו אמורים לפחד אקסטרה). ב"פארק היורה" ספילברג גרם לנו להתפעם אל מול פלאי הבריאה, ואז גרם לליבנו להחסיר פעימה בסצנות עם הרפטורים במטבח והטי רקס בחלון. טרוורו אינו מבין במינונים, וגם לא בעריכה. יש כאן הרבה יותר מדי התקפות של דינוזאורים, וככל שהן מתרבות הן מצולמות וערוכות פחות טוב, כאילו שלו עצמו כבר נמאס מהסרט שלו.

כמקובל בפגישות מחזור יש גם העלאת זיכרונות, והסרט מלא במחוות מודגשות ל"פארק היורה" (זוכרים איך לורה דרן רצה להדליק את החשמל בפארק? בואו תראו אותה עושה את זה עוד פעם, יחד עם זאתי מהטרילוגיה החדשה), ולסרטים נוספים של ספילברג (זוכרים את הקטע של אינדיאנה ג'ונס עם הכובע שלו? בואו נשחזר אותו עם סם ניל, שנראה נהדר בגיל 74, דרך אגב). גם זה עשוי בגסות ואין בסרט ולו רגע מפתיע או מקורי אחד. "עולם היורה: עולם חדש" הוא לא רק הסרט הכי גרוע בסדרה. הוא מסרטי ההמשך היותר גרועים שראיתי מאז שהתחילו לקרוא לדברים האלה טרילוגיה. לפני עשר שנים סרטו הראשון כבמאי של קולין טרוורו, "על אחריותכם בלבד", הותיר רושם טוב בפסטיבל סנדאנס. משם הוא הגיע הישר ל"עולם היורה", שעלה פי 34. נראה שאילו התנסה בבימוי עוד שניים שלושה סרטים בתקציבים מוגבלים לפני שקפץ לפרנצ'ייזים כולנו היינו מרוויחים.

★✯1.5 כוכבים
Jurassic World: Dominion בימוי: קולין טרוורו. עם כריס פראט, לאורה דרן, סם ניל, ברייס דאלאס האוורד, ג'ף גולדבלום. ארה"ב 2022, 146 דק'

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בעיקרון אנחנו מעדיפים להמליץ לכם על מה כן לראות, אבל לפעמים צריך להזהיר: הסרט "עולם היורה: עולם חדש" הוא מסחטת כסף...

מאתיעל שוב9 ביוני 2022
מתוך "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר"

תנו לו חרב אור: המעריץ שזכה לשחק ב"מלחמת הכוכבים"

תנו לו חרב אור: המעריץ שזכה לשחק ב"מלחמת הכוכבים"

ג'ון בויגה, מהפרצופים המבטיחים של "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר", עדיין לא הפנים את העובדה שהוא זכה להשתתף בסדרת הסרטים שגדל עליה. אם תשאלו אותו איך היה, התשובה הקצרה תהיה: כמו בדיסנילנד

מתוך "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר"
מתוך "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר"

ייתכן שג'ון בויגה הוא האיש הכי שמח ביקום כרגע. הוא בן 23, הוא נבחר אישית על ידי הבמאי ג'יי ג'יי אברמס להופיע במה שאמור להיות הסרט הגדול ביותר של העשור – "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" – ועכשיו כל אחד בכדור הארץ רוצה חתיכה ממנו. מתוקתק בבגדי מעצבים, שרוע כל כיסא באחד מבתי המלון האופנתיים בלונדון, הוא אוחז בידי ומחייך כאילו זכה בלוטו. כאשר בשנה שעברה הודיעו שבויגה לוהק לתפקיד פין, הלוחם הפשוט שעורק משורות פלוגת חיילי סער ומצטרף למורדים, כמעט כולם הופתעו.

לאחר מכן הגיעו מאמרי תגובה שרבים מהם הציגו אותו כילד רחוב שקורץ מאותם חומרים – אקדחים וכנופיות – כמו הגיבור שלו מוזס שגילם בסרט האקשן מ־2011 "השכונה נגד חייזרים". אלו שטויות, כמובן. בויגה הוא פשוט שחקן מצוין, אינטנסיבי וכריזמטי, במסורת הבריטית הגאה של אלברט פיני, בוב הוסקינס וטום הארדי. אבל יש בו גם פתיחות, בייחוד אחד על אחד: התלהבות היפר אקטיבית וביטחון עצמי נוסק שקשה לא לחבב. זהו שילוב ייחודי, ובזכותו בויגה משתלב בקלילות בעולם האגדי, הקשוח אך הנלהב של "מלחמת הכוכבים". גם העובדה שהוא מעריץ אובססיבי של המותג, שאסף את כל הצעצועים ושיחק בכל משחקי המחשב, בטח לא הזיקה לו.

"הוא בחור מאוד נינוח". הריסון פורד ב"מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר" (צילום: יח"צ)
"הוא בחור מאוד נינוח". הריסון פורד ב"מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר" (צילום: יח"צ)

כמה פעמים הגיק הפנימי שלך השתולל על הסט של "מלחמת הכוכבים"?
"כל הזמן. מסיעים אותי בבוקר לסט ואני לובש את החליפה, הגיק הפנימי משתולל פעם ראשונה. קוראים לי לסט, הגיק משתולל פעם שנייה. ג'יי ג'יי מספר לי סוד, הגיק משתולל פעם שלישית. ג'יי ג'יי מתלהב ממשהו – וכשג'יי ג'יי מתלהב, כולם מתלהבים – והנה הפעם הרביעית. זה כמו ללכת לדיסנילנד כל יום ויום".

מה היו הרגעים הכי טובים?
"ללבוש את השריון של חיילי הסער. צריך להיזהר, כי הוא צובט בבתי השחי ובין הרגליים. אבל כשנתנו לי להחזיק חרב אור, אז ישר קפצתי – יש! נופפתי אותו, עשיתי את הקולות. והחבר'ה של האפקטים המיוחדים שולטים בצבע שלו. הייתי מבקש מהם לעשות אותו אדום. 'אני רוצה להיות רע עכשיו!'".

עד כמה הערצת את "מלחמת הכוכבים" בתור ילד?
"הכי הרבה שאפשר. אבל לפני הסיפור, הספרים והמשחקים הכרתי את המרצ'נדייז. אל תשפוט אותי, נולדתי ב־1992! ראיתי את הפריקוולים ורק אחר כך את הסרטים המקוריים. אז טכנית ראיתי את הסדרה לפי הסדר. אבל כשראיתי את הסרט המקורי מיד שאלתי: אבא, מה קרה לאפקטים המיוחדים?".

מה אתה יכול לומר להגנתם של הפריקוולים, הטרילוגיה שהחלה עם "אימת הפנטום" ב־1999?
"יש הרבה אנשים ששונאים אותם, אבל ככה זה עם אמנות: אתה משחרר את זה ונותן לאנשים לשפוט את זה. יש אנשים שלא אוהבים את הטרילוגיה המקורית. זה עניין של דעה. אבל את הסדרה הזאת כולם הולכים לאהוב. בכוח".

איך היה לעבוד עם כוכבי הטרילוגיה המקורית – הריסון פורד, מארק האמיל וקארי פישר?
"פנטסטי. הם כבר הלכו בדרך הזאת, אז הייתי סקרן מאוד לדעת איך הם מרגישים. ושלושתם פשוט באו בקטע של 'אנחנו מוכנים, בואו נעשה את זה'. מוכנים לעבוד. מאוד מקצועיים, מאוד כיפיים".

להריסון פורד יש מוניטין מאיים. הסתדרת איתו?
"חה! הריסון ואני הסתדרנו מצוין. קלטתי את הקטע שלו. כולם לידו פשוט כל הזמן עושים עניין, והוא בחור מאוד נינוח, עם רגליים על הקרקע. אם אין לו משהו להגיד, הוא פשוט לא אומר שום דבר".

ואיך הצלחת להתנגד לפיתוי כל הזמן ללטף את פיטר מת'יו כשהוא לבש את חליפת הפרווה של צ'ובקה?
"אני כל הזמן ליטפתי את הווקי הזה. לפעמים הם היו צריכים להוריד אותי ממנו בכוח. אני רק רציתי להתכרבל איתו. הדבר הכי טוב בעולם".

ג'יי ג'יי אברמס התחייב להשתמש באפקטים "פרקטיים" (כלומר, לצמצם את השימוש באפקטים ממוחשבים). היית מוקף בחייזרים מגומי וברובוטים מפלסטיק?
"ביליתי הרבה זמן במחלקת היצורים. בגלל הניסיון שלי, כמובן. רציתי לוודא שהם עושים את הבובות כמו שצריך! סתם, פשוט היה שם כיף, לראות אותם שמים את כל הפרטים האלה בדמויות. היית רואה את הרובוטים המונפשים, כל מיני עטלפים מוזרים בפינת הגג. זה נראה כמו מוזיאון".

נהנית מהפעלולים?
"אני חולה על זה. זה כמו להיות ילד ולשחק בסלון: הספה היא המקום הבטוח שלך וכל השאר זה לבה ואתה יכול למות מיד, אם אצבע אחת נוגעת ברצפה. זה אותו הדבר, רק בסקאלה ענקית".

איך היית משווה את פין, הדמות שלך, לגיבורים של הטרילוגיה המקורית?
"פין מגניב לגמרי. בסרט כזה, שלגמרי מנותק ממה שאנחנו מכירים, הקהל צריך לעבור במין פורטל של דמיון, אז טוב שיש דמות שאפשר להזדהות איתה. חלק מהדמויות הן חלק מהקסם, הן תמיד יודעות מה לעשות. ואז יש דמויות אחרות, שהן – ובכן – לא כל כך בטוחות לגבי כל זה… ואני אוהב דמויות כאלה".

עד כמה קשוח היה תהליך הליהוק?
"קשוח מאוד. ובצדק. לו הייתי קונה חברה ב־4 מיליארד דולר, גם אני הייתי מוודא שהשחקנים יודעים מה הם עושים (דיסני קנו את לוקאספילם, האולפנים שיצרו את 'מלחמת הכוכבים' ב־2012 – ט"ה)! אבל זה היה תהליך מדהים, בריא מאוד. ביליתי שבעה חודשים בריצה על הליכון. החלק המפחיד היחיד בכל התהליך היה להיות על סף הכניסה להיסטוריה, והאופציה השנייה היא פשוט לחזור לחיים הרגילים. אתה כל הזמן אומר לעצמך: אלוהים, אולי זה רגע האמת".

מה אתה חושב על האופן שבו התקשורת הבריטית התייחסה אליך מאז נודע שאתה משתתף בסרט? אני יודע שהתעצבנת על כתבה אחת, שתיארה אותך כילד מהרחובות הקשוחים של השכונות העניות בלונדון…
"הם בסך הכל מחפשים את הסיפור. כשאנשים שומעים שאני מפקהאם (שכונה בדרום־מזרח לונדון, אחד האתרים שבהם פרצו מהומות בעיר ב־2011 – ט"ה), הם מיד חושבים שזהו, הם קלטו הכל. בגלל זה טוב שיש לי חשבונות במדיה חברתית, שבהם אני יכול פשוט להגיד שהכל שטויות ולהמשיך הלאה".

כתבת אז בטוויטר "זה לא הסיפור שלי". מה הסיפור שלך?
"הייתה לי ילדות מדהימה. נחשפתי מוקדם לעולם של מחול מודרני, סטפס, מחזות זמר. הופעתי ברויאל אלברט הול כשהייתי בן 13, הייתה תקופה נהדרת".

הרבה שחקנים בריטים שחורים דיברו על הקושי בייצוג בקולנוע או בטלוויזיה. האם הבנת בשלב מוקדם את המאבק הצפוי לך?
"לא, לא היה לי ברור בכלל ששחורים צריכים להילחם על תפקידים. ידעתי שהדמויות השחורות לא תמיד שורדות עד סוף הסרט, אבל זה הכל!".

האם התמודדת עם דעות קדומות המבוססות על המוצא שלך, המבטא שלך או השכונה שגדלת בה?
"אנשים אומרים שטויות, אבל זה לא יעצור אותי! אני ב'מלחמת הכוכבים', אז שיישבו וילעסו את זה קצת".

אתה יכול לדמיין את עצמך עובר ללוס אנג'לס?
"לא, פשוט לא. לונדון היא הבית, פה הלב שלי. מגניב פה".

אתה מאוד קז'ואל לגבי כל זה. אתה יכול לדמיין נקודה בה כל זה יהיה לך עמוס מדי?
"לפעמים אתה עייף או פשוט רוצה לבלות זמן עם המשפחה, לא תמיד בא לך על 'הכוח'. אבל אתה נכנס לפרויקט כזה עם הבנה מוחלטת של האחריות. אני אחכה שהסרט ייצא, והנסיבות יכתיבו איך אני צריך להתנהל, אני לא רוצה לשער שיקרה דבר זה או אחר. אי אפשר לשלוט במזג האוויר, אפשר רק לבנות בקתה חזקה יותר. אני הכי עסוק בכך שסוף סוף אוכל לראות סרט חדש של 'מלחמת הכוכבים' בקולנוע. אם אתה שומע מישהו בשורה האחורית של האולם צועק וצוחק ובוכה, זה בטח אני".

"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" החל מ־ 17.12 בבתי הקולנוע

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

ג'ון בויגה, מהפרצופים המבטיחים של "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר", עדיין לא הפנים את העובדה שהוא זכה להשתתף בסדרת הסרטים שגדל עליה....

ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!