Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
חשיפה ראשונה: המועדון החדש הכי חם בעיר (ועוד 10 מסיבות שוות)
בדיוק מה שתל אביב חיכתה לו. בור (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק borclubtelaviv)
"בור" היא התוספת החדשה לסצינת הקלאבינג של תל אביב שמגיעה אלינו היישר מירון דנוך (האבא של מועדון הברזילי האגדי). וגם: אסף אמדורסקי במופע אלקטרוני // // פסטיבל DGTL חוזר לפארק הירקון // וכן, גם המידברן פה ברשימה
כולנו מכירים את הסיבוב הקבוע בין המועדונים בעיר, וזה נחמד שיש משהו לסמוך עליו בעולם ארעי וכאוטי – אבל לפעמים בא לנו שירגשו אותנו, שיחדשו לנו. ובכן, למזלנו – קבלו את הבור, התוספת החדשה לסצנת הקלאבינג התל אביבית, מבית היוצר של מועדון הברזילי האגדי – ואם ללכת לפי התחזיות של הבעלים, ירון דנוך, "חיי הלילה בתל אביב הם כמו גאות ושפל, והבור מבשר את תחילת הגאות".
נסיך הגאות והטכנו. ירון דנוך (צילום: אוסף פרטי)
עם מיקום מרכזי, רחבה אחת אינטימית אך מרווחת, וחצר קטנה וחמודה, הבור פונה לקהל התל-אביבי הבוגר (סורי, דור ה-Z) – וכפי שיעיד השם של המועדון, הוא מרים למוזיקת אנדרגראונד על כל גווניה. אבל מה זה אומר? שימי חמישי ושישי מוקדשים למוזיקה אלקטרונית אלטרנטיבית ומחתרתית, כזו שלא בהכרח שומעים בשאר המועדונים בעיר, שמתמקדים בקהל צעיר ובסאונד מסחרי יותר. לצד זאת, המועדון נותן מקום גם למוזיקה לא אלקטרונית, כמו למשל בימי רביעי, אז מתארח שם ליין הפופ-גייז הותיק – דרעק או בימי שבת, שסוגרים את הסופ"ש עם ליינים מתחלפים מעשורים מתחלפים, מדיסקו ועד ניינטיז.
נעבור לליינאפים. בשונה מלא מעט מקומות אחרים (לא חשוב שמות), בבור שמים דגש על נוכחות נשית, כלומר תוכלו למצוא הרבה דיג'׳יות על העמדה, וזה תמיד מרענן וכיף, ונמשיך לכרטיסים – גם כאן, החבר'ה של הבור החליטו לעשות משהו שונה ולמכור כרטיסים אך ורק אונליין, כלומר אין בכלל מכירה במקום. זה אומר שגם אין בכלל סלקציה, מה שהופך את כל חווית הכניסה לקלילה וזורמת. אמן. בקיצור, עכשיו כשיום כיפור מאחורינו, הגיע הזמן להעמיס חטאים חדשים במקום חדש, ומה קורה בבור בסופ"ש הקרוב? בחמישי המועדון פותח את השנה העברית החדשה כראוי עם הליין הותיק פקוטק, שהוא חלק בלתי נפרד ממורשת האנדרגראונד הישראלית. ביום שישי יקפצו למטה יוגו ועומרי דור, ובראשון, ערב סוכות, ינחת במועדון יותם אבני לאולנייטר אחד ארוך אחרי הרבה זמן שלא ניגן בתל אביב.
וחוץ מזה, מה עוד יש לעיר להציע לנו בסופ"ש הקרוב ובסוכות? אז ככה:
1. אסף אמדורסקי במופע אלקטרוני // זאפה גני יהושע– המופע האלקטרוני המדובר של אסף אמדורסקי יארח הפעם את הג'ינג'יות לחגיגה של נוסטלגיה ניינטיזית, עם סט פתיחה מאת דיג'יי שלאנט.חמישי (6.10) 21:00,כרטיסים
2. D.D Disco // קולאבו– ערב אורבני ומחשמל בחלל הקסום של הקולאבו. שתי רחבות עם דיג'ייז מובחרים, תפאורה משובחת, ים של הפתעות וקוד לבוש חופשי ופרוע.חמישי (6.10) 23:55,כרטיסים
3. Dariacore // המרץ 2– רייב שחוגג את הגל האינטרנטי Mashcore ואת הסדרה "דריה". תוכלו לצפות להרבה סמפלים של פופ שזורים בתוך מאשאפים מטורפים במהירות גבוהה והרבה תופים. בנוסף יהיה גם הרבה הייפרפופ, ברייקור וג'רזי קלאב. בואו באנרגיות גבוהות.חמישי (6.10) 22:00,כרטיסים
4. קלאב גארדן // פיי גארדן– פיאסטה של 30 שעות עם מלא דיג'יים מהארץ ומאוקראינה. בואו לתמוך.שישי (7.10) 22:00,כרטיסים
5. Sin Party // אוזן קלאב– הפעם תתארח במועדון החם בלאדי מרי, רזידטנית של מועדון הטרזור בברלין ללילה על טהרת האסיד טכנו. לצידה, ליינאפ מקומי שיתפרש על 2 רחבות, פרפורמנסים מיוחדים ושאר הפתעות.שישי (7.10) 23:55,כרטיסים
6. רומנו פארטי // רומנו– ערב מיוחד של צלילי פוסט-פאנק אקספרימנטלי, מינימל וייב ואלקטרוניקה מהפנטת בהובלת Xen, כשאחריה יעלו לעמדה אוטרקי ומייקי X אוסלבנגר.שישי (7.10) 23:30,הרשמה
7. עופרה בלי עופרה // סלמה 38– השם אומר הכל. מסיבת אושפיזין והאלווין באוויר הפתוח כמיטב המסורת.שבת (8.10) 14:00,כרטיסות
9. פסטיבל DGTL // פארק הירקון– פסטיבל המוזיקה הבינלאומי חוזר לישראל ויארח השנה דיג'יים ולהקות אלקטרוניות מהחשובים והמובילים בעולם, לצד שלל מיצגי אמנות, ווידאו, סאונד ותאורה שייתפרשו על פני ארבע במות ענק.שני (10.10) 16:00,לפרטים וכרטיסים
10. מידברן // אי-שם במדבר– העיר שקמה ונעלמת באבק המדבר והעדות היחידה שנשארת ממנה היא מכוניות מאובקות ברחבי העיר. הפסטיבל של קהילת הברנינג מן בישראל חוזר גם השנה עם כל הקאמפים והמיצגים, והתקלוטים והבגדים המופרעים. התארגנתם כבר על משקפיים כאלה מגניבים לאבק ומגבעת?שני (10.10),פרטים וכרטיסים
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ירון דנוך מהטימרקט יודע בדיוק מתי אין תור בג'סמינו. זו העיר שלו
נסיך הגאות והטכנו. ירון דנוך (צילום: אוסף פרטי)
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: איש חיי הלילה שבסופ"ש הקרוב משתלט שוב על המתחם בדובנוב 8 עם יריד טימרקט המסורתי. יש לו עניין עם ברווזים וגם עם חוף מסוים שלעתים רואים בו דולפינים
שוק הכרמל ישתדרג השבוע במתחם חדש של אופנה ולייף סטייל – 500 מ"ר שמתפרשים על פני שתי קומות, שיתפקדו כבית תצוגה ארעי למותגים, ויישאו את השם Pop House. מתחם העיצוב הוקם בתוך מבנה שעד לפני שש שנים היה מפעל בשר, בסמטת רחוב רבי מאיר היוצאת מהשדרה המרכזית של השוק. החלל עבר מהפך ברוח מתחמי הפופ אפ הייעודיים בברלין, ניו יורק ולונדון, שהפכו בשנים האחרונות לאחד מהמוקדים המרכזיים לחשיפתם של מעצבים צעירים וכשרונות חדשים.
מאחורי המתחם החדש, עומדים יזמי האופנה ואנשי הלילה ירון דנוך וספי גולן, הבעלים של מועדון הברזילי והלימה לימה החתומים בין היתר גם על הטימרקט ועל יריד האופנה העילית – דרס קוד. המתחם החדש יפעל בימים שני עד שישי ויציע ביגוד, אקססוריז, יד שנייה, מוצרי לייף סטייל וילדים, כאשר בכל מוצ"ש ייערך במתחם יריד אמנות. החלל יכלול גם חנות תקליטים ובית קפה חדש.
העלות הנמוכה של שכירת הדוכן במקום תאפשר למעצבים צעירים להציג את עיצוביהם לקהל הרחב, ללא עלות חודשית גבוהה וקבועה של שכירות, ארנונה, ניהול צוות עובדים ומערך שיווק. אגב, המקום גם מאפשר שכירת חלקים גדולים ממנו למיזמי פופ אפ של מותגים גדולים. דנוך, שהגה את הרעיון, מסביר איך הוא נולד: "אני כבר עשר שנים מפיק את יריד הטי מרקט, ובמשך שש שנים את יריד הדרס קוד ועוד מגוון רחב של ירידים קטנים. אחרי שחבר הראה לי את הלוקיישן חשבתי שהגיע הזמן למשהו קבוע. אני מכיר לא מעט מעצבים או יבואנים שאין להם תקציב של 7-8 אלף בחודש כדי לפתוח חנות, וזה קלאסי עבורם. נקודה מרכזית בלב העיר במחיר סביר והוגן". שכירות דוכן בפופ האוס תנוע בין 1,000-2,000 ש"ח לשבוע ימים, ודוכן ביריד האמנות שייערך בכל מוצ"ש יעלה כ- 50-150 ש"ח.
במתחם יחגגו היום את הפתיחה עם תקלוטים של דני וקנין ועדי שבת. דנוך מסכם: "קונספטואלית זה משהו שלא היה בארץ ולא היה בתל אביב. מתחם בילויים וקניות שפונה גם לתיירים וגם לקהל המקומי, ואני מאמין שזה הולך להיות באמת הדבר הבא".
Pop House. רבי מאיר 38, שוק הכרמל. ב'-ה' בין השעות 12:00-20:00 ו' 10:00-18:00. שבת: 18:00-23:00
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
התורים מחוץ למועדון, הרחבה בגן החשמל, היחסים הסבוכים עם המשטרה וכמובן, המוזיקה. האנשים שמאחורי מועדון הברזילי, שחוגג עשור בסדרת מסיבות בלוקיישן ברחוב הרכב, מנסים להיזכר מה בכלל קרה באחד המוסדות שעיצבו את חיי הלילה בתל אביב
סמנכל קריאייטיב מותגי ויאקום בישראל. היה מנהלו האומנותי של הברזילי בלוקשיין ברחוב הרכב והמנהל והיחצן של סוליקו, ניב הדס ובוטניקה, בלוקיישן בגן החשמל.
הדבר הכי קשה בלכתוב זיכרון על הברזילי, הוא שאת החלקים הכי טובים אני פשוט לא זוכר. וזה לא כי עברו עשר שנים, את הערבים המושלמים שכחתי כבר ביום שלאחר מכן. בערפל ספוג האלכוהול והגנג׳ה המשובחת (תחילת עידן ההידרו בתל אביב, פחות או יותר), עולות לי הבלחות של המסיבות של חבורת סוליקו, שבאותה תקופה היה לי הכבוד הענק להיות החבר החמישי בה, בתור מנהל ויחצן.
מוצ״ש, 400 בנות מרסקות את הרחבה הבתולית של קפה ברזילי שזה עתה נפתח בגן החשמל. מחוץ למועדון: 200 בנים שמחכים להיכנס בהמשך הערב. על העמדה: ארבעה סוליקו בסדר הקבוע: אחד מסמפל, אחד על הפטיפונים, אחד על המיקרופון ואחד מגלגל. אני זוכר ערבים שבהם רקדתי כל כך חזק, ברחבה כל כך מפוצצת, שאני די בטוח שלרגעים הייתי ממש באוויר. הרחבה בחלל התת קרקעי הדחוס קידמה קרחנה על סוגיה וידעה לספוג כל סוג של מוזיקת מועדונים. הווייבים והסקס אפיל נערמו עליה וזלגו אל תאי שירותים עמוסי זוגות וקבוצות, שמתקני נייר טואלט וכיסויי ניאגרות בהם רוסקו מרוב שימוש.
אני זוכר איך זה לעמוד בתור סלקטור בכניסה למסיבות הדראם אנ' בייס של אינפיוז, מול תור של 700 בליינים שמחכים להתפרק בתוך עוד סט מושלם של די. ג׳ייז מיוט, סקראף ובייסיק. בתור בליין, אני זוכר במעומעם ירידה למסיבות הפאג בימי חמישי, שבכל פעם לבשו צורה אחרת, אבל תמיד כללו הרבה עירום, ארנבים, סקייטים ומוזיקה מעולה מבית היוצר של משה קוטנר, אביחי פרטוק ודני בר הגאון. אני זוכר מסיבות ראשונות של הליין. מסיבת כיתה ד' של חבורת 1984 בימי רביעי, שהייתה אחת הפתעות המוצלחות ביותר בתל אביב. אני זוכר שלא היה פייסבוק, או אינסטגרם, ושיכולנו ליחצן מסיבות רק באמצעות מיילים, סמסים והזמנות מודפסות. אני זוכר שלא היו אייפונים, ושבגלל זה אין לי אף תמונה מאף מסיבה מהתקופה הזאת. אני זוכר שהזדקנתי בפאקינג עשר שנים! תודה רבה ברזילי, בהצלחה עם עשר השנים הבאות.
דריק מיי. צילום: בן פלחוב
ירון דיפ'ה אמור
המנהל המוזיקלי ורזידנט של הברזילי החל משנת 2006
במבט לאחור על החוויה האישית שלי במועדון ברזילי, התקופה בין 2006 ל־2010 עדיין נתפסת אצלי כרכבת הרים אמוציונלית. הגעתי למועדון כילד בן 23 מהפריפריה, עם רשות לנהל מוזיקלית את ליין הדגל של מועדון האנדרגראונד המוביל בעיר, ותוך זמן קצר נשאבתי לעולם האהוב/שנוא – מאחורי הקלעים של סצנת המועדונים.
זה היה בית ספר שבו למדתי מה זה להיות די.ג'יי, איך להרגיש את הקהל ולרגש אותו, מה זה מסיבה טובה, מה זה שיווק ואיך להתנהל מול אמנים ותחת לחצים. זו הייתה גם, צריך להודות – מלחמת הישרדות כלכלית. לא ברור מה גרם לנו לקחת את הברווז המכוער של אותן שנים – האוס וטכנו – ולדחוף אותו בכזאת אגרסיביות, תמימות או עיוורון? כלכלנים בטח היו מגדירים את הסיטואציה העסקית כ"סיכון לא סביר", אבל אף אחד מהם לא יוכל להסביר את התחושות באותם רגעים שהכול התחבר למסיבה מושלמת.
היו מועדונים יפים מהברזילי, היו כאלו עם סאונד טוב יותר או עם תאורה חמימה יותר, אבל את הטירוף ואווירת הקלאבינג המלוכלכת והסוחפת שהמחסן הזה ידע לייצר, אף מועדון לא מצליח לשחזר. הרגע שבו הבנתי מה יש לנו ביד, היה שניות בודדות לפני שדרייק מיי עלה לסט הבכורה שלו במועדון. הוא סרק את החלל באטיות וצרח לי לאוזן "זאת הולכת להיות בת זונה של מסיבה", איך אתה יודע, שאלתי. "תסתכל על הפאקינג וורהאוס הזה, במקומות כאלה הכול התחיל, בגלל המחסנים האלה אני פה".
ברזילי. צילומים: אלעד ברנגה ובן פלחוב
צח זמרוני
די.ג'יי, פרומוטר ומפיק מסיבות. הפיק ביחד עם טל ארגמן את הליינים: מסיבת כיתה ד' של 1984, ערבי 1984 – הצד האפל של שנות ה־80, אלקטרו פאניקה וערבי 1994
יום רביעי, השעה שבע בערב, השנה – 2004 – בצד השני של הטלפון אורן בלישה, רזידנט מועדון הפינגווין המקורי עוד משנות ה־80. "אורן?"
"אהלן צח".
"אתה שומע? אי אפשר לקיים הלילה את המסיבה באייס, הבוקר הייתה שרפה בגלריה והמקום מושבת, אבל מצאנו מקום חלופי – אנחנו עושים את המסיבה במקום שנקרא 'קפה ברזילי'. זה בסדר?".
"אתה רוצה להגיד לי שאתם מעבירים את המסיבה לבית קפה?".
מחוץ לאייס, היכן שהיום נמצא מועדון הלימה לימה האהוב, תלינו שלט שהודפס במדפסת ביתית מקובץ וורד: "1984 – הצד האפל של שנות ה־80 – שימו לב, המסיבה עברה ל'קפה ברזילי' רחוב ברזילי 5 פינת לבונטין בתל אביב. נתראה שם. אנחנו מתנצלים על אי הנוחות."
פייסבוק לא היה אז, וגם לא וואטסאפ, אינסטוש ושאר מרעין בישין, אז ליתר ביטחון העמדנו מישהו בכניסה לאייס כדי שיכוון את המגיעים ללוקיישן הנכון. לא היה בו צורך. כ־300 איש הגיעו היישר ללוקיישן החדש. מסתבר ששמועות רצות מהר בעירנו האהובה. החל מאותו הלילה התקיימו ערבי הצד האפל של שנות ה־80 ומסיבות כיתה ד' של הליין 1984 בקפה ברזילי, ולאחר מכן במועדון הברזילי על בסיס שבועי, עד יום סגירתו הסופית של המועדון. לדעתי היה זה יום שחור בחיי הלילה בישראל. בברזילי התקיימו המסיבות הטובות, המוצלחות, היפות והבלתי נשכחות שידעתי מעודי. לא שאני זוכר הרבה מאותם ערבים, אבל נדמה לי שהיה שם כיף. מאוד כיף. למעשה, ואת זה אני זוכר בוודאות, היה שם הכי כיף.
ירון דנוך (מימין). צילום: בן פלחוב
ירון דנוך
המייסד והבעלים של הברזילי
מ־1 עד 10 על מועדון הברזילי:
1מהדברים שלא היו בכל התקופה הוא כסף.
2מהמועדונים שאהבתי ונסגרו היו הסופה ביט והקוסמונאוט, שגרמו לי לפתוח את הברזילי.
3מקרים שיצאנו מהם במזל: במהלך מסיבה החליט אחד הבסים לעלות באש באמצע הרחבה וכובה עם מטף; חתיכה מהתקרה האקוסטית מעל הבר נפלה על ראשה של לקוחה שנפצעה קלות בנס; עופרי גופר, שתיקלט באותו הערב, חנה בחוץ ושכח להרים את ידית מעצור היד ברכב שהידרדר במהירות גבוהה ונכנס בדלת הכניסה למועדון. למזלו לא היו נפגעים.
4דברים שלא היו לפי שהברזילי נפתח: ליין מסיבות שמציע שלוש רחבות שונות באותו הערב; דאבסטפ; תרבות עמידה בתור מסודר בכניסה למועדון; אירוע אמנות כמו "איש בלי חולצה" ששילב מחול, מיצגים ואמנות פלסטית.
5אנשים שהברזילי היה קרש הקפיצה שלהם: סוליקו קרו, שהוציאו בתחילת דרכם את הלהיט "לא ציפיתי". בורגור, אמן הדאבסטפ ששאב את אהבתו לז'אנר ממסיבות הדאפסטפ במועדון. בברזילי הוא התחיל לתקלט את הסטים הראשונים שלו כדי.ג'יי ומפיק. אקסום, צמד ה-MC's מנתניה שהופיעו מול עשרות אנשים ברחבה, ותוך כמה שנים הייתה כל הופעה שלהם סולד אאוט. פילפלד, כשהיה גרפיקאי מתחיל ייצר פליירים למועדון. התפתח לאמן בינלאומי. דיפ'ה ובירי, צמד המפיקים האלקטרוניים, רזידנטים במסיבות הברזילי עד היום. מהימים שבירי היה בורח מהבסיס הצבאי לנגן עם דיפ'ה (שהיה אז הבוקר של המועדון) ועד היום. גם הם עושים את צעדיהם הראשונים בדרכם הבינלאומית – וידם עוד נטויה.
9האנשים שעשו את המועדון למה שהוא: ספי גולן, שי שטרקר, קובי אבן חיים, דיפ'ה, אלעד סונגו, בנג'י פלשקס, רנן, אילון ברגמן, אן שטרייכמן.
10סיבות למה לא אפתח את הברזילי שוב:
כאבי הראש שנגרמים מכל מבקשי פתקי השתייה; הריצה לסגור את המינוס; משטרת ישראל; עיריית תל אביב; לצאת לעבוד כל חמישי, שישי ושבת; תיקונים בלתי פוסקים של ציוד; התמודדות עם הפסדים ממסיבות עם כמות אנשים קטנה; אנשים מחפשים תוך זמן קצר מאוד ריגושים חדשים ; תככים בין מתחרים באים לידי ביטוי בין היתר בניסיון לגנוב דיג'ייז; כי באמת הגעתי לסיפוק ומיציתי את העניין.
צילום: אלעד ברנגה
ניב הדס
מנהל התוכן בסטארט אפ Nonissue , מבקר הטלוויזיה של גלריה ודי.ג'יי, תיקלט בברזילי על כל גלגוליו לאורך השנים וכן במסיבת הפתיחה, ב־4.11.2004
היחסים עם ברזילי הם לא משהו רציונלי שאפשר לפרק, לנתח ולנמק; כמו רומן לוהט עם בחורה לא הכי יפה, לא הכי חתיכה ולא הכי חכמה, אבל כזו שמושכת אותך באופן חייתי. הסאונד היה בינוני, הרחבה מג'ויפת, הכניסה לא מזמינה, השירותים קטנים, הבר אטי ולא יעיל ועמדת הדי.ג'יי צפופה, דחוסה ומתנדנדת עד שקשה לתפקד בה. ובכל זאת, המסיבות הטובות ביותר שבהן רקדתי, תקלטתי ונדפקתי היו בברזילי. ללא סייגים וללא תחרות. זה המקום שבו איבדתי את עצמי שוב ושוב רק כדי למצוא כמה שעות אחר כך גרסה משופרת יותר שלי, מפויסת ומאושרת. ואולי בעצם אין כאן יחסים של "למרות", אלא של "בגלל"; אולי כל אותם חסרונות, פגמים ונקודות תורפה הם הלכלוך, האופל והמוזרות שהופכים מועדון ממוצר מדף מנוילן, סטרילי ומתוכנן בקפידה לישות עגולה, שלמה ומורכבת. למועדון שהזיכרון הכי חזק ממנו הוא שאף אחד לא זוכר ממנו כלום.
צילומים: אלעד ברנגה ובן פלחוב
אלון וולמוט
מבעלי הבוטלג שמארח את הליין של ברזילי בשנתיים האחרונות
ברוב תקופת חייו של הברזילי, בשני הלוקיישנים שלו, לא גרתי בארץ. חזרתי לשנתיים האחרונות של הפעילות שלו והוא בהחלט השפיע עליי המון. הווייב הכללי שהרגשתי במועדון השפיע באיזושהי מידה על הרצון שלי להישאר פה, ואחר כך גם על הרצון שלי לפתוח מועדון בתל אביב. התבקשתי לנסות לתאר זיכרון ספציפי, אבל הכל מעומעם לי, בזמן כתיבת מילים אלה אני עדיין מתאושש ממסיבה משותפת עם הברזילי בבוטלג. מזל טוב ברזילי, ולחיים לעוד עשור!
חגיגות העשור לברזילי יחלובסדרת מסיבות חורףבברזילי הישן (הרכב 13) כשהראשונה תתקיים בשבת (13.12), 18:00. מסיבת העשור המרכזית תתקיים ב־23.1
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
