מעט מאוד מאכלים מסמלים את הנכות הקולינרית הישראלית ששלטה בניינטיז כמו השיקוץ "מוקפץ בבגט". באמת שצריך להיות סוג של גאון מרושע כדי להמציא מאכל שמצליח להעליב בו זמנית שתי תרבויות אוכל עשירות וותיקות כמו האסייתים והצרפתים. ובכלל, עצם צמצום המורכבות של המטבח האסייתי על כל גווניו למקשה אחד, ואז לאגד הכל תחת השם הגנרי "מוקפץ" הוא חוצפה שיש רק בישראל, ואז כמו החורנים שאנחנו פשוט זרקנו את זה לבגט הראשון שמצאנו בסופר, והופ, יש לנו מאכל ששלט בישראל של טרום מהפיכת המזון האיכותי.

הכי טובים: משלוחי סושי ואוכל אסייתי בתל אביב

זה, לשמחתנו ובוודאות לשמחת כל תושבי אסיה, כבר חלף – כיום הישראלי השמנמן הממוצע יודע בקלות להבדיל בין אוכל סיני ליפני, לאפיין את קסם המטבח התאילנדי ולהנות ממנה מורכבת יותר מפאד תאי. המונח אוכל אסייתי אמנם עדיין קיים, אבל תתי הקטגוריות התרחבו הרבה מעבר למוקפץ בבגט. אולי זו הסיבה שכשראיתי את המנות של מסעדת באן מי החדשה קפץ בליבי ובטני פחד קמאי שחזרנו אחורה. התמונות שהוצגו בתפריט רמזו על הנורא מכל, ולרגע אחד פחדתי שהמוקפץ המושמץ חזר בבגט חדש. כמה שמחתי לגלות שטעיתי.

View this post on Instagram

נאם-רן, מהמנות פתיחה שלא חולקים עם אף אחד ???? רול דפי אורז עם טופו או צ'יקן עם נודלס, כרוב, גזר ובצל סגול, לצד רוטב צ'ילי שמכינים אותו במקום וזאת רק מנת פתיחה… לתפריט משלוחים > לינק ב-BIO #banhme #bun #vietnamese #vietnamesecanteen #streetfood #tlv #tlvfood #franchfusion ##bánhmì #tofurolls #vietnamesesandwich #namran

A post shared byDNA(@banhmetlv) onNov 4, 2020 at 10:00pm PST

הבאן מי הוא כריך ויאטנמי שנולד כבן ממזר לקולוניאליזם הצרפתי מהמאה ה-19. הצרפתים הביאו איתם את הבגט, הוויאטנאמים דאגו למילויי בשר שונים וביחד יצא כריך פריך וספוג רטבים אסייתיים, פשרה בין הטעמים השונים בתכלית של שתי התרבויות. למרות שיש לבאן מי אינספור וריאציות, החשש האוטומטי שלי היה שעבור ההתאמה לטעם הישראלי, כל הצדדים יספגו עלבון שווה והמוקפץ בבגט ירים את ראשו המכוער בשנית, אבל עוד ברגע שפתחתי את המשלוח היה ברור לי שזה הוא לא המקרה: הבגט האיכותי שהגיע לא היה משום סופר, וברור כשמש שבבאן מי עשו עבודת תחקיר יסודית למציאת פיסת לחם יציבה, פריכה וטעימה שתהווה בסיס יציב לכריך.

מעבר לכך, במסעדה דאגו להפריד במשלוח בין הלחם למילוי הבשר (אני בחרתי בעוף קוקוס קארי, גינג'ר ולימון, 25 ש"ח, תוספת ב-9 ש"ח או תוספת ושתיה ב-19 ש"ח), שהגיע בכלי שלרוב מכיל מרק, ובצדק, כי הוא היה מלא עוף לוהט ונוטף רוטב. אני לרוב לא אוהב מנות שצריך להרכיב בבית, כי אם הייתי רוצה להרכיב מנה בבית לא הייתי מזמין מבחוץ, אבל הפעם מדובר בבחירה מוצדקת שמאפשרת לבגט להימנע מלספוג יותר מדי מהרוטב, ומשאירה אותו טרי עד להרכבה.

View this post on Instagram

BANH ME סלמון! אם חשבתם שהלכנו רק על סנדווי'צים בנאליים אז טעיתם. קבלו את הכוכב העולה שלנו, באן מי סלמון ???? כריך ויטטנאמי מלא בטעמים אקזוטיים ונגיעות צרפתיות ???? לתפריט המשלוחים > לינק ב-BIO #banhme #bun #vietnamese #vietnamesecanteen #streetfood #tlv #tlvfood #franchfusion ##bánhmì #salmon #vietnamesesandwich

A post shared byDNA(@banhmetlv) onOct 31, 2020 at 11:00pm PDT

אולי אפילו טרי מדי, כי אחרי שפיזרתי את המילוי נוטף הרוטב (אל תסתמכו על אריזת הקרטון, תכינו מראש צלחת) לתוך הבגט וקישטתי בקצת עלי נענע ופירורי בוטנים שהגיעו בצד, הנגיסה הראשונה נתקעה לי בגרון. הבגט עוד לא הספיק לספוג את הנוזלים, כך שלמרות שהביס היה טעים, הוא גם היה קשה ללעיסה. עצרתי כדי לטעום ממנת הפתיחה שלמען האמת שכחתי שהזמנתי כי התרכזתי במלאכת ההרכבה. הנם רן עוף, דף אורז מטוגן עם מילוי עוף, גזר, אטריות אורז ופטריות (26 ש"ח), היה רמז מצוין לבאות – לא משהו שלא נתקלתי בו, אבל עשוי מצוין, עטוף בחסה ונענע רעננים ומלווה במטבל בחריפות אידיאלית.

אחרי הסחת הדעת הקצרה הייתי מוכן לחזור למנה העיקרית, ונראה שהיא היתה מוכנה לחזרתי. דקות ספורות אחרי שהנחתי את העוף בבגט, הוא היה ספוג בטעמיו, שמר על הפריכות המתבקשת ועל החום הנדרש. האיולי שנמרח מבעוד מועד על הבגט עזר לחבר בינו לטעם העוף, שהיה מספיק דומיננטי כדי להתבלט אבל לא השתלט. למרות שהיה נטול פטה כבד כפי שנהוג, הביס הצליח להיות מגוון בטעמים ובמרקמים, והדבר היחיד שהיה חסר מבחינתי זה אלמנט של חריפות, שפתרתי בקלות עם מעט מהמטבל של המנה הראשונה.

ראוי להגיד, זה גם חתיכת בגט ממלא, גדול יותר מהצלחת (ואף מאריזת הקרטון שלו, מה שגרם לו להתקפל מעט בתוכה אבל לא פגם בצורתו) ועמוס בבשר ברמה שהופכת את המנה למשתלמת ביותר, עם איכות מסעדה ויאטנמית אותנטית, ארוז היטב לפורמט מנת רחוב פשוטה. ולחשוב שאם הייתי מקשיב לטראומות הניינטיז שלי הייתי מפספס את מנת הבאן מי המדויקת הזו. טוב לשחרר מהעבר.

באן מי, מלכי ישראל 3, א'-ה' 11:30-23:00, ש' 18:15-23:00, 03-6771184. משלוחים בוולט

• אוכל רחוב
• אוכלים שותים
• אוכל אסייתי
• מטבח אסיאתי

• Facebook
• Twitter
• Email

תוכן שיווקי

שלוש וחצי שנים אחרי הקמתו, הבר הקולינרי דייגו סאן שבפאתי שוק לוינסקי הוא עדיין אחד המקומות היחידים בתל אביב שבכנות אפשר לכנות "מגניב". העיצוב האקלקטי, המנות המפנקות שלא קורעות את הכיס והקוקטיילים הצעקניים – כולם נוצקו בקפידה אל לוקיישן שפשוט כיף לשבת בו, בין שמדובר בדרינק ונשנוש קליל ובין שמדובר בארוחה של ממש. כלפי חוץ הדייגו סאן נשאר כשהיה – הבאנים עדיין הורסים, המקדש הבודהיסטי ליד השירותים הוא עדיין המקום המושלם לסלפי, וההאפי האוור מתרחשת כל יום כמו שעון בין 18:00 ל-20:00. בפנים, לעומת זאת, דייגו הקטן התבגר ולמד לא מעט שיעורים חשובים.

"כשהדייגו היה רעיון שמתחיל לקרום עור וגידים, הוא היה הרפתקה", מספר טל בן ברוך (40), שותף בקבוצת סן רמו, שבין המקומות ששייכים לה תוכלו למצוא גם את האיטלקיה בפשפשים וקזינו סן רמו. "זו הייתה קפיצה למים. ידענו שאוכל אסיאתי הוא מאוד פופולרי בארץ ושאוכל מקסיקני מאוד מתאים לאקלים. הרעיון לשלב את שתי התרבויות יחד היה מטורף ומקסים בו זמנית. זה קלאש שמספק את הצבעוניות והטעמים הכי טובים משתי התרבויות והמטבחים".

הקלאש ההוא התחיל בדאון טאון אל.איי, בקוריאה טאון, בה המפגש התרבותי בין מהגרים קוריאניים למהגרים מקסיקניים הביא ליצירה קולינרית מרתקת שכולה ניאון, צבע וטעם. "נחשפנו לכור ההיתוך התרבותי הזה בטיולים שעשינו. זה אמנם התחיל בלוס אנג'לס עם הפוד טראק המפורסמת של השף רוי צ'וי, אבל וריאציות התחילו להתגלגל לעולם והביאו איזושהי צבעוניות יפהפיה שלא היה ספק בכלל שתתפוס בתל אביב", הוא מספר. "האלמנט של להביא משהו חדש – גם מבחינת העיצוב וגם מבחינת המנות – היה משוגע, ממכר אפילו, אבל גרם לנו קצת להתפזר. ניסינו לעשות גם וגם וגם. גם הופעות, גם אירועים וגם מסעדה. כשאתה חושב על האירוע הגדול הבא, אתה קצת משאיר את היומיום מאחור. בסופו של דבר מה שגורם לאנשים לחזור זו החוויה היומיומית – הדרינק, האוכל, האווירה, משהו שם צריך להיות שלם ולהיות טוב בכל סרוויס".

טעמים אסיאתיים ולטיניים עם נגיעונת של ים תיכון

"קצת פחות הרפתקאות" הוא לא משפט שמפחדים ממנו יותר בדייגו סאן. האירועים הגרנדיוזיים הפכו לאירועי בוטיק כמו ירידי מקעקעים ופרינט, ואירועים פרטיים לחברות בחצר האחורית של המקום. "המקום יותר בוגר ויותר ממוקד", מסביר בן ברוך, "אנחנו יותר יודעים במה בא לנו להתעסק ובמה לא. תשומת הלב היום ממוקדת יותר בקהל ולא בקונספט. במהלך השנים הבנו שאנחנו לא רוצים הרבה כללים, יש אסיאתי, יש לטיני, אפשר לשלב ביניהם ובתוך המפגש הזה הכל מותר".

בשנה וחצי האחרונות מנשבת רוח חדשה גם במטבח של הדייגו סאן. השפית נועה לוי, שבילתה שבע שנים כשפית במטבח האורבן-תל-אביבי של ג'וז ולוז, נכנסה כשפית הרשמית של קבוצת סן רמו. "נועה מצליחה לזרוק לתוך הטעמים האסיאתיים והלטיניים איזושהי נגיעונת של ים תיכון", מספר בן ברוך. "היא הכניסה למשל מנת שווארמת דג שיושבת בתוך טאקו. הדג צרוב על הפלאנצ'ה עם תבלינים וממש ממחיש את האינטרפרטציה המיוחדת שלה למטבח של הדייגו סאן. היא יודעת לעשות את השילוב בצורה מאוד עדינה אבל תמיד מפתיעה עם דברים ורעיונות חדשים".

אם לשפוט לפי מזג האוויר הקולינרי, קונספטים מוצלחים קמים ונופלים בקצב מסחרר. טרנדים באים והולכים בעולם המסעדנות התל אביבי והיכולת להתעצב ולהישאר רלוונטיים היא לא משהו שיש לקחת בקלות ראש. נראה שהיכולת הזו, לצד דבקות בצדדים הכל כך חזקים שיש בבר מסעדה הקופצני, היא שמשאירה את דייגו עם הראש מעל המים. ואם תשאלו אותו, הוא כאן כדי להישאר.

דייגו סאן | המשביר 2, תל אביב יפו | 03-553-1557

• אוכלים שותים
• קזינו סן רמו
• דייגו סאן
• מטבח אסיאתי
• אוכל מקסיקני