• Facebook
• Twitter
• Email

כשמדברים על "משחקי הכס", כל הזמן מדברים על ג'ורג' ר. ר. מרטין. ואנשים גם יודעים להזכיר את ד.ב. וייס ודיוויד בניאוף, יוצרי הסדרה. אבל הגיע הזמן לפנות מקום ולתת כבוד לשם אחר, קצת פחות מוכר: מיגל ספוצ'ניק. לסדרה יש כמה במאים; בדרך כלל, לכל במאי יש שני פרקים בכל עונה. מיגל ספוצ'ניק ביים את פרק 8 של העונה הקודמת, כלומר פרק הקרב הגדול, זה עם ההלכים הלבנים – שהיה סרט זומבים משובח. והוא ביים גם את פרק הקרב הגדול של העונה הזאת, פרק 9. ותשמעו. האיש הביא עבודה. התלוננתי כאן ועוד אתלונן על הכתיבה של הסדרה, וגם בפרק הזה לא הכל היה מבריק, אבל על פרקים שנראים ככה קשה להתלונן. מבחינת ערכי הפקה – הצילום, האפקטים, הבימוי – הולי קראפ. זה לא היה רק הפרק הכי מרשים בתולדות הסדרה, כשהוא שובר את השיאים שהיא קובעת בכל עונה מחדש. אני לא בטוח שאי פעם בתולדות הטלוויזיה היו 60 דקות מושקעות כל כך. גם בקולנוע, בתקציבים של מאות מיליונים, נדיר לראות קרב ימי-ביניימי או דרקונים משכנעים כל כך. אחרי הפרק הדי ביזיוני של שבוע שעבר, קיבלנו פרק פאקינג מדהים, עם הרבה רגעי ניצחון מספקים, תמורה הולמת לחובבי הסדרה שצלחו את הקטעים הקשים שעברנו לא מזמן. והרבה מהקרדיט צריך ללכת למיגל ספוצ'ניק, הארטילריה הכבדה של "משחקי הכס", זה שמביאים כשחייבים פרק ממש גדול. ואתם יודעים מה החלק הכי טוב? הוא מביים גם את הפרק הבא. זה הולך להיות אדיר.

במירין:נכון, היו לנו כמה בעיות בדרך. לא הכל עבד. אבל בכל זאת, מתברר שהנחישות, ההנהגה והדרקונים של דאינריז, בשילוב עם העורמה של טיריון, יכולים להביא לנצחונות מרשימים. במקרה הזה, דאני הייתה יכולה מן הסתם לשרוף את כל הספינות עם הדרקונים שלה, ולהמשיך לשם לשריפת ערי העבדים כולן. אבל תחת הניהול של טיריון, היא שרפה מעט מאוד, ונותר בידיה צי גדול של ספינות, וגם אדון עבדים מפוחד אחד שיפיץ את השמועה.

ובכל זאת, הם היו יכולים לעשות את זה מהר יותר, לא? טיריון ודאינריז מנהלים בעצלתיים דיון ארוך, ואחר כך נערך גם משא ומתן – כל זאת בזמן שהעיר מופגזת ותושביה נשחטים. קצת זריזות הייתה אולי משאירה את מירין עם מספר גדול יותר של תושבים חיים. במהלך הדיון הארוך באופן מטריד למדי, טיריון מזכיר כבדרך אגב כמה דברים בנוגע למעלה מלך. למשל, את אש-הפרא שאביה של דאינריז, המלך המטורף, החביא מתחת לעיר, כשהוא מתכונן לשרוף אותה. מה הביא אותו להזכיר לה, ולצופים, את הסיפור הזה דווקא? אם למישהו נשאר ספק מה הייתה ה"שמועה" שעליה דיברה סרסיי בפרק הקודם – עכשיו אתם אמורים כבר להבין.

חוץ מזה. הולי קראפ. דרוגון גדל.

מעט יותר מאוחר, שוב במירין: תיאון ויארה הגיעו, כך מתברר. הם אכן אמרו שיש להם ספינות מהירות מאוד. לתיאון ויארה יש הצעה לדאינריז: סיוע, וכמאה ספינות, תמורת איי הברזל ועזרה בחיסול כמה דודים. אבל הסיפור העיקרי של הסצינה הזאת הוא, כמובן, האופן שבו יארה ודאינריז מסתדרות. מה, גם לך אנשים עושים צרות כי הם לא חושבים שאישה יכולה לשלוט, עד שאת בועטת להם בתחת? גם לי! אבא שלך היה מלך גרוע? גם שלי! אנחנו נהיה חברות הכי טובות! הברית האסטרטגית מעניינת, ועוד יותר מזה העובדה שיארה עשויה להתעניין בדאני גם לעניינים שאינם צבאיים נטו. אכן, זוהי הסצינה שתשיק אלף ships.

הבעיה היחידה עם הסצינות במירין בפרק הזה – שפיצו בקלות על קו עלילה מקרטע לאורך העונה ‏כולה – היא שבכל פרק אחר הן היו מקבלות את רגע הסיום הגדול של הפרק, אבל הפעם, הן היו רק ‏מנת הפתיחה, ועד סיום הקרב על הצפון היה קל לשכוח שהן קרו בכלל.‏

ובכן,בצפון.

כבר דיברתי על כמה שהצילום בפרק הזה היה אדיר? אני אדבר שוב. הסצינה של ג'ון שולף את החרב מול הסוסים הדוהרים; דאבוס מוצא את אייל העץ על רקע השקיעה הרומזת לאש שבערה במקום; השוט המדהים, אולי חסר התקדים, שליווה את ג'ון בתוך הקרב, ועשה לקרבות חרבות וחצים בנוסח ימי הביניים את מה ש"להציל את טוראי ראיין" עשה למלחמת העולם השנייה.

מצד שני, מבחינת אסטרטגיה צבאית, עלו בקטע הזה כמה שאלות. ג'ון עדיין, מתברר, לא יודע כלום: סאנסה מזהירה אותו לאמור "אל תעשה מה שראמזי רוצה". ג'ון אומר "וואלה תודה רבה לך קפטן", והדבר הבא שהוא עושה זה כל מה שראמזי רוצה. נופל למלכודת אחרי מלכודת. גם ראמזי קצת הזניח את עבודת המניאק שלו: מה בדיוק מנע ממנו לעשות לצבא ג'ון בדיוק את מה שעשה לצבא סטאניס לפניו, ולשלוח בערך 20 איש במהלך הלילה שישרפו את המחנה? אולי הוא פשוט חיכה למשחק ציד הסטארקים בבוקר.

ריקון סטארק המסכן. הוא היה הדמות הכי חסרת מעש במשפחת סטארק. עונות שלמות הוא נגרר ולא עשה או אמר שום דבר מעניין. אחר כך הוא נעלם לחלוטין מהאופק למשך שתי עונות תמימות, והנה, בעונה הזאת, חזר – בשביל שתי סצינות, שבהן הוא לא אומר אף מילה. אפילו להודור היה דיאלוג עשיר יותר. על כל פנים, הרחש העמום הזה ששמעתם בזמן הצפיה בסצינה הטראגית של ריקון היה הצופים בכל העולם, בכל הלאומים ובכל השפות, צועקים "למה אתה רץ בקו ישר?! רוץ בזיגזגים יא אהבל!".

ואז מתחיל הקרב. תכנית הקרב של ג'ון הייתה, מסתמן, פשוט לרוץ קדימה עם כל אנשיו. בעליה. לא ככה מנצחים בקרבות, ג'ון. צריך לנצל את תוואי השטח – שאתה מכיר היטב, להזכירך – כדי להערים על האויב, אחרת הוא פשוט ינצל את היתרון שלו – במקרה הזה, חוסר מוחלט במוסר ונכונות לחסל את אנשיו שלו כל עוד זה מתאים – כדי לחסל אותך. וזה בדיוק מה שקורה. הצדק הצבאי היה מעניק לג'ון הפסד ראוי מאוד בקרב הזה (אבל וואו, זה היה מצולם באופן כזה שמשאיר טראומה. אוקיי, אני ארגע), אבל אז נשמעת תרועת חצוצרה ומי זה מופיע מעבר לגבעה אם לא גנדלף בראשות כוח של לוחמים רכובים?

אה, למעשה זה לא היה גנדלף אלא ליטלפינגר, שקיים את הבטחתו לסאנסה. זאת כנראה הפעם הראשונה אי פעם שבה מישהו שמח לראות את ליטלפינגר מגיע. אז הקרב מוכרע, וזה אחלה, אבל שוב יש לי שאלה קטנה ומציקה: למה לעזאזל סאנסה לא סיפרה לג'ון על המכתב לליטלפינגר, ועל הכוח הנוסף שצפוי להגיע? נכון שאלמנט ההפתעה הוא חשוב, אבל אילו ג'ון היה מחכה חצי יום, הוא היה יכול לתקוף מראש עם כח עדיף, וערימת הגופות הייתה עשויה להיות קטנה בהרבה. מה הקטע? בשביל מה ההסתרה? מה מישהו הרוויח מזה? אלא אם כן נקבל לזה הסבר טוב בהמשך, נראה ששוב הרוויחו טוויסט מגניב בעלילה במחיר הרבה מאוד חיי אדם.

אפשר בהחלט לטעון שהפרק הזה היה לא כל כך משחקי-הכסי, ויותר שר-הטבעותי – או, אתם יודעים, מתאים לכל סדרה קלישאתית אחרת. מסוג הסיפורים שבהם יש קרב גדול, ושהכל נראה כמעט אבוד, אבל ברגע האחרון מישהו תמיד יגיע מעבר לגבעה להציל את המצב. בסופו של דבר הטובים מנצחים והרעים מובסים, ובמהלך הקרב הרבה אנשים אמנם מתים – כולל איזו הקרבה הירואית של איזו דמות משנית – אבל לא אף אחת מהדמויות הראשיות שמהן באמת אכפת לנו. הם, כולם, נשארים בחיים, בנס. נכון. אבל רבאק, אנשים טובים סובלים ומתים בסדרה הזאת כל כך הרבה, שאפשר להרגיש שאת הנצחונות, כשהם כבר מגיעים, הרווחנו ביושר. בעיקר כשזה עשוי כל כך טוב. ועם דובדבן של קתרזיס טהור בדמות הסצינה המספקת ביותר אי פעם של אדם נקרע לגזרים על ידי כלבים רעבים.

דמויות מתות:ריקון סטארק; וון וון; שני אדוני עבדים מיותרים; ראמזי בולטון; ראמזי בולטון שוב; ראמזי בולטון עוד פעם, כי העברתי אחורה כדי לצפות בו מתפגר שוב ושוב.

נעדרים:מעלה מלך לא נראתה בפרק הזה, אבל זה בסדר, תקבלו אותה עם ריבית בפרק הבא. גם בריאן, סנדור קלגיין, בראן או אריה לא הצטרפו לקרב במפתיע, וחבל.
עירום לא רלוונטי: לא (אבל בפרק הקודם שכחתי לציין את הופעת האורח של הבולבול של סנדור, אז אני מעניק לו תואר עירום-לא-רלוונטי-של-כבוד בפרק הזה).

הסצינה:ברור: החיוך הקטן של סאנסה בסוף, בעוד ראמזי נטרף מאחור. לא, רגע, רכיבת הדרקונים של דאני בהתחלה, זה היה מדהים. לא! לא, ברור שאי אפשר שלא לתת את זה לשוט הארוך הלא ייאמן הזה של ג'ון באמצע הקרב. אבל היה גם את תולע אפור מחסל שני אדונים במכה אחת. וגם הסצינה הקלוסטרופובית הזאת של ג'ון בערמת הגופות. אוקיי, ברצינות, איך אפשר לעזאזל לבחור בפרק הזה? כל סצינה הייתה הסצינה הטובה ביותר. יודעים מה? דאינריז פוגשת את יארה. וזה סופי.

ההרצאה:ירושלמים! ״הסיפורים שמאחורי משחקי הכס״, ההרצאה של דורון פישלר, ההוא מסיכומי הפרקים בטיים אאוט, על הסיפורים ההיסטוריים שהיוו השראה לסדרה, ואיך זה קשור ל"הנסיכה הקסומה" ולאירוויזיון – ביום שלישי, 28.6 בסינמטק ירושלים. עוד פרטים בעמוד הפייסבוק״דורון פישלר נגד העולם״.

• המסך
• גו ווסטרוז
• משחקי הכס עונה 6
• משחקי הכס
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

שימו לב: ספוילרים החל מהפסקה הבאה

ג'ון סנואו חי. תעשו את עצמכם מופתעים. וואו, מי היה מאמין, חוץ מכולם. בסדר, זה למעשה די משמח לדעת שג'ון כבר אינו מת כפי שהיה, אבל מכיוון שזאת ההתפתחות העלילתית הבודדת בעונה הזאת שהיתה צפויה לגמרי ולחלוטין עוד מכותרות הסיום של העונה הקודמת, זה למעשה הדבר הכי פחות מעניין שקרה בפרק הזה. אז אל תוציאו עדיין את הקונפטי, בואו נעבור את שאר הדברים שקרו בפרק לפני שמגיעים לג'ון.

למשל: כבר הסצינה הראשונה בפרק הציגה בפנינו משהו שלא ראינו ממש מזמן – בראן! הוא עדיין קיים! וכמה דברים שלא ראינו אף פעם, כמו למשל את הודור מדבר במשפטים של יותר ממילה אחת, ואת ליאנה סטארק. בראן נעדר למשך עונה 5 כולה, ומתברר שהוא בילה אותה בשכיבה מתחת לאדמה, שיחות עם האיש הזה שתקוע בתוך עץ, וטריפים. זה לגמרי בסדר שלא הראו לנו את קורותיו עד עכשיו, כי אם עד היום העלילה של בראן שעממה רק את הצופים, עכשיו היא הגיעה לרמה שבה היא משעממת אפילו את הדמויות עצמן: מירה (זוכרים? מירה? מתולתלת כזאת? טובה בלצוד ארנבות?), שנאלצה כנראה לעבור את כל העונה הקודמת במערה, מוחה על חוסר ההתקדמות של העלילה ומאיימת לפרוש. בצדק.

ובכל זאת, יש תקווה לקו העלילה של בראן: הרעיון שהוא יהפוך לנוסע בזמן, ומעכשיו עשוי להציג בפנינו פלאשבקים וקטעים נבחרים בהיסטוריה הבלתי-מוסרטת של הסדרה. אחלה! אמנם קיבלנו רק טעימה עכשיו, ובכל זאת: ראינו, כאמור, את ליאנה סטארק, דמות שהרבה דובר עליה, והאינטרנט מלא בספקולציות לגבי מה שקרה לה בעונה מינוס שתיים של הסדרה ומה זה אומר לגבי עתידה של ווסטרוז, אבל בעונות שקיימות במציאות לא ראינו אותה אף פעם. וגם את הודור, הנקרא במקור וויליס, מתברר. עזבו אתכם משאלות גורליות כמו מיהי אמו האמיתית של ג'ון או מה צבע השיער של דאינריז כשהיא לא מחמצנת – השאלה הגדולה של הסדרה עכשיו ‏היא: מה הפך את וויליס להודור?‏ איזו טראומה לקחה ממנו את כל המילים פרט לאחת?

מעלה מלך:אחרי שתי סצינות רצופות של ענקים מרסקים ראשים של אנשים על קירות, אנחנו מגיעים לשיירי משפחת לאניסטר המלכותית. אחת האכזבות הגדולות של תחילת העונה הזאת היא ג'יימי לאניסטר. אחרי השינוי הגדול שעבר – מינוס יד, פלוס מצפון – בשלבים מוקדמים יחסית של העונה, נראה היה שהיחסים בינו לבין אחותו התאומה אינם מה שהיו פעם, ולא רק מהבחינה שהם כבר אינם מערבים החלפת נוזלי גוף על בסיס קבוע. תחומי העניין שלהם שונים: סרסיי מעוניינת במוות, עינויים והחלטות פוליטיות אומללות, בעוד הוא פיתח עניין בעשיית דברים טובים, אם כי הוא עדיין לא טוב בזה. נדמה שלא היה חסר הרבה כדי שהוא יגיד לה: "סרסיי, את אישה נוראית, ביי". אבל אחרי ההשפלה שעברה בידי הדרורים, והאשמה שהוא מרגיש על כך שנחשיות החול ותסריט רשלני לא איפשרו לו להציל את מירסלה, פתאום הוא שוב בטים סרסיי, ודואג לשלומה. בחייך ג'יימי! אתה צריך עוד הוכחות שהיא ביץ' בוגדנית שתתקע בך סכין בגב או באיברים רכים יותר ברגע שזה ייראה לה מתאים? מה שטוב לסרסיי, רע לממלכה. תחליט לצד מי אתה.

ג'יימי מנהל שיחה עם המלך האפס טומן, המכיר בכך שהוא אפס, ושולח אותו לדבר עם אמא. אמא לא מבזבזת זמן ומפעילה עליו מיד את כל הפולניות האגרסיבית שלה ("הו, כמה נחמד מצדך לבוא סוף סוף לבקר את אמא המסכנה שלך שעברה כל כך הרבה בשבילך, לא אל תשאל אותי מה אני עברתי זה לא משנה העיקר שאתה מרגיש טוב, זה באמת משמח אותי לראות אותך, וזה שאני אומרת את זה עם הגב אליך לא רומז לשום דבר. אכלת כבר היום?"). והוא רוצה שהיא תלמד אותו להיות חזק. אוי ויי. ג'ופרי 2 בדרך.

בראבוס:ילדה קבצנית עיוורת ללא שם חוטפת מכות שוב, ואז ממשיכה הלאה לשלב הבא באימוני ‏הג'דיי שלה. צריך לזכור שבין הפרק הקודם לפרק הזה עברו בדיוק יום וחצי (כפי שנראה היטב ‏באירועים בחומה). אימוני דרדוויל אמורים להימשך יותר מיומיים.‏

מירין:גם האח היותר מוצלח לבית לאניסטר כבר ראה ימים יפים יותר. במירין המצב לא משהו בכלל, העם לא מרוצה מהשלטון, המלכה נעדרת, אז טיריון – אותו גמד גאון שראינו מנהל את ענייני מעלה מלך באופן כל כך מבריק – מציע פתרון: לשחרר את הדרקונים. וואט. דרקונים אוהבים את החברים שלהם, הוא אומר, ותוקפים רק את האויבים שלהם. ואף אחד – גם לא מיסאנדיי – לא מזכיר את העובדה שהיתה סיבה לכך שהדרקונים נכלאו מלכתחילה? שמדי פעם הם גם אוכלים ילדים קטנים שלא היו חברים שלהם? ושאף אחד לא ירוויח הרבה מזה שבנוסף לכל הצרות יהיו שתי חיות פרא מסוכנות להפליא שמסתובבות חופשי, כשהאישה היחידה שיכולה לשלוט עליהם לא בסביבה? אני מת על טיריון, הוא האדם שהיה עושה הכי טוב ליקום הזה אילו הוא היה שולט בו, אבל בפרק הזה, המשפט "בפעם הבאה שיהיה לי רעיון כזה, תכניס לי אגרוף בפרצוף" היה הדבר החכם ביותר שהוא אמר.

וינטרפל:אם מדברים על אנשים חכמים שעושים דברים מטופשים, בפרק הקודם רוס בולטון פחות או יותר אמר לבנו ראמזי ישירות שהוא שומר אותו בסביבה רק כספייר, ושאם אשתו החדשה תלד לו יורש עצר זכר, הוא כבר לא יהיה צריך אותו במיוחד. דבר מוזר לומר למישהו שידוע לך היטב שהוא פסיכופת רצחני בלי אף שמץ של עכבות או מצפון. למה רוס חושב שהוא והתינוק יישארו בחיים זמן רב אחרי ההודעה הזאת לראמזי? לא ברור. ואכן, כאשר האח הקטן נולד, ראמזי מחליט שהוא מעדיף להיות בן יחיד. ויתום. רוס בולטון היה, כמובן, בן זונה בוגדני שהרוויח ביושר רב את הסכין במעיים, אבל זה לא משנה את העובדה שהחיסול שלו היה פתאומי מאוד וקל מדי, ושזה כבר הפרק השני ברציפות שבו דבר כזה קורה.

זוכרים את דוראן מארטל? מכרו לנו אותו בעונה הקודמת בתור איש חכם, פוליטיקאי משכמו ומעלה, אינטליגנטי, מתוחכם, רב עוצמה. ואז, בום, סכין בלב, ביי, אחרי מזימה שהוא היה אמור לראות מגיעה מקילומטרים. והנה רוס בולטון, גם הוא – מניאק, אבל תככן, זממן, משחק את המשחק היטב, ובום, דקירה קטנה וצפויה, ביי. תסריטאים יקרים, מה קורה, התחלתם להתעצל? ידוע שמדובר ״משחקי הכס״ וכל אחד יכול למות, כן, אבל זה לא רציני כש"אופס סכין" זו הדרך שלכם להיפטר ברגע מכל דמות שאתם לא יודעים מה לעשות איתה.

אה, כן, וראמזי מחסל גם את וולדה והילד, בסצנה מזוויעה שאנחנו לא הולכים לדבר עליה.

איי הברזל:העניין הזה של חיסול אגבי של דמויות חזקות לא בהכרח נכון לגבי באלון גרייג'וי, שאותו בקושי ראינו עד היום, וכשראינו – הוא עשה רושם של אדם לא נחמד אבל גם לא סופר מתוחכם. ובכל זאת – אפשר היה לצפות שבטירת השליט של איי הברזל יתקינו גשרים טיפה יותר מוצקים. ובכן, באלון גרייג'וי עושה ספלאט על הסלעים מתחת לטירה, נרצח על ידי דמות חדשה. מה שאנחנו יודעים על הטיפוס החדש הזה: הוא אח למשפחת גרייג'וי, ויש לו אגו שמתחרה בזה של קנייה ווסט ויאיר לפיד יחד ("אני הסערה הראשונה והאחרונה, אני האל הטבוע"). מה שהסדרה לא טרחה ללמד אותנו זה איך קוראים לו, לעזאזל. ובכן, השם הוא יורון גרייג'וי, אבל זה לא שיכולתם לדעת את זה מצפייה בסדרה. "שניתן לכם את כל המידע שאתם צריכים?" מגחכים ווייס ובניאוף, "למה, לא קראתם את הספרים? לא התעדכנתם באינטרנט על הליהוקים? מעריצים אמיתיים לא צריכים לדעת איך קוראים לדמויות בסדרה! הם מבינים את זה לבד! ואם לא – הם חוקרים את זה באינטרנט!".

דבר מעניין בקשר למותו הספלאטי של באלון גרייג'וי: הוא סוגר את הפינה של נבואת שלוש העלוקות, שעשתה מליסנדרה אי אז בעונה מי-זוכר-כבר. שלושה מלכים היו אמורים למות: רוב סטארק, ג'ופרי, ובאלון גרייג'וי. ואכן, שלושתם מתים. כמובן, להכריז ששלוש דמויות מסוימות במשחקי הכס יתפגרו תוך שלוש-ארבע עונות לא מעיד על כישורי נבואה מיוחדים אלא יותר על הבנה בריאה בסטטיסטיקה. אבל בגדול, מליסנדרה צדקה! זה אמור לעודד אותה.

בחומה:היא לא מעודדת.

מוקדם יותר בפרק, אד חזר עם קבוצה של פראים וענק, וכולם הביסו כמעט ללא קרב את אנשי המשמר הבוגדים וזרקו אותם לתאים. מפה לשם, משמר הלילה מצטמק: אם לפני עונה-שתיים עוד דיברנו על 102 איש, כרגע אנשי המשמר הנאמנים מונים, המ, בערך חמישה. בכל אופן, זה משאיר רק את בעיית ג'ון סנואו, שנשאר מת לאורך כל העניין הזה. כולנו יודעים איך העניין אמור להיפתר: המכשפה האדומה. אבל מליסנדרה (שנראית טוב מאוד דווקא, תודה ששאלתם) רוצה רק לשבת ולהיות מבואסת ולחשוב על ‏כך שכל חייה היו שקר. דאבוס, בתור נציג הצופים, צריך להעלות את הרעיון: היי, מה דעתך שננסה – סתם בשביל הקטע – להחזיר את ג'ון לחיים? הא? את לא יודעת איך לעשות את זה? את בטוחה? ניסית פעם? תנסי, מה כבר יקרה?
‏(אגב, שאלות שעדיין לא נענו מתחילת העונה: האם דאבוס בכלל יודע על התבוסה של סטאניס? ועל ‏מה שקרה לשירין? ועל התפקיד של מליסנדרה בזה? האם הוא היה מתייחס אליה באותה מידה של ‏סימפתיה אילו היה יודע?).‏

אז מליסנדרה מחזירה את ג'ון לחיים באמצעות חפיפה, תספורת ואמבטית ספוג. אם הסדרה הורגת אנשים כלאחר יד, האופן שבו היא מחזירה אותם לחיים הוא אגבי עוד יותר. אנחנו מדברים כאן על החייאת מתים. הדבר הבלתי-אפשרי האולטימטיבי. אפילו הג'יני לא יכול לעשות את זה! וכאן זה נעשה כאילו זה לא יותר גורלי או קשה ממתכון ניסיוני לקרם ברולה. לא חומרים אסורים שלוקטו מקצווי עולם, לא הקרבה עצמית אדירה, לא שחיטת קורבן, לא שבעה ימים ושבעה לילות של לחשים, לא כלום – רק תספורת קלה ומלמול פחות טקסט מבתפילת מנחה. אילו כולם ידעו שזה כל מה שצריך כדי להשיב מתים לחיים היו היום מסתובבים בעולם הרבה יותר דמויות. אוקיי, למען ההגינות עדיין נשאר לראות איך בדיוק ג'ון חזר לחיים, והאם הוא יהיה בכושר מלא או שמא הוא came back wrong. עוד נראה.

בפרק הבא:ג'ון, חבול אבל איכשהו חי, קם ויוצא מהחדר. אנשי הפרא רואים אותו, צווחים "וווואאאאאא! זומבי לבן!!!" ומיד יורים בו למוות. דאבוס ממלמל "אוי לא, לא שוב" ומדשדש לקרוא שוב למליסנדרה.

נעדרים:דאינריז עדיין אבודה בערבות הדותראקי, וכך גם צוות החיפוש שלה. ‏עלילת דורן נעדרה, וזה ממש בסדר. את ליטלפינגר לא ראינו כבר הרבה זמן.‏ אניה בוקשטיין.

דמויות מתות:רוס בולטון. באלון גרייג'וי. וולדה פריי והבן שלה שבקושי נולד.

עירום לא רלוונטי:אפס.

הסצינה:לא נעים להודות, אבל הסצינה הטובה ביותר בפרק היתה זאת שאני לא מסכים לדבר עליה. "אני לורד בולטון" וכאלה. בררררר.

ביום שני הקרוב (9.5)ב־19:30, באוזןבר: רגע לפני שאתם צופים בפרק החדש, אתם מוזמנים לאוזןבר להרצאה שלי (היי, אני דורון) על הסיפורים ההיסטוריים שהיוו השראה ל"משחקי הכס", ואיך זה קשור ל"הנסיכה הקסומה" ולאירוויזיון. עוד פרטים בעמוד הפייסבוק"דורון פישלר נגד העולם"

• המסך
• גו ווסטרוז
• משחקי הכס עונה 6
• משחקי הכס
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

מה, כבר עברה שנה? אוקיי. ברוכים הבאים לעונה השישית של "משחקי הכס", הידועה גם כהתעללות אכזרית בכולם, בעיקר באלה שקראו את הספרים. הבני זונות המתנשאים האלה, מסתובבים בינינו שנים עם פרצוף של "החתונה האדומה לא הפתיעה אותי בכלל", ואחר כך "אבל, במציאות זאת בכלל לא היתה סאנסה אלא דמות אחרת שאני שמעתי עליה כי קראתי את הספר ואתם לא". אוקיי, כל השיט הזה נגמר כאן באופן סופי. אנחנו עכשיו בארץ לא נודעת ושום ספרים לא יעזרו לכם לדעת מה יקרה, ואם אתם חושבים שאתם יודעים משהו – כמו למשל, איזו דמות לא יכולה למות כי הרי בספרים היא עדיין בחיים ועושה דברים חשובים – גם זה לא יעזור לכם. ידענו מראש שאנחנו עומדים להגיע למצב הזה, ובכל זאת זה היה מסחרר: שום דבר בפרק הזה לא היה לקוח מהספרים. הכל או עוד לא קרה, או לא יקרה. אנחנו בעולם אחר. פאק יו, קוראי הספרים.

פאק יו גם לאלה שחשבו בסוף העונה הקודמת שהם יודעים בדיוק מה יקרה (אני, למשל). אז בפרק הקודם ג'ון סנואו "מת" עלק. טוב, בסדר, אני בטוח שהוא "מת". HBO הקפידה לספר לכולם שהוא "מת", וקיט הארינגטון הודה שהוא אמנם חזר לצילומי הסדרה, אבל טען שהוא חזר רק לתפקיד הגופה של ג'ון סנואו, כי הוא הרי "מת". תיאור העלילה הרשמי של הפרק נפתח בשורה "ג'ון סנואו מת". בינתיים, בפרק האחרון של העונה הקודמת, מליסנדרה המכשפה האדומה – כהנת של אל שידוע ביכולתו, בין השאר, להחזיר מתים לחיים – הגיעה לטירת שחור, בתזמון מושלם. וואו, מעניין מה יקרה. אז כן, טכנית ג'ון "מת", והוא בטח יישאר ככה לפחות עשר דקות אחרי תחילת העונה החדשה. אנחנו הולכים לעשות את עצמנו מופתעים כשהיא תגיע ותחזיר אותו לחיים? יאללה.

רק שהסדרה לקחה את העובדה שאחד הגיבורים הראשיים בה מת באופן רציני במידה מפתיעה. ג'ון אכן נשאר מת לאורך כל הפרק הזה, וגם אופציית המכשפה האדומה נראית, קצת, אה, מקומטת, כרגע. אני עדיין מאמין באמונה שלמה בתחייתו של ג'ון, שישוב מהמתים ויגאל אותנו מההלכים הלבנים וכמו כן ינעץ חרב עמוק בישבנו של אולי החרייאת הקטן במהרה בימינו אמן, אבל האמונה הזאת טיפה פחות יוקדת. כמו זאת של המכשפה.

דורן:זה לא שאנשים מתים ב"משחקי הכס" הוא קונספט חדשני במיוחד, אבל זה באמת היה קטל מוקדם‏, בלתי צפוי ולמען האמת, די תמוה. דוראן, שומר הראש אריו הוטא (כן, יש לו שם! ובספר הוא אפילו דמות משמעותית!) וטריסטיין לא שרדו אפילו סצינה אחת בעונה החדשה. וכך נשמרה הסימטריה: מנהיגים שוחרי שלום, שמנסים לשם שינוי לדאוג לרווחת העם ולהימנע ממלחמות מיותרות, נרצחו בדם קר בשל הפשע הזה – בקצה הצפוני של שבע הממלכות כמו גם בקצה הדרומי. אבל זאת הבעיה של אנשי דורן; הבעיה שלנו כצופים היא העובדה שדוראן מראטל היה נקודת האור היחידה, הדמות המגניבה, הכתובה ומשוחקת היטב היחידה בכל הסמאטוחה של דורן. עכשיו אנחנו תקועים עם אוברינה, אובררה ואברמוביץ', או מה שלא יהיו השמות של נחשיות החול האלה. פאק יו, קוראי הספרים וחובבי דמויות כתובות היטב בכלל.

(כמו כן: כשאתה נמצא בחדר עם שתי נשים שמצהירות על כוונה להרוג אותך, אל תפנה לאף אחת מהן את הגב. די בסיסי, לא? מי לימד אותך להילחם?).

ליד וינטרפל:תיאון וסאנסה נסים בשלג, ולו יש תכנית: הוא יקריב את עצמו ויעבור מי יודע איזה ‏התעללויות יצירתיות חדשות מידי ראמזי, והיא – תלך צפונה אל החומה. התכנית הזאת מצליחה ‏להיות מטומטמת יותר אפילו מ"תדליקי נר על החלון": את המרחק שבראן וחבורתו עברו, בעזרת זוג מומחים לציד ולהישרדות בטבע, במשך משהו כמו שתי עונות, אמורה לעשות עכשיו סאנסה, חסרת הידע, לבדה, ‏בשמלה ספוגה במי קרח שאמורה להקפיא אותה למוות בתוך שעות לכל היותר. זה בטוח יעבוד. למרבה המזל, ‏אנחנו ניצלים מכמה פרקים של סאנסה גוססת, במה שבסדרה הזאת לא קורה כמעט אף פעם: פעולת הצלה-אבירית-ברגע-האחרון, ‏לגמרי לפי הספר. תרועת חצוצרות נשמעת, והנה מי אלה פורצים קדימה אם לא בריאן ופוד החמושים ‏כמובן בחרב הקסומה, המופלאה והמדהימה אורטל! (שנה שלמה לא כתבתי את השטות הזאת, תנו ‏להנות). על בריאן עובר יום טוב: לא רק שהיא הצליחה במשימתה לנקום את נקמתו של רנלי ‏ולחסל את סטאניס, היא גם מגשימה סוף סוף את ההבטחה הותיקה שלה להפוך לשומרת הראש של ‏סאנסה. ‏

דבר אחד שהעיב על הסצינה הזאת: מה לכל הרוחות קרה לכלבים? כלבי הציד של ראמזי, אותם ‏כלבים שהוא מאכיל בבשר של אהובות לשעבר, אותם כלבים שקיומם הספיק כדי להניס את יארה ‏גרייג'וי פעם – הכלבים האלה תקפו את תיאון וסאנסה, אבל בשניה שבריאן הגיעה, הכלבים, ככל ‏שראינו, התפוגגו לאבק. לא ראינו אותם תוקפים ולא ראינו אותם מתים. הם סתם לא היו שם יותר. ‏כלבי הרפאים.‏ פאק יו, קונטיניואיטי.

במירין:טיריון וואריז מתהלכים לפה ולשם בעיר השוממת למדי (איפה כל עשרות הניצבים שממלאים אותה בדרך כלל?) ועושים סיכום של הפרקים הקודמים ללא התפתחות עלילתית, עד שהם מגלים שצי הספינות עולה באש. "אנחנו לא הולכים לשוט לווסטרוז בקרוב" אומר טיריון. יכולת פשוט להגיד "ובכן, גם העונה הזאת לא יהיה קשר בין העלילות שלנו לאלה של ווסטרוז". פאק יו, צופים שציפו לאיחוד-עלילות עוד בחיינו. לעזאזל!

מעלה מלך:על סרסיי עברו לאחרונה כמה ימים שהיא לא לגמרי תשמח להיזכר בהם (זוכרים – צינוק, ‏וידוי, השפלה, ‏shame shame‏), ומצב הרוח לא משתפר בהרבה כשהיא יורדת לנמל השומם באופן ‏מפתיע (לא, ברצינות, איפה כל הניצבים?) כדי לקבל את פני אחיה השב מדורן, ‏ומגלה שהבת שלה, מירסלה, מתה. אוקיי, מידת הסבל שעוברת סרסיי לאחרונה היא כזאת שלא הייתי ‏מאחל אפילו לאנשים הנאלחים בעולם, אבל צריך לזכור שסרסיי היא בהחלט אחת מהאנשים האלה. ‏השיחה עם ג'יימי – איכשהו כשקרוב משפחה שלהם מת זה תמיד נגמר בשיחה עם ג'יימי – מסתכמת ‏בעוד פאק-יו. פאק יו לכ-ו-ל-ם, "‏Fuck everyone who isn't us‏". קבלו את מימרת בית לאניסטר החדשה. צריך לתפור את זה ‏על כל הדגלים שלהם.‏

בערבות הדותראקיות:אה, אז לכאן הלכו כל הניצבים.

בבראבוס:אריה העיוורת מקבצת נדבות ומותקפת על ידי בחורה עם מקל. הקטע הזה של הכאת קבצנים עוורים בעזרת מקל הוא כנראה עניין יומיומי בבראבוס, כי התקיפה לא מושכת תשומת לב מיוחדת. אף אחד בסביבה לא מתקרב, מגיב או אומר משהו. ממהות האימונים מתברר שאריה אמנם התעוורה, אבל האימונים שלה לא הסתיימו. היא פשוט אמורה להפוך לדרדוויל.

ובחזרה בחומה, הגענו לסוף הפרק, ודאבוס הכלי אמר משהו על זה שמליסנדרה יודעת לעשות דברים. "אתם לא ראיתם אותה עושים את מה שאני ראיתי". או כן, אנחנו זוכרים מה היא יודעת לעשות. תינוקות עשן וכאלה. ואז אנחנו רואים את מליסנדרה, והיא, איך לא, מתפשטת. להלן מהלך המחשבה של חלק גדול מהצופים: "או, סוף סוף, הא, משחקי הכס התחילה, הנה קצת ציצי-ווואה! מה זה! למה! למה! מה עשיתי! למה!". פאק יו, אנשים שרואים את הסדרה בשביל הציצים.

הסיום הזה לא היה רק מפתיע, מזעזע, מבוצע נהדר ומעלה שאלות מעניינות (האם זה אומר שמליסנדרה הולכת למות? ומה זה אומר בקשר לעתיד הקריירה של ג'ון כפגר?) – הוא אפילו הצדיק בדיעבד איזה שתיים-שלוש סצינות עירום לא רלוונטי מהעונות הקודמות, שהכינו את הקרקע לפאנץ' הזה. למי שסופר, זה משאיר רק 412 סצינות עירום ללא הצדקה. עבודה יפה, משחקי הכס, עבודה יפה.

נעדרים:לא ראינו את בראן, ריקון, או את המתרחש באיי הברזל. ולא שמשהו מזה חדש, אחרי הכל כבר יותר מעונה שלמה אנחנו לא רואים אף אחד מהם ואנחנו די בסדר עם זה, אבל הבטיחו לנו שכולם דווקא ישתתפו בעונה הזאת. עדיין מחכים.

דמויות מתות:דוראן מארטל, טריסטיין מארטל ואריו הוטא, או במילים אחרות, כל החלק הטוב של דורן.

הסצינה:מליסנדרה האמיתית. WTF כמו שצריך.

• המסך
• משחקי הכס
• גו ווסטרוז
• משחקי הכס עונה 6
• תרבות