>> אור בירון היא זמרת ואקטיביסטית, לשעבר בלהקת הPאנק רוק הנשית שהקימה Meat Eating Orchids, ועכשיו עם "Toxic",סינגל אלקטרו-פופי חדששהפיק לה אבשלום הספרי (WC). השיר נולד אחרי פרידה קשה וכואבת מגבר שהתגלה כרעיל. בתוספת הקליפ הצבעוני והפזמון המדבק, TOXIC הוא המנון "יאללה ביי" מושלם מהגבר הנרקיסיסט. המסר שעובר הוא שגם אחרי פרידה נוראית וכואבת, עדיין אפשר לחיות, להרים, לשמוח ולהשתמש באנרגיה הקשה של הכעס והכאב כדי לעמוד בחזרה על הרגליים. ולרקוד.

1. סיד וננסי (AKA 44)

בקומה העליונה במתחם הבילוי החדש יחסית בנחלת בנימין 44 (AKA 44) שוכן לו בר היין הכי נכון של התקופה. כבר כשתטפסו במדרגות, תקבל את פניכן תמונה גדולה של הזוג הכי טוקסיק שיש, סיד וננסי, שעל שמם קרוי המקום.פרובוקטיבי? שנוי במחלוקת? גם אני.חוץ מזה, שם נגמרת הרעילות. אז כשבא לי להתפנק ביין ואירוח על רמה (ואחרי פרידה – בא לי במיוחד), לגלות איזה בקבוק אקזוטי (כולל כל מיני צבעים של יין שלא ראיתי בחיים) ולפגוש אנשים שעושים לי את זה (ועושים לי) – אני שם.נחלת בנימין 44

2. שאפה

כבר אמרו שאין כמו יפו בלילות – ולא יכולתי להסכים יותר. עם האווירה המיוחדת, הים ומתחמי הבילוי – יפו מסמלת את הפרק הנוכחי בחיי, בו אני חופשיה מתמיד. את השאפה אני מכירה כבר שנים, אבל היא הפכה לאחד ממקומות הבילוי העיקריים שלי בשנים האחרונות מאז שעברתי לאזור.לא מפתיע שעם שם כזה, לא פלא שכמה מהדייטים הכי מוצלחים שהיו לי – היו שם. פלוס לחובבת ג'ין כמוני, קוקטייל הג'ין סלק זה חלום שהתגשם.נחמן 2

3. JUS – Shoshi Barbi

אם צפיתן בקליפ שלי קל להבין שאני מאוד בעניין של אופנה – מהסוג הבועט, היצירתי ושובר המוסכמות. בואו נודה על האמת – ללבוש פיס חדש ולהרגיש נהדר זו דרך להרים לעצמנו ולעודד את עצמנו בכל מצב.את JUS של שושי בארבי גיליתי בעשור שעבר ואפילו זכיתי לדגמן לה כשחזרתי לתל אביב ממגורים בחו"ל. מאז התאהבתי בעיצובים המגה-מגניבים שלה שקורצים לעולמות הרוקנרול והמוזיקה.חנות הדגל בשינקין אמנם עברה לאונליין אבל מאז ולעולם היא תהיה חלק מהעיר שלי, שמסמלת עבורי את החופש לבטא את עצמי במקסימום.להשיג אונליין

4. Alef by a

עוד שתי אהבות שלא דיברתי עליהן בינתיים הן האהבה לאוכל והאהבה לאסיה (את האהבה לאלכוהול כבר הבנו…); אז הנה מקום שמאגד את כולן:את a של יובל בן נריה כולם מכירים, אבל ידעתם שיש שם לילות איזקאיה בימי ראשון?איזקאיה היא בעצם "בר טפאסים" יפני, וזו הזדמנות ליהנות מהצד הלא מעונב אך העדיין מאוד איכותי של המסעדה הידועה. גם המחירים פחות מעונבים בהתאם.מניסיון, כשאת פותחת את השבוע על הבר בערב רווי אלכוהול, סטייל ואוכל טעים, עם דיג'יי על העמדה ושירות באווירה הנכונה – למרות שזה רק יום ראשון, אין לדעת איך הלילה ייגמר.דרך בגין 121

5. תיאטרון גשר

דבר אחד למדתי בפרידה הזאת וזה שאת הדרמות צריך להשאיר לבמה ולא לחיים עצמם. כשמדובר בשחקנים כמונו זאת משימה לא פשוטה, אבל יש מקום אחד שעוזר לי במיוחד, עם רצף הצגות איכותי וקאסטים חלומיים.ככה יצא שבערך פעם בחודש אני מוצאת את עצמי בתיאטרון שעליו ועל אחת מכוכבותיו נכתב אחד משירי הפרידה הגדולים של העשור שעבר. כיפואית – זה גם ממש קל"ב. ואחרי שהזלתי דמעות במקום הנכון, תמיד אפשר ללכת לדרינק ב"קזינו סן רמו" השכן כדי לסיים את הלילה באקורד מרים.שדרות ירושלים 9

בונוס מיוחד: פלייליסט מושלם לפרידות ממערכות יחסים רעילות

• העיר שלי
• פרידות
• AKA44
• שאפה בר
• יובל בן נריה
• תיאטרון גשר

מכירים את זה שנשבר לכם הלב, אז אתם משתכרים למוות ומחליטים שזה בדיוק הזמן המושלם לנסח הודעה שיכורה, ארוכה ומלאת האשמות ו/או וידויים לאהוב לשעבר? רק שאז מוח הלטאה נדלק, האינסטינקטים ההישרדותיים מורידים את רמת האלכוהול בדם, מעלים את ההיגיון בחזרה לראש ודבר ההודעה המביך נשאר נצור לנצח במעמקי הפתקים שלכם בטלפון. אלעד סמוכה (36), מנהלת סושיאל מתל אביב, מכירה את החוויה הזאת מצוין, מצוין מדי. אבל במקום לקבור את ההודעות הגנוזות שלה, היא הרגישה שמגיע להן – ולאחרות – להשמע. כלומר, מול קהל. באירוע מיוחד. חלילה, לא מול האקס שלה. אלא אם כן הוא יבוא.

"לא מזמן יצאתי ממערכת יחסים עם מישהו שמאוד אהבתי. מצאתי את עצמי בלילות של שיכרות כותבת לו הודעות מתגעגעות ושבורות ולא שולחת. התחלתי להקריא את זה לחברים שלי והם שיתפו שגם להם יש הודעות כאלו", מספרת סמוכה, "החלטתי לנתב את הכאב שלי על הפרידה למקום טוב ולארגן ערב של בירות וצחוקים שכולם יקריאו את ההודעות הכי שבורות, מתגעגעות, נוקמות או כועסות שרצו לשלוח לאקסים. את ההכנסות החלטתי לתרום לעמותה נפלאה שקוראים לה אנשים יוצרים חברה".

"אנשים יוצרים חברה" היא עמותה שהוקמה כמענה לאנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי בניסיון לספק להם מרחב קהילתי להיכרות ופעילויות עם אנשים בדיוק כמוהם. לפני כשנה הצטרף רוני קובן במסגרת הסדרה שעשה בכאן 11, "יוצאים מהכלל", לאחת היוזמות של העמותה – סדנה למציאת זוגיות. המסע תועד בשלושה פרקים ומעביר היטב את הקושי של אנשים שנמצאים על הספקטרום ביצירת מערכות יחסים, אבל גם את הקסם שמצוי במסע שלהם.

הערב מיועד לציבור הרחב אבל יצטרפו אליו גם אנשים שלוקחים חלק בפעילויות של העמותה וחלקם אפילו יחלקו את ההודעות הגנוזות שלהם. מי שתנחה אותו היא לא אחרת מאשר הקומיקאית ואשת הרדיו העוקצנית והמקסימה עדי ששון. לאחר הקראת ההודעות תעלה להרצותלי תום דותן, יועצת לענייני לב ופרידות והפרזנטורית של אוקיי קיופיד ישראל בנושא פרידות, גוסטינג, מה קורה לנו במוח אחרי פרידה, סטטיסטיקות ובגדול – כל מה שאתם צריכים לדעת אחרי פרידה. בואו לבכות איתנו.

מועדון הלבבות השבורים, בעלות מלאכה, פראנצויז 12, חמישי (22.9) 21:00.ניתן להזמין כרטיסים מכאן.

• ❤ תל אביב
• אהבה
• פרידות
• מערכות יחסים

תרבות הטינדר השאירה אותנו עם נזק משני לא מבוטל: פרידות תכופות שבניגוד למאצ' שיצר אותן, צריכות להתקיים במימד הפיזי, ממש במציאות. אנחנו לא רוצים מלצרית שתפריע לנו באמצע וגם לא מיטה קרובה מדי שתסיט אותנו מהמטרה, ובוודאי שלא ראוי לייצר סצנה דרמטית פומבית של פרידה לא אסתטית בפרהסיה עם צווחות ודמעות ונזלת. לכן ריכזנו למענכם ולמענכן את חמשת המקומות האידיאלים לחתוך בהם מקשר קצר או ארוך, רחוקים מגשרים, חפצים חדים ומכשפות שיטילו שחור (אבל יש לנו המלצות גם עליהן אם תתעקשו).

גן יעקב: הסט לסרט שאתם חיים בו

פנינת הטבע האורבני המשקיפה על תיאטרון הבימה היא ללא ספק הפייבוריטית שלנו. לבכות ולהיות ב"סינדרום הדמות הראשית". מבוך העצים האינטימי וצבאות הבומרים הפוקדים את קפה לנדוור ואת בבקה בייקרי מהווים ניצבים מושלמים למלנוכוליית נעורים א-לה סרט התבגרות אמריקאי. רק קצת גשם וזו סצנה בסרט סטודנטים תל אביבי. כמעט עושה חשק להיכנס לזוגיות רק כדי להיפרד כאן.

כיכר דיזנגוף: למהירי החלטה

הכיכר של צינה היא הלוקיישן האידיאלי לחיתוך מוקדם, דייט שני בואכה שלישי פלוס מינוס. מקומות הישיבה ביזארים ולא מאפשרים התמקמות נוחה (בטח במקרה ולא טרחנו להביא שמיכת פיקניק ולחכות 27 דקות בתור לבייקרי), מושלם למי שרוצה למסור הודעת פרידה באופן אישי אך מבלי להיכנס לשיחות נפש עמוקות מדי.

קריית ספר: לאן הברווזים עפים?

הגינה המשופעת מהווה בית לתחביבים מכל הקשת התל אביבית, כולל קבוצות התעמלות היפסטריות, תיכוניסטים בליינים שמצאו מי שירכוש להם אלכוהול, ומסיבות יום הולדת לפעוטות ומילניאלים. על רקע זה אתם והפרידה שלכם תמשכו מעט מאוד תשומת לב מהסביבה. קריית ספר לא שופטת אותך, ותמיד אפשר ללכת אחרי להתנחם במאפה בגרציאני או בדרינק בפיקוק.

רוטשילד 1: הצד האפל של הבימה

מייזון קייזר, אנחנו צריכים להרחיב בכלל? אם להרוס למישהו מקום אחד בתל אביב, הוא יכול בכיף להיות רחבת רוטשילד 1, המכונה גם "הבימה השחורה" על שום מיקומה בקצה השני של סקאלת שדרות רוטשילד. הרחבה מתבלטת בניטרליות שלה והשילוב האקלקטי של המוסדות הסובבים אותה הופכים אותה לגליץ' מושלם ברצף זמן חלל. מתאים במיוחד לקיצוניים בינינו שמחפשים לסיים זוגיות ארוכה, שיחות יחסינו לאן וגירושים, עם אופק למעשים קיצוניים כמו חשבון של אלף ש"ח בפרונטו, ירידה לשאול של הברקפסט קלאב או חיסול מלאי הפחמימות של אריק קייזר.

מתחם נגה: לחובבי הסמליות

מה יותר סימבולי מאשר לסיים קשר איפה שנגמרת פלורנטין ומתחילה יפו, המקום בו מערכות יחסים בורגניות עולות שלב והופכות לחוזה נישואין שבעל פה בין שלל סלוני הכלות? התשובה היא כלום. מומלץ במיוחד לזוגות שיצטרכו לתאר בפירוט את מעללי הפרידה באמצעים ספרותיים באוזניי חבריהם, אקסטרוברטים, סופרים ואמנים. קצת סטייל לא יזיק פה.

• הבועה
• זוגיות
• פרידות
• סיפורי פרידות
• יחסים
• סקס ויחסים

>>לכל סיפורי הפרידות שישברו לכם את הלב מחדש

• פרידות
• סקס ויחסים
• סיפורי פרידות
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

>> לכל סיפורי הפרידות

"זה היה בסביבות גיל 18, היא גרה בתל אביב ואני לא. הכרנו שנתיים לפני כן ואז קרה בינינו משהו. היינו מדברים הרבה בטלפון (עשור פלוס לפני הווטסאפ והסמסים). קשה להגיד שהיינו בוזגיות כי זה היה לא ברור, אבל כן היה קשר וגילויי חיבה הדדיים גם כשהיינו נפגשים וגם כשהיינו מדברים. זה חם־קר כזה והייתי ממש תמים. בתקופה שקדמה למקרה מבחינתי זה התחמם וזה היה זה. דיברנו באחד הערבים בטלפון וקבענו שניפגש למחרת אצלה בבית. ממש שמחתי כי היא הייתה ממש מגניבה. הגעתי לתל אביב, עליתי במדרגות אל הדירה שלה ודפקתי בדלת, אחיה פתח ואמר שהיא לא בבית. הוא אמר שהיא יצאה לפגוש מישהו ובשיא התמימות אמרתי 'כן אני המישהו', והוא כזה, 'לא, היא יצאה אתמול לפגוש מישהו ועוד לא חזרה'. לא הרגשתי שזו ממש פרידה לכל דבר, אבל זה כן שבר לי את הלב. במשך שעתיים אחר כך כל מה שיכולתי לעשות היה לשבת על ספסל, לעשן סיגריות ולהסתכל על יונים בפארק".

• פרידות
• בגידות
• סיפורי פרידות