Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מה רואים הלילה: החטא הקדמון של הרוצח הסדרתי הכי אהוב עלינו
רוצח מלידה: "דקסטר: החטא הקדמון". צילום: Showtime
סדרת הפריקוול של דרמת הפשע "דקסטר" חוזרת לשורשיו של הרוצח הסדרתי דקסטר, ומנסה להבין איך פסיכופט נולד (רמז: כמו תינוק). על הדרך היא גם מנסה לפתור את התעלומה בנוגע לגורלו של דקסטר המבוגר, כי קשה לסרב ללהק את מייקל סי הול שוב
במשך 8 עונות דקסטר היה הרוצח הכי מפחיד, ומעורר חמלה, על המסך. בעצם רגע, זה לא נכון – במשך 4-5 עונות דקסטר היה הרוצח הכי מפחיד על המסך, ואז רק חיכינו שהסדרה תגאל אותו ואותנו מייסורנו המשותפים. השמדת הערך של הסדרה המצוינת ההיא היתה כנראה הפשע הכי גדול שדקסטר עשה, אבל אנחנו מוכנים לסלוח למייקל סי הול הנפלא על הבחירה להישאר בתפקיד גם אחרי שהסדרה התפוררה סביבו. אם נודה באמת, גם הסיקוול "דקסטר: דם חדש" לא הציל את הפירמה – גם הוא התחיל בתנופה טובה, ובאמת שהיה כיף לראות את הול צולל בחזרה לתפקיד הפסיכופט המתוק דקסטר, אבל גם הוא הסתיים בצלילה מטה עם פרק סיום הזוי לא פחות מהסיום הראשון
המעריצים עוד לא מרוצים, ובצדק, אז אולי הפעם נצליח לקבל סוף ראוי לדקסטר? או בעצם, אולי התחלה? כי "דקסטר: החטא הקדמון" היא סדרת פריקוול, שמספרת את סיפור חייו של הרוצח, מלידתו, דרך בניית "הקוד" המפורסם, ועד להפיכתו לרוצח הטלוויזיוני האהוב שאנחנו מכירים. אבל אל תדאגו, גם את מייקל סי הול תראו מציץ בתפקיד דקסטר של היום, מנסה לספק פיתרון טוב יותר לסיום שקיבלנו, אבל את רוב הפרקים הוא בכלל מלווה בקולו, בתור "הנוסע האפל" שבתוכו – אבל חוץ ממנו, הכל השתנה. או בעצם, חזר אחורה.
הסדרה החדשה מתרחשת ב-1991, אז דקסטר הצעיר (פטריק גיבסון, "צל עצום") רק גיבש את אישיותו והתחיל להתמודד עם הנטיות המפלצתיות שבו, תחת הדרכת אביו הארי (כריסטיאן סלייטר), שעוזר לו לעבור לרציחת פושעים שהתחמקו מעונש. וזה דבר די מאתגר כשאתה מתחיל כמתמחה כמומחה נתזי דם במשטרת מיאמי. רוב הדמויות האהובות עלינו (דברה אחותו, אנג'ל בטיסטה, וינס מאסוקה ועוד) קיבלו גרסה צעירה לעצמם, וכאמור – אפילו דקסטר הזקן פה, אז אולי נגלה הפעם מה עלה בגורלו באמת, ולא בקליף האנגר. מה יש לכם? אתם יכולים בבקשה לעשות את זה הפעם כמו שצריך? נו טוב, נקווה לסוף טוב. "דקסטר: חטא קדמון", שואוטיים ופרמאונט+, פרק חדש מדי יום שישי.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
סרטי ההמשך שלא ידענו שאנחנו צריכים (כי לא היינו צריכים)
מלכי ההמשכונים שלא באמת צריך. "אמריקן פאי". צילום מסך
לא מעט סרטי מופת וקלאסיקות מחליטות לעשות סרט המשך, לעיתים הן ממשיכות את העלילה ולעיתים הן מתמקדות בדמויות משנה איזוטוריות. אז החלטנו לחפש עוד כמה דמויות צדדיות שסיפורן יכול להחזיק סרט הוליוודי
ז'אנר: קומדיה משפחתית קיבוצניקית תקציר העלילה: אחרי 25 שנים בציריך, מוטי בננה חוזר לקיבוץ עסיסים עם הבננה מקופלת בין הרגליים כדי לקבור את סבו, חיים. החזרה מציפה סכסוכים ישנים עם חברי הקיבוץ, ובמיוחד עם סרג'יו בן ה-86 שתמיד קינא בעובדה שמוטי מצא לעצמו שוויצרית נאה. אך חברי הקיבוץ לא יודעים שהשוויצרית עזבה את מוטי שנה אחרי שעבר לציריך, ומאז הוא עובד באופן אירוני, במפעל לאריזת בננות. הופעת אורח: עידן, הבן הצעיר (צח שפיצן), כיום כתב חדשות מצליח שמגיע לסקר סכסוך עם שכנים מעיירת פיתוח על כניסה לנחל שבגבולות הקיבוץ. מה אומרות הביקורות: "להפריט, ומהר".
"פאי של אהבה"
ז'אנר: דרמה קולינרית מרגשת תקציר העלילה: את'ל, אלמנה חביבה ומשועממת ששכלה את בנה בעיראק, לומדת לחזור לאהוב את החיים באמצעות כישרון האפיה הנדיר שלה. אחרי מפגש מקרי עם אופה עוגות מקומי, היא מנסה לראשונה בחייה להכין פאי תפוחים חמים ופריך, והתוצאה מהממת את כל השכונה. העוגות הופכות לכל עולמה, אך הכל משתנה כאשר היא שומעת על מעשיו של בן השכן בעוגה. הופעת אורח: יוג'ין לוי חוזר בתפקיד אביו של ג'ים, הקונה הראשון – והאחרון – של העוגה. מה אומרות הביקורות: "מקסים, מרגש, מתוק וחמים כמו פאי טרי. יצאתי לפני העשר דקות האחרונות"
"וואקף וואקף"
ז'אנר: קומדית צבא מצרית תקציר העלילה: מעט אחרי "מלחמת אוקטובר", מוצב קטן של חילים מצרים מנסים רק לשרוד את משמרת הפוטרול המשעממת. אך כאשר הם לוכדים שבוי ישראלי פטפטן (שעוד מעיז ללמד אותם איך לעשות קפה), המורל סוף סוף בעליה. זאת, עד שהשבוי מתחמק מידיהם בתחבולות, ולא נותרה להם ברירה אלא לתפוס בדואי אומלל ולשקר שהוא שבוי ישראלי. בסוף הם מוצאים איכשהו נפט והכל מסתדר. הופעת אורח: שייקה לוי, שהוצער באמצעות טכנולוגיית CGI מיוחדת, חוזר לתפקיד ויקטור חסון. מה אומרות הביקורות: "למה ה-CGI נראה כאילו נעשה עם צייר?"
"שווארמן"
ז'אנר: MCU, אוריג'ן סטורי תקציר העלילה: מרוואן סעיד אל מכלול היגר לארה"ב אחרי שטרוריסטים השתלטו על ביתו. הוא רק רוצה לקיים את אשתו ושתי בנותיו, ופותח דוכן שווארמה צנוע, שבמקרה נמצא לא רחוק מהפינת הרחוב בה חבורת גיבורי על ניצחו את לוקי בסרט "הנוקמים" הראשון. המסעדה של מרוואן הופכת לפופולרית במיוחד בעקבות ביקורם של גיבורי העל, אבל עומס הלקוחות ומקריס את המקום במהירות. מרוואן נשבע לנקום בנוקמים והופך לשווארמן, נבל על חדש שיסובב את היקום של מארוול על צירו. הופעת אורח: כל גיבורי העל של מארוול, שילחמו בשווארמן לאורך השנים, ויפסידו לו בכל פעם מחדש. מה אומרות הביקורות: "סוף סוף נבל מארוול מעורר אמפתיה. אני בעדו כי הוא מכין שווארמה"
"אלטמן הגדול"
ז'אנר: קומדיה סקסית שלא עוברת ב-2022 תקציר העלילה: עשרים שנה אחרי עלילת "מציצים", אלטמן הקטן עדיין תקוע בחוף מציצים, מנסה לשרוד את הניינטיז עם מטרה אחת – לגרום לכל תל אביב לדעת איזה כלי יש לו. הכל משתנה כאשר הוא הולך למסיבה, מרגיש דקירה ומגלה על גבו סטיקר "ברוכים הבאים למועדון האיידס". עכשיו הוא צריך למצוא קונדום ראוי למידותיו. הופעת אורח: בנו הלא חוקי של גוטה (חנן בן ארי) מחפש בחוף מציצים כל מידע שהוא יכול על אבא. הוא לא יאהב מה שימצא. מה אומרות הביקורות: "איכס איכס איכס איכס איכסססס"
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ג'ון בויגה, מהפרצופים המבטיחים של "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר", עדיין לא הפנים את העובדה שהוא זכה להשתתף בסדרת הסרטים שגדל עליה. אם תשאלו אותו איך היה, התשובה הקצרה תהיה: כמו בדיסנילנד
ייתכן שג'ון בויגה הוא האיש הכי שמח ביקום כרגע. הוא בן 23, הוא נבחר אישית על ידי הבמאי ג'יי ג'יי אברמס להופיע במה שאמור להיות הסרט הגדול ביותר של העשור – "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" – ועכשיו כל אחד בכדור הארץ רוצה חתיכה ממנו. מתוקתק בבגדי מעצבים, שרוע כל כיסא באחד מבתי המלון האופנתיים בלונדון, הוא אוחז בידי ומחייך כאילו זכה בלוטו. כאשר בשנה שעברה הודיעו שבויגה לוהק לתפקיד פין, הלוחם הפשוט שעורק משורות פלוגת חיילי סער ומצטרף למורדים, כמעט כולם הופתעו.
לאחר מכן הגיעו מאמרי תגובה שרבים מהם הציגו אותו כילד רחוב שקורץ מאותם חומרים – אקדחים וכנופיות – כמו הגיבור שלו מוזס שגילם בסרט האקשן מ־2011 "השכונה נגד חייזרים". אלו שטויות, כמובן. בויגה הוא פשוט שחקן מצוין, אינטנסיבי וכריזמטי, במסורת הבריטית הגאה של אלברט פיני, בוב הוסקינס וטום הארדי. אבל יש בו גם פתיחות, בייחוד אחד על אחד: התלהבות היפר אקטיבית וביטחון עצמי נוסק שקשה לא לחבב. זהו שילוב ייחודי, ובזכותו בויגה משתלב בקלילות בעולם האגדי, הקשוח אך הנלהב של "מלחמת הכוכבים". גם העובדה שהוא מעריץ אובססיבי של המותג, שאסף את כל הצעצועים ושיחק בכל משחקי המחשב, בטח לא הזיקה לו.
כמה פעמים הגיק הפנימי שלך השתולל על הסט של "מלחמת הכוכבים"? "כל הזמן. מסיעים אותי בבוקר לסט ואני לובש את החליפה, הגיק הפנימי משתולל פעם ראשונה. קוראים לי לסט, הגיק משתולל פעם שנייה. ג'יי ג'יי מספר לי סוד, הגיק משתולל פעם שלישית. ג'יי ג'יי מתלהב ממשהו – וכשג'יי ג'יי מתלהב, כולם מתלהבים – והנה הפעם הרביעית. זה כמו ללכת לדיסנילנד כל יום ויום".
מה היו הרגעים הכי טובים? "ללבוש את השריון של חיילי הסער. צריך להיזהר, כי הוא צובט בבתי השחי ובין הרגליים. אבל כשנתנו לי להחזיק חרב אור, אז ישר קפצתי – יש! נופפתי אותו, עשיתי את הקולות. והחבר'ה של האפקטים המיוחדים שולטים בצבע שלו. הייתי מבקש מהם לעשות אותו אדום. 'אני רוצה להיות רע עכשיו!'".
עד כמה הערצת את "מלחמת הכוכבים" בתור ילד? "הכי הרבה שאפשר. אבל לפני הסיפור, הספרים והמשחקים הכרתי את המרצ'נדייז. אל תשפוט אותי, נולדתי ב־1992! ראיתי את הפריקוולים ורק אחר כך את הסרטים המקוריים. אז טכנית ראיתי את הסדרה לפי הסדר. אבל כשראיתי את הסרט המקורי מיד שאלתי: אבא, מה קרה לאפקטים המיוחדים?".
מה אתה יכול לומר להגנתם של הפריקוולים, הטרילוגיה שהחלה עם "אימת הפנטום" ב־1999? "יש הרבה אנשים ששונאים אותם, אבל ככה זה עם אמנות: אתה משחרר את זה ונותן לאנשים לשפוט את זה. יש אנשים שלא אוהבים את הטרילוגיה המקורית. זה עניין של דעה. אבל את הסדרה הזאת כולם הולכים לאהוב. בכוח".
איך היה לעבוד עם כוכבי הטרילוגיה המקורית – הריסון פורד, מארק האמיל וקארי פישר? "פנטסטי. הם כבר הלכו בדרך הזאת, אז הייתי סקרן מאוד לדעת איך הם מרגישים. ושלושתם פשוט באו בקטע של 'אנחנו מוכנים, בואו נעשה את זה'. מוכנים לעבוד. מאוד מקצועיים, מאוד כיפיים".
להריסון פורד יש מוניטין מאיים. הסתדרת איתו? "חה! הריסון ואני הסתדרנו מצוין. קלטתי את הקטע שלו. כולם לידו פשוט כל הזמן עושים עניין, והוא בחור מאוד נינוח, עם רגליים על הקרקע. אם אין לו משהו להגיד, הוא פשוט לא אומר שום דבר".
ואיך הצלחת להתנגד לפיתוי כל הזמן ללטף את פיטר מת'יו כשהוא לבש את חליפת הפרווה של צ'ובקה? "אני כל הזמן ליטפתי את הווקי הזה. לפעמים הם היו צריכים להוריד אותי ממנו בכוח. אני רק רציתי להתכרבל איתו. הדבר הכי טוב בעולם".
ג'יי ג'יי אברמס התחייב להשתמש באפקטים "פרקטיים" (כלומר, לצמצם את השימוש באפקטים ממוחשבים). היית מוקף בחייזרים מגומי וברובוטים מפלסטיק? "ביליתי הרבה זמן במחלקת היצורים. בגלל הניסיון שלי, כמובן. רציתי לוודא שהם עושים את הבובות כמו שצריך! סתם, פשוט היה שם כיף, לראות אותם שמים את כל הפרטים האלה בדמויות. היית רואה את הרובוטים המונפשים, כל מיני עטלפים מוזרים בפינת הגג. זה נראה כמו מוזיאון".
נהנית מהפעלולים? "אני חולה על זה. זה כמו להיות ילד ולשחק בסלון: הספה היא המקום הבטוח שלך וכל השאר זה לבה ואתה יכול למות מיד, אם אצבע אחת נוגעת ברצפה. זה אותו הדבר, רק בסקאלה ענקית".
איך היית משווה את פין, הדמות שלך, לגיבורים של הטרילוגיה המקורית? "פין מגניב לגמרי. בסרט כזה, שלגמרי מנותק ממה שאנחנו מכירים, הקהל צריך לעבור במין פורטל של דמיון, אז טוב שיש דמות שאפשר להזדהות איתה. חלק מהדמויות הן חלק מהקסם, הן תמיד יודעות מה לעשות. ואז יש דמויות אחרות, שהן – ובכן – לא כל כך בטוחות לגבי כל זה… ואני אוהב דמויות כאלה".
עד כמה קשוח היה תהליך הליהוק? "קשוח מאוד. ובצדק. לו הייתי קונה חברה ב־4 מיליארד דולר, גם אני הייתי מוודא שהשחקנים יודעים מה הם עושים (דיסני קנו את לוקאספילם, האולפנים שיצרו את 'מלחמת הכוכבים' ב־2012 – ט"ה)! אבל זה היה תהליך מדהים, בריא מאוד. ביליתי שבעה חודשים בריצה על הליכון. החלק המפחיד היחיד בכל התהליך היה להיות על סף הכניסה להיסטוריה, והאופציה השנייה היא פשוט לחזור לחיים הרגילים. אתה כל הזמן אומר לעצמך: אלוהים, אולי זה רגע האמת".
מה אתה חושב על האופן שבו התקשורת הבריטית התייחסה אליך מאז נודע שאתה משתתף בסרט? אני יודע שהתעצבנת על כתבה אחת, שתיארה אותך כילד מהרחובות הקשוחים של השכונות העניות בלונדון… "הם בסך הכל מחפשים את הסיפור. כשאנשים שומעים שאני מפקהאם (שכונה בדרום־מזרח לונדון, אחד האתרים שבהם פרצו מהומות בעיר ב־2011 – ט"ה), הם מיד חושבים שזהו, הם קלטו הכל. בגלל זה טוב שיש לי חשבונות במדיה חברתית, שבהם אני יכול פשוט להגיד שהכל שטויות ולהמשיך הלאה".
כתבת אז בטוויטר "זה לא הסיפור שלי". מה הסיפור שלך? "הייתה לי ילדות מדהימה. נחשפתי מוקדם לעולם של מחול מודרני, סטפס, מחזות זמר. הופעתי ברויאל אלברט הול כשהייתי בן 13, הייתה תקופה נהדרת".
הרבה שחקנים בריטים שחורים דיברו על הקושי בייצוג בקולנוע או בטלוויזיה. האם הבנת בשלב מוקדם את המאבק הצפוי לך? "לא, לא היה לי ברור בכלל ששחורים צריכים להילחם על תפקידים. ידעתי שהדמויות השחורות לא תמיד שורדות עד סוף הסרט, אבל זה הכל!".
האם התמודדת עם דעות קדומות המבוססות על המוצא שלך, המבטא שלך או השכונה שגדלת בה? "אנשים אומרים שטויות, אבל זה לא יעצור אותי! אני ב'מלחמת הכוכבים', אז שיישבו וילעסו את זה קצת".
אתה יכול לדמיין את עצמך עובר ללוס אנג'לס? "לא, פשוט לא. לונדון היא הבית, פה הלב שלי. מגניב פה".
אתה מאוד קז'ואל לגבי כל זה. אתה יכול לדמיין נקודה בה כל זה יהיה לך עמוס מדי? "לפעמים אתה עייף או פשוט רוצה לבלות זמן עם המשפחה, לא תמיד בא לך על 'הכוח'. אבל אתה נכנס לפרויקט כזה עם הבנה מוחלטת של האחריות. אני אחכה שהסרט ייצא, והנסיבות יכתיבו איך אני צריך להתנהל, אני לא רוצה לשער שיקרה דבר זה או אחר. אי אפשר לשלוט במזג האוויר, אפשר רק לבנות בקתה חזקה יותר. אני הכי עסוק בכך שסוף סוף אוכל לראות סרט חדש של 'מלחמת הכוכבים' בקולנוע. אם אתה שומע מישהו בשורה האחורית של האולם צועק וצוחק ובוכה, זה בטח אני".
"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" החל מ־ 17.12 בבתי הקולנוע
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו